גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בצל ההסלמה בחזית הצפון, מה עושה הממשלה לטובת המפונים?

המטחים הכבדים שנורו בימים האחרונים לעבר צפון הארץ מדגישים עד כמה דבריה של השרה רגב על "הדברים המדהימים שעשתה הממשלה" הם בעייתיים ● ואם בתחילת המלחמה מרבית המפונים היו מהדרום, כעת רובם מהצפון ● המשרוקית של גלובס בוחנת לעומק את יעדי הפינוי ואת הביצוע בשטח

מירי רגב, הליכוד (המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 4.6.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מירי רגב, הליכוד (המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 4.6.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בימים האחרונים סופג צפון הארץ אש כבדה משטח לבנון אל עבר ישראל, ומצוי תחת אזעקות בלתי פוסקות. בעקבות המטחים פרצו שריפות בכמה מוקדים, אבל חרף מצוקתם, ראשי רשויות בצפון דיווחו שלא זכו למענה מגורם ממשלתי, שלא לדבר על פנייה יזומה. בשבוע שעבר נשמעו מכיוון הממשלה דברים שזכו ללעג ונתפסו כניתוק וכחוסר טקט. הייתה זו שרת התחבורה מירי רגב שעוררה מהומה רבתי כשאמרה לרדיו קול חי: "הממשלה הזאת עשתה בשנה הזאת דברים מדהימים, דברים מדהימים, כל כך הרבה אנשים נמצאים במלונות, הכול ממומן על ידי הממשלה".

אחרי שכל הביקורות נאמרו, ראוי להתייחס גם לתוכן. כבר שמונה חודשים שרבבות אנשים מהצפון ומהנגב המערבי חיים בבתי מלון לאחר שבתיהם הפכו ללא בטוחים מספיק כדי לשהות בהם, עקב איומי חמאס וחיזבאללה. אבל איך נראה הפרוטוקול הממשלתי לפינוי אוכלוסיות? כיצד מתבצע הטיפול באוכלוסייה המפונה במלונות? וכמה זה עולה לנו?

 

תוכניות המגירה

אומנם מאז קום המדינה היו אירועים של פינויי אוכלוסייה, אבל כפי שמראה סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), הממשלה הבינה שיש צורך בהיערכות המדינה בפינוי תושבים במקרה של מצב חירום בעיקר אחרי מלחמת לבנון השנייה ב־2006. במלחמה, אזור הצפון - מדן ועד חיפה - סבל מירי טילים ורקטות ארוכות טווח. ולמרות זאת, בשום שלב לא פונה האזור, כולל יישובים הסמוכים לגבול. מי שהתפנו, עשו זאת על דעת עצמם.

דוח מבקר המדינה מ־2007, שעסק במלחמה ובניהולה, מתח ביקורת על כך שאפשרות הפינוי לא עלתה בפני הממשלה ושתוכניות הפינוי הקיימות לא בנות קיימא. המסקנה הייתה שיש צורך בגיבוש תוכנית מסודרת לפינוי תושבים מאוימים וקליטתם. ואולם, חשוב להדגיש שבתפיסה המבצעית של כוחות הביטחון, ירי רקטות וטילים על אזור מיושב איננו שיקול לפינוי, אלא יש תנאים מבצעיים אחרים שבגינם צה"ל ממליץ על פינוי אוכלוסייה (כמו ירי ישיר או חדירה קרקעית).

התוכנית המרכזית אושרה ב־2012 במסגרת החלטת ממשלה 4877, שקיבלה את השם "מלון אורחים". התוכנית, שנועדה לספק מענה ל־300 אלף תושבים, קבעה שפינוי תושבים ייקבע על ידי הממשלה אם אין דרך אחרת להבטיח את ביטחונם, מתן השירותים החיוניים להם וקורת גג.

ההחלטה על פינוי מאורגן, כך נקבע, תתקבל על ידי הממשלה, ואם אין ביכולתה להתכנס אז על ידי הקבינט המדיני־ביטחוני. אם אין אפשרות לחכות עד להתכנסות, מפקד בכיר בשטח (דרגת סא"ל או סנ"צ ומעלה) יכול להורות באופן מידי על פינוי, ולאחר מכן יעדכן את שר הביטחון או השר לביטחון פנים, וההחלטה תובא לאישור הדרג המדיני בהקדם. כהשלמה מבצעית, אושרה ב־2015 בצה"ל תוכנית "מרחק בטוח", שפרטיה חסויים ונועדה לתת מענה במקרה של צורך לפנות את תושבי גבול הצפון (60 אלף תושבים) ועוטף עזה (16 אלף).

נדבך חשוב לענייננו הוא שבתוכנית המקורית, בתי מלון קיבלו עדיפות נמוכה כיעד לפינוי: התשתית הראשונית אמורה להיות בתי ספר ומוסדות ציבור שבתחומי הרשויות המקומיות. אם אלו לא יספיקו, יישקלו גם פנימיות ואכסניות. רק לאחר מכן, תישקל הרחבה גם לבתי מלון. אבל בפועל, כידוע, עיקר המפונים נמצאים דווקא בבתי מלון. איך זה קרה?

התאוריה מול השטח

התשובה לשאלה היא שבחסות הכאוס ששרר כחלק ממתקפת וטבח 7 באוקטובר, המציאות בשטח לא התאימה את עצמה להוראות התוכנית. מבקר המדינה כתב ש"פינוי התושבים מיישובי הדרום והצפון נעשה באופן מהיר, בשל הלחימה בגזרות השונות ומתוך דאגה לשלומם של התושבים", ולפי רשות החירום הלאומית (רח"ל) פינוי כזה נעשה ל־126 אלף איש. אלו לא השאירו מרווח תמרון גדול במיוחד כדי להיערך כיאות לפינוי.

במציאות אינטנסיבית כזו, נוצרו גם יוזמות פרטיות ומקומיות שחיברו בין המפונים לבין בתי המלון, לעתים אפילו במקריות ברשתות החברתיות. לא פעם היו אלו בתי המלון שפתחו את דלתותיהם בפני המפונים עוד בטרם היה ברור מה תהיה התמורה לכך.

בהתאחדות המלונות סיפרו למשרוקית ש"בהובלת שר התיירות, הוקם חמ"ל משותף לניהול שיכון המפונים במלונות ברחבי הארץ" וש"החל מ־7 באוקטובר, בתי המלון בישראל התגייסו לקליטת המפונים. מנהלי בתי המלון ועובדיהם פעלו במסירות רבה והפכו את המלון לבית עבור המפונים, תוך מתן מענה לצורכיהם השונים, לרוב בהשקעות החורגות משירותי המלון השגרתיים. מדובר בתהליך שאין שני לו בעולם".

בממ"מ מסבירים שהממשלה קיבלה החלטות רשמיות רק בהמשך. החלטת הממשלה הראשונה בנושא המפונים, מס' 950, התקבלה רק ב־12 באוקטובר, ועסקה בדרום בלבד. בהתאם למציאות בשטח ובניגוד ל"מלון אורחים", ההחלטה קבעה שמערך מתקני הקליטה יתבסס על פנימיות, אכסניות ובתי מלון, "בהתאם להיצע ולנדרש… ובכפוף לתוכנית שתאושר על ידי צוות מקצועי שבו חברים ראש רח"ל או נציגו ומנכ"ל משרד הפנים או נציגו". ההחלטה כללה את רשימת 24 היישובים שפונו ואת יעדי הקליטה. כמו כן, אף שבמקור האחריות מוטלת על משרד הפנים, האחריות הפעם חולקה בין רח"ל למשרד התיירות.

ההחלטה לגבי הצפון, מס' 975, התקבלה רק כעבור שישה ימים נוספים, ב־18 באוקטובר. ההחלטה נגעה רק ליישובים במרחק 0־2 ק"מ מהגדר, וכמו החלטה 950 גם היא אישרה את קליטת המפונים בבתי מלון. החלטה זו לא כללה את יעדי הקליטה, ולפי הממ"מ מבוססת על תוכנית "מרחק בטוח" לצפון, שהיא כאמור מסווגת. הסכם בין משרד התיירות להתאחדות המלונות נחתם רק בנובמבר.

היישום בפועל

איך ההחלטות מיושמות בשטח? נתחיל מהעלויות: במסגרת ההסכם שמשרד התיירות הגיע אליו עם התאחדות המלונות, בתי המלון דיווחו על רמת השירותים שהם מספקים, ועל סמך זה חולקו לשלוש רמות תשלום. התעריפים נעים בין כ־850 לכ־1,000 שקלים ללילה לחדר זוגי, ובין כ־1,300 לכ־1,500 שקל ללילה לזוג עם שני ילדים (התעריפים הם לפנסיון מלא).

ההסכם כולל גם את חובות בתי המלון. למשל, לספק שלוש ארוחות ביום בהתאם לרף קבוע, שלהן יהיו זכאים גם נותני השירותים לקהילות המפונים; או לאפשר שימוש מלא לכלל צרכי המפונים בכל שטחי המלון הציבוריים, "לרבות חדרי דיונים, אולמות חדרי כושר וכדומה", ועוד.

וכמה זה עולה לקופת המדינה? ממשרד האוצר נמסר לנו שעד כה הוקצו 4.2 מיליארד שקל לטובת מימון שהותם של המפונים בבתי המלון (עבור פינויים עצמיים הוקצו 2.6 מיליארד שקל).

וכמה מפונים שוהים במלונות? נבחן את המגמה לאורך זמן. באוקטובר, טרם הגיעו כל המפונים למלונות, המספר עמד על למעלה מ־57 אלף מפונים - כאשר בנובמבר הוא הגיע לשיא של 71,500 איש - 41,400 מהדרום ו־30,100 מהצפון. מאז, עם תחילת החזרה ההדרגתית של תושבים לבתיהם ורצונם לעבור למצוא פתרון דיור לטווח ארוך יותר, מספר המפונים במלונות הלך וקטן בהתמדה. נכון לחודש זה, הוא עומד על 23,300.

מעניין גם לראות את ההבדלים בין תושבי הדרום שכבר מתחילים לחזור לביתם לבין תושבי הצפון שעדיין רחוקים מזה. בעוד מספר המפונים מהדרום עומד על כ־13% מהמספר בנובמבר, רוב תושבי הצפון שפונו למלונות עדיין נשארו שם - וכעת מספר המפונים מהצפון ששוהים במלונות עומד על כ־60% מזה שהיה בנובמבר.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

טראמפ, נתניהו וביידן / צילום: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, Lolita Baldor, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בין נתניהו לצ'רצ'יל: איך ישפיע ביקור ראש הממשלה הישראלי על הבחירות בארה"ב?

זה מה שאמר צ'רצ'יל לרוזוולט באמבטיה של הבית הלבן, ב־1941 ● נתניהו הזכיר את צ'רצ'יל בסרטונו, אבל הוא בניגוד למנהיג הבריטי, מעדיף את המעמד של "פצצה מתקתקת" ● בארה"ב נעים בין תדהמה לחרדה מהתנהלות זו

תקיפה של חיזבאללה בצפון. פגיעת טיל בתחנת כוח גדולה עלולה לשתק את רשת החשמל הארצית / צילום: כב״ה צפון

המומחים מאשרים: משק החשמל בישראל לא מוכן למלחמה ממושכת

מנכ"ל החברה לניהול מערכת החשמל הותקף לאחר שהזהיר כי "אחרי 72 שעות בלי חשמל אי אפשר יהיה לגור בישראל" בטענה שהאמירה "מנותקת מהמציאות" ● אך במגזר הפרטי מסכימים: הייצור הריכוזי ומיעוט תחנות הכוח הופכים את המדינה לפגיעה במיוחד ● הפתרונות: אגירת אנרגיה, יותר מתקנים סולאריים ורשתות חשמל זעירות שיהפכו כל בניין ל"אי אנרגטי"

שאול גולדשטיין, מנכ''ל חברת נגה / צילום: ענבל מרמרי

המנכ"ל שחשף חשש מהפסקת חשמל בדרך להדחה: מה קרה מאחורי הקלעים

דירקטוריון נגה שוקל באופן תקדימי להדיח את המנכ"ל שאול גולדשטיין, עקב התבטאויותיו על מוכנות משק החשמל למלחמה ממושכת: "גם אם אמירתו נכונה - לא אומרים דברים כאלה בעת מלחמה" ● ברקע: מערכות יחסים מתוחות עם יו"ר הדירקטוריון ועם מנכ"ל חברת החשמל

אוטובוסים של חברת דן / צילום: כדיה לוי

התחבורה הציבורית תתייקר החל משבוע הבא. כל מה שצריך לדעת

החל מ-1 ביולי, התחבורה הציבורית צפויה להתייקר בשיעור של 5% ● מה עומד מאחורי ההתייקרות, ולמה העלייה במחירים מתחוללת כעת? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה מעורבת בתל אביב; פריים אנרג'י זינקה בכ-23%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.5% ● להב רוכשת 30% מפריים אנרג'י ● טקטונה רוכשת 42% מהוריזון תמורת כ-12 מיליון שקל ● מיטב: הורדנו את תחזית האינפלציה ל-2.9%, עלו הסיכויים להורדת הריבית, וגבר הסיכון לתיקון רציני בשוק המניות בארה"ב ● פוריה פיננסים: ישראל היא כעת השוק האטרקטיבי ביותר בעולם המערבי מבחינת מכפילים, תמחור וגורמים נוספים

איור: גיל ג'יבלי

מה צפוי השבוע במט"ח? בעיקר תלוי אם תהיה הסלמה בצפון

לאחר שבוע סוער בזירה הביטחונית, השקל צנח לרמה של 3.76 מטבעות לדולר ● אירועים נוספים יכולים להביא לפיחות מתמשך של השקל לאור פעילות של המשקיעים הזרים ● אבל בטווח הרחוק המומחים אופטימיים

פרופ' שיזף רפאלי נשיא שנקר, אורית אפרתי יו''ר חבר הנאמנים של שנקר ואייל בן סימון מנכ''ל הפניקס / צילום: נתי חדד

הפניקס ושנקר הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי ראשון מסוגו במתחם האלף בראשון לציון

במסגרת שיתוף הפעולה תאמץ קבוצת הפניקס את שנקר, וביחד יקימו מיזם חדש במתחם האלף בראשון לציון, בו תקום קהילת בוגרי שנקר בהשקעה של מיליוני שקלים ● בנוסף, כחלק משיתוף הפעולה קבוצת הפניקס תעניק חסות לתצוגת האופנה השנתית של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר

אוניית הכלא וורנון סי. ביין באי רייקרס, ב־2022 / צילום: Reuters, TNS/ABACA

אוניית כלא מארה"ב: הפתרון היצירתי שנבחן עבור אסירי הנוח'בה

בשירות בתי הסוהר אמרו כי מאז המלחמה נקלטו כ־5,000 אסירים ביטחוניים, וכי בקרוב לא יוכלו לקלוט עוד בשל מחסור במקום ● אחד הפתרונות שנבדקו: הבאתה של אוניית כלא מארה"ב שיצאה מכלל שימוש בשנה שעברה ● במדינת ניו יורק, עם זאת, רמזו שהדבר אינו אפשרי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ועדת הצוללות שלחה מכתב אזהרה לנתניהו. מה המשמעויות

ועדת החקירה לפרשת הצוללות מצאה שורת מחדלים ופגמים בהליך קבלת ההחלטות של רה"מ נתניהו, שר הביטחון לשעבר יעלון וראש המל"ל לשעבר יוסי כהן ● הוועדה קבעה כי התנהלותו של נתניהו "הובילה לפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות; בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של ישראל" ● המסקנות לא צפויות להשפיע על ההליך הפלילי המתנהל במקביל נגד אחרים

קניות. התאוששות חלקית בלבד של פעילות המשק / צילום: איל יצהר

הכול תלוי בצריכה הפרטית: האם הקטר של המשק משנה כיוון?

הנתונים מצביעים על התאוששות המשק והצריכה הפרטית, אבל אנליסטים חוששים כי המשך השפעות המלחמה, אי הוודאות והצפי להכבדה בנטל המס יפעלו לבלימת המגמה ● לאור זאת, הקונצנזוס הוא שבנק ישראל לא יוריד את הריבית גם בחודש יולי

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

פרשת סלייס: רשות שוק ההון ביצעה ביקורת בסוכנות פינברט

במסגרת חקירה שמבצעת רשות שוק ההון בפרשת חברת הגמל סלייס, בוצעה ביקורת בסוכנות פינברט ● במכתב ששלחה פינברט לממונה על שוק ההון, מבקשת הסוכנות להשעות את ההליך בטענה ל"שיקולים זרים מצד הרשות"

מסאיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Eugene Hoshiko

סופטבנק פספסה את הזינוק של אנבידיה, אבל יש חברה שהיא מאמינה בה אפילו יותר

באספת בעלי המניות השנתית של קבוצת סופטבנק בטוקיו, נזכר המנכ"ל מסאיושי סאן באחת הטעויות הגדולות של החברה: מכירת מניות אנבידיה ● אבל מניית שבבים אחרת בה משקיעה סופטבנק מניבה לה תשואה יפה, וסאן אף אמר: "הייתי בוחר בה מול אנבידיה ללא היסוס"

אוהדים גרמנים במשחק מול שווייץ באיצטדיון בפרנקפורט / צילום: Reuters, Tom Weller

כמו ב–2006: בגרמניה מקווים שהצלחה ביורו תאותת שהמשבר הכלכלי מאחוריה

טורניר אליפות אירופה בכדורגל בגרמניה מחזיר אותה אל התקוות והשמחה של המונדיאל הראשון שנערך במדינה המאוחדת, ב-2006, שהביא איתו שגשוג וצמיחה כלכלית ● הפעם המצב קצת יותר מורכב: האינפלציה שחקה חסכונות, הכלכלה מדשדשת והימין הקיצוני הולך ומתחזק

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

למרות המלחמה: מזמינים יותר חופשות ונערכים לבילויי הקיץ כרגיל

בחודש מאי חלה עלייה מצרפית של כ-9% ברכישות מאתרי האונליין, בעיקר באתרים הבינלאומיים ● אתר אל על רשם גידול של כ-50% במספר הזמנות הטיסות ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

צילומים: AP אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הנתון שבוול סטריט לא ראו כבר 48 שנה ומה צריך לקרות כדי שהראלי יימשך

מדד ה-S&P 500 עומד להשיא את התשואה הגבוהה ביותר שלו בשנת בחירות מאז 1976 ● אבל, הראלי מתח את שוויי החברות לקצה, והשוק נמצא במצב של "קניית יתר" ● האם העליות יימשכו? תלוי באינפלציה וברווחי החברות בענפים המחזוריים

הרשת מלאה בפייקים על היחס של העולם לישראל

כמה רע מצבה של ישראל בזירה הבינלאומית? רצוי לא להסיק מהרשתות ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

אנבידיה צנחה בכ-7% וגררה את נאסד"ק ומניות השבבים לירידות

הנאסד"ק ירד בכ-1.1%, הדאו ג'ונס עלה ב-0.7% ● נעילה חיובית באירופה ● אפל מסתבכת עם הרגולציה באיחוד האירופי ● הין היפני שנחלש מול הדולר הגיע כמעט ל-160 ין לדולר, הרמה הגבוהה שלו מאז 1990 ● מיטב: גבר הסיכון לתיקון רציני בשוק המניות בארה"ב ● בשישי יתפרסם בארה"ב מדד ה-PCE ויהדהד אל פתיחת הרבעון השלישי

רחוב תירוש 19, בשכונת ספיר בנוף הגליל / צילום: יח''צ

הייטקיסט רכש דירת 3 חדרים בנוף הגליל להשקעה. כמה הוא שילם?

בשכונת ספיר בנוף הגליל נמכרה דירת 3 חדרים, 72 מ"ר, תמורת 820 אלף שקל ● הרוכש הוא הייטקיסט שקנה אותה להשקעה בציפייה לפינוי־בינוי ● אין הערכה בשלב זה מה הסיכוי שפרויקט פינוי־בינוי יאושר ויוקם

העברת עודפי תקציב בוועדת הכספים, היום (ב') / צילום: נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת

אחרי שעות של דיונים: 874 מיליון שקל יועברו למשרדי הממשלה

חברי האופוזיציה הצליחו לעכב את ההצבעה על מרבית ההעברות התקציביות ● הכספים שכן יעברו הם ממשרד החקלאות, משרד המדע, משרד התרבות והספורט ומנשיא המדינה ● הדיון לווה במחלוקת חריפה בין חברי הקואליציה והאופוזיציה חרף העלויות הגבוהות של המלחמה

שאול גולדשטיין מנכ''ל חברת נגה / צילום: ענבל מרמרי

המנכ"ל שהתריע מפני הפסקת חשמל ממושכת בדרך להדחה

בגין התבטאויותיו בנוגע להיערכות רשת החשמל למלחמה, דן היום דירקטוריון נגה בהדחת המנכ"ל שאול גולדשטיין ● כזכור, בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בשדרות טען גולדשטיין כי: "אחרי 72 שעות בלי חשמל בישראל, אי-אפשר יהיה לגור כאן"