גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגיל 78, היזם הסדרתי שמספק הצצה ל"בונקר" הסודי שלו

16 שנה אחרי שהוקמה, מכירות חברת הדפוס של בני לנדא הגיעו בשנה האחרונה להיקף של 100 מיליון דולר, ואם שואלים אותו, פוטנציאל השוק שלה עומד על 35 מיליארד ● וזה רק טיפה בים בממלכה של היזם הסדרתי ● כעת הוא חושף טפח מהאימפריה שבנה, מסביר מה מפריע לו במשקיע הישראלי, ובטוח שהאיום האמיתי לא נמצא באיראן: "אם הכלכלה שלנו תקרוס, גם ההגנה תקרוס"

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez
בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

 

לרגע הזה חיכה בני לנדא, מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי, כל כך הרבה שנים. כמו שמחכים לאולימפיאדה או לאליפות אירופה בכדורגל, הוא התכונן להציג את מרכולתו בכנס של תעשיית הדפוס בגרמניה, "דרופה", הנערך אחת לארבע שנים ומכנס את השמנת של תעשיית הדפוס העולמית.

הצוללת | החוקרת שחוששת שמדינת ישראל תגמור כמו ההנהגה הפלסטינית 
כל האנשים החכמים ביותר בחדר מאזינים לאותו פודקאסט | WSJ
פורטפוליו | אחרי הצבא היא עבדה בביטוח. היום היא מבטחת רכוש שנאמד בעשרות מיליארדי דולרים
המקום שבו המלחמה עדיין פועלת לטובת ישראל 
פרשנות | ראש ממשלת בריטניה מגדיר מחדש את הזיכרון הלאומי 

אומנם בשנים האחרונות זוכה ענף הדפוס לתדמית אפרורית, הרחק מהכסף הגדול של הסייבר והבינה המלאכותית, אך לקראת הכנס, שהסתיים בסופ"ש שעבר, לנדא הרגיש כמו סטארט-אפיסט ביום חגו. 23 שנה לאחר שמכר ל־HP את החברה שלו אינדיגו ו־16 שנה מאז שהקים את לנדא דיגיטל פרינטינג, הוא סוף סוף יכול לנשום לרווחה ולהציג לעמיתיו למקצוע הישגים מסחריים.

אחרי השקה שהתעכבה במשך שנים ולאחר חילופי מנהלים שהסתיימו במינוי המנכ"ל הנוכחי גיל אורון, מדווח לנדא לראשונה על שנה שבה מכר 60 מדפסות ענק ולפי הערכת גלובס חצו מכירות מדפסות הענק שבנה את רף 100 מיליון הדולר. אם תמשיך החברה בקצב הנוכחי, בתוך שלוש-ארבע שנים יחצו מכירותיה את רף מיליארד הדולר בהכנסות. "פוטנציאל השוק של החברה בלבד שווה 35 מיליארד דולר ועדיין לא גירדנו את הקצה שלו", אומר לנדא בראיון לגלובס.

מכונות הדפוס של לנדא דיגיטל פרינטינג. הגדולות בתעשייה / צילום: באדיבות לנדא דיגיטל פרינטינג

מכונות הדפוס הענקיות של לנדא דיגיטל פרינטינג הן הגדולות בתעשייה - אורכן 20 מטר, משקלן 35 טונות וכל יחידה כזו נמכרת בסכום שנע בין 3.5 ל־4 מיליון דולר. "מדובר בעצם בבית דפוס נייד", אומר לנדא. המכונות מבוססות על המצאה ייחודית פרי מוחו הקודח: אם לדיו רגיל יש תכונות המרטיבות ומעוותות את הנייר שעליו הוא מודפס, המדפסת החדשה מזריקה ננו־פיגמטים - חלקיקי צבע זעירים בגודל של וירוס - שמעבירים לנייר תמונה יבשה לחלוטין. המדפסת מתחרה במכונות דפוס רגילות ונחשבת ליעילה וזולה בהיקפי הדפסות של אלפים.

מעבר להצגת הישגיו המסחריים, בגרמניה זכה לנדא להיפגש עם עמיתיו הטובים למקצוע הוותיק. למרות שהם מכירים עשרות שנים, הם אף פעם לא דיברו פוליטיקה, אבל גם בעולם הדפוס קשה להתעלם לחלוטין מהמצב. במכונות הדפוס שממוקמים ברחובות, מדפיסים בהתנדבות מאז 8 באוקטובר כרזות למען שחרור החטופים. לא מזמן גם לנדא למד שכמה מלקוחותיו מדפיסים על גבי המכונות שמכר להם שלטים הקוראים לשחרור פלסטין "מהנהר עד הים". "אנחנו לא יכולים להגיד ללקוחות שלנו מה להדפיס ומה לא להדפיס", הוא אומר. "אבל העובדה שהמלחמה הזו משפיעה על כל התעשיות וחודרת לכל מקום היא מזעזעת".

"לא לוקח כספי מדינה"

לנדא נולד לפני 78 שנה בפולין להורים ניצולי שואה, שהיגרו ממחנה עקורים בו שהו לאחר המלחמה לאדמונטון שבקנדה. את חיבתו לדפוס רכש בחנות הטבק של אביו, כשסייע לו להפעיל דוכן צילום קטן ובו מצלמת פספורט שבנה אביו מאביזרים שמצא בסביבה. הוא רותק מהיכולת שלה להדפיס את התצלום ישירות על נייר, ללא צורך בפילם, והחל בעצמו לבצע ניסויים מדעיים בכימיקלים כדי לשפר את איכות צילום.

בהמשך, כשעלה לישראל ב־1977 הוא הקים את אינדיגו מתוך כוונה לאפשר לבתי דפוס להדפיס ישירות ממחשבים באמצעות מדפסות צבעוניות ודיגיטליות - תהליך שעד אז אופיין במדפסות מכאניות כבדות שעושות שימוש בגלופות יקרות. ב־1993 הוא הציג את המדפסת הדיגיטלית הראשונה בעולם, מה שעורר זעזוע גדול בתעשייה. גם היום כמעט כל אלבום תמונות המסכם אירוע משפחתי או טיול מוצלח ומגיע לחברת דפוס - מודפס על גבי מכונות של אינדיגו. ב־1994 היא הייתה לאחת הישראליות הראשונות בנאסד"ק, כשהיא מגייסת 100 מיליון דולר וב־2002 נמכרה ל־HP ב־830 מיליון דולר, רובם במניות HP שערכן עלה בשנים לאחר העסקה והעניק ללנדא שווי שוק של יותר ממיליארד דולר.

את אינדיגו לנדא אומנם מכר, אך זה לא מונע ממנו להחזיק גם כיום באימפריה של ממש. חברת הדפוס לנדא דיגיטל פרינטינג היא רק אחת מתוך רשת חברות גדולה שמחזיק היזם הסדרתי, ורק חלקים ממנה נחשפו בתקשורת. "אנחנו קבוצה שמתמקדת בטכנולוגיה עמוקה מאוד בעולם המורכב של החומרים. כל מוצר שאנחנו בוחרים לפתח לוקח לו בדרך כלל שמונה, עשר, 12, לפעמים 15 שנה עד שהוא יוצא לשוק. עברו 16 שנה מאז שהקמנו את חברת מכונות הדפוס ועד שהשקנו מכונה מספיק טובה. מעולם לא לקחתי כספי מדינה או מימון מקרנות השקעה חיצוניים - ויש לזה יתרון: אף אחד לא ניגש אליך ושואל מה אתה עושה, הכול נשמר בסוד. זה בונקר. ובכלל, איזה מן משקיע יהיה מוכן להמתין 15 שנה עד ההשקה? זו הסיבה שהציבור לא באמת מכיר את רוב החברות שלנו".

מוצרים מכל גווני הקשת

אך למרות שבדרך כלל זה "בונקר", כעת מספק לנדא הצצה נדירה אל האימפריה שמעסיקה 1,600 עובדים, מחזיקה באלף פטנטים, ומשתרעת על פני כל גווני קשת המוצרים והצבעים: החל ממכונות דפוס כבדות ולוחות סולאריים, דרך יהלומים, מוצרי צבע והחלקה לשיער ותרופות, ועד הדפסות על קצף של בירה וייצור מלח לחטיפים.

לנדא מציג את תוצרי מכונת הדפוס של החברה שלו בגרמניה. המדפסת מעבירה לנייר תמונה יבשה לחלוטין / צילום: Miguel Gutierrez

כמחצית מהעובדים של לנדא מועסקים בלנדא ונצ'רס, קרן השקעות המשקיעה בעשר חברות בעולמות התוכן שלו - חומרים מיוחדים שיכולים להתפתח למוצרים בעלי שוק גדול. בתוך הקבוצה נמצאות, למשל, החברות הציבוריות ג'נסל, שמפתחת תאי דלק מימן ירוקים, והייקון, שפיתחה מכונה לחיתוך יעיל יותר לאריזות קרטון למוצרי סופרמרקט. נוסף עליהן, על הקבוצה נמנות גם חברות פרטיות שנותרו בפרופיל ציבורי נמוך יותר: Ripples שפיתחה פלטפורמה המאפשרת הדפסה על קצף קפה ובירה ו־Evigence, יצרנית מדבקות חכמות המעידות על טריות מוצרי מזון.

המחצית השנייה של קבוצת העובדים מועסקת בלנדא לאבס, פעילות הנבטת החברות של הקבוצה במטרה לפצלן מהקבוצה ברגע שהמוצר מבשיל, למוכרן למותגים זרים פופולריים או להנפיק אותן בבורסה. כל אחת מהחברות מוחזקות בידיו של לנדא, יחד עם שותפות משתנה של משקיעים ותיקים שאיתם הוא רגיל לעבוד עשרות שנים. על קבוצת לנדא לאבס נמנו בעבר שלוש חברות שנמכרו למותגים בינלאומיים אירופיים בסכום המוערך על ידי גלובס בכחצי מיליארד דולר סך־הכול: המוכרת שבהן היא קולורייט, שפיתחה סורק לזיהוי צבע השיער ומדפסת זעירה להדפסת פיגמטים לצביעת השיער, שנמכרה לתאגיד האיפור לוריאל.

נגזרת מפתיעה מתחום העיסוק הוותיק של לנדא מגיעה מהתחום הסולארי. במשך שנים לנדא חלם להדפיס תאים סולאריים לייצור חשמל נקי וכבר לפני שני עשורים הוא ניסה לעשות זאת עם חברת אקסג'ט שהיה שותף להקמתה, אך החברה לא הצליחה במשימתה ולבסוף שינתה את מיקודה לדפוס תלת־ממד. לנדא, באמצעות כמה יוצאי אקסג'ט, הקים את לומט (Lumet), שהשיקה רק בחודש שעבר פאנלים סולריים בעלי מוליכים שהודפסו במדפסת שפותחה על ידי לנדא וקבוצת המדענים שלו. במהלך הכנס בגרמניה החברה הכריזה על כך שיצרנית הפאנלים הסולאריים הקוריאנית קיו-סלס (Qcells) תאמץ את הפתרון הישראלי. למעשה, מדובר באחת מהיצרניות היחידות בתחום שאינן סיניות, ועסקה זו מאתגרת את הדומיננטיות הסינית בשוק הפאנלים הסולאריים.

"אם אני צודק נציל את העולם"

למרות שזה נשמע כך, השמש לא תמיד זורחת בממלכה של לנדא ולא את כל החלומות שלו הוא הצליח להגשים. אחד מהחלומות האלו היה קשור לתכונה משונה ששם לב אליה עוד בשנותיו באינדיגו: חלקיקי הפיגמנטים שנפלטו מהמדפסת נטענו בחשמל מסיבה לא ידועה. הוא ראה בכך לא רק מכרה זהב, אלא גם את האפשרות לכופף את חוקי הפיזיקה ולהפיק חשמל מחום בטמפרטורה נמוכה.

"אינדיגו השתמשה בחלקיקי פיגמנט טעונים בחשמל ובכל השנים שעבדנו שם אף אחד לא היה יכול להסביר את הסיבה לכך באופן משביע רצון. ביליתי מאות שעות בבהייה במיקרוסקופ בחלקיקים האלה. לילה אחד התעוררתי בשעה שלוש, הערתי את אשתי ואמרתי לה: 'את מבינה? זו הסיבה שהם טעונים בחשמל! אם אני צודק נוכל להציל את כדור הארץ - נוכל להמיר חום בטמפרטורה נמוכה לחשמל'".

 

בסביבתו הקרובה של לנדא נרשמה סקפטיות רבה. למעשה, רבים מהמדענים שאיתם התייעץ רמזו לו שהרעיון סותר את החוק השני של התרמודינמיקה, לפיו חום עובר תמיד מהגוף החם לגוף החם פחות, ולא להפך. בפטנט שהגיש ב־2008 חשף לנדא את הפיתוח המיועד: הוא תיאר שבב שסופח חום מהסביבה וממיר אותו לאנרגיה חשמלית ואגב כך מפעיל בעצמו כל מכשיר חשמלי אפשרי - החל מטלפונים דרך מחשבים ועד מכוניות.

"זה היה אחד החלומות הגדולים שלי ואחד המניעים למכירת אינדיגו ל־HP, והכול כדי שאוכל להתמקד בהצלת הכדור. שכרנו את מיטב הפיזיקאים, מיטב הכימאים והמתמטיקאים, ועבדנו 14 שנה על הטכנולוגיה הזו - כך קמה בעצם קבוצת לנדא לאבס. בשלב מסוים הגענו למסקנה שזה לעולם לא יהיה מספיק יעיל כדי להצדיק את ההשקעה האדירה ועצרנו את הפרויקט".

אלא שמתוך הכישלון הקולוסלי ו"בזבוז" 14 שנות עבודה, צמחה ההזדמנות לחזור לכור מחצבתו, עולם הדפוס. מוצר החשמל דרש מקבוצת לנדא לאתר ספק מתאים של ננו-חלקיקים, ומשלא מצאו כזה, ייצרו אותו בעצמם. "בגלל שבאתי מתעשיית הדפוס אמרתי למדענים שלי יום אחד: אולי ננסה אותם על תעשיית הדפוס. ככה גילינו את הננו-פיגמנטים ואת התכונות האופטיות המרהיבות שלהם. לא הייתה לי ברירה ובסוף נאלצתי לחזור לעולם הדפוס, אחרי שחשבתי שאעזוב את התעשייה הזו לנצח".

אתגר נוסף שחווה היה עם חברת הבת שלו, לוסיקס (Lusix), שפיתחה טכנולוגיה לייצור יהלומי גלם במעבדה במפעלי החברה ברחובות ובמודיעין. לנדא השקיע מכיסו מיליוני דולרים באופן כמעט בלעדי, עד שצירף לקבוצת המשקיעים את תאגיד מותגי האופנה LVMH, בעלי לואי ויטון וכריסטיאן דיור, בין השאר, שביקש לקשט את שעוני המותגים שלו עם היהלומים הירוקים. אלא שלאחר שגייסה הון לפי שווי של כ־400 מיליון דולר, היא נקלעה למשבר מזומנים ולנדא נאלץ לבצע סיבוב גיוס חירום לחברה ולוותר על חלק נכבד ממניותיו.

"החברה מייצרת את יהלומי המעבדה האיכותיים בעולם, וגם עושה זאת באמצעים יר וקים לחלוטין. אבל לפני שנתיים מלטשי היהלומים ההודים החלו להציף את השוק ביהלומים זולים מאוד ומחיר המכירה הסיטונאי של יהלומי מעבדה ירד ב־80% בתוך שנה. אולי אנחנו היצרנים היעילים ביותר במונחים של קילוואט חשמל ליחידה, אבל בהודו יש כוח עבודה זול, חשמל זול וכסף ממשלתי זול בדמות של מענקים. אצלנו, כל הגורמים האלה יקרים ומאתגרים מאוד.

"ישראל הובילה בעבר בליטוש יהלומים, עד שהחליטה שהפועלים שלנו יקרים מדי והביאה לכאן פועלים הודים שלמדו היטב את מלאכת הליטוש. לבסוף הם חזרו להודו, וכשהתעשייה שלנו נסגרה הם קנו מאיתנו את הציוד והמשיכו לצמוח". כעת לוסיקס נמצאת, לדברי לנדא, בתהליך מעבר לתחום המוליכים למחצה עבור ציוד חומרה בהספק גבוה - יהלומים הם ממוליכי החום הטובים שיש, וביכולתם לצנן, למשל, חוות שרתים של בינה מלאכותית הפולטות רמות גבוהות ביותר של חום. "נמשיך לייצר יהלומים, אבל זה הופך להיות יותר ויותר קשה להחזיק תעשייה כזו עם העלויות בארץ".

 

"איום קיומי על כלכלת ישראל"

לנדא מדבר על הקושי להחזיק תעשיית יהלומים בארץ, אך בחודשים האחרונים גם תעשיות אחרות שלו נתקלות בקשיים לא צפויים. לפני שלנדא מכר את אינדיגו, אי שם ב־2002, הוא קיבל מהרוכשת HP התחייבות כי היא תמשיך להשקיע בישראל במחקר ופיתוח ובייצור. "הרעיון הוא שהתרומה הכלכלית של החברה לישראל מגיעה הרבה יותר רחוק מ־3,000 העובדים - גם לקבלנים, ליבואנים, לתשתיות. למעשה, אינדיגו אחראית ישירות על חצי אחוז מהתמ"ג הישראלי. אבל אני לא מסתפק בזה: לעובדים שלי בקבוצת החברות אני אומר - אנחנו צריכים לפתח תעשייה ישראלית של ממש, מפעלים שייצרו 2% מהתמ"ג הישראלי, עוד בימי חיי, אז הם עובדים יותר מהר".

אלא שכעת, הוא בכלל לא בטוח שהדבר אפשרי. כשלנדא ביקש להקים מפעל חדש בישראל עבור אחד המיזמים בלנדא לאבס, חברת המלח הסינטטי לשימוש בחטיפים לוט (Lot) שנחשפת כאן לראשונה, הוא קיבל המלצה חד משמעית. "לא מזמן הייתה לי שיחה עם אחד המפיצים האירופיים הפוטנציאליים של המוצר. הוא אמר לי: 'אם אתה חושב שאתה הולך לייצר את זה בישראל - תשכח מזה, ישראל הופכת למדינה מצורעת'. זה היה מזעזע. וזה נאמר על ידי אדם בכיר, אמין שהוא בעל ידע רב. אנחנו במקום מאוד רגיש כרגע, וכל מי שחושב שמה שקורה עכשיו הוא לא האיום הגדול ביותר על כלכלת ישראל - טועה".

עד כמה חמור האיום הזה לדעתך?
"אם הכלכלה תקרוס, אם נאבד את היצוא שלנו, אם לא תהיה לנו תעשייה שתוכל למצוא משקיעים ולקוחות, תקרוס גם ההגנה על מדינת ישראל. אין תקומה לצבא במדינה ענייה. ולכן מה שקורה עכשיו הוא איום קיומי על ישראל בהיבט הכלכלי. הבעיה נמצאת בכך שאנחנו לא רואים את זה דרך העיניים שבהן העולם רואה את העימות. אנחנו כל כך בטראומה והם לא מזדהים עם זה בכלל. למה? כי כל העולם רואה את מה שאנחנו לא רואים, שזה הילדים בעזה והנשים בעזה וגופות וקבורת ילדים".

איך אתה פותר בעיה שבה אתה מואשם בכל מקרה וללא תנאי?
"היום יש מספיק תחמושת לאנטישמיים. יהיו להם צידוקים וסיבות, אבל אנחנו לא יכולים להמשיך כרגיל כפי שפעלנו עד כה. העובדה היא שגם בלי מה שקרה בעזה אנחנו לא יכולים להמשיך להיות כובשים של עם אחר לנצח. זו לא מובלעת קטנה של 100 אלף איש, אלא 5 מיליון פלסטינים. אם נמשיך להחזיק בהם עוד זמן רב בסוף לא תהיה דרך להפריד בין הזהות הלאומית הפלסטינית לזהות הלאומית הישראלית - ישראל תהפוך למדינה שאף אחד מאיתנו לא רצה שהיא תהיה, שהיא ישות פלסטינית ישראלית דו־לאומית. העולם לא יאפשר לנו אפרטהייד. אין פתרון אחר מלבד להכיר בכך שלפלסטינים צריכה להיות זהות משלהם, כמו שאנחנו שרים להיות עם חופשי בארצו".

אתה מדבר כאילו אנחנו ב־6 באוקטובר. המלחמה הזו נכפתה עלינו ואולי יש צדק בטענה שלתת לפלסטינים מדינה דווקא עכשיו יהיה פרס לטרור. גם הטענות כלפי רעב ברצועה אינן נכונות: ישראל מציפה את העזה בסחורות ומחירי המוצרים יורדים.
"השאלה איננה האם יש או אין רעב ברצועה - זה כבר לא משנה. גם ההאשמות של בית הדין בהאג כלפי נתניהו וגלנט הן מופרכות. אבל התפיסה של העולם כלפי ישראל לא תשתנה. זו תפיסת העולם שלהם דרך העדשה של CNN או דרך אל ג'זירה באנגלית, שהיא פופולרית מאוד בקנדה. אם חשבנו שה־BDS הוא איום, הרי שתנועת 'מהנהר אל הים' היא פי אלף מסוכנת ממנו. לכן, חייב להיות שינוי מהותי לטווח ארוך באופן שבו אנו רואים את עצמנו בחלק זה של העולם. חייבת להיות הפרדה. אם לא תהיה הפרדה, תהיה מדינה ישראלית-פלסטינית. ואז מה נעשה? נתחרה בינינו מי יכול ללדת יותר תינוקות כדי להיות הרוב? זו התאבדות".

מה אתה עושה כדי לדאוג לזה?
"הייתי בעבר פעיל בארגון BTI ('לשבור את המחסום') שפועל לדיאלוג בין העמים, אבל ברגע שהבנתי שנתניהו נסוג מהבטחותיו בנאום בר־אילן והוא נתניהו של סמוטריץ' ובן גביר ויתרתי על התקווה לנסות ולהשפיע על הממשלה. אני לא מעורב בפוליטיקה ולא מעורב בדבר מלבד להעלות את שיעור התעסוקה בהייטק ובתעשייה הישראלית. האתגר שלי הוא להגיע לתרומה של 2% לתמ"ג הישראלי, אבל היכולת לצמוח נפגעה אז אני לא יודע אם נגיע לשיעור הזה בימי חיי".

"הבורסה בת"א לא סבלנית"

מעבר לסוגיה הישראלית-פלסטינית, לנדא מכיר מקרוב את האנטישמיות בעולם. כאחד שגדל במרכז קנדה הוא מעיד שחיי היהודים לא היו קלים. "אוכלוסיית המהגרים הגדולה באדמונטון הייתה של אוקראינים, פולנים, לטבים וליטאים - וכולם היו אנטישמים. זו אחת הסיבות שמעולם לא יכולתי להזדהות עם היותי קנדי. בכל חג פסחא ראינו צלבי קרס ומגן דוד על החלונות. אינני מופתע מכך שקנדה הופכת להיות מקום אנטי־ישראלי ואנטישמי גלוי".

ג'ורג' סורוס היה אחד המשקיעים שלך באינדיגו. כעת, הוא ממן כעת חלק מההפגנות נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב.
"סורוס פועל נגד כל סוג של לאומיות. הוא גדל בבודפשט והסתתר כילד, והעמיד פנים שהוא לא יהודי. אני חושב שהנאציזם פשוט הפך אותו למישהו שפועל נגד לאומיות. אבל ככל שאני יודע, הוא לא מעורב בעסקים כבר עשורים רבים".

בוא נדבר על תעשיית ההדפסה בתלת־ממד. זה לכאורה שוק גדול שמעולם לא פעלת בו באופן משמעותי, למעט עם חברת אקסג'ט שהגיעה לשם אחרי שלא הצליחה עם המוצר הסולארי שלה. במקביל, אנחנו רואים את האוויר יוצא ממניות המדפסות התלת־ממדות והשוק נמצא במצב של מיזוגים ורכישות במחירים נמוכים.
"תעשיית ההדפסה בתלת־ממד קיבלה הערכת יתר. בהתחלה חשבו שהיא תחליף חלקים נרחבים מתעשיית הייצור שמוערכת ב־12 טריליון דולר, אבל הבעיה היא שהבסיס של הטכנולוגיה כפי שהוא קיים כיום לא מאפשר להדפסה להיות מהירה מספיק כדי להיות בת קיימה. החברות לא יוכלו להתחרות עם הזרקה, עיבוד שבבי ויציקה של חומרים, אלא יתמקדו בנישות אקזוטיות - כמו שיניים קרמיות או מנועים רקטיים. הן לא הגיעו ולא יגיעו לשווקים הגדולים שהם רכב ומוצרי צריכה. גם אני התפכחתי מהחלום הזה".

לסיום, כמה מהחברות שלך, כמו ג'נסל והייקון, נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אבל המניות שלהן התרסקו. האם זה עדיין המקום עבורך להנפיק בו חברות?
"הגעתי למסקנה שהחברות של קבוצת לנדא לא מתאימות לבורסה בישראל. החברות שלנו מפתחות מוצרים במשך עשר עד 15 שנה. לוקח להן זמן להבשיל, אבל המשקיע הישראלי הוא חסר סבלנות מטבעו, ורוצה לראות תוצאות מהירות. אם בתוך שנתיים או שלוש זה לא קורה - הם הורגים את המניה. ג'נסל והייקון יכולות להיות ענקיות בתחומן, אבל הבורסה בתל אביב היא לא המקום הכי סבלני".

עוד כתבות

השופטת הדסה אסיף / איור: גיל ג'יבלי

השופטת שקודמה במסגרת הדיל אך אין נציב שיבחן את התלונה שנגדה

תובעת בתיק ביקשה להגיש תלונה נגד שופטת השלום הדסה אסיף אך אין כיום נציב תלונות ציבור ● הבוקר הגישה התובעת עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את לוין למנות נציב ● 109 שופטים ורשמים חדשים נשבעים אמונים בטקס השבעת הנשיא

שר הביטחון יואב גלנט / צילום: שחר יורמן, דוברות משרד הבטחון

גלנט להוכשטיין: למעבר לשלב ג' בעזה תהיה השפעה על הצפון

שר הביטחון יואב גלנט נפגש עם עמוס הוכשטיין, יועצו הבכיר של נשיא ארה״ב ג'ו ביידן ● באישור המשפחות יפורסם הערב סרטון החטיפה של אליה כהן, אור לוי והירש גולדברג-פולין ● ישראל הפצירה בבית הלבן: אנו זקוקים לחימושים כדי להיות מוכנים לפעולה בלבנון ● צה"ל: שני הפצועים בירי הנ"ט במטולה אמש הם חברי כיתת הכוננות של היישוב ● עדכונים שוטפים

מי עדן / צילום: תמר מצפי

מי עדן על המדף: תאגיד המים פרימו ווטר מעמיד אותה למכירה

לא מדובר בהפתעה: כבר ב-2023 פורסם כי פרימו ווטר מעוניינת להתמקד בצפון אמריקה והחלה במכירת פעילותיה הבינלאומיות האחרות ● בין הרוכשות הפוטנציאליות: יפאורה וטמפו

משרדי VESTTO0 בתל אביב / צילום: כדיה לוי

לאחר הפיאסקו בווסטו: פשה רומנובסקי עוזב את קרן הנקו

פשה רומנובסקי, שניהל את הקרן במשך שמונה שנים, הוביל את ההשקעה שלה בסטארט-אפ ווסטו, שנסגר לאחר חשד למעשי מרמה וזיוף

קמפיין ONE ZERO / צילום: צילום מסך מיוטיוב

אפקט הרשתות החברתיות: ב-ONE ZERO משנים את הקמפיין

בעקבות הסערה שהתחוללה ברשתות החברתיות סביב אופן הצגת הנשים בפרסומות של הבנק הדיגיטלי ONE ZERO, קוצרה אחת הפרסומות בקמפיין החדש שלהם באופן שמשנה את משמעותה, ובמקביל הבנק עולה פרסומת חדשה נוספת

פרופ' שיזף רפאלי נשיא שנקר, אורית אפרתי יו''ר חבר הנאמנים של שנקר ואייל בן סימון מנכ''ל הפניקס / צילום: נתי חדד

הפניקס ושנקר הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי ראשון מסוגו במתחם האלף בראשון לציון

במסגרת שיתוף הפעולה תאמץ קבוצת הפניקס את שנקר וביחד יקימו מיזם חדש במתחם האלף בראשון לציון בו תקום קהילת בוגרי שנקר בהשקעה של מיליוני שקלים ● בנוסף, כחלק משיתוף הפעולה קבוצת הפניקס תעניק חסות לתצוגת האופנה השנתית של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר

דגן לוין, איגוד התעשייה הקיבוצית / צילום: יעל שנער

פרויקט החוסן של איגוד התעשייה הקיבוצית מסייע לעובדים בקו האש

באיגוד התעשייה הקיבוצית מובילים פרויקט טיפולים אישיים וקבוצתיים לעובדי 70 מפעלים בצפון ובדרום ● מנכ"ל האיגוד: "האנרגיות של כולם נשחקות. אנחנו זקוקים לתיקצוב, זה המנוף לשיקום" ● ישראל מתגייסת

תושבים יוצאים ומבלים בישראל. תחזית אופטימית של בנק אוף אמריקה / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתי הריבית תתחיל לרדת? התחזית האופטימית למשק

בנק אוף אמריקה, אחד הבנקים הגדולים בעולם, פרסם את התחזית החצי־שנתית שלו לכלכלה העולמית, ובה התייחסות לישראל ● הוא צופה התאוששות הדרגתית בצמיחת המשק והתמתנות איטית באינפלציה ● ומה אם תתפתח מלחמה בצפון? לתרחיש הזה התחזיות לא ערוכות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה. אחת מול 499 מניות / צילום: ap, Chiang Ying-ying

אחראית לשליש מהעלייה במדד: אנבידיה עלולה להפוך לצרה הגדולה של S&P 500

ענקית השבבים מושכת את המדד המוביל בשוק האמריקאי מעלה לשיאים חדשים, בעוד שמרבית החברות במדד משתרכות מאחור הרבה מתחת לשיא שלהן ● ואם היא תפסיק להציג ביצועים וחלילה תיפול? גם מניות בתחום ה־AI ייחלשו, וכל השוק עלול להיגרר מטה

טראמפ, נתניהו וביידן / צילום: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, Lolita Baldor, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בין נתניהו לצ'רצ'יל: איך ישפיע ביקור ראש הממשלה הישראלי על הבחירות בארה"ב?

זה מה שאמר צ'רצ'יל לרוזוולט באמבטיה של הבית הלבן, ב־1941 ● נתניהו הזכיר את צ'רצ'יל בסרטונו, אבל הוא בניגוד למנהיג הבריטי, מעדיף את המעמד של "פצצה מתקתקת" ● בארה"ב נעים בין תדהמה לחרדה מהתנהלות זו

עובדי חברת היילו / צילום: Hailo

שבבי בינה מלאכותית והגנת סייבר לרכב: האם ענף האוטו־טק הישראלי מתעורר?

המשקיעים הגלובליים איבדו בשנים האחרונות עניין באוטו־טק הישראלי, ששקע בתרדמה ממושכת, אבל החל לאחרונה לשדר אותות התעוררות ● במרכז התנועה המתחדשת נמצאת חברת שבבים לבינה מלאכותית, שעשויה לייצר את "הנפקת העשור", וחברות סייבר לרכב

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

למרות המלחמה: מזמינים יותר חופשות ונערכים לבילויי הקיץ כרגיל

בחודש מאי חלה עלייה מצרפית של כ-9% ברכישות מאתרי האונליין, בעיקר באתרים הבינלאומיים ● אתר אל על רשם גידול של כ-50% במספר הזמנות הטיסות ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

מפקד צבא ארה"ב חשף את הסיבה העיקרית שבגללה מלחמה עם חיזבאללה מסוכנת לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: הסיבה שארה"ב מזהירה שלא תוכן להגן היטב על ישראל במלחמה עם חיזבאללה, ספינות רוסיות עוקבות אחרי הצוללת החדשה של ישראל, ובאירופה מאשימים את עיריית בריסל בכניעה לאנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock, Jacob Mehager

קרן ההשקעות שהשיקה מסלול מהיר ליזמים בתחום הביומד

פורום חדש המאגד בכירים בתחום הבריאות התכנס במטרה לפתור את בעיות היסוד של סקטור הביומד בישראל ● הקרן שהשיקה מסלול השקעות מהיר ליזמים וליזמות בתחילת דרכם ● וגם: לראשונה, קק"ל משקיעה ממשאביה בבתי חולים ● השבוע בביומד

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

מגמה מעורבת בתל אביב; המניה שמזנקת ב-25%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.2% ● להב רוכשת 30% מפריים אנרג'י ● טקטונה רוכשת 42% מהוריזון תמורת כ-12 מיליון שקל ● מיטב: הורדנו את תחזית האינפלציה ל-2.9%, עלו הסיכויים להורדת הריבית, וגבר הסיכון לתיקון רציני בשוק המניות בארה"ב ● פוריה פיננסים: ישראל היא כעת השוק האטרקטיבי ביותר בעולם המערבי מבחינת מכפילים, תמחור וגורמים נוספים

אליעזר מרום ויפתח רון טל / צילום: יוסי כהן, יוסי וייס

שני אלופים במיל' יהיו אחראים על השיקום האזרחי של הדרום והצפון

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע בישיבת הממשלה על מינוי האלוף במיל' אליעזר מרום לפרויקטור הצפון ועל האלוף במיל' יפתח רון-טל לפרויקטור הדרום ● המינויים לוו בסערות, מחלוקות והאשמות במינויים פוליטיים ● ברקע הדברים, לאחרונה תקף רון-טל בראיון את הרמטכ"ל הנוכחי הרצי הלוי וכינה אותו "הכושל ביותר בתולדות צה"ל"

אוטובוס של אגד

האקזיט יגדל: כל חבר אגד יקבל בסה"כ כ-3.7 מיליון שקל עם השלמת מכירת החברה

קרן התשתיות קיסטון נערכת למימוש אופציה לרכישת יתרת 40% ממניות ענקית התחבורה הציבורית, שמציגה שיפור ניכר בתוצאות תחת שליטתה ● קיסטון הבטיחה מסגרת אשראי של מיליארד שקל מהבנקים הפועלים ודיסקונט לצורך הרכישה מידי כ-1,300 חברי אגד

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית לבג"ץ על לוין: התנהלותו מעניקה לרשות המבצעת שליטה במינוי נשיא לעליון

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה את עמדתה בנוגע לעתירה למינוי נשיא לבית המשפט העליון ואמרה כי מדובר במצב "חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל" ● בעתירה שהוגשה לפני מספר חודשים, נטען כי שר המשפטים מפר את חובתו החוקית ואת הנוהג החוקתי למנות נשיא לבית המשפט העליון על-פי שיטת הסניוריטי

רחפן לוכד כטב''ם באמצעות רשת במהלך הדגמת מוצר בארה''ב / צילום: Reuters, Stephen Lam

לוכדים ברשת: המערכת החדשה של רוסיה ליירוט כטב"מים של אוקראינה

רוסיה השיקה את מערכת "נטקומט", שמיירטת כטב"מים באמצעות שיגור רשת לעברם ומיועדת במיוחד להתמודדות מול הרחפנים של צבא אוקראינה ● בעוד שהמערכת הרוסית רחוקה מלהיות תקדים עולמי, הייחודיות שלה נעוצה ביכולת להתקין אותה כמעט על כל רחפן אפשרי

אוטובוסים של חברת דן / צילום: כדיה לוי

התחבורה הציבורית תתייקר החל משבוע הבא. כל מה שצריך לדעת

החל מ-1 ביולי, התחבורה הציבורית צפויה להתייקר בשיעור של 5% ● מה עומד מאחורי ההתייקרות, ולמה העלייה במחירים מתחוללת כעת? ● גלובס עושה סדר