גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר
רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

שערי הקריה בתל אביב הפכו בחודשים האחרונים למוקד קבוע של הפגנות, אולם האם בעתיד היא בכלל תעבור למקום אחר? "אני מקווה שהקריה בתל אביב לא תישאר. התחיל שיח עם משרד הביטחון לפני כשנתיים על העתקת הקריה, וגם מערכת הביטחון רואה בכך חשיבות", אומרת רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל.

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה
עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?
הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

אפריאט רואה בהמשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון את אחד היעדים החשובים ביותר שלה, ועוד על כך בהמשך.

"הגעתי לתפקיד מהעולם המשפטי. אחרי כשש שנים כיועמ"שית מחוז ירושלים של רמ"י, התקדמתי להיות סגנית יועצת משפטית ברמ"י, ולאחר מכן ניהלתי את מחוז תל אביב לתקופה של כחצי שנה (במקום צחי דוד שעזב - ע.ד.ל), מה שהוביל אותי לראשונה מהעולם המשפטי לניהול העסקי, ובשנת 2021 מוניתי לנהל את החטיבה העסקית של רמ"י".

ברמ"י ישנן שלוש חטיבות: חטיבת השמירה על הקרקע, חטיבת השירות והחטיבה העסקית - שבראשה עומדת אפריאט. אצלה, היא מסבירה, מרוכזת פעילות רבה הנוגעת לסוגיות התכנון, לשמאות ולשיווק מכרזי הקרקעות של המדינה.

לדברי אפריאט, "החטיבה כוללת כמה אגפים, בהם אגף השמאות שבו מפתחים ומשתמשים כיום במערכות AI להערכת שווי הקרקע; וכן אגף אסטרטגיה, שמטרתו להרחיב את המיזמים שמייצרים לנו עוד עתודות של קרקע יש מאין. זהו אחד האתגרים המשמעותיים שמתמודדים איתו - ניהול הקרקע כמשאב אסטרטגי.

"צריך להסתכל לעתיד הרחוק על הצרכים. העתודות הולכות ומצטמצמות, בטח במרכז הארץ, ובמקביל האוכלוסייה גדלה והשימושים הולכים ומתעצמים ואנחנו מאתרים מרחבים חדשים. הכול על מנת שיהיו מענים לשנים רבות קדימה. זה התפקיד המהותי שלנו".

מחנות צה"ל: האתגרים בפינוי

איפה עומד פינוי מחנות צה"ל ומערכת הביטחון?
"בפינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש - הצבא לא עושה את זה כי בא לו לתרום את הקרקעות, אלא משום שיש תועלות גם בהקמת בסיסים בסטנדרים חדשים ויעילים יותר, ובינוי עדכני ושנותן מענה לצרכים שלו.

"יש מתחמים נוספים שצריכים להתפנות בהמשך, למשל בבאר יעקב ובראשון לציון, ואין ספק שהמלחמה מייצרת אתגר בתחום. האם הצרכים של הצבא הם במקום הראשון? כשמדברים על העתקת צה"ל דרומה, הצבא הוא גם מכשיר חברתי מתוך תפיסה לחזק את הדרום.

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"ב־2024 הגענו לרגע משמעותי שעשינו כבר מהלכים, ולא הולכים אחורה מכאן. לפני המלחמה ניהלנו שיח על מחנות, אך כרגע יש לחימה והפניות של מערכת הביטחון לדבר על פינוי בסיסים היא בקשב מוגבל עד לא קיים. אבל המגמה הזו צריכה להימשך וקל לדבר על צרכים ביטחוניים. אפשר גם להשאיר כמה עמדות בתל השומר.

"צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח, ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה. יש כאן תהליך אבולוציוני משמעותי משנות ה־90 שהצבא הבין שיש עלויות לפריסה במרחב. הגיע הזמן שהמערכת האזרחית לא תהיה משנית לשיקולים אחרים.

"גם המעבר של אלביט לרמת בקע ופינוי שטחי תעש רמת השרון, משרת מעגל רחב של אינטרסים מעבר ל־36 אלף יח"ד שייבנו שם, שהן חשובות כמובן".

תפנו את כל הקריה? בונים שם כיום מבנים חדשים.
"התהליכים שלנו אורכים זמן ואחרי שיש הסכמה סביב הרעיון לפנות, צריך לחשוב על הצרכים של הגוף המתפנה, על מגבלות סביבה, על תמ"א 35. אז הוחלט לתכנן, אבל עוד לא יודעים מה לעשות עם זה. אפשר יהיה לשווק קרקע עם מבנים".

ממשרד הביטחון נמסר בנוגע לבינוי בקריה: "בשנים האחרונות חתם משרד הביטחון על כמה הסכמים לפינוי חלקים ממחנה הקריה, ביניהם מתחם כנרית, חלקים ממתחם קרן קריה בצומת הרחובות בגין־ שאול המלך, ורצועת בגין. בימים אלו בונה משרד הביטחון שני מבנים במחנה הקריה במטרה לפנות שטח נוסף ממתחם קרן קריה. כלל הבנייה מתואמת עם עיריית תל אביב וקיבלה היתרים כדין".

באשר למתחמים של התעשיות הביטחוניות אומרת אפריאט, "תעש השרון זו תוכנית 'צל' שאושרה ומקדמים לה תוכניות מפורטות, וזה לא רק התכנון אלא גם הטיפול במזהמים. מדובר בפרויקט דגל במרכז הארץ, בשווי מיליארדי שקלים וגם יצירת מלאי משמעותי. אין עוד הרבה חטיבות קרקע כאלה.

"אפשר לדמיין מה היה קורה בתעש רמת השרון בלי הקטר שנקרא רמ"י, ופיתוח הנדל"ן והקרקע והתקציבים הנדרשים לצורך כך. בקרקע ישנן תרכובות, שאלוהים ישמור. הרי משנות ה־80 הפסיקו לשאוב שם מים בגלל הזיהום בקרקע וגם הביאו חברה שמטפלת בזיהומים שעבדה עם נאס"א בארצות הברית. אך הדרך היחידה לטפל בקרקע באזורים האלה היא באמצעות התכנון - אחרת אי אפשר לממן את הניקוי".

גם בדרום הארץ יש חטיבות קרקע מעניינות, ולדברי אפריאט עיר שלמה יכולה להיבנות על השטחים ששייכים לחברה הבת של התעשייה האווירית בעיר אשדוד: "יש חשיבה על העתקת אלתא לאזור אחר בדרום. אם באמת מפנים את אלתא למשל, ומסירים את המגבלות שהיא מטילה על התקשורת ועל הבנייה לגובה, אפשר יהיה לבנות 70־100 אלף יח"ד בתוך תחומי אשדוד.

"אשדוד אכן רוצה להיות כזו גדולה ואנחנו בשיח איתה. צריך לראות איך אנחנו מפתחים ויוצרים עוד ועוד קרקעות, אבל זה לא יח"ד שנראה כבר מחר בבוקר, אלא תהליכים שייקחו זמן".

אזורי הביקוש: קרקעות נוספות בשדה דב

אחד המתחמים המעניינים ביותר בזמן האחרון הוא שדה דב, שמעסיק את הענף מאז פינוי השדה ועד השיווק היקר של הקרקעות ולאחרונה הקריסה של קבוצת חנן מור שקנתה שם קרקעות במינוף גבוה.

לדברי אפריאט, בשנה הקרובה נמשיך לראות מכרזים בקרקעות היקרות של השדה המפונה: "הפקדנו את מתחם 2 ו־3 בשדה דב ואנחנו פועלים לשווק את חלקה של המדינה עוד בשנה זו. בשתי התכניות יש כ־11,150 יח"ד, מהן כ־6,800 יחידות של רמ"י לשיווק במכרזים.

"זו חטיבת קרקע ייחודית במיקום קרוב לים, תוכנית חדשנית בהיבטי אנרגיה, סביבה ותמהילים, ויש גם דיור בהישג יד להשכרה שלנו ושל העירייה. זה תוצר של מהלכים כמו פינוי מחנות צה"ל, ורואים את החשיבות של המהלכים האלה. בהסכם הפיתוח עם העירייה מדברים על שיווק של כ־2000 יח"ד בשנה במסגרת השלביות שנקבעה עם עיריית תל אביב.

"גם המימוש של הפנטזיה של שדה דב לא היה מתאפשר ללא רמ"י, כי שורת בעלי הקרקעות בגוש הגדול לא קידמה את הפרויקט. תחילה היה מתוכנן שכלל השטח של הגוש הגדול ושדה דב יקודם על ידי הבעלים הפרטיים, אבל רואים למה הוביל ריבוי השחקנים. כשאין יד מכוונת אחת, ואין ניהול אחוד של קרקע, זה יוצר חסמים.

"רק כשהמדינה קיבלה את הקרקעות והובילה את התכנון הזמן התקצר מאוד והוביל לשיווק במכרזים, וגם מענה לבעלי הקרקעות הפרטיים שנהנים מכך".

