גילברט ורוזנטל מראיינים את מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. תהליך יצירת פרק אורך שישה שבועות / צילום: מתוך יוטיוב
זהו פודקאסט חנוני על היסטוריה ואסטרטגיה של עסקים, עם פרקים בני ארבע שעות, פעם בחודש. ואנשים, מעמק הסיליקון ועד וול סטריט, מטורפים עליו. Acquired (רכשה או נרכשה) הוא הלהיט הבלתי צפוי שמנחים בן גילברט ודיוויד רוזנטל. יכולתם להבין חברות לעומק ולתאר אותן בפשטות גורמת למאזינים להקדיש להם את זמנם. הרבה מאוד מזמנם.
● הצוללת | החוקרת שחוששת שמדינת ישראל תגמור כמו ההנהגה הפלסטינית
● המקום שבו המלחמה עדיין פועלת לטובת ישראל
● ראיון | אלף פטנטים, עשרות חברות ושווי של מיליארד דולר: הצצה ל"בונקר" של בני לנדא
● פרשנות | ראש ממשלת בריטניה מגדיר מחדש את הזיכרון הלאומי
הם הופכים מקרי בוחן לסיפור קולנועי מרהיב, ויצרו את הפודקאסט האהוב ביותר על עולם העסקים. הם מדברים באותה התלהבות גיקית על טיילור סוויפט ועל ענקית השבבים TSMC. אף נושא אינו אזוטרי מדי. שלוש שעות על קוסטקו, שבע שעות על אנבידיה ותשע שעות על ברקשייר האת'וויי, סדרה בת שלושה חלקים - באורך של טרילוגיית "שר הטבעות".
כדי להתרשם מן המנעד, די להביט בפרקים האחרונים: ויזה, נובו נורדיסק, הרמס, רנסנס טכנולוג'יס ומיקרוסופט. למעשה זה הדבר היחיד שמשותף לחברות המייצרות כרטיסי אשראי, תרופת אוזמפיק, צעיפים, עסקאות אלגוריתמיות ותוכנות: שני מנחים רציניים שרצו לדעת איך הן עושות את זה - כולל כל ניואנס ופרט מטופש.
כששאלתי את גילברט ורוזנטל איך הם עושים את זה, הם הזכירו את המוטו של בלו אוריג'ין, חברת החלל של ג'ף בזוס. "צעד אחר צעד, ללא מורא", אומר גילברט. "בכל פרק לקחנו את הדברים הטובים ביותר מהפרק הקודם, וניסינו לבנות עליהם".
סיפורה של Acquired מתחיל לפני עשור כשגילברט (34) ורוזנטל (39) נפגשו בסדר פסח אצל חבר משותף בסיאטל, ונשארו בקשר. בארוחת צהריים בינואר 2015, גילברט דיבר על רעיון לפודקאסט שבכל פרק ינתח רכישה אחת מוצלחת של חברת טכנולוגיה. רוזנטל הציע שינחו יחד את התוכנית וגם נתן לה את השם.
Acquired הושקה באותה השנה עם פרק על פיקסאר. כמו רוב הפודקאסטים החדשים, לא היו לה מאזינים. התוכנית הראשונה נמשכה 37 דקות וזכתה לכמה מאות הורדות בחצי שנה. לפרקים היום יש יותר מ-500 אלף הורדות בממוצע.
"האגדות של ימינו"
נקודת המפנה הגיעה כשהמנחים רצו לעשות פרק על טסלה ב-2018, אבל לא הייתה רכישה שיכלו לשוחח עליה. ואז הגיע רוזנטל לתובנה: Acquired היא לא באמת תוכנית על רכישות. היא הפכה לתוכנית שמספרת את הסיפורים האפיים של החברות המצליחות בעולם.
"יש לי תיאוריה", אומר רוזנטל. "אני חושב שתאגידים הם הסיפורים הלא-בדיוניים הגדולים והטובים ביותר של ימינו. כבר אין אימפריה רומית. אם אתם מחפשים סיפור כמו האגדות של פעם, הוא נמצא באפל ומיקרוסופט ו-LVMH. זו הזירה שבה אנשים רודפים אחר גדוּלה".
"איך משהו התחיל באלמוניות משום דבר והפך למוסד החשוב או היקר ביותר בעולמנו המודרני", אומר גילברט, "זו חתיכת דרך לתפוס מאזינים, וזו נקודת המוצא שלנו בכל פעם".
שוק הפודקאסטים רווי בתוכניות של ריאיונות ידידותיים, המאפשרים למנכ"לים להעלות זיכרונות ולהרהר לגבי העתיד. מיליארדרים מתחום הטכנולוגיה הולכים לדאבוס, לסאן ואלי ולפודקאסט של לקס פרידמן.
אבל שום פודקאסט מוצלח לא שובר את כללי ההצלחה של פודקאסטים כמו Acquired. פרק בודד דורש מאות שעות מחקר, ולכן הם מוציאים רק 12 בשנה. למעשה, הם אפילו לא חושבים עליו כעל פודקאסט אלא מתארים את התוכניות שלהם כ"ספרי אודיו המסופרים כשיחה". מאזין אחד תיאר לי אותם כ"פורנו עסקי".
גילברט ורוזנטל התפרסמו בניתוח המקיף שלהם וביכולתם לספר סיפורים פשוטים והם מתייחסים ל-Acquired כ"הרמס של הפודקאסטים", מותג בעל ערך רב. הם גובים בין 400 אלף דולר ל-600 אלף דולר עבור חסויות לארבעה פרקים (נותנת החסות הנוכחית היא יחידה ב־JPMorgan Chase). הפרסום בארכיון הפודקאסט לבדו עולה 40 אלף דולר לחודש, משום שקטלוג העבר מייצר שליש מן ההורדות.
השניים הצליחו להפוך את ההסברים על הצלחה עסקית לנוסחה להצלחה העסקית שלהם. כל מי שמסקרנת אותו השאלה כיצד הפכו רעיונות למיליארדי ואפילו לטריליוני דולרים, כנראה מאזין. הקהל של התוכנית הוכפל בשנה שעברה - וגם בשנה שלפניה. Acquired מכניסה כעת לגילברט ורוזנטל מיליוני דולרים בשנה. היא גם מזמנת להם הזדמנויות השקעה: הם השקיעו בחברות טכנולוגיה בשלבי צמיחה המעניקות חסות לתוכנית, ולאחרונה השלימו את סבב הגיוס הראשון של קרן של 30 מיליון דולר, בשם Acquired Capital.
פופולריות מפתיעה
המנחים אומרים שהתוכנית עובדת כי הם מכבדים את האינטליגנציה של המאזינים, וייתכן שזה הפודקאסט שמעריציו הם החכמים ביותר בנוגע לעסקים: לדבריהם, 40% ממאזיני Acquired הם מנהלים בכירים או סגני-נשיא. ביניהם גם דניאל אק, מנכ"ל ספוטיפיי, שאומר שזו אחת התוכניות האהובות עליו, ואדי קיו, סגן נשיא באפל, שמאזין להם בנסיעה לעבודה.
היו מקרים שקיו נשאר במכונית אחרי שחנה כי היה שקוע בפרק. הוא אפילו משמיע את התוכנית ברמקול באייפון שלו כשהוא נכנס למשרדי אפל מוקדם בבוקר ואף אחד לא נמצא בסביבה. "ברגע שמתחילים להקשיב קשה להפסיק", הוא אומר.
זה לא תמיד היה כך. או כה ארוך. התוכנית על טסלה הייתה הראשונה שנמשכה יותר משעתיים. זה היה הפרק הארוך ביותר שלהם.
בשנה שעברה הם לקחו סיכון נוסף כשהתמודדו עם הסיפור של ענקית היוקרה LVMH. זו הייתה הפעם הראשונה שבה חקרו תעשייה שאינה טכנולוגיה, מדיה או בידור. שוב, זו הייתה ההצלחה הכי גדולה שלהם אי פעם. באופן לא מפתיע, הפרק חשף את התוכנית לקהל רחב יותר. מה שכן הפתיע הוא שהפרק ריתק גם אנשים ברחבי עמק הסיליקון, גרם לסטודנטים בסטנפורד להקים מועדון האזנה ל-Acquired והגיע עד מנהלים בכירים בחברות של טריליון דולר. קיו גילה את הפודקאסט דרך התוכנית על LVMH ומיד האזין בבינג' לפרקים קודמים בזמן שהמתין לחדשים. "בסוף התוכנית אני תמיד מרגיש שלמדתי הרבה", הוא אומר.
התגובה למה שכינו "החדשנות הגאונית של המודל העסקי" של LVMH העניקה למנחי Acquired את הביטחון ללכת בעקבות סקרנותם, לאן שלא תוביל אותם, בידיעה שהמאזינים שלהם יבואו אחריהם, ושמאזינים חדשים ימצאו אותם. כיום, יש להם רשימה של 50 חברות שהם מקווים לעסוק בהן. בראשה נמצאות אפל, גוגל ודיסני. פרקים עתידיים נוספים כוללים את פרארי, Dell, איקאה, אסתי לאודר, Genentech, לוי שטראוס וחברה אחת שהם שומרים לעתיד, כשילדיהם הצעירים יהיו גדולים יותר: לגו.
"כדי שנעשה פרק, הוא חייב להיות בעיתוי הנכון, אבל גם על-זמני", אומר גילברט. "רוב הפודקאסטים מכסים משהו שקשור לחדשות, ותוך שישה חודשים התוכן הזה נעשה לא רלוונטי. אנחנו רוצים ליצור משהו שעוד חמש שנים מהיום, ערכו יהיה 90% מערכו היום".
ברגע שהם בוחרים בחברה, תהליך יצירת הפרק אורך שישה שבועות. Acquired הוא לא סתם עוד פודקאסט עם שני בחורים ומיקרופון. גילברט ורוזנטל הופכים למומחים לחברות הללו. הם רואים את עצמם יותר כהיסטוריונים מאשר עיתונאים, אך נוסף לקריאה, צפייה והאזנה לכל חומר שהם יכולים להשיג, הם גם מראיינים עובדים לשעבר.
שואפים לייצר תוכן על־זמני
הצמד מדברים ביניהם כל יום, אך מנסים לא לחלוק זה עם זה את הממצאים לפני שהם מקליטים, והדבר קל יותר עכשיו כשגילברט מתגורר בסיאטל ורוזנטל בסן פרנסיסקו. הריאיונות הנוצצים שלהם עם האגדה מברקשייר האת'ווי, צ'רלי מונגר, ועם מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, היו התוכניות שהורדו על ידי מספר המאזינים הגדול ביותר. אבל בפרקים המזוהים עמם ביותר, אין אורחים. הם אפילו לא משמיעים קולות אחרים. רק המנחים מדברים.
לרוזנטל יש מסגרת כללית לדיון, כ־50 עמודים של ראשי פרקים, ולגילברט יש רשימה של נושאים מרכזיים, אבל השיחות לא מתוכננות מראש. מערכת היחסים שלהם היא חלק מגורם המשיכה של התוכנית. הם מתעוררים מוקדם בבוקר ההקלטה, כי הם נרגשים מכדי לישון. הם אומרים לבנות זוגם לא לבנות עליהם לארוחת ערב באותו הלילה. אחר כך הם מבלים את שארית היום בעמידה. "לא יושבים", אומר רוזנטל. "גם אם אנחנו קצת חולים או מותשים מתהליך המחקר". לאחר שהם מסיימים, הם מותשים.
ואז מגיע החלק הקשה באמת: עריכה. יחד עם העורך, האדם הנוסף היחיד שמעורב בתוכנית, הם סוקרים את הפרק ארבע פעמים לפני שהוא מופיע בפיד הפודקאסטים שלכם. את הפרק על מיקרוסופט שעלה באפריל, הם הקליטו במשך תשע שעות, שקוצרו לכארבע שעות. הם רואים כל שנייה כהזדמנות עבור מאזינים לעשות משהו אחר, ולכן חותכים ללא רחמים כל קטע שהוא אפילו טיפה משעמם. "המטרה היא להישמע כמו שיחה אורגנית נהדרת", אומר גילברט. "מאחורי הקלעים, זה ממש לא המצב".
התוכנית שלהם חוגגת הצלחות, אך אינה מתעלמת מכישלונות. ברוח זו, פרק אחד שהם מתחרטים עליו היה ריאיון עם סם בנקמן־פריד לפני שבורסת הקריפטו שלו התפוצצה והוא הורשע בהונאה. מאז החליטו על מדיניות שלפיה הם מעלים פרקי ריאיונות רק לאחר שבחנו לעומק את החברה. אך במקום פשוט להתנצל או למחוק את הפרק, הם חשבו על משהו הולם יותר - משהו מאוד מתאים ל־Acquired. זמן לא רב לאחר קריסת FTX, הם העלו את ההודאה שלהם באשמה: פרק של שלוש שעות על אנרון.
יש סיפורים עסקיים דרמטיים רבים המשוועים לטיפול של Acquired. אך הם צריכים קודם כל להפוך להיסטוריה. בשנה שעברה, שאל מאזין מתי יגיע הפרק הבלתי נמנע על OpenAI. "אני לא יודע", אמר גילברט. "עוד 20 שנה?".