ח"כ דני דנון, הליכוד (חדשות הבוקר, קשת 12, 3.4.24) / צילום: דפי הירשפלד
אחד האתגרים שעומדים בפני ישראל במלחמה הזו הוא האתגר ההומניטרי. לא מדובר רק בסיוע שהעולם דורש ממנה להכניס לרצועת עזה, אלא גם ההתנהלות מול הארגונים ההומניטריים הפועלים בה. הנושא עורר חמת זעם בעולם לאחר שצה"ל הרג בשגגה שבעה עובדים של ארגון המטבח המרכזי העולמי (WCK). אבל האם יכול להיות שהעניין קצת יצא מפרופורציות? זה מה שניסה לטעון ח"כ דני דנון: "אין מה לעשות, זו מלחמה", הוא אמר בקשת 12. "בשנה האחרונה נהרגו למעלה מ־140 עובדי סיוע במוקדי מחלוקת בעולם... במלחמה קורים אירועים טרגיים כאלו". האם כך?
● המשרוקית | האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגאופוליטי?
● המשרוקית | האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?
האו"ם מציג מידע בנושא בהסתמך על עבודתו של הארגון הלא ממשלתי Humanitarian Outcomes, שמפרסם נתונים בנושאים הומניטריים, כולל כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגו. מאגר המידע מפלח את הנתונים בנושא לפי סוג הארגון, האזור בו נהרגו העובדים והשנה בה הדבר קרה. ההגדרה של הארגון לעובדי סיוע היא "עובדים ואנשי צוות הקשורים לסוכנויות סיוע ללא מטרות רווח (לאומיות ובינלאומיות כאחד) המספקות סיוע חומרי וטכני בהקשרי סיוע הומניטרי". תחת ההגדרה נכללים ארגונים כמו הצלב והסהר האדום, סוכנויות האו"ם השונות וגם ה־WCK. אז מה אומרים הנתונים?
לכאורה, דנון המעיט לגבי השנה האחרונה. הנתונים בהם נקב דנון, 141, הם מ־2021. ב־2023 כבר נהרגו ברחבי העולם 264 עובדי סיוע. על פניו, כמובן, המספר העדכני מחזק את הטענה של דנון. אבל צריך לשים לב לדבר נוסף: מתוך אותם 264 עובדים שנהרגו ב־2023, 164 נהרגו ברצועה. יותר מכך, מתוך 88 עובדי סיוע שמצאו את מותם עד כה ב־2024, 70 נהרגו בעזה. זאת לעומת 2021 ו־2022, בהן לא נהרגו כלל עובדים בעזה. כלומר, אם דנון ניסה להמעיט מחומרת התופעה במלחמה הנוכחית, הרי שהיא אחראית למרביתה מאז שפרצה.
אבל גם את הסייג הזה יש לסייג. ראשית, אם עובדי ה־WCK הם עובדים בינלאומיים, הרי שרבים מעובדי הסיוע שנהרגו בעזה הם מקומיים. ב־2023, למעשה, כל עובדי הסיוע שנהרגו הם כאלה. שנית, בחלק מהמקרים מדובר בעובדי סוכנויות של האו"ם, כולל אונר"א. הסוכנות הזו, נזכיר, מואשמת על ידי ישראל בהשתתפות בפעולות טרור.
אבל הנתונים רק מספרים שמדובר בעובדים של סוכנויות האו"ם, אך לא יורדים לשאלה מאיזו סוכנות כל עובד. כפי שהסבירה לנו ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי, חוקרת בכירה במיינד ישראל ומרצה בביה"ס למדע המדינה באוניברסיטת תל־אביב, בעזה עובדות גם סוכנויות או"ם שישראל מחשיבה ללגיטימיים, כמו יוניצ"ף וארגון הבריאות העולמי. "אי אפשר באמת לומר כמה עובדי סיוע נהרגו בעזה, באילו נסיבות, האם הם בעלי זיקה לחמאס, ובאיזה אופן. הדבר הזה מאוד אמורפי", היא הבהירה. מטעם דנון לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי דנון חצי נכונים. ב־2023 נהרגו 264 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם. עם זאת, רובם נהרגו ברצועת עזה, ופילוח הנתונים לא מאפשר לדעת בשלב זה כמה מהם מקושרים לארגוני טרור.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו