גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התוכנית לקו M2 של מטרו גוש דן, שאושרה באופן רשמי על־ידי הממשלה רק לפני ימים אחדים, תובא לדיון מחודש? כך דורש במכתב חריג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, בטענה שהתוכנית לא נשלחה לשרי הממשלה כנדרש.

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה
על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

קו המטרו M2, שאושר בממשלה בשבע שעבר, הוא אחד משלושת קווי המטרו המתוכננים, כאשר אורכו כ־25 ק"מ. הוא יחל במחלף יוספטל שבחולון ויעבור בתל אביב, בגבעתיים, ברמת גן, בבני ברק, ובגבעת שמואל, ויסתיים בסמוך לאזור התעסוקה סגולה של העיר פתח תקווה. הקו עתיד לשרת אזורים המיועדים להתחדשות עירונית, לצד מוקדים מטרופוליניים חשובים כגון בית החולים וולפסון, אזור העסקים הראשי של תל אביב ואוניברסיטת בר אילן.

ב-18 בפברואר 2023, החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות שבמינהל התכנון לאשר את הקו. משמעות רבה ניתנה בהחלטה למעבר התוואי בבני ברק ולצורך של האוכלוסייה המקומית בתחבורה ציבורית איכותית, לצד שמירה על אופייה הייחודי של העיר. לאור חתימת הסכם בין חברת נת"ע לעיריית בני ברק, בוטל התוואי החלופי לתוואי בני ברק העובר בתחום רמת גן, באופן שיבטיח את השירות לעיר.

בהמשך, אושרה התוכנית במועצה הארצית ולאחר מכן הוגשה לממשלה, שאישרה אותה לפני ימים אחדים. יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן, בירך על אישור התוכנית בממשלה, ומנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח כינה את יום האישור "היסטורי". כעת, מבקש שר האוצר לעצור את החגיגות - ולדון בתוכנית מחדש.

"מחטף בתקופת מלחמה וחג"

השתלשלות האירועים שהובילה לאישור התוכנית בממשלה בשבוע שעבר, היא שעומדת במרכז טענותיו של שר האוצר סמוטריץ'. על־פי סעיף 53א לחוק התכנון והבנייה (תיקון 144 לחוק, שאושר בשנה שעברה), לאחר אישור תוכנית תשתית לאומית במועצה הארצית, יישלח "עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים שלה" לחברי הממשלה. הסעיף קובע כי "יראו את התוכנית כמאושרת על־ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה".

התוכנית לקו M2 אושרה בממשלה 21 ימים לאחר שנשלחה לשרים, כביכול, כפי שקובע החוק. אלא ששר האוצר טוען כי לא כך קרה בפועל: "הופתעתי לראות בתקשורת כי הממשלה אישרה את התוכנית", כתב סמוטריץ' במכתבו למזכיר הממשלה פוקס. "בדיקה שערכתי העלתה כי מדובר באישור אוטומטי שנכנס לתוקפו 21 יום לאחר שהתוכנית, לכאורה, נשלחה לנו על־ידי מזכירות הממשלה. בדיקה נוספת שערכתי העלתה כי התוכנית הועלתה על־ידי מזכירות הממשלה לאתר 'המעטפה' (האתר שאליו מועלות החלטות הממשלה - י"נ) ב־8 באפריל, וזאת ללא שנשלחה כל הודעה בעניין למי משרי הממשלה ואף לא בקבוצת הוואסטאפ של השרים, כפי שאתם נוהגים לעשות מעת לעת כאשר ישנן החלטות או ידיעות חשובות לשרים. יצוין עוד כי במניין 21 הימים מעת הפרסום, נכלל גם חג הפסח".

סמוטריץ' ציין במכתבו כי חוק תשתיות לאומיות, שמכוחו שונתה הפרוצדורה לאישור תוכניות תשתיות לאומיות בממשלה, הוא חוק חדש, ולכן ישנה חשיבות יתירה למימושם הנכון, "באופן שלא יפר את האיזון בין הצורך במהירות וביעילות התהליכים, לבין הצורך בקיום בקרה מקצועית וממשלתית. אני סבור כי האופן בו 'אושרה' התוכנית בממשלה לא יכול לענות על איזון דרוש זה".

שר האוצר הגדיר את ההתנהלות כ"מחטף": "אין ספק כי לא לכך התכוון המחוקק, אשר קבע מפורשות כי על מזכיר הממשלה לשלוח לשרים את התוכנית ואת כלל החומרים הנלווים לה. החוק אכן נועד לקצר ולפשט את הליכי התכנון של תשתיות לאומיות חשובות, אולם הוא לא כיוון למחטף שבו בתקופת מלחמה וחג, התוכנית תועלה לאתר מבלי שאף אחד אמור לשים לב לכך, ובאופן שבו השרים אינם מודעים לקיומה של התוכנית ולא יכולים להגיש בקשה לדיון בה בממשלה. בפועל, באופן שבו 'נשלחה' התוכנית לשרים, תכלית זו לא מתקיימת ומה שמתקיים הוא מעין מחטף, גם אם לא במתכוון".

הטענות של שר האוצר במכתבו למזכיר הממשלה נוגעות לא להליך אישור התוכנית, אלא גם לגופה של תוכנית - שלטענתו לא נבחנה דיה. "התוכנית, כפי שאושרה במוסד התכנון, טומנת בחובה בעיות תכנוניות לא מעטות, שלמרבה הצער לא נבחנו ולא נשקלו די הצורך, ועלולות לפגוע בציבור ובפרויקט כולו". על כן, דורש סמוטריץ' לקיים דיון מחודש בתוכנית, ובהתאם לכך, מבקש ממזכיר הממשלה לקבוע כי התוכנית לא נשלחה לשרים כנדרש, ולאפשר הגשת בקשה להביאה לדיון בממשלה - מה שלכאורה, לא התאפשר לשר במסגרת אותם 21 ימים שקובע התיקון לחוק.

מלשכת השר ומדוברות משרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה עד כה.

בסיס לעתירות לבג"ץ?

עד כה, סמוטריץ' נחשב לתומך נלהב בתוכניות המטרו, אותן קידם בתפקידיו כשר תחבורה וכשר אוצר, ואף התעקש מול שרת התחבורה מירי רגב על קידום התוכניות, על קידום חוק המטרו ועל הקמת המוסדות הממשלתיים שאמורים להוביל את הפרויקט. סמוטריץ' גם היה מי שדחף ואיפשר לאנשי האוצר להכניס לחוק ההסדרים שעבר לקראת תקציב 2023 את חוק התשתיות הלאומיות, לאחר שאנשי האוצר לא הצליחו להעביר אותו בתקופת כהונתם של שרים קודמים.

כעת, כשהתוכנית לקו M2 אושרה, על־פי אותו מנגנון שנקבע בחוק שאותו דחף סמוטריץ' - הוא מכנה אותה "מחטף". גורמים בענף מייחסים את התנגדותו הטרייה של השר לתוואי שאושר במוסדות התכנון, ונדון ארוכות על־ידם - זאת, לאחר שנבחן על־ידי חוקרת מומחית, שמונתה מטעם הוועדה לתשתיות לאומיות - להתנגדות של תושבי שכונה המאופיינת באוכלוסייה דתית־לאומית בפתח תקווה למיקום הדיפו (מרכז התחזוקה של הקו) בסמוך לשכונה.

הממשלה מתקשה לאשר תוכניות להקמת תשתיות, וחבריה רגישים להתנגדויות. כך, למשל, הממשלה מתקשה לקבל החלטה בנוגע להקמת תחנות כוח חדשות ונדרשות, לנוכח גידול האוכלוסיה וצריכת החשמל הגוברת. אולם, הקושי הזה ניכר לא רק בממשלה הנוכחית, אלא גם בממשלות קודמות, שלא הצליחו להסכים על הקמת שדה תעופה נוסף, כמו גם על פרויקטי תחבורה שעלו בתוהו. בדיוק לשם כך, נחקק חוק תשתיות לאומיות, שאמור להוביל לשינוי המטוטלת שבין שיקולים פוליטיים לקידום פרויקטים לאומיים.

גורם המעורה בפרויקט אומר לגלובס כי "סמוטריץ' תמיד מתהדר בזה שאין לו מרכז ליכוד ואין לו ראשי ערים שלוחצים עליו - ובסוף מתנהל כמו קודמיו, ועושה את מה שאלי כהן ומירי רגב עשו לתחנות הכוח לפני חודש. מביך ששר האוצר, שדחף את חוק תשתיות לאומיות, מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים. חששנו ממירי רגב שתנסה לעצור את התוכנית, ובסוף סמוטריץ' עשה את זה".

מלשכת שר האוצר נמסר בתגובה: "בדיונים שקיימתי, עוד בתפקידי כשר תחבורה וגם במסגרת תפקידי הנוכחי כשר אוצר, ביקשתי ולא הצלחתי לקבל תשובות המניחות את הדעת לטענותיה של עיריית פתח תקווה ולטענתם של תושבים רבים בשכונת כפר אברהם/חן הצפון, באשר למיקומו של דיפו ענק בסמוך מאוד לשכונת מגורים, אל מול חלופות מקצועיות שהוצעו בסמוך ממש ובאופן שלא אמור לפגוע או לייקר את הפרויקט באופן משמעותי, ונדחו בלא שנבחנו ברצינות וללא נימוקים רציניים. דווקא בשל החשיבות הרבה שאני מייחס לפרויקט המטרו ולפעילותי, בעבר ובהווה, לשם קידומו באופן המהיר ביותר, אני סבור שיש לעשות זאת נכון, ושמחיר טעויות מעין זו גבוה ויפגע בשיתוף הפעולה הנדרש מצד רשויות מקומיות והציבור.

"בשל סיבה זו, אני מבקש להעלות את התוכנית לדיון בממשלה ולבקש כי הממשלה תורה למוסדות התכנון לבחון את מיקומו של הדיפו האמור בשנית, ולנמק את דחיית החלופות שהוצגו. זו חובתי וזו חובתה של הממשלה". עוד מציינים בלשכת השר, כי עד כה לא התקבלה תגובה למכתב מצד מזכיר הממשלה.

ממזכירות הממשלה נמסר בתגובה: "ב-8 באפריל ב-11:00, העלתה מזכירות הממשלה לאתר המעטפה את תת"ל 102. מיד לאחר מכן, הוציאה מזכירות הממשלה דוא"ל לכל לשכות שרי הממשלה, מנכ"לי המשרדים והיועצים המשפטיים של כל משרדי הממשלה - ובו הודעה בדבר העלאת התוכנית למעטפה, וכן כל התנאים הקבועים לאישורה.

בין התנאים שפורטו בפנייה, הודגש כי בהתאם להוראות החוק, בהיעדר בקשה מאחד השרים לקיים דיון בנושא, התוכנית תאושר אוטומטית לאחר 21 יום. יש לציין, כי התיקון לחוק שקבע את אותו מנגנון של אישור אוטומטי לאחר 21 יום נעשה ביוזמת משרד האוצר, במסגרת חוק ההסדרים".

עו"ד ענת בירן, המייצגת עשרות בעלי זכויות בקרקעות ובשטחים שבהם עובר תוואי המטרו, טוענת בעקבות מכתב השר כי "בהחלט ייתכן שנפל פגם באישור התוכנית, וזה עשוי להיות בסיס לתקיפת ההחלטה בעתירות לבג"ץ. מצופה מהממשלה לקבל החלטות הרות גורל שכאלה, כמו אישור תוכנית קו המטרו, הכוללת הפקעות דרמטיות ופגיעה בזכויות קניין של אלפי אזרחים, לאחר דיון מעמיק ומקיף, ולא באופן אוטומטי וטכני, כפי שנטען במכתב של השר. אם אכן לא התקיים דיון לגופו של עניין, זה אומר דרשני ומעלה תהיות באשר לתוקף אישורה של התוכנית".

עוד כתבות

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.1% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?