גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שמנסה לפרק את המיתוס של אלברט איינשטיין

נתחיל מהסוף: איינשטיין היה גאון. אבל האם הסיפור שהוא שינה לבדו את כל מה שאנחנו יודעים על העולם שבו אנחנו חיים נכון? ספר שיצא לאחרונה באוניברסיטת פרינסטון מציג מציאות מורכבת יותר ● פרופ' חנוך גוטפרוינד, המנהל המדעי של ארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית ומחבר משותף של הספר, מסביר מדוע איינשטיין לא פעל בחלל ריק

אלברט איינשטיין / צילום: לע''מ
אלברט איינשטיין / צילום: לע''מ

בין השנים 1900 ו-1917, היה שינוי דרמטי באופן שבו העולם חשב על חוקי הפיזיקה, על זה כולם מסכימים. אבל איך בדיוק קרה השינוי הזה? זאת כבר שאלה אחרת, אומר הפיזיקאי פרופ' חנוך גוטפרוינד, שכיהן בעבר כנשיא האוניברסיטה העברית והיום מכהן כמנהל המדעי של ארכיון איינשטיין באוניברסיטה.

התרבות הפופולרית מספרת סיפור יפה על התקופה הזאת: אדם בשם אלברט איינשטיין הגיע עם סדרה של מחשבות רדיקליות על עולם הפיזיקה. הוא הגה הסברים חצופים ולא סבירים ממוחו הקודח, והתברר שהם הצליחו להסביר תופעות ולצפות קדימה תוצאות ניסויים שנערכו רק שנים רבות אחר כך. לפי המיתוס, איינשטיין היה גאון יחיד ששינה לבדו את כל מה שאנחנו חושבים על העולם שבו אנחנו חיים.

במציאות, השינוי לא התרחש בדיוק כך, אומר גוטפרוינד. בספר שכתב יחד עם פרופ' יורגן רן ממכון מקס פלנק להיסטוריה של המדע, ויצא לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, הוא טוען שהמיתוס אינו תואם את האופן שבו שינויים מדעיים באמת מתרחשים.

"זה לא מפחית בכלום מגאונותו של איינשטיין", מבהיר גוטפרוינד, שהקדיש חלק נכבד מחייו לחקר ושימור מורשתו. "אבל בעוד הסיפור המיסטי הזה מניע אותנו לחפש אחר תכונות אישיות או נסיבות חיים ייחודיות שהובילו להתפתחות מוח חד-פעמי, ההבנה אמיתית של השינוי המדעי תגיע אם נתייחס אליו כאל אבולוציה של ידע וכמעשה חברתי, שהגילויים של איינשטיין התקיימו בתוך ההקשר הרחב שלו".

קרב בין תיאוריות

ספרו של גוטפרוינד מפרק לא רק את המיתוס של אינשטיין כגאון יחיד. הוא שם על הכוונת חוקר מפורסם נוסף, תומאס קון, היסטוריון של המדע שבשנות השישים של המאה ה-20 פיתח תיאוריה שהפכה לאורים ותומים בכל הנוגע לתיאור האופן שבו מתרחש שינוי בקונצנזוס המדעי. עם השנים התרבתה גם הביקורת כלפי התיאוריה שלו, ומעטים מקבלים אותה במלואה וכפשוטה, אך היא עדיין נקודת ייחוס.

קון גרס שהתפתחות מדעית מתרחשת על פני שני סוגי תקופות. רוב הזמן, ההתפתחות היא איטית ומצטברת, ונעשית במסגרת פרדיגמה קיימת, ואז מפעם לפעם מגיעה תקופה של שינוי סוער ומוחלט כמעט בכל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על תחום מדע מסוים.

בתקופות הסוערות, תקופות המהפכה, הפרדיגמה נתקלת בממצא מסוים שסותר את הקיים או בפרדוקס בתיאוריה הקיימת. מתוך ניסיון להסביר זאת, נוצרת תיאוריה מתחרה, ובמשך תקופה מתקיים מאבק בין התיאוריות, עד שמתברר לבסוף שיש לזרוק לפח את הפרדיגמה הקיימת או לפחות לשנות אותה דרמטית, ולאמץ פרדיגמה חדשה.

דוגמה מקובלת לתהליך הזה היא המעבר מהרעיון שכדור הארץ נמצא במרכז לרעיון שכדור הארץ חג סביב השמש. המאבק בין התיאוריות היה דרמטי משום שערעור על תפיסת כדור הארץ במרכז נחשב התקפה על הכנסייה, והמחיר היה מאסר או מוות. ובכל זאת, בשלב מסוים, אם בוחנים את הדברים לפי הגישה של קון, פרדיגמה חדשה יותר ניצחה והקודמת נזנחה.

מהפכות לא קורות ביום

נוהגים לצייר את המחקר של איינשטיין כמהפכה, אומר גוטפרוינד, "אבל אנחנו חושבים שמה שהיום מכונה 'המהפכה של איינשטיין' הוא תהליך שבעצם התרחש לאורך דורות, וכאשר הושלם, זה לא קרה בצורה של משבר בהכרח".

גוטפרוינד מדמה את ההתפתחות של המדע לאבולוציה של מינים חיים. שינויים קטנים מובילים להיפרדות הדרגתית של רעיונות. הרעיונות מתקיימים אלה לצד אלה לאורך שנים, עד שאחד מהם בהדרגה הולך ותופס תאוצה, והאחר דועך או אפילו נכחד.

אפילו המעבר מתפיסת כדור הארץ במרכז לתפיסת השמש במרכז לא עונה לקריטריונים של קון, טוענים רן וגוטפרוינד בספרם. ה"מהפכה" ארכה כמעט מאה שנה, מהרגע שהרעיון התקבל על מאמצי החידושים של התחום ועד שהפך למקובל יותר מקודמו. נדרשו כמה מדענים - לא רק קופרניקוס אלא גם גלילאו וקפלר וככל הנראה גם אחרים שתועדו פחות, שקידמו את הרעיון באופנים שונים עד שהתקבל.

הם מציינים גם שלא הייתה כאן מחיקה של העבר לטובת הגישה החדשה. דברים רבים שידענו על תנועת הפלנטות נשארו מוסכמים, גם כשהוכרע שכדור הארץ חג סביב השמש. "קופרניקוס לא המציא תיאוריה חדשה כדי ליישב ממצא שסתר אותה, כמו שמציע קון", אומר גוטפרוינד. "למעשה, הקונצנזוס המדעי של התקופה חי בשלום עם התצפיות הקיימות. אבל קופרניקוס לקח את הידע הקיים, וקצת סידר אותו מחדש, ובהדרגה הגישה שלו הלכה והתבססה".

 

הפיזיקאים חיכו לשינוי

ומה לגבי איינשטיין? הוא הגיע לתחום שכבר היה ברור שדרוש בו שינוי, ולא למצב שבו פרדיגמה שולטת נחשבה בלתי מעורערת, אומר גוטפרוינד. "במאה ה-19, הפיזיקה הייתה מורכבת משלושה תחומים: מכאניקה, אלקטרודינמיקה ותרמודינמיקה, וכבר ניכר מתח בין התחומים. אלקטרודינמיקה ותרמודינמיקה כבר החלו להתרחק מהמכאניקה, ולפלוש זו לתוך המרחב של זו. נקודת ההתחלה של איינשטיין הייתה בדיוק אותן בעיות על הגבולות בין התחומים". זאת, הוא אומר, בניגוד לטענה של קון שמהפכות מדעיות מתחילות מממצא שלא מתיישב עם התיאוריה. זה יכול לקרות כך, אומר גוטפרוינד, אבל במקרה הזה וכנראה גם במקרים נוספים, לא רק ממצא חריג הפריע לפרדיגמה הוותיקה. היו קולות מתוך הדיסציפלינות שכבר קראו לחידוש.

