שר המשפטים יריב לוין / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
בג"ץ הוציא היום (ה') צו על-תנאי בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, אשר נמנע מלאפשר לוועדה לבחירת שופטים לבחור נשיא לבית המשפט העליון ושני שופטי עליון.
השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הורו ללוין לנמק "מדוע לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף 