היישוב עלי ביהודה ושומרון / צילום: מיכאל יעקובסון
בג"ץ קבע היום (ה') כי על המשטרה לפתוח בחקירה פלילית בגין בנייה לא חוקית במאחז היובל, המצוי בתחום היישוב עלי. זו הפעם הראשונה שהבנייה בהתנחלויות ובמאחזים תיחקר במישור הפלילי מאז החלו בשנות ה־ַ90 תופעת המאחזים הלא חוקיים.
● פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור
● זה עורך הדין שייצג את הממשלה בבג"ץ חוק הגיוס
השופטות דפנה ברק־ארז ורות רונן קיבלו את העתירה מול דעתה החולקת של השופטת יעל וילנר, שפסקה כי יש להסתפק בצו שיחייב את הרשויות עצמן להחליט האם לפתוח בחקירה. על רשויות המדינה הוטל לשלם 20 אלף שקל לעותרת.
ההכרעה בעתירה נדחתה מאז הוגשה בשנת 2018, בשל הצהרת המדינה כי תוקם יחידת אכיפה ייעודית שתחקור חשדות להפרות דיני התכנון והבנייה מעבר לקו הירוק. הממשלה השתהתה בהקמת היחידה במשך שש שנים, ובספטמבר 2023 הודיעה כי ההחלטה להקים את היחידה בוטלה.
השופטת ברק־ארז קבעה כי למרות שהמדינה אישרה כי יחידות הדיור נבנו ללא היתרים, עד היום לא ניתנה תשובה מדוע שלא תיפתח חקירה פלילית. "באין כל תשובה עניינית לשאלה מדוע לא תיפתח חקירה, נותרנו עם דחייה גורפת ובלתי מוסברת של בירור החשדות הנוגעים לביצוען של עבירות תכנון ובנייה באזור", כתבה.
בנוסף, ברק־ארז הדגישה כי לא ניתן לקבל מצב שבו הצהרות חוזרות ונשנות של המדינה, שהביאו למחיקת עתירות, יסתיימו בלא כלום. "כדי שניתן יהיה לכבד את הצהרת המדינה, צריכה המדינה לכבד אותן בעצמה", ציינה ברק־ארז.
"משהיחידה הייעודית לא קמה ואף לא תקום - המסקנה לפיה יש לבצע את החקירה באמצעים אחרים היא מתבקשת", הוסיפה השופטת רונן, וקבעה כי "מדובר בשלב זה בחקירה בלבד, כך שהסעד הוא זהיר ואף עולה בקנה אחד עם העובדה שמדובר, כאמור, בבנייה בלתי חוקית".
השופטת יעל וילנר, שהייתה בדעת המיעוט, סברה כי כל עוד אין החלטה לפתוח בחקירה פלילית, בית משפט אינו ממיר את שיקול-דעתם של הגורמים המוסמכים בשיקול־דעתו. "מחדלם של הגורמים המוסכמים מלקבל החלטה בחלוף זמן כה רב, מצדיק להורות להם לקבל החלטה אם לפתוח בחקירה בתוך פרק זמן קצוב", ציינה והציעה לחייב את המשטרה להחליט אם לפתוח בחקירה בתוך 90 ימים.
פתח לעוד חקירות פליליות של בנייה בלתי חוקית?
העתירה הוגשה על־ידי תנועת "שלום עכשיו" באמצעות עו"ד מיכאל ספרד נגד מפקדת כוחות צה"ל בגדה המערבית, מפקד מחוז ש"י במשטרה, היועץ המשפטי והמועצה האזורית של מטה בנימין והוועד המקומי של עלי.
תחילה התבקשה הפסקת הבנייה ומניעת אכלוס המבנים, אך המדינה הודיעה על כוונה להכשיר את הבנייה בדיעבד, ומאז 2019 התמקדה העתירה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית. המשיבים לא חלקו על כך שהבנייה לא חוקית, אלא טענו כי תוקם יחידת האכיפה.
תנועת "שלום עכשיו" הגישה בשנים האחרונות חמש עתירות נוספות בדרישה לפתוח בחקירה פלילית. שתי עתירות נדחו בשל טענת המדינה על הקמת היחידה. עתירות נוספות עוסקות בבנייה לא חוקית בגבעת הרואה, בקרני שומרון, בשבות רחל ובשדה בועז. בתנועה אומרים כי משמעות פסק הדין היא שהמשטרה תחקור כעת מקרי בנייה לא חוקית נוספים בהתנחלויות ובמאחזים.
עו"ד מיכאל ספרד, שייצג את תנועת "שלום עכשיו" יחד עם עו"ד אלון ספיר, מסר בתגובה: "הבנייה הבלתי חוקית במאחזים ובהתנחלויות היא פשע מאורגן בממדי ענק. הגיע הזמן שרשויות אכיפת החוק יבצעו את המוטל עליהן. חבל שהיה צריך התערבות שיפוטית כדי להבהיר למשטרה ולפרקליטות שאין מישהו מעל החוק, גם אם מדובר במתנחלים".
שי גליק, מנכ"ל "בצלמו", מסר בתגובה לפסק הדין: מדובר (בעוד) יום שחור בתולדות בג"ץ. בג"ץ קבע כי יש לחקור בצורה פלילית, כאחרוני העבריינים, יהודים שכל חטאם הוא שבנו בתים בארץ ישראל. בזמן שהבנייה הערבית בישראל וביהודה ושומרון משתוללת, בעיני בג"ץ הפושעים והעבריינים הם דווקא היהודים שבנו לעצמם כמה בתים. בג"ץ מחליף את היועמ"ש, את הפרקליטות ואת המשטרה, והוא משמש כשוטר, חוקר ותליין. הגיע הזמן לרפורמה אמיתית, ששופטים לא יחליפו את המשטרה, את הפרקליטות ואת גורמי האכיפה".