מכונת קיטור. יש חוקרים שקושרים בין המהפכה התעשייתית לגילויים מדעיים / צילום: Shutterstock

"איינשטיין הכיר את החוקרים שקדמו לו, אף שלא היה פיזיקאי באקדמיה באותו זמן", אומר גוטפרוינד. על פי המיתוס, הוא פעל לגמרי מחוץ לאקדמיה, אבל זה לא מדויק. היה לו תואר ראשון מהמכון הטכנולוגי של ציריך, והוא אפילו עבד על דוקטורט והגיש אותו, אך הומלץ לו בחום לוותר עליו משום שהוא ביקר בחריפות פיזיקאים בולטים של התקופה.

בצר לו (בלב ובכיס), חיפש איינשטיין עבודה ומצא אותה במשרד הפטנטים של ברן. אז נכון שהוא לא היה אקדמאי בתקופה שבה עשה את עבודתו פורצת הדרך הראשונה על תורת היחסות הפרטית, אך הוא המשיך לקרוא כתבי עת מדעיים, תיקשר עם חבריו מהאקדמיה והיה מודע למתרחש בתחום.

למעשה, ישנה ספרות מחקרית רבה בעולם ההיסטוריה של המדע שבה נדונה השאלה אם היו מדענים שהקדימו את איינשטיין בחלק מהרעיונות שלו, ואם הוא הכיר את עבודתם. איינשטיין סיכם את רעיונותיו במאמר בכתיבה חופשית, ללא מראי מקום ברורים כמקובל במאמרים אקדמיים, והשאיר להיסטוריה לשפוט מאין נטל את רוב השראתו.

פרופ' חנוך גוטפרוינד / צילום: איגור פברוב

המדענים העיקריים שמיוחסת להם עבודה על תורת היחסות הפרטית במקביל לאיינשטיין הם אנרי פואנקרה והנדריק לורנץ. לא לגמרי ברור עד כמה הכיר איינשטיין כל אחד מהמאמרים שלהם לפני פרסום תורת היחסות הפרטית, אבל רוב ההיסטוריונים של המדע מזהים מתמטיקה שפיתח לורנץ בצורת החשיבה של איינשטיין, ומציינים שהיא אפשרה את פריצת הדרך. עם זאת, רובם מייחסים לאיינשטיין את ביטול הרעיון הקלאסי של ה'אתר' הממלא את העולם, ואת החלוציות בהצעת הרעיון כי גם הזמן וגם המרחב הם יחסיים.

פואנקרה כן הזכיר את היחסיות הזאת כנראה לפני איינשטיין, אבל הוא דיבר עליה באופן פילוסופי בלבד ולא הזכיר אותה במאמריו בפיזיקה. אף אחד מהחוקרים הללו, אומרים ההיסטוריונים, לא השתמש בכל הרעיונות הללו כדי לארגן מחדש את ההבנה של זמן ומרחב, תוך הבנה של ההשלכות הפרקטיות של החיבורים הללו.

"איינשטיין היה יוצא דופן, ופעל בתנאים יוצאי דופן שאפשרו לו לפרוץ גבולות בתחומו", אומר גוטפרוינד. "בכל זאת, אני מאמין שחלק מהדברים שהוא גילה היו מתגלים בהמשך אלמלא הוא עשה זאת, אולי בתוך כמה עשורים על ידי כמה אנשים, ולא על ידי אדם אחד ושנה אחת. הוא התכתב עם רבים מבני דורו, ובתקופתו היו גם אחרים שהחלו לארגן את הדברים באותו כיוון, בידיעה שאת התיאוריה של ניוטון צריך להרחיב. הוא הראשון שהצליח".

התפרצות של יצירתיות

גם אחרי שאיינשטיין הגיע עם הרעיונות שלו, המהפכה לא התרחשה ברגע. "תורת היחסות הפרטית התקבלה יחסית מהר, כי היא פתרה בעיה שכבר היה דיון בה לפני שאיינשטיין הגיע. התיאוריה הזאת יצרה בעצמה סתירות חדשות, שתורת היחסות הכללית יישבה, אבל לקח זמן עד שהעולם המדעי הפנים את הבעיה ואז את הפתרון שלה, שבתחילה לא היה הפתרון היחיד שהוצע, אבל היה הכי אלגנטי".

"לקח זמן רב עד שקרנה של התיאוריה הזאת עלתה, מהיווסדה בשנות ה-20 ומיד לאחר מכן ההתלהבות האדירה כשהתיאוריה הזאת הסבירה ממצא חדש שהתקבל במהלך ליקוי חמה. אבל למרות ההכרה שאיינשטיין זכה לה בעקבות זאת, העניין בתיאוריה הזו דעך קצת והיא היא זכתה ל'תור הזהב' שלה רק בשנות ה־60, כשקושרה לגילויים חדשים באסטרופיזיקה, והפכה לבסיס של תחום מדעי חדש: אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה יחסית".

אז מה בכל זאת הייתה הגאונות שלו?
"דווקא משום שכל ענקי הפיזיקה של התקופה ראו את מה שהוא ראה, אבל הוא העז לשאול על כך שאלות אחרות, והעז לקרוא תיגר על התפיסות המקובלות של מהות המרחב והזמן ועל מהות האור ומבנה החומר. זו כן הייתה התפרצות וולקנית של יצירתיות.

"היו שלושה תחומים של ידע ובעיות על הגבולות ביניהם שהפיזיקה התקשתה להסביר, והוא בעצם פתר את הבעיות הללו על ידי איחוד בין שלושת התחומים. אבל לא היה כאן שינוי פרדיגמה אלא רה־ארגון של הידע הקיים. הרי אינשטיין לא מגיע במקום ניוטון, אלא מרחיב אותו".

עוד כתבות

מפעל לייצור סוללות לית'יום לכלי רכב חשמליים / צילום: Shutterstock

במדינה אירופית קטנה: הפרויקט שיעזור למערב להשתחרר מסין

מיזם כריית הליתיום בעמק ג'אדאר בסרביה קיבל אור ירוק - על אף החששות הסביבתיים ומאבק התושבים המקומיים ● המכרה צפוי לספק 17% מהליתיום הנדרש לכלי רכב חשמליים באירופה

דיון בכנסת לעניין חברת סלייס מהיום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"פרשת הבנק למסחר על סטרואידים": כשהכנסת גילתה על פרשת סלייס

באיחור של למעלה מחצי שנה, נחשפו בוועדת הכספים של הכנסת לפרשה החמורה בחברת קופות הגמל בניהול אישי, שעפ"י החשד ניידה מעל 800 מיליון שקל של חוסכי פנסיה לקרנות זרות ● ב"דיון המהיר" הוטחה ביקורת בעיקר ברשות שוק ההון, אך לא התקבלו החלטות מעשיות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

חיזוק מעמד היועמ"שית: בג"ץ בולם את המהפכה המשפטית השקטה

בשולי פסק הדין ההיסטורי בעניין חוק הגיוס, תשעת השופטים הבהירו כי היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק כלפי הממשלה, וכי כל עוד ביהמ"ש לא פוסק אחרת - הפירוש שלה מחייב את הממשלה ● להחלטת השופטים יש חשיבות בבלימת המהפכה המשפטית השקטה, שאחד מהיבטיה הוא הפחתת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה

בניין חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

הסדר עם רשות המסים: טבע תשלם מס של 750 מיליון דולר

טבע הגיעה להסכם מול רשות המסים, לפיו תשלם את שומות המס על השנים 2020-2008 ● עיקר המחלוקת היה רווחים שהחברה התייחסה אליהם כפטורים ממס לפי חוק עידוד השקעות הון, אך שלגישת רשות המסים חל עליהם מס

ג'מאל באומן,הפסיד בבחירות המקדימות בניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

הבוחרים בניו יורק מדיחים ציר קונגרס אנטי-ישראלי רדיקלי

ג'מאל באומן, שהתלונן כי יריביו מנסים לכונן "משטר ציוני" בקונגרס וקרא להחרמה מלאה של ישראל, נחל תבוסה ניצחת לאחר שהשדולה הפרו-ישראלית השקיעה מיליוני דולרים במערכה נגדו

צרפת שוקלת לתגבר את צבא לבנון, והסיבה שפוטין תומך בחמאס

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: צרפת רואה בצבא לבנון גורם שיכול להרגיע את הרוחות במדינה, פוטין מרוצה מהשפעות מלחמת "חרבות ברזל", והמגעים בין חמאס ופת"ח, בתיווך סין, הגיעו למבוי סתום ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

סיכון מול סיכוי: מה צריך לדעת לפני שחותמים על עסקת דמי מפתח

מה המצב החוקי של שוכר בדמי מפתח, ומתי כדאי לרכוש דירה שמושכרת בדמי מפתח? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

לאמיצים בלבד: אפיק ההשקעה שמאפשר להרוויח מאות אחוזים בשנה אבל גם להפסיד עשרות בשעה

תופעה חדשה יחסית בארה"ב תופסת תאוצה - תעודות סל ממונפות על מניה בודדת ● למשל, תעודת הסל NVDL כוללת את מניית אנבידיה בלבד במינוף כפול - כך ניתן, למשל, להרוויח 15% ביום אבל גם להפסיד 20% בשעה ● "זוהי השקעה מאוד ספקולטיבית", אמר ראש המחקר ב-VettaFi

דורי נאוי ושחר אושרי, חברת האחים נאוי / צילום: איל יצהר

מהלך חריג בשוק ההון: בנק ישראל פנה, ורשות ני"ע הובילה לביטול גיוס חוב של אחים נאוי

חברת האשראי החוץ-בנקאי השלימה ביום שני גיוס ניירות ערך מסחריים שתמורתו הסתכמה ב-101 מיליון שקל ● אבל החברה מבטלת את הגיוס ותחזיר את הכסף לנושים, זאת על רקע מחלוקת משפטית שהתגלעה בנוגע לסוגיית חוק הבנקאות ● בנק ישראל: "החברה אינה מפוקחת לעניין הלימות הון ונזילות, היא איננה רשאית להנפיק ניירות ערך מסחריים סחירים ללא רישיון של תאגיד בנקאי

יהודה דואה, ראש המועצה האזורית קצרין, עם בר לביא, ראש מערכת החדשות של גלובס / צילום: גיא צרחי

"המדינה צריכה לחזק את תושבי הצפון ולומר 'אנחנו שמחים שבחרתם לא לעזוב'"

יהודה דואה, ראש המועצה המקומית קצרין, השתתף בכנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, מקצרין ברמת הגולן • "אנחנו מצפים לפיצויים בצורה רחבה שלא גורמת לאף משק בית לעשות חשבון מה קונים הביתה" • מחר: הכנס מגיע לעכו

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

הכוכבת של וול סטריט מחקה 430 מיליארד ד' תוך שלושה ימים. אלו הסיבות

ענקית השבבים אנבידיה כבשה בשבוע שעבר את המקום הראשון בקרב החברות הנסחרות במונחי שווי שוק ● עם זאת, בשלושת ימי המסחר האחרונים המניה צללה בכ-12% ● מה עומד מאחורי הירידות, והאם הן צפויות להימשך?

עובד באתר בנייה / צילום: Shutterstock

עובדי בניין מחו"ל החלו להגיע - והבלגן חוגג: "עובדים שאין להם קשר לאירוע; הפסדים שלא נגמרים"

בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת נטען כי רבים מהעובדים שהגיעו לארץ אינם כשירים לעבודה בבניין • תאגידי כוח אדם להבאת העובדים טוענים כי הם מפסידים עשרות אלפי שקלים ביום

אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית, בנק לאומי, עם בר לביא, ראש מערכת החדשות של גלובס / צילום: גיא צרחי

אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית בלאומי: "הכלכלה בדרום התחילה לחזור לעצמה, אבל בצפון יש בעיה אמיתית"

אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, השתתף בכנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, מקצרין שבקו האש • "יש הבדל גדול בין הכלכלה במדינה שחוזרת למה שהייתה ערב ה-7 באוקטובר לעומת הצפון והדרום. הדרום התחיל לחזור, אבל בצפון יש בעיה שנמשכת לאורך זמן. יש אתגרים גדולים" • מחר: הכנס מגיע לעכו

צילום מסך של ערוץ הקניות

אחרי כמעט 30 שנה: ערוץ הקניות יפסיק את שידוריו בחודש הבא

שידורי ערוץ הטלוויזיה הוותיק יסתיימו בסוף חודש יולי, והמשאבים יועברו בעיקר לפעילות האונליין שלו ● כ-60 עובדים יפוטרו, אך שלוש חנויות הערוץ ימשיכו לפעול כרגיל

הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי / צילום: ap, Bilal Hussein

טורקיה לצד חיזבאללה: "קפריסין מסייעת לישראל במלחמה בעזה"

טורקיה מצטרפת לטענות של נסראללה נגד קפריסין: שר החוץ הקאן פידאן אמר כי "כל העת מתבצעות משם טיסות מודיעין וטיסות צבאיות לעזה" ● פידאן אף פיזר האשמות בנוגע ליוון, ואיים: "עצתנו ליוונים היא להתרחק מהעניינים האלה, כי כשאתה מעורב במלחמות המתמשכות במזרח התיכון, האש תבוא ותמצא אותך"

ענף התיירות במגמה חיובית / צילום: Shutterstock, Damir Khabirov

ענף התיירות רושם גידול של יותר מ-20% בהזמנות בהשוואה לשבוע שעבר

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על מגמה חיובית מתמשכת בענף הנסיעות, שרשם ירידות חדות בתחילת המלחמה

טנק מדגם 2CA2 / צילום: משרד הביטחון הארגנטינאי

"צעצועים חדשים": הטנקים שאלביט תספק בקרוב לארגנטינה

צבא ארגנטינה יקבל בספטמבר טנקים מדגם 2CA2 שאלביט שדרגה עבורם - כך דווח ב"דיפנס ניוז" מפי גורמים צבאיים ארגנטינאיים ● לפי הדיווח, כחלק משדרוג הצבא, הנשיא חאבייר מיליי מתכנן גם להגדיל את מספר הטנקים המשודרגים ב־50 נוספים

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

ההכנסות ירדו: פריון מפטרת 6% מכוח האדם

פעילות חטיבת החיפוש הצטמצמה באופן משמעותי בחודשים האחרונים על רקע מהלכיה של מיקרוסופט ● רוב העובדים שיעזבו הם מישראל ● תהליך ההתייעלות נועד לאפשר לחברה להתמקד במנועי הצמיחה המרכזיים שלה

חייל אוקראיני מכין רחפן להמראה / צילום: ap, Andriy Andriyenko

במערב עוקבים מקרוב: כך הרחפנים של אוקראינה חומקים מהשיבושים הרוסיים

הלוחמה האלקטרונית מתפתחת במהירות, ודוחפת את יצרני הרחפנים באוקראינה לעדכן בהתמדה את הרכיבים ולהפוך את כלי הטיס לאוטונומיים יותר ● חברות מערביות עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: איל יצהר

היועמ"שית מאותתת: פסק הדין משליך על אפיקי מימון נוספים לתמיכות

לאחר שבג"ץ קבע כי על המדינה לפעול לגיוס בני הישיבות, בהרב-מיארה הנחתה להימנע מכל פעולה להעברת כספים שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס, או שיש בה משום עקיפה של פסק הדין ● גנץ: "הגיע הזמן למתווה שירות בהסכמה רחבה" ● השר פרוש: "פסיקת בג"ץ מובילה לשתי מדינות" ● הליכוד: "הפתרון האמיתי הוא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית"