תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel
"החל משנות ה־90, הקבוצה של מדינות דרום אירופה כונתה PIGS - ראשי תיבות של פורטוגל, איטליה, יוון וספרד. המשמעות המילולית של הצירוף כמובן מלמדת על הדעה עליהן - כלכלות כושלות ביחס לשכנות", כך אומר פרופ' אילן אלון, דיקן בית הספר לכלכלה במכללה למנהל. אך לאחרונה, נראה שהמגמה התהפכה: ב־2023 אותן מדינות צמחו בשיעורים גבוהים הרבה יותר מממוצע האיחוד האירופי ומגרמניה בפרט, שנחשבה במשך עשרות שנים כ"קטר של אירופה".
● לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן
● ניתוח | הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד
● באירופה הזהירו מהצטמקות האוכלוסייה, ואז הנתונים הראו שהמצב אפילו חמור יותר
בעוד שהמעצמה התעשייתית התכווצה ב־0.3% מהתוצר ב־2023, מדינות דרום אירופה צמחו: יוון צמחה ב־2.2%, פורטוגל ב־2.3% וקרואטיה ב־2.6%. על פי הנציבות האירופית, מגמה זו צפויה להמשיך גם בשנת 2024. האם מדובר בהתכנסות פשוטה לממוצע, או שיחסי הכוחות הכלכליים באירופה מתחילים להשתנות?
צעדי צנע הביאו לשינוי כיוון חיובי
"כדי להבין את המצב של דרום אירופה היום, צריך ללכת קצת אחורה", אומר פרופ' איל קמחי מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, וחוקר במוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי. "המדינות הללו סבלו מאוד מהמשבר הפיננסי הגלובלי של 2008, והתאוששו לאט ביחס ליבשת. הן השתרכו מאחור ונזקקו להלוואות גדולות מהאיחוד כדי לתחזק את הכלכלה. בהמשך הן נפגעו בקורונה כתוצאה מההישענות על תחום התיירות, אז עכשיו כשהתיירות חוזרת יש התכנסות לממוצע, קל יותר לצמוח". פרופ' אלון מחזק את דבריו: "כשנקודת הפתיחה נמוכה, קל יותר לצמוח. במיוחד כשבאים מנקודה של כלכלה שניסתה לנהל מדינת רווחה בלי מקורות הכנסה מספיקים - אז אפשר לצמוח מהר יותר אם עושים את הדברים הנכונים".
אז למה מדינות דרום אירופה נחשבו נחשלות מלכתחילה? על פי פרופ' אלון "המדיניות שלהן התאפיינה ברגולציה נרחבת ובזבזנות ממשלתית, וזה לא עבד. זה בהשוואה לניהול תקציבי מאוד מאוזן של מדינות צפון אירופה. רבות ממדינות דרום אירופה גם חוו תקופות אינפלציה נרחבת טרם ההצטרפות לגוש האירו. בעקבות ההצטרפות לגוש הן איבדו את השליטה בכמות הכסף". הוא מוסיף, "אבל זה חיובי, כי השליטה שלהן לא הייתה טובה. מצד שני, דווקא הניסיון בחיים תחת אינפלציה גבוהה הקל עליהן בשנים האחרונות. גם צעדי הצנע שנכפו עליהן לפני יותר מעשור הביאו בסופו של דבר לשינוי כיוון - הממשלות הפכו יותר שמרניות ופחות בזבזניות".
השאלה הגדולה: הצמיחה בת־קיימא?
ואכן, יחס החוב־תוצר של יוון למשל הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010, והמדינה סיימה את השנה עם גירעון של 1.3% מהתוצר בלבד. החובות של מדינות דרום אירופה עדיין ניכרים, אך פחות מבעבר. ההתאוששות מביאה גם להפחתת הסיכון בהלוואות, ועל פי בלומברג - הפריסה בין עלויות החוב של גרמניה ופורטוגל הצטמצמו בחצי בהשוואה לשיא ב־2022. "הגירעונות עדיין גבוהים בגלל הקורונה, אבל יש שיפור והם בכיוון הנכון", אומר פרופ' קמחי, ופרופ' אלון מוסיף שאפשר לזקוף את השיפור גם לזכות קרן הסיוע של האיחוד האירופי בתקופת הקורונה.
גם המלחמה באוקראינה השפיעה על הצמיחה המהירה בדרום היבשת, ביחס למעצמות של תעשייה כבדה עם מגזר ייצור גדול כמו גרמניה. "גרמניה הייתה תלויה ב־30% באנרגיה מרוסיה, לעומת כלכלות הדרום שאצלן מדובר על פחות מ־10%", אומר פרופ' אלון.
"גרמניה קיבלה אנרגיה בזול מרוסיה, וביום אחד זה התאדה. הממשלה ניסתה לפצות על עליית מחירי האנרגיה בסובסידיות - שמחריפות את האינפלציה. זה לא לגמרי החוזק של כלכלות הדרום כמו שזו החולשה של גרמניה, שסובלת ממיתון כלכלי. התעשייה הגרמנית סבלה בהשוואה לדרום אירופה, שמתמחה בתיירות, מוצרי יוקרה ושירותים. השאלה האמיתית היא האם זה בר־קיימא".
התיירות חזרה, אבל טומנת מלכודת
התאוששות התיירות הכניסה זריקת מרץ משמעותית לכלכלות הדרום. בספרד למשל, התיירות חזרה באוגוסט האחרון לרמתה ב־2019, טרום הקורונה (כ־10 מיליון תיירים). פורטוגל אף רשמה כניסה של 2.2 מיליון תיירים לעומת 2 מיליון ב־2019. התיירות מביאה הכנסה מחוץ למדינה, אך קשה להסתמך עליה: "הבעיות הבסיסיות נובעות מזה שהן מסתמכות מדי על תיירות" אומר פרופ' קמחי, "והתיירות תלויה מדי בתנודות בביקושים הבינלאומיים - ושם הצמיחה יחסית נמוכה. יש גם חלופות כמו טורקיה, שבה המטבע חלש וזה מושך תיירים. גם מזג האוויר החם בשנים האחרונות מהווה סיכון".
אך חמור מכך, ההסתמכות על תיירות עלולה להיות מלכודת: "תיירות דורשת כוח אדם לא משכיל. התעסוקה בדרום אירופה בסדר, אבל לא במקצועות עתירי פריון. התמריצים להשכלה גבוהה חלשים, ותעסוקת נשים באיטליה למשל היא מהנמוכות באירופה", אומר פרופ' קמחי, "כך שייתכן שהצמיחה הזאת לא תחזיק בטווח הארוך. הם צריכים לעשות שינויים מבניים שמדברים עליהם יותר מעשור. מעבר להפחתת הגירעונות שהם מבצעים, מדינות דרום אירופה צריכות להגדיל את פריון העבודה, להגדיל את התעסוקה ובייחוד תעסוקת נשים - ולהסתמך פחות על תיירות".
מדינות דרום אירופה עומדות כעת בפני בחירה. האם הן ינצלו את "מרווח הנשימה" הכלכלי שהן נהנות ממנו כדי לחזק ענפים בעלי פריון גבוה ולשפר את ההתנהלות הממשלתית, או שיחזרו להישען על ההכנסה הקלה ומועטת־ההון שמאפשרת התיירות? את זה נדע רק בעתיד.