חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה / צילום: Associated Press, Vahid Salemi
מלחמת חרבות ברזל היא המערכה הרב־זירתית הראשונה של ישראל מול איראן ו"ציר ההתנגדות" בהנהגתה, כולל חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון, המיליציות הפרו־איראנית בעיראק והמורדים החות'ים בתימן. אולם הסטטוס־קוו הנוכחי במלחמה לא רק משפיע על ישראל, אלא גם על איראן שמספרת, לראשונה, על כוונתה לפתוח חזית חדשה: בים התיכון.
● הרכיבים המזויפים במטוסים, והטילים היקרים שגורמים מבוכה לארה״ב
● זעם בהולנד: אוניברסיטה העבירה שמות של ישראלים למפגינים פרו פלסטינים
● חדשות טובות לענף הבנייה: טורקיה אישרה לחדש אספקות לישראל
בטהרן התקיים בשלישי טקס במלאת 40 יום לחיסולו בדמשק של חסן מהדווי, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון. מי שנשא דברים בטקס הוא מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי. "הפילוסופיה שנמצאת ברקע של מוות קדושים של זאהדי היא המשך של החזון של המהפכה האסלאמית באיראן... והיא להחיות מחדש את עוצמת האסלאם בעידן החדש (קרי, ייצוא המהפכה)", אמר סלאמי בטקס שניטר אנליסט דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אברהם מ'.
סלאמי אמר באותו נאום כי "אם האויב יצליח לחדור במדינה אסלאמית כלשהי, הוא ירחיב את חדירה זו ולכן יש לחסום את דרכם... אנחנו נחסום את דרכו של האויב במזרחו של הים הגדול ונרחיב את החזית עד שהאויב יתפרק". הים הגדול, כפי שציטט האנליסט מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הוא הים התיכון. "כל ארצות האסלאם חייבות להפוך לזירת ג'יהאד נגד האויבים... חובתו של כוח קודס היא חסימת דרכי חדירה של האויב אל עולם האסלאם (קרי, פעולה בכל העולם)".
זו אינה הפעם הראשונה שבה באיראן מתייחסים לסוגיה של פעילות ימית באגן הים התיכון, לצורך הידוק ההתקפה על ישראל. דברים ברוח דומה אמר המפקד לשעבר של משמרות המהפכה ויועצו של המנהיג העליון עלי חמינאי, גנרל רחים ספווי, בפני צוערים לקצונה של משמרות המהפכה לפני כחצי שנה. "אין לנו ברירה אלא להעמיק את הביטחון שלנו. העומק האסטרטגי שלנו (כעת) הוא הים התיכון, אך עלינו להרחיב אותו עד 5,000 ק"מ. הים התיכון והים האדום סוף הם אזורים אסטרטגים וזרוע הים וזרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה חייבים להתמקד בנקודות אלו".
לאחר מכן, גנרל מוחמד רזא נקדי, מתאם פעולות משמרות המהפכה, אמר ב־23 בדצמבר כי "במידה והפשעים של ארה"ב והמשטר הציוני יימשכו, הם צריכים לחכות לעלייתם של כוחות התנגדות חדשים וחסימת שאר מעברים ימיים עליהם. אתמול היו אלה המפרץ הפרסי ומיצרי הורמוז שהפכו לסיוט עבורם, היום באב אל-מנדב והים האדום ואם ימשיכו בפשעיהם יש לחכות שבקרוב גיברלטר והים התיכון ושאר מעברים ימיים יחסמו בשבילם".
הכוח האיראני: 55 אלף מתנדבים ו-38 אלף חיילים
איראן מחזיקה בשני כוחות ימיים שונים: הצי האיראני שמשויך לצבא איראן, והצי של משמרות המהפכה שפועל תחת מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי. לכל אחד מהכוחות הללו תחומי אחריות שונים. הצי של איראן אמון על הים הכספי ומפרץ עומאן, קרי הים הפתוח. בעוד הצי של משמרות המהפכה אחראי על שליטה במפרץ הפרסי ובמיצר הורמוז, שדרכו עוברים כ־30% מכלל הסחר העולמי בנפט. לכן, כל כניסת כוחות ימיים משמעותית של האמריקאים למפרץ, מלווה בפרובוקציות איראניות.
בניסיון להרחיב את השורות, משמרות המהפכה הקימו לפני חודשים ספורים את הבסיג' הימי, משמר מתנדבים שיכלול לפי טהרן כ־55 אלף איש על כ־33 אלף כלים. "ימאים מקומיים יורשו לבצע משימות על סירות חמושות בטילים", אמר מפקד הצי של משמרות המהפכה, עלירזא טנגסירי. "הבסיג' הימי יכלול גם ספינות גדולות שיכולות לשוט עד טנזניה".
על אף הבידול בין הציים האיראניים "על הנייר", המטרה של שניהם היא לסייע לקידום האינטרסים של המשטר. זו הסיבה שטהרן מממנת משכורות ל־18 אלף חיילים בצי האיראני ולכ־20 אלף נוספים בצי של משמרות המהפכה.
האמצעים של הציים האיראניים מותאמים למשימותיהם, כשעיקר הכוחות הימיים של משמרות המהפכה מתבססים על סירות מהירות עבור הביטחון השוטף במפרץ הפרסי. לצד זאת, מפעיל הצי של צבא איראן שלוש צוללות תקיפה, וכ־15 צוללות ננס, משחתות ונחתות. מי שככל הנראה מסייעת למספנות האיראניות בידע בבניית הספינות היא קוריאה הצפונית.
משמרות המהפכה מפעילים גם מערך של אוניות סוחר תמימות למראה, שבתוכן הן ספינות איסוף מודיעין לכל דבר ועניין. את שימוש האוניות סוחר אלה אפשר לראות בחטיפת אוניית "גלקסי לידר" שבבעלות חברת ריי של רמי אונגר. האונייה חלפה בבוקר 19 בנובמבר ליד ספינת הביון "בהשאד", ובשעה 13:05 השתלטו עליה החות'ים. הנוכחות של המערך האיראני המודיעיני הימי אינו חדש. אונייה אחרת במערך, "סאביז" שמוגדרת כאוניית מטען כללי, הותקפה מול חופי אריתריאה ב־2018. לפי פרסומים זרים, את הפעולה ביצעה ישראל.