המפעלים במפרץ חיפה: לא רואים פינוי באופק

"בתמ"א 75 במפרץ חיפה, לולא הניהול המרכזי של הקרקע ויד אחת שיודעת לתכלל את כל התכנון, הביצוע והפיתוח, סביר להניח שבז"ן היו נשארים לנצח ולא היה אפשר להזיז ולטפל בזיהומי קרקע. כל מי שמסתכל על מפרץ חיפה לא מבין איך זה נמצא שם ולא הופך לפארקים ולמגורים ולא תעשיות מזהמות. מיזם זה מילה קטנה עבורו, וזה אירוע מורכב וגם אסטרטגי ויש לזה השפעה לאזור כולו במטרופולין עצום.

"כמו כל דבר, מתחילים מהתכנון ועוד לא רואים משהו בשטח. אנחנו כרגע מקדמים ארבע תוכניות מפורטות שמכוחן ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה במפרץ. יש ציר פתוח עם בז"ן ויש משא ומתן עם דשנים ותש"ן (תשתיות אנרגיה לישראל) על מכלי הדלקים בקריית חיים. אנחנו באופן אישי בדיונים נרחבים לפנות את המכלים האלה וזה משהו שכן נראה בעתיד הקרוב מאוד.

"אנחנו מובילים לא רק את התכנון של המגורים והתעסוקה. חלק משמעותי הוא התוכנית האנרגטית שאמורה לפזר ולארגן את התעשיות, כולל הקמת מסופי דלקים חדשים וגפ"מ וכל שימושי האנרגיה. זה עולם שלם שפעל בצורה מסוימת והולכים ומשנים ומשדרגים. כמו שהבסיסים שודרגו במעבר לדרום ופינו את צריפין, כך גם אתרי האנרגיה ואם יהיה צורך באתרים חלופיים, או יבוא של תזקיקים - הכול מטופל בהינף אחד.

"אנחנו חייבים להסתכל גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. ביחס למפרץ חיפה פחות ופחות אנשים נהיים סקפטיים בנושא ומבינים שאנחנו רציניים וזה יפונה. זה אתגר משמעותי שמהווה גם הזדמנות".

הסכמי הגג: "מקדמים תועלות חברתיות"

על הדרכים שבהן רמ"י משלבת את ניהול הקרקע כחלק מסט הכלים לחיזוק ערי הפריפריה אומרת אפריאט: "בתפיסה של רמ"י, הקרקע היא משאב אסטרטגי ומרכיב מהותי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מדובר גם בכלי משמעותי בארגז הכלים לקידום מטרות שונות ולא רק ליצירת דירות מגורים.

"אנחנו עושים תעדופים למציאת האיזון בין שמירה על שטחים פתוחים לבין פיתוח אזורים ובנייה. מדובר גם בכלי חברתי לחיזוק פריפריה ולמשיכת אוכלוסיות חזקות, באמצעות מדיניות ניהול הקרקע. למשל, אל מול הצורך בציפוף ובניצול מיטבי של קרקע, עומד הרצון למשוך לפריפריה אוכלוסיות חזקות, ולכן נאפשר שם לבנות וילות.

"מאז הקורונה התחזק הרצון של אנשים בבית עם חצר. אנו רוצים לחזק את נתיבות, אופקים שלומי וקריית שמונה, ולכן לצד העיבוי והצפיפות בהן, אנו בשיתוף מינהל התכנון מאפשרים גם צמודי קרקע וזה נועד למשוך אוכלוסייה חזקה".

באשר להסכמי הגג היא מדגישה: "עיר שנותנת מענה ל־50־60 אלף תושבים בדרום או בצפון, חייבת להיות עוגן. לכן מנגנון הסכמי הגג הוא משמעותי לחיזוק הרשויות הללו. הערים הלכו איתנו יד ביד אף שהארנונה למגורים גרעונית וצריך שטחי תעסוקה.

"אנחנו עדיין רואים ערים בפריפריה, ולא רק בפריפריה, שקידמו הסכמי הגג, כמו למשל באשקלון - שנחשבת כבר מרכז הארץ למרות האתגרים הביטחוניים - בקריית גת ובשדרות. הגידול של השיווקים הביא את הצורך בפיתוח אזורי התעסוקה והשקעות בתשתיות משמעותיות, ממחלפים לרכבות ועד לתמיכה במוסדות ציבור. הדיור הוא מוצר צריכה בסיסי, אבל דרך קרקע מקדמים תועלות חברתיות וביטחוניות".

"בגלל שיש פיתוח כל הזמן, יש תוספות להסכמי הגג, כמו קריית גת שנחתם הסכם גג שלישי, או באופקים שמיצו בהצלחה כבירה את הסכמי הגג הראשונים וחותמים על תוספות, כשיש שם יתרה של 1,000 יח"ד. בהסכם הגג בנתיבות אולי נותרו יח"ד בודדות ואין יותר. יש שיח ער כל הזמן, כרגע גם עם ראשון לציון וחולון".

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי