גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים
מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

בגיל 36, לפני פחות משנתיים מצא עצמו מתן דרמן משוחרר מהצבא בדרגת סגן אלוף. דרמן שירת באגף המודיעין במשך 18 שנה, כשבסופן פיקד על אחד הענפים היוקרתיים ב־8200, אשר אחראי על מבצעים עלומים שהשתיקה יפה להם.

הסטארט-אפ שהכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים
"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת
השווי הוכפל: חד הקרן איילנד מקבל תג מחיר של 3 מיליארד דולר

רבים מפקודיו ואלו ששירתו לצידו כבר השתחררו מזמן, הקימו חברות והפכו למולטי־מיליונרים. מהאוהל ממנו התאמן כטירון במסגרת ההכשרה בתוכנית תלפיות היוקרתית יצאו מייסדים ובכירים בחברות בשווי של מיליארדים - כמו אקסוניוס, פאגאיה וקייטו נטוורקס. מהמדור עליו פיקד יצאו אסף רפפורט וינון קוסטיקה, ממייסדי וויז, שנכנסו בחודש שעבר לרשימת המיליארדרים של פורבס; אוהד בובורוב, אחד ממייסדי טאלון שנמכרה בכחצי מיליארד דולר; ודן אמיגה, ממייסדי איילנד, שקיבלה בשבוע שעבר תג מחיר של 3 מיליארד דולר.

ובכל זאת, כל השנים האלה דרמן העדיף להמשיך בקריירה צבאית, עליה קיבל את פרס ביטחון ישראל לשנת 2022. "לאורך השנים הגיעו הצעות והזדמנויות להצטרף לחברות", הוא מודה בשיחה עם גלובס, אך הנגיעה בליבת הטכנולוגיה והקשר הישיר בינה לבין הישגים לביטחון המדינה עלו לדבריו על כל שיקול כלכלי.

גם כשהשתחרר מהצבא הוא לא אץ להקים סטארט-אפ כמו שעשו חבריו, אלא בחר להמשיך ללימודי תואר שני במנהל עסקים בסטנפורד, שמשכה אותו בגלל מסלול היזמות שלה. ואז זה הגיע: דרמן חבר לאחד מפקודיו לשעבר, תומר אבני, לשעבר ראש מדור מחקר ב־8200, שלמד גם הוא באוניברסיטת קיסוס בארה"ב, הרווארד.

השניים שמרו על קשר טוב עוד מהצבא וראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים לנגד עיניהם. כמה חודשים לאחר השחרור של דרמן חשפה OpenAI את מנוע השיחה החכמה ChatGPT, והלימודים בסטנפורד קירבו אותו למקבלי ההחלטות בחברות הענק, שהחליטו שנכון לעכשיו בינה מלאכותית יוצרת היא גימיק נהדר, אך כזו שנמצאת הרחק מליבת הארגון.

כשארז ללימודיו בקליפורניה, דרמן לא דמיין לעצמו שבתוך כמה חודשים הוא יעמוד בראש חברת סטארט-אפ, אייפקס (Apex) שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT ושאמורה להפחית התנגדויות של מנהלים לשימוש בו. הוא גם לא העריך שהשנה הוא יגייס 7 מיליון דולר משמות גדולים כמו סקויה, אינדקס, מנכ"ל ענקית הבינה המלאכותית האגינג פייס קלמנט דלאנג וכמובן - מייסד ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן - שניהם כמשקיעים פרטיים. ככל הידוע, זו חברת הסייבר היחידה בתחום הבינה המלאכותית שאלטמן מושקע בה - הוא ממשיך בקריירת ההשקעות הפרטית שלו כמשקיע אנג'ל במקביל לכהונתו כמנכ"ל OpenAI וככל הנראה ללא קשר אליה.

לפי ההערכה, מאז שנת 2010 השקיע אלטמן ביותר מ־400 סטארט־אפים, מהם יותר מ־300 באופן אישי ועוד יותר ממאה מטעם מאיץ הסטארט־אפים וואי קומבינייטור אותו ניהל ומטעם קרן אפולו שמנהלים אחיו. ככל שידוע, אלטמן טרם השקיע ישירות בסטארט־אפ ישראלי המנוהל מישראל.

החשש מדליפת מידע

מייסדי אייפקס, מתן דרמן (38) ותומר אבני (30), הגיעו לכאורה ממקומות שונים מאוד: דרמן, מנכ"ל החברה, הוא יליד היישוב רעות, בנערותו היה אלוף הארץ בשחייה למרחקים ארוכים לבני גילו אך פציעה על מגרש הכדורסל חייבה אותו לנטוש את עולם הספורט ולהצטרף לחוגי מדעים. משם הדרך למסלול תלפיות היתה מהירה.

אבני, סמנכ"ל המוצר, נולד למשפחה דתית־לאומית בשוהם, למד בישיבה התיכונית קרית הרצוג בבני ברק, עבר עם משפחתו לארה"ב למשך שנות התיכון ועם שובו לארץ למד מתמטיקה באוניברסיטת בר אילן ולאחר מכן התגייס לחטיבת המחקר. במהלך שירותו הצבאי חזר בשאלה ולאחר השחרור עבד תקופה כמנהל השקעות בקרן ההון סיכון בלאמברג, שם ניהל השקעות גם בחברות סייבר דוגמת האנטרז ומדיגייט. את הקשר עם דרמן על החברה רקם בלימודי התואר השני שלו בהרווארד, כשכבר היה ברור לשניים שהחברה שיקימו תהיה בתחום הסייבר.

"בסוף 2022 יוצא ChatGPT וכולם מדברים על בינה מלאכותית יוצרת, וזה די מתפוצץ", אומר דרמן. "היתה תחושה שאנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש שבו יכולות לקום חברות ענק, כפי שקרה בתחילת עידן האינטרנט או הענן. מהצד השני, ראינו מקרוב חברות אמריקאיות שחסמו את השימוש ב־ChatGPT ומנוע השפה לפיתוח גיטהאב קופיילוט. הן חששו שמידע רגיש יזלוג החוצה ושמידע לא-נכון ייכנס להחלטות קריטיות. מהנדסים יכולים להשתמש במידע באופן לא נכון מה שעשוי ליצור הלוצינציות - טעויות בתוצרי הבינה המלאכותית, או להשתמש במודלים בעלי הטייה. לכן ישנה רתיעה בסיסית להשתמש במודלים של בינה מלאכותית".

הבעיה איננה מסתכמת רק בחשש מדליפת מידע לשרתי OpenAI או שימוש במודלים שמפירים קניין רוחני, האקרים כבר למדו לנצל את מודלי הבינה המלאכותית למטרותיהם באמצעות מה שמכונה "ג'ייל ברייק" - לשכנע את הצ'ט בוט שהמשתמש הוא סמנכ"ל הכספים בחברה ולגרום לו להסגיר מידע רגיש משרתי החברה; אחרים מזינים את המודל תוך כדי אימון במידע זדוני או בקישורים לאתרים זדוניים.

שואבים השראה מוויז

הפתרון של אייפקס נמצא בשימוש כמה חברות מרשימת 200 הגדולות בארה"ב, ואת הרבעון השני של השנה היא צפויה לסיים בקצב הכנסות שנתי של כ־250 אלף דולר. החברה הוקמה בסך הכל לפני 10 חודשים, ומאחוריה עומדת הכוונה, להפוך לענקית אבטחת המידע בתחום הבינה המלאכותית. בחברה שואבים השראה מוויז הישראלית (Wiz) שצמחה בזכות מערכת שמאפשרת חיבור מהיר של אפליקציות לענן - היא אדישה לסוג האפליקציה ויודעת להתגמש לכל סוג של חיבור.

כך מעוניינים באייפקס להתמודד עם איומי הבינה המלאכותית: החברה יודעת להתמודד עם רוב המודלים הסגורים: קלוד של אנטרופיק, ג'מיני של גוגל ורוב המודלים של OpenAI. בקרוב, מבטיחים בחברה כי תוכל לעבוד עם כל מודל פתוח דוגמת אלה של מטא ומיסטראל, וכן לנהל תהליכים של עמידה בכללי רגולציה ומדיניות חברה עבור כל מודל שיחובר וכל שימוש שייעשה בו. בהמשך מאמינים אף כי יוכלו לטפל בבעיית ההלוצינציות ולנטרל מידע שגוי ומוטה.

סם אלטמן עם מתן

שובר שיוויון

לאלטמן הגיעו השניים לאחר שקיבלו התחייבות מהקרנות סקויה ואינדקס - שתיים מהמשקיעות הגדולות בוויז. "ביקשנו חיבור אליו, וקיבלנו אותו", אומר דרמן. "שיערנו ששוק הבינה המלאכותית יהיה חם ורצינו על הספסל שלנו את המאמנים הכי טובים. כשפגשנו אותו החלו הדיבורים בשוק על אחריות ובטיחות בתחום בינה מלאכותית, וחברות הבינה המלאכותית הגדולות זקוקות לחברות סייבר גדולות שיאבטחו את השימוש בתחום".

אלטמן איננו יושב בדירקטוריון החברה אלא משמש כמשקיע אנג'ל איתו הם מתייעצים מדי פעם. "כשפוגשים לקוח ואומרים לו שאנחנו נתמכים על ידי סקויה וסם אלטמן השיחה היא אחרת", אומר דרמן. אייפקס היא אמנם מהחלוצות בתחום ומקושרת למשקיעים איכותיים, אך איננה יחידה בו. רק השבוע גייסה חברת סייבר ישראלית נוספת, DeepKeep סכום של 10 מיליון דולר מקרן ההשקעות הביטחוניות הקנדית AWZ.

במקביל מנסות גם ספקיות הענן דוגמת מיקרוסופט ואמזון לפתח פתרונות חלופיים, וגם חברות סייבר כמו קראוד סטרייק ופאלו אלטו נטוורקס נכנסו לתחום. עם זאת, משוכנע דרמן, החדשנות תגיע מחברות סטארט-אפ שמוקדשות כל כולן לכך. "חברות הבינה המלאכותית עסוקות בנושאים של כוח מחשוב ועיבוד, וזו לא הדאגה המרכזית שלהן".

עוד כתבות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר