גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור כי עיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל
טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ביום ב', בהמשך להודעת חמאס כי היא מקבלת את תנאי הפסקת האש של קטאר ומצרים, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על המשך פעולה ברפיח "כדי להפעיל לחץ צבאי על חמאס במטרה לקדם את שחרור חטופינו ושאר מטרות המלחמה". במהלך הלילה השתלט צה"ל על הצד העזתי של מעבר רפיח.

כלב רובוטי ורחפנים: איך תיראה הפעולה שתחסום את "צינור החמצן של חמאס"?
עימותים אלימים גם באירופה: המחאה נגד ישראל מתרחבת לקמפוסים ביבשת
260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

בראיון לגלובס מתייחס ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש, לצורך בפעולה כזו ובהשפעות הצפויות שלה.

מה לדעתך המטרה של מה שעושים עכשיו כרגע ברפיח והאם האם לדעתך זה יכול להתפתח למשהו יותר מעמיק?
"עיקר הלחימה נגד חמאס ברצועה הסתיימה. אפשר לבוא ולומר שהשגנו את המטרות שלנו, אלא שהבעיה שנוצרה היא המשך ההתחמשות של חמאס, ומידת היכולת שלנו לשלוט על מה שקורה אצלו כדי להימנע מלחזור לתקופה שהייתה לפני שבעה באוקטובר. לצורך העניין הזה הסוגיה כעת נוגעת לסגירת ציר פילדלפי כדי להבטיח שההברחות יופסקו.

"מובן שזה צריך להיעשות גם בתיאום עם מצרים, ובסופו של דבר אני חושב שיש אינטרס למצרים להגיע להסדר כזה. יכול להיות שזה עוד מחייב קצת הפעלת כוח, וזה מה שאנחנו רואים עכשיו. הפעולה הזו בעצם אומרת שישראל מתכוונת ברצינות, והיא לא מוכנה לתת לעזה לחזור למה שהיה לפני שבעה באוקטובר.

"כך שאני חושב שהמטרה של הצבא במקרה הזה היא להביא למצב שבו תהיה שליטה מבצעית על מה שקורה ברצועה, ולא ניתן יהיה לחמש מחדש את חמאס. לדעתי זה ניתן להשגה על ידי שליטה באזור פילדלפי. אני אישית מתייחס לרפיח בחשיבות משנית ולא בחשיבות עיקרית. השמדת השלושה או ארבעה גדודים ששם לא תשנה לנו את המצב".

"הפך לווקטור פוליטי"

במשך שלושה חודשים הדרג המדיני אומר שוב ושוב שעוד רגע נכנסים לרפיח. אחרי שזה כבר נאמר, אם לא ניכנס בעוצמה לרפיח האם זה לא יפגע קשות בהרתעה שלנו?
"אני לא זוכר מי אלה שהעלו לראשונה את הצורך האקוטי בכניסה לרפיח. אני באמת לא יודע איך זה הפך למשהו קריטי. יכול להיות שאפילו זה הפך כבר לווקטור פוליטי, כי מבחינה צבאית אין לזה שום משקל אסטרטגי. אתה לא חייב לשלוט על מה שקורה שם. מה שחשוב הוא להמשיך במאמץ הצבאי והמדיני ולהגיע להסדרה שבמסגרתה לא נותנים לחמאס להתחמש מחדש. אם הנושא הזה יושג אנחנו יכולים לזכות לכמה שנים טובות של שקט. אם לא, אז לא השגנו שום דבר. המאמץ צריך להיות ממוקד לכיוונים האלה".

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש, לשעבר ראש אמ''ן / צילום: איל יצהר

למה לדעתך חמאס הוציא פתאום הודעה על כאילו "הסכמה" לעסקה?
"אני חושב שכניסה לרפיח משמעותית מבחינת חמאס, כי בסופו של דבר זה יפגע בו בצורה די קשה, כאמור, במיוחד אם נצליח גם לסגור את ציר פילדלפי יחד עם המצרים. אם זה יקרה אז בעצם לאט לאט יתייבשו מקורותיו והוא לא יוכל להמשיך ולפעול".

זאבי פרקש מתייחס לאוכלוסייה העזתית, ואומר כי "יש ויכוח האם כל העזתים הם חמאס, או תומכי הארגון. אני חושב שזו שאלה שיכולה להיות חשובה, אבל אני אומר לך מתוך הסתכלות גם במדינות טוטליטריות וגם במדינות קומוניסטיות שבסופו של דבר רוב האוכלוסייה היא פסיבית, והיא תעשה את מה שזה ששולט, החזק, יורה לה. אני לא רואה מהפכה עזתית נגד חמאס בעזה. ישראל צריכה להשלים את המלאכה.

"יכול להיות שראש הממשלה חשב שאפשר לעשות את הדברים האלה בחודשיים-שלושה האחרונים בצורה מדינית, ולא להשתמש בכוח הצבאי. אני לא בטוח שלא היינו צריכים להשלים את המשימה בזמן הזה, אני לא בטוח שלא היינו צריכים לפעול בו-זמנית - אבל אלה שאלות להיסטוריה.

"אני חושב שמה שצריך לפעול להשיג כרגע הוא שעזה תהיה מפורזת, ולצורך כך צריך לשלוט בפילדלפי. אם נעשה את זה נוכל לבוא ולומר שהמלחמה הזאת אחרי שבעה באוקטובר שיפרה את המצב ואפשרה למדינת ישראל לחזור לחיים נורמלים".

"מטרה לא ריאלית"

אחרי שבעה באוקטובר המטרות שהוגדרו למלחמה היו החזרת החטופים והשמדת היכולות האזרחיות והצבאיות של חמאס. האם לדעתך המטרה השתנתה?
"אני אגיד לך את זה בצורה ישירה, ואפשר למצוא אמירות שלי חודש-חודשיים אחרי שהתחילה המלחמה. המטרה כפי שהוגדרה - מיטוט שלטון החמאס - אני חשבתי שזו מטרה שלא ניתן להשיגה. אני חשבתי שהיינו צריכים להיות צנועים, ואני מקווה שזה מה שאנחנו עושים כרגע.

"המטרה כפי שאני ראיתי אותה צריכה הייתה להיות פגיעה בתשתית הצבאית של חמאס ולמנוע ממנו את היכולת להשיג הישגים על ידי לחץ צבאי. מעבר לזה קשה להשיג. בלבנון חשבנו שנשנה את השלטון וזה לא עבד. אנחנו צריכים להתמקד בפירוק היכולות הצבאיות של חמאס וברגע שזה יושג לדאוג לכך שאנחנו מתחזקים את זה".

"הרצי השקיע מחשבה"

אתה אומר שצריך לסיים את האירוע הצבאי, להכריז על סיום המלחמה ולנהל מו"מ על בסיס חילופי אסירים, כדי לשחרר את החטופים. אבל חמאס דורש את הוצאת צה"ל מהרצועה. מותר לנו להסכים לזה?
"אם הם יקבלו את ציר פילדלפי המלחמה תהיה לשווא. המעשה הצבאי צריך להסתיים עכשיו במעשה מדיני, לנצל את ההישג הצבאי המדהים שהושג כדי להגיע למצב שאנחנו שולטים על מה שקורה בעזה ומנצלים את הרצון של העולם הערבי, ואולי של גופים אחרים, לשקם אותה.

"ואנחנו צריכים להתמקד בזירה הנוספת - לבנון. אם אפשר להרחיק את חיזבאללה מהגבול בצורה מדינית - מה טוב, אבל זה נראה לי קלוש".

מה דעתך על המינויים בצה"ל?
"על פי חוק לרמטכ"ל ולשר הביטחון יש פררוגטיבה ברורה למנות ולבנות את הקצונה בצבא. לא עולה על הדעת שמישהו אחר ימנה קצונה בכירה.

"אני מסתכל על הסבב הזה, את חלק מהקצינים אני מכיר. אלה מינויים טובים שהרצי הלוי עשה. אני בטוח שמתוך רצון להצעיד את הצבא קדימה. אותו דבר אני חושב גם לגבי המינוי של ראש אמ"ן החדש. אין לי ספק שהרצי השקיע בזה מחשבה.

"זה תפקיד מרכזי בין אלופי צה"ל ויש לו אחריות, גם להערכת המודיעין הלאומית וגם לבניית יכולות מודיעיניות ופיתוח מקורות. אסור לתת לפוליטיקאים להכניס ידיים לעניין הזה. זה יזהם את הצבא, יזהם את מערכת המינויים ויזהם את מערכת קבלת ההחלטות".

עוד כתבות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

הסנקציה החדשה של ארדואן: חוסם פטור ממכס על סחורות לישראל דרך אירופה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט