גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיקום נפשי בשטח ושינוי תפיסת הקב"ן: כך צה"ל מתמודד עם טראומות המלחמה

צה"ל יצא למהפכה בטיפול הנפשי - עם קב"נים שנכנסים לשטח הלחימה לצד מרכזי שיקום עורפיים ● ראש ענף חוסן נפשי סא"ל נטע לי צליכובר, מספרת על האתגר בחזרת הלוחמים הביתה: "הדריכות נשארת" ● כעת צה"ל נערך למעבר ללחימה בצפון: "הבדלים רגשיים רבים"

''השיבה הביתה היא הדבר הקשה''. חיילי מילואים בשטח כינוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
''השיבה הביתה היא הדבר הקשה''. חיילי מילואים בשטח כינוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אלירן מזרחי ז"ל, לוחם מילואים מחיל ההנדסה הקרבית, נשוי ואב לארבעה מענתות, שם קץ לחייו ביום שישי האחרון. מזרחי ידע שעבר טראומה, ואף תועד בסרט העוסק בעיבוד הטראומה בחזרה מהלחימה. למרות זאת, התנדב לשרת שוב, אך יומיים לפני מועד ההתייצבות שם קץ לחייו. בקשת משפחתו שיוכר כחלל צה"ל התקבלה. קשה להתווכח עם טענתם שמזרחי מת כחייל.

המומחה שמסביר למה צה"ל משתמש בכלי מצור מימי הביניים
המפכ"ל ליועמ"שית: בן גביר ניסה למנוע מהמשטרה לאבטח את שיירות הסיוע ההומניטרי

הרגע בו איש מילואים שכבר נמצא בבית נדרש לחזור לשירות, הוא אכן רגע של משבר. כך אומרת סא"ל נטע לי צליכובר, עד לאחרונה קב"נית צפון, המתחילה בימים אלה את תפקידה כראש ענף חוסן נפשי בצה"ל. בשיחה איתה בנושא בריאותם הנפשית של מילואימניקים, שנערכה לפני התאבדותו של מזרחי, פרטה צליכובר את כל הדרכים בהן צה"ל פועל לעטוף את החיילים, במטרה למנוע אירועים כאלה.

מתקשים לשוב הביתה

"כשהמילואימניקים בבית, החזרה מעסיקה אותם", היא אומרת. "הם פחות דרוכים בהשוואה לשטח, אבל גם לא מאפסנים את הדריכות. המדים בארון ולא במחסן. הם חוששים גם מהחזרה ללחימה וגם ממה שהעזיבה שלהם עושה לבית, אז אנחנו מייעצים שלא ימהרו לקחת על עצמם את כל התפקידים הרגילים שלהם בבית כשהם חוזרים". החשש הוא ערעור של השגרה החדשה שנוצרה עם החזרה ואז שוב עם העזיבה הנוספת.

יש כאלה שלא מסכימים לחזור?
"לא כולם יחזרו, אבל זה לא באחוזים מהותיים. בסוף תחושת האחריות גוברת. הם יודעים שהחברים שלהם מגיעים, מרגישים שהם חלק מהותי".

במלחמות ומבצעים קודמים, חיילים דיווחו שהרגע הקשה ביותר היה דווקא החזרה הביתה, היא אומרת. החיבור הרגשי בתוך הצוות בזמן המלחמה חזק ונותן לחיילים תחושה אדירה של משמעות, שעוזרת להם לעמוד באתגרים. בחזרה לשגרה, הקשרים האלה נעלמים ומשאירים אותם ריקים.

ענף בריאות הנפש של צה"ל זיהה זאת, וכרגע החזרה נעשית בזהירות. המילואימניקים עוברים תקופה של עד שבוע של הירגעות ושיחות עם הצוות לפני החזרה. "בזמן הזה אנחנו משתדלים לעבד את מה שהיה, אבל דרוש איזון עדין, לא להגיע לעיבוד עמוק מדי שעלול להזיק", אומרת צליכובר. "אנחנו מנחים אותם איך לשתף בבית, את מי לשתף, כדי שלא ירגישו נתק בין שני החיים שלהם, אלה שבבית ואלה שבמלחמה".

בנוסף, יש תקציבים לעריכת ערבי גיבוש לחיילי מילואים גם כשהם בבית, לצורך שמירה על ההמשכיות של הלכידות החברתית.

צה"ל שומר קרוב לחזה נתונים לגבי התאבדויות או ניסיונות אובדניים, אך צליכובר מציינת: "פורסם בתקשורת שהיו כ-10 מתאבדים מתחילת השנה בצה"ל, בדומה לשנים קודמות, כשהשנה הצבא גדול פי שלושה והמשימה קשה יותר. אנחנו חושבים שלהתערבות שלנו יש משמעות והחיילים חווים פחות תחושת תלישות. אבל אנחנו לא שאננים ויודעים שתוך כדי הלחימה החיילים מגוייסים, וההשלכות עלולות להתגלות אחר כך. אחרי המלחמה עלולים לעלות כל מיני רגשות, כמו רגשות אשמה".

על מה הם חווים אשמה?
"ה-7.10 היה אירוע מאוד קשה, והם מהדהדים הרבה את המשפט 'איפה היה הצבא'. אנחנו מסבירים שזה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע לולא היו מתייצבים, חלקם אף לפני שגוייסו".

סא''ל נטע לי צליכובר / צילום: דובר צה''ל

אחד השינויים המשמעותיים שבוצעו במערך בריאות הנפש היה הכנסת הקב"נים ליחידות, קב"ן לכל גדוד לוחם, ולראשונה הם גם נכנסים לשטח. במקום להיות גורם מנותק במשרד הם נמצאים עם החיילים, ופנייה לקב"ן הפכה לאירוע לא פורמלי שנחשב לחלק מהיומיום. גם אחרי החזרה הביתה, החיילים יכולים להתקשר לקב"ן בכל עת, בלי שהדבר יחשב לפנייה לטיפול נפשי. מאז הוחלה השיטה ב-2020 חלה עלייה של 42% בפניות לקב"ן. גם ברמה המספרית, משרתים הרבה יותר קב"נים מבעבר (800 בשיא המלחמה לעומת כ-300 בשוטף).

טיפול קרוב ועוטף

השינוי הזה הוא חלק מרעיון חדש יחסית, שטיפול נפשי הוא חלק מהבריאות השוטפת של כל חייל, ולא מיועד לחיילים "עם בעיה". צליכובר: "בהקשר הזה אנחנו רואים הבדל בין-דורי בין חיילי המילואים לחיילי הסדיר. חיילי המילואים, בעיקר בגילי 30 ומעלה, עדיין רואים דיכוטומיה בין בריא ללא בריא, ועלולים לחוות סטיגמה בפנייה לקב"ן. עבור הצעירים, הטיפול בבריאות הנפש הוא חלק מהחיים".

המסר שמועבר לחיילים הוא שרוב התופעות הרגשיות שהם עוברים נורמליות, ולא מעידות בהכרח על התפתחות של תסמונת פוסט טראומטית שתפגע באיכות חייהם - סוגיה שמעסיקה אותם הרבה. "אנו מרגיעים ואומרים שתגובה קשה למצב קשה לא מעידה בהכרח על פגיעה ארוכת טווח, ויכולה לחלוף".

כדי לקרב את הטיפול הנפשי לשטח הוקמו צלת"קים, צוותים לטיפול בתגובת קרב, מעין חדרי מיון בהם יכולים החיילים לעבור טיפול מיידי אחרי אירוע, למשך כמה שעות ועד כמה ימים. חיילים שזקוקים לטיפול מעמיק יותר, מופנים לאשפוז יום של עד כחודש במלש"ע, המרכז לשיקום עורפי. במהלך המלחמה נוספו אתרי מלש"ע בבאר שבע, צריפין וחיפה.

עד היום טופלו כ־1,900 חיילים בצלת"קים, כ־15% מהם הופנו למלש"ע. "אלה לא מספרים גבוהים", אומרת צליכובר, ומייחסת זאת גם לכך שהבעיות לא צפות מיידית בזמן המלחמה, וגם לפעילות המיטיבה של הקב"נים ביחידות. כ־82% ממי שהופנו לצלת"קים, חזרו לשרת.

הגישה שלפיה יש לטפל בשטח, קרוב למקום האירוע הטראומטי, ולשדר ציפייה לחזרה לתפקוד, היא תורה מוכרת בתחום הפסיכולוגיה שצה"ל יישם בעבר וכעת מיישם ביתר שאת. יכולה להיות גם ביקורת כלפי הגישה הזו, בטענה שהטיפול נעשה רחוק ממעגל התמיכה המשפחתי והחברתי של המטופל, משמר את הלחץ שלו להמשיך לתפקד, לא מאפשר לו לראות שיש עולם מחוץ לצבא, ואולי גם קיים ניגוד אינטרסים משום שהגורם המטפל, הצבא, זקוק לחייל בחזית.

אך ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית ומרצה באוניברסיטת ת"א, אומרת שגם ממבט חיצוני, של פסיכולוג מחוץ לצה"ל, הגישה של טיפול קרוב נכונה מחקרית. "אלה חלק מההמלצות למניעת אובדנות, שנתפסת היום כקצר בתקשורת, וההמלצה היא להוריד כמה שיותר חסמים לפנייה לעזרה. כמו כן, עדיף שטיפול יתבצע כמה שיותר קרוב למקום, לזמן ולסיטואציה שבהם קרתה הטראומה, תוך שמירה על רציפות הנרטיב האישי".

בימים אלה שמים דגש בצה"ל על המעבר משירות בעזה ללבנון. "יש הבדלים רגשיים רבים", אומרת צליכובר. "בעזה האויב נראה ואילו בצפון לא. בעזה החיילים פעילים יותר, הם נכנסים, מבצעים פעולה ויוצאים. בצפון אין גבול שאפשר לעבור חזרה ולדעת שעכשיו אנחנו בטוחים. האויב נמצא תמיד, והפעולות יותר מניעתיות, ומעניקות קצת פחות תחושת מסוגלות. המלחמה בצפון מאופיינת בפחות פיקים של מתח, ויותר בדריכות תמידית. ההכנה המנטלית קריטית".

עוד כתבות

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"