קלאודיה שיינבאום, המועמדת המובילה לנשיאות מקסיקו / צילום: Reuters, Raquel Cunha
הכותבת היא מייסדת מיזם "5050 שותפות ושוויון מגדרי"
בעוד מספר ימים, ב-2 ביוני, יתקיימו הבחירות במקסיקו. בפעם הראשונה בתולדות המדינה, מובילות במרוץ לנשיאות שתי נשים, שאחת מהן תיבחר להיות הנשיאה הראשונה של מקסיקו. היא תכהן בתוך קונגרס שמחציתו מורכב מנשים כבר שלוש שנים, מאז בחירות 2021.
זה לא קרה ביום אחד. אין שוויון שמגיע מעצמו, ומערכת הבחירות הנוכחית מסמלת את הדרך הארוכה והחשובה שעברה מקסיקו בקידום שוויון מגדרי. לחץ ציבורי, מודעות מגדרית וחוקים שנחקקו בשנים האחרונות תרמו למצב זה, וכיום ניתן לראות את הפירות של מאמצים אלו.
קלאודיה שיינבאום (אכן יהודייה, קשה לפספס עם שם משפחה כזה), המועמדת המובילה על־פי הסקרים, נכנסה לפוליטיקה בשנת 2000, במהלכה היו בקונגרס כ־17% נשים בלבד. שיינבאום עמדה בראש עיריית מקסיקו סיטי, וגם בתפקיד זה הייתה האישה הראשונה. יריבתה, סוצ'יטל גאלבס, גם כן מגיעה מהשלטון המקומי, ונבחרה ב־2015 לראשת העיר מיגואל הידלגו. שתיהן בעלות הישגים רבים, והגיעו אל הפוליטיקה אחרי קריירה מרשימה. כן, נראה שהן הגיעו למוקדי קבלת ההחלטות לא בגלל המגדר שלהן, אלא בזכות הניסיון והיכולות שלהן.
לא מדובר בפוליטיקאיות חדשות וצעירות. שתיהן מעל גיל 60, ונמצאות בזירה הפוליטית לא מאתמול. בשנים האלו, המרחב השתנה, חוקקו חוקים לשוויון מגדרי, לא מכסות ולא ייצוג, אלא חזון - 50% נשים במוקדי קבלת ההחלטות.
בשנת 2014, נחקק במקסיקו חוק השוויון המגדרי, שקבע כי 50% מהמועמדים בבחירות תהיינה נשים. בשנת 2019, מקסיקו הרחיבה את החקיקה, וקבעה כי במוקדי קבלת ההחלטות בגופים הממשלתיים, חייב להיות ייצוג שוויוני של נשים בכל הרמות - הפדרלית, המדינתית והעירונית. חוקים אלו היוו את הבסיס לעלייה המשמעותית בייצוג השוויוני בפוליטיקה המקסיקנית.כאמור, בבחירות בשנת 2021, הגיעה מקסיקו לייצוג של 50% נשים בקונגרס, וכעת, שלוש שנים אחר כך, עומדת להיבחר לראשונה נשיאה במקסיקו.
מה אצלנו בישראל? התחזיות נראות רע
הבחירות הקרובות במקסיקו מסמלות לא רק את הבחירה במנהיגוֹת, אלא גם את הבחירה בדרך לשוויון מגדרי ולצדק חברתי. זוהי עדות למאבק העקבי והנחוש של נשים יחד עם גברים במקסיקו, שקידמו חקיקה חשובה וביחד מצעידים את מקסיקו אל עתיד טוב יותר. אמנם במדד השחיתות, נראה שמקסיקו עדיין במקום מוביל, כי שוויון מגדרי איננו הפתרון המיידי לשחיתות של שנים, אך אחוז האנאלפבתים ירד, אחוז מסיימי מערכת החינוך עלה ומערכת הבריאות במגמת שיפור. הנשיאה הבאה של מקסיקו נכנסת לתוך ממשל עם אתגרים רבים, אך היא תתמודד עמם כאשר סביב השולחן תשבנה 50% נשים.
ומה אצלנו? אין לדעת מתי תהיינה הבחירות הבאות כאן בישראל, אך התחזיות נראות רע במישור של שוויון מגדרי. אם לא יהיה שינוי דרסטי במבנה הרשימות, וגנרלים ימשיכו לכהן בראש, בכנסת הבאה תהיה ירידה במספר חברות הכנסת, העומד כיום על 25% בלבד. בזמן שבמקסיקו חוקקו שבכל המפלגות צריכות להיות 50% נשים מועמדות, אצלנו יש שתי מפלגות בהן נשים לא יכולות להתמודד, וגם במפלגות האחרות, נשים הן לא 50% במקומות הריאליים, חוץ ממפלגת העבודה שמתנדנדת על אחוז החסימה.
בישראל אין חוק המקדם שוויון מגדרי בפוליטיקה, בטח לא כזה שמחייב ייצוג של 50% נשים, והממשלה הנוכחית לא תהיה זו שתקדם חוק כזה. למרות המצב, ובניגוד מוחלט למה שקורה בשלטון המרכזי, בבחירות המוניצפליות של שנת 2024, בעקבות מאמצים של ארגוני חברה אזרחית, הגענו לשיא של חברות מועצה בכל הארץ, עם 20 מועצות ברחבי הארץ, בהן נבחרו 50% חברות מועצה ו־50% חברי מועצה; ועדיין, נרשם נתון מטריד לפיו ב־2024, יש 76 מועצות בהן אין כלל נשים חברות מועצה. בשנה הזו, בזמן שמספר חברות הכנסת ירד בבחירות האחרונות ועלול עוד לרדת, מספר חברות המועצה בערים השונות ממשיך לעלות.
ישראל נמצאת במשבר הגדול מאז היווסדה, והבחירות הבאות תהיינה קריטיות להצלה ושיקום של המדינה. אם לא נעשה מהלך דרסטי, בו דרישה מלמטה שבכל המפלגות תהיינה 50% נשים, אנחנו נראה עוד ירידה של מספר חברות הכנסת בבחירות הבאות. על חקיקה, לצערנו, אין מה לדבר בשלב זה. ננסה להכין את הקרקע לכנסת הבאה.
במקסיקו, עלו לפני עשרים שנה על מסלול של שוויון מגדרי, ובשבוע הבא תיבחר לראשונה נשיאה. ואיפה אנחנו? רק בשלבי התרחקות. המשבר הזה חייב להוציא אותנו אל עתיד טוב יותר. 50% נשים בכנסת הבאה יכול להיות חזון של תקווה בימים אלו, אך כדי שזה יקרה נצטרך לפעול. אין שוויון שמגיע מעצמו, ועכשיו זאת המשמרת שלנו. ובינתיים, נאחל איחולי הצלחה וברוכה הבאה לנשיאת מקסיקו החדשה.