גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיקום נפשי בשטח ושינוי תפיסת הקב"ן: כך צה"ל מתמודד עם טראומות המלחמה

צה"ל יצא למהפכה בטיפול הנפשי - עם קב"נים שנכנסים לשטח הלחימה לצד מרכזי שיקום עורפיים ● ראש ענף חוסן נפשי סא"ל נטע לי צליכובר, מספרת על האתגר בחזרת הלוחמים הביתה: "הדריכות נשארת" ● כעת צה"ל נערך למעבר ללחימה בצפון: "הבדלים רגשיים רבים"

''השיבה הביתה היא הדבר הקשה''. חיילי מילואים בשטח כינוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
''השיבה הביתה היא הדבר הקשה''. חיילי מילואים בשטח כינוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אלירן מזרחי ז"ל, לוחם מילואים מחיל ההנדסה הקרבית, נשוי ואב לארבעה מענתות, שם קץ לחייו ביום שישי האחרון. מזרחי ידע שעבר טראומה, ואף תועד בסרט העוסק בעיבוד הטראומה בחזרה מהלחימה. למרות זאת, התנדב לשרת שוב, אך יומיים לפני מועד ההתייצבות שם קץ לחייו. בקשת משפחתו שיוכר כחלל צה"ל התקבלה. קשה להתווכח עם טענתם שמזרחי מת כחייל.

המומחה שמסביר למה צה"ל משתמש בכלי מצור מימי הביניים 
המפכ"ל ליועמ"שית: בן גביר ניסה למנוע מהמשטרה לאבטח את שיירות הסיוע ההומניטרי 

הרגע בו איש מילואים שכבר נמצא בבית נדרש לחזור לשירות, הוא אכן רגע של משבר. כך אומרת סא"ל נטע לי צליכובר, עד לאחרונה קב"נית צפון, המתחילה בימים אלה את תפקידה כראש ענף חוסן נפשי בצה"ל. בשיחה איתה בנושא בריאותם הנפשית של מילואימניקים, שנערכה לפני התאבדותו של מזרחי, פרטה צליכובר את כל הדרכים בהן צה"ל פועל לעטוף את החיילים, במטרה למנוע אירועים כאלה.

 

מתקשים לשוב הביתה

"כשהמילואימניקים בבית, החזרה מעסיקה אותם", היא אומרת. "הם פחות דרוכים בהשוואה לשטח, אבל גם לא מאפסנים את הדריכות. המדים בארון ולא במחסן. הם חוששים גם מהחזרה ללחימה וגם ממה שהעזיבה שלהם עושה לבית, אז אנחנו מייעצים שלא ימהרו לקחת על עצמם את כל התפקידים הרגילים שלהם בבית כשהם חוזרים". החשש הוא ערעור של השגרה החדשה שנוצרה עם החזרה ואז שוב עם העזיבה הנוספת.

יש כאלה שלא מסכימים לחזור?
"לא כולם יחזרו, אבל זה לא באחוזים מהותיים. בסוף תחושת האחריות גוברת. הם יודעים שהחברים שלהם מגיעים, מרגישים שהם חלק מהותי".

במלחמות ומבצעים קודמים, חיילים דיווחו שהרגע הקשה ביותר היה דווקא החזרה הביתה, היא אומרת. החיבור הרגשי בתוך הצוות בזמן המלחמה חזק ונותן לחיילים תחושה אדירה של משמעות, שעוזרת להם לעמוד באתגרים. בחזרה לשגרה, הקשרים האלה נעלמים ומשאירים אותם ריקים.

ענף בריאות הנפש של צה"ל זיהה זאת, וכרגע החזרה נעשית בזהירות. המילואימניקים עוברים תקופה של עד שבוע של הירגעות ושיחות עם הצוות לפני החזרה. "בזמן הזה אנחנו משתדלים לעבד את מה שהיה, אבל דרוש איזון עדין, לא להגיע לעיבוד עמוק מדי שעלול להזיק", אומרת צליכובר. "אנחנו מנחים אותם איך לשתף בבית, את מי לשתף, כדי שלא ירגישו נתק בין שני החיים שלהם, אלה שבבית ואלה שבמלחמה".

בנוסף, יש תקציבים לעריכת ערבי גיבוש לחיילי מילואים גם כשהם בבית, לצורך שמירה על ההמשכיות של הלכידות החברתית.

צה"ל שומר קרוב לחזה נתונים לגבי התאבדויות או ניסיונות אובדניים, אך צליכובר מציינת: "פורסם בתקשורת שהיו כ-10 מתאבדים מתחילת השנה בצה"ל, בדומה לשנים קודמות, כשהשנה הצבא גדול פי שלושה והמשימה קשה יותר. אנחנו חושבים שלהתערבות שלנו יש משמעות והחיילים חווים פחות תחושת תלישות. אבל אנחנו לא שאננים ויודעים שתוך כדי הלחימה החיילים מגוייסים, וההשלכות עלולות להתגלות אחר כך. אחרי המלחמה עלולים לעלות כל מיני רגשות, כמו רגשות אשמה".

על מה הם חווים אשמה?
"ה-7.10 היה אירוע מאוד קשה, והם מהדהדים הרבה את המשפט 'איפה היה הצבא'. אנחנו מסבירים שזה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע לולא היו מתייצבים, חלקם אף לפני שגוייסו".

סא''ל נטע לי צליכובר / צילום: דובר צה''ל

אחד השינויים המשמעותיים שבוצעו במערך בריאות הנפש היה הכנסת הקב"נים ליחידות, קב"ן לכל גדוד לוחם, ולראשונה הם גם נכנסים לשטח. במקום להיות גורם מנותק במשרד הם נמצאים עם החיילים, ופנייה לקב"ן הפכה לאירוע לא פורמלי שנחשב לחלק מהיומיום. גם אחרי החזרה הביתה, החיילים יכולים להתקשר לקב"ן בכל עת, בלי שהדבר יחשב לפנייה לטיפול נפשי. מאז הוחלה השיטה ב-2020 חלה עלייה של 42% בפניות לקב"ן. גם ברמה המספרית, משרתים הרבה יותר קב"נים מבעבר (800 בשיא המלחמה לעומת כ-300 בשוטף).

טיפול קרוב ועוטף

השינוי הזה הוא חלק מרעיון חדש יחסית, שטיפול נפשי הוא חלק מהבריאות השוטפת של כל חייל, ולא מיועד לחיילים "עם בעיה". צליכובר: "בהקשר הזה אנחנו רואים הבדל בין-דורי בין חיילי המילואים לחיילי הסדיר. חיילי המילואים, בעיקר בגילי 30 ומעלה, עדיין רואים דיכוטומיה בין בריא ללא בריא, ועלולים לחוות סטיגמה בפנייה לקב"ן. עבור הצעירים, הטיפול בבריאות הנפש הוא חלק מהחיים".

המסר שמועבר לחיילים הוא שרוב התופעות הרגשיות שהם עוברים נורמליות, ולא מעידות בהכרח על התפתחות של תסמונת פוסט טראומטית שתפגע באיכות חייהם - סוגיה שמעסיקה אותם הרבה. "אנו מרגיעים ואומרים שתגובה קשה למצב קשה לא מעידה בהכרח על פגיעה ארוכת טווח, ויכולה לחלוף".

כדי לקרב את הטיפול הנפשי לשטח הוקמו צלת"קים, צוותים לטיפול בתגובת קרב, מעין חדרי מיון בהם יכולים החיילים לעבור טיפול מיידי אחרי אירוע, למשך כמה שעות ועד כמה ימים. חיילים שזקוקים לטיפול מעמיק יותר, מופנים לאשפוז יום של עד כחודש במלש"ע, המרכז לשיקום עורפי. במהלך המלחמה נוספו אתרי מלש"ע בבאר שבע, צריפין וחיפה.

עד היום טופלו כ־1,900 חיילים בצלת"קים, כ־15% מהם הופנו למלש"ע. "אלה לא מספרים גבוהים", אומרת צליכובר, ומייחסת זאת גם לכך שהבעיות לא צפות מיידית בזמן המלחמה, וגם לפעילות המיטיבה של הקב"נים ביחידות. כ־82% ממי שהופנו לצלת"קים, חזרו לשרת.

הגישה שלפיה יש לטפל בשטח, קרוב למקום האירוע הטראומטי, ולשדר ציפייה לחזרה לתפקוד, היא תורה מוכרת בתחום הפסיכולוגיה שצה"ל יישם בעבר וכעת מיישם ביתר שאת. יכולה להיות גם ביקורת כלפי הגישה הזו, בטענה שהטיפול נעשה רחוק ממעגל התמיכה המשפחתי והחברתי של המטופל, משמר את הלחץ שלו להמשיך לתפקד, לא מאפשר לו לראות שיש עולם מחוץ לצבא, ואולי גם קיים ניגוד אינטרסים משום שהגורם המטפל, הצבא, זקוק לחייל בחזית.

אך ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית ומרצה באוניברסיטת ת"א, אומרת שגם ממבט חיצוני, של פסיכולוג מחוץ לצה"ל, הגישה של טיפול קרוב נכונה מחקרית. "אלה חלק מההמלצות למניעת אובדנות, שנתפסת היום כקצר בתקשורת, וההמלצה היא להוריד כמה שיותר חסמים לפנייה לעזרה. כמו כן, עדיף שטיפול יתבצע כמה שיותר קרוב למקום, לזמן ולסיטואציה שבהם קרתה הטראומה, תוך שמירה על רציפות הנרטיב האישי".

בימים אלה שמים דגש בצה"ל על המעבר משירות בעזה ללבנון. "יש הבדלים רגשיים רבים", אומרת צליכובר. "בעזה האויב נראה ואילו בצפון לא. בעזה החיילים פעילים יותר, הם נכנסים, מבצעים פעולה ויוצאים. בצפון אין גבול שאפשר לעבור חזרה ולדעת שעכשיו אנחנו בטוחים. האויב נמצא תמיד, והפעולות יותר מניעתיות, ומעניקות קצת פחות תחושת מסוגלות. המלחמה בצפון מאופיינת בפחות פיקים של מתח, ויותר בדריכות תמידית. ההכנה המנטלית קריטית".

עוד כתבות

קמפיין גרפיטי של ראפיד / צילום: באדיבות ראפיד

חברת הפינטק ראפיד מפטרת עשרות עובדים בישראל

פלטפורמת התשלומים הדיגיטלית מפטרת כ-30 עובדים, המהווים כמעט 4% מתוך כ-800 עובדי החברה ● הפיטורים מגיעים, בין היתר, על רקע עסקה שביצעה החברה באוגוסט האחרון לרכישת חברת PayU, ספקית פתרונות תשלום לצרכנים ולעסקים קטנים

מפעל אינטל בישראל / צילום: אינטל

העיכובים בקריית גת הם רק הסימפטום: המשקיעים דוחפים לפצל את אינטל

העיכוב בהקמת המפעל החדש בקריית גת הוא רק סדק אחד באסטרטגיית הרחבת הייצור של אינטל, שסובלת ממצוקת מזומנים קשה ונאלצת לשתף קרנות השקעה גדולות ● "הברירה של אינטל כעת היא לרכז את הייצור בחברה נפרדת", אומר לגלובס אוראל לוי ממור קרנות נאמנות

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

מיטב: "מדד S&P 500 התנתק מרוב המניות שבו; מזכיר את הדוט.קום"

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, מציין כי מדד הדגל האמריקאי עלה בחודש האחרון בזמן שרוב המניות הכלולות בו ירדו: "אלמלא אנבידיה, אפל וגוגל, השיח בתקשורת המתייחס לשוק המניות, וכפועל יוצא ממנו למצב הכלכלה בארה"ב, היה כנראה שונה לחלוטין"

ארבעה חטופים הוחזקו בשתי דירות סמוכות בתוך מחנה הפליטים נוסייראת. אחד מהשומרים היה עיתונאי אל-ג'זירה פעיל חמאס / צילום: ap, Jehad Alshrafi

חטופים בבית השכן: WSJ חושף את הסוד האפל של המשפחה העזתית

משפחת אל-ג'מאל הייתה מוכרת במחנה הפליטים נוסייראת כמקורבת לחמאס ● אך מעט מאוד אנשים ידעו על כך שבחדר קטן וחשוך בדירתם, הם החזיקו את החטופים הישראלים שכוחות ישראלים מיוחדים חילצו

מתחם העין בגבעתיים / צילום: תמר מצפי

הדיירים במתחם הלוהט של גבעתיים בחרו יזם: מי הזוכים?

למעלה מ-17 חברות התמודדו במכרז לפרויקט פינוי-בינוי במתחם "העין" בגבעתיים ● החברות הזוכות הן שותפות בין "אנשי העיר" מקבוצת רוטשטיין יחד עם חברת לוינשטיין ● מה צפוי לכלול הפרויקט?

בניין המגורים וולדורף אסטוריה / צילום: איל יצהר

המחוזי: בעלי הדירות בבניין היוקרתי וולדורף אסטוריה לא יוכלו להשכירן ב-Airbnb

בית המשפט המחוזי קבע כי בדומה לפסיקה בנוגע למלון דניאל, גם הדיירים בבניין המגורים היוקרתי וולדורף אסטוריה בירושלים, לא יוכלו להשכירן ב-AirBnb

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

ישראל זיו בטוח: זה יהיה העיתוי הנכון למלחמה בצפון

האלוף במיל' ישראל זיו מתייחס בראיון לגלובס ללקחים מאסון הנגמ"ש, הסכנה שבן גביר מציב להמשך המלחמה והאם ניתן להימנע ממלחמה גם בצפון ● "במלחמת התשה, לישראל יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר לבנון. אז צריך לעשות כל מאמץ כרגע לא להיכנס או לא להיגרר לתוך מלחמה"

תמונת אילוסטרציה של מערכת לחילוץ נ.צ של קבוצת TSG / צילום: יח''צ

החברה הביטחונית שרוצה להנפיק בת"א לפי שווי של חצי מיליארד שקל

קבוצת TSG פירסמה טיוטת תשקיף לקראת הנפקת מניות ראשונית בת"א ● החברה רוצה לגייס בין 120 ל-160 מיליון שקל עבור כרבע ממניותיה ● מניות החברה מוחזקות בחלקים שווים על ידי התעשייה האווירית וקבוצת פורמולה, מנהלה הוא אריק קילמן

עו''ד רונאל פישר / צילום: יוסי זמיר

9 שנים של סחבת: עורך הדין החדש בצוות ההגנה ומתי יעיד רונאל פישר

החודש הצטרף לסנגור של רונאל פישר, עו"ד אלי פרי, עורך דין חדש מטעם הסנגוריה הציבורית - בן זריהן ● במקביל נקבעו מועדים לפרשת ההגנה, בה צפויים להעיד פישר ורות דוד וכן הנאשמים הנוספים בתיק, שי ברס ויאיר ביטון ● החל מ־28 לאוקטובר יעלה פישר לדוכן העדים ויעיד שלושה ימים בשבוע

שדה התעופה בביירות בליל התקיפה האיראנית נגד ישראל. כל הטיסות בוטלו / צילום: Reuters, Houssam Shbaro

בין עמאן לביירות: כך השפיעה המלחמה על ענף התעופה במזרח התיכון

המלחמה בעזה שיבשה את ענף התעופה המקומי, אבל לא רק ● חברת התעופה הממשלתית בלבנון הוציאה את מטוסיה מהמדינה מחשש לתקיפה ישראלית, ובירדן מדווחים על פגיעה משמעותית בהכנסות ● וגם: מערכות ההגנה שנותנות לישראל יתרון על פני שכנותיה

ההפגנה נגד הממשלה מול הכנסת, הערב (ב') / צילום: ברק דור

הפגנה מול הכנסת בקריאה לבחירות: "מפילים את ממשלת המשתמטים"

ארגוני המחאה הודיעו על החרפת המאבק נגד הממשלה: "איבדה כל לגיטימיות, נפגין בצורה חוקית ולא אלימה" • יאיר גולן: "מילואימניקים קיבלו צו 8 שלישי, והממשלה צוחקת" • בתום העצרת המרכזית מול הכנסת יצאה צעדה למעון ראש הממשלה ברחוב עזה, מפגינים הבעירו מדורה, המשטרה הפעילה מכת"זית

יוגב גרדוס ובצלאל סמוטריץ / צילום: עודד קרני, נועםמושקוביץ'-דוברות הכנסת

שיקול מקצועי או פוליטי? שר האוצר דורש פיילוט עצמאות תקציבית למשרדים

במסגרת גיבוש תקציב המדינה לשנת 2025, שר האוצר מקדם פיילוט שיעניק למספר משרדי ממשלה עצמאות בתכנון תקציביהם ● בדרג המקצועי באוצר חוששים שהמהלך ישמש פרצה להבטחות קואליציוניות, כמו הטמעת כספים לסבסוד רשתות החינוך החרדיות בבסיס התקציב

צלחות לויין - גילת לווינים / צילום: תמר מצפי

גילת תשלם עד רבע מיליארד דולר עבור חברה בתחום האינטרנט בטיסות

חברת רשתות הלוויין מישראל תשלם 98 מיליון דולר עם השלמת העסקה, והיתרה בכפוף לאבני דרך

בית המשפט השלום באשדוד / צילום: אתר רשות השופטת

נתן לבתו דירה במתנה ודרש אותה בחזרה לאחר גירושיו. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש העדיף את עדותו של האב בסכסוך משפחתי על דירה, לפיה הוא וגרושתו ניסו להתחמק מתשלום מס, ולכן רשמו אותה על שם בתם רק למראית העין ● האב יקבל מחצית מהדירה בחזרה ● וגם: איך טיפלה השופטת בהעלמת המס?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א בת"א; קמטק מזנקת ב-4%, גילת יורדת ב-9%

מדד ת"א 90 יורד ב-0.8 ● השקל מתחזק מעט, הראל: העודף בחשבון השוטף מהווה אחד מהעוגנים שתומכים בחוזקו של השקל בטווח הבינוני והארוך ● IBI: עדיפות לאפיק הריבית המשתנה על פני הטווחים הקצרים באפיק הצמוד והשקלי ● בנק אוף אמריקה: שוק הנפט העולמי מוצף ומחירי הנפט נמצאים בסיכון

משתתפי התוכנית מיוטה ומישראל / צילום: רמון סינגלטרי ג׳וניור

בזמן שקמפוסים רבים הפכו זירה עוינת לישראל, יש מי שמייצר שיתופי פעולה

אוניברסיטת יוטה יוצאת בתוכנית חדשה בשיתוף מרכז החדשנות הישראלי פרונטיר, במטרה לפתח את הנגב הישראלי על בסיס ידע משותף ● "מדובר בחיבור היסטורי", אומרים יוזמי המהלך ● ישראל מתגייסת 

מירב כהן, יש עתיד / צילום: יח''צ

האם אברך שיעזוב את הכולל יפסיד מכך יותר מ-5,000 שקל?

כמה יעלה לאברך לצאת מהכולל ולהשתלב בחברה? תלוי לאן הוא ילך ● המשרוקית של גלובס

כולם רוצים בית ספר לרפואה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כולם רוצים בית ספר לרפואה. למה עכשיו והאם זה הפתרון למחסור ברופאים

בשנים הקרובות מתוכננים לקום ארבעה בתי ספר לרפואה בישראל ● הם ינסו לסתום את החור המתרחב בכוח האדם הרפואי, אבל לא כולם מתלהבים מהשחקנים החדשים ● התחרות הצפויה על משאבי הוראה כבר מחוללת סערות

חוק פיצול דירות שב בגרסה משודרגת / אילוסטרציה: Shutterstock

חוק פיצול דירות שב בגרסה משודרגת. האם הפעם יתרום להוספת היצע?

הכנסת מקדמת חידוש הוראת השעה שאפשרה פיצול צמודי קרקע ליח"ד קטנות ● לאחר שבשנים האחרונות החוק לא תרם כלל להגדלת ההיצע או להסדרת פיצולים לא חוקיים, הגרסה המעודכנת כוללת הקמה של יחידה חדשה לצד הבית והיתר לפיצול בקיבוצים ובמושבים

ועדת החוקה 18.6.24- החוק לבחירת רבני ערים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הדיון על חוק הרבנים: ראש עיריית אשקלון - "חקיקה מטומטמת. נרצחו לי אנשים בעיר"

הבוקר מתקיים דיון בחוק השנוי במחלוקת אך חברי הכנסת של הליכוד מסרבים לתמוך ● הלחץ מצד ש"ס ובעיקר יושב ראש המפלגה אריה דרעי הוא כבד ביותר והוא מאיים בפירוק הממשלה ● בהיעדר רוב לקואליציה: ההצבעה על חוק הרבנים לא תתקיים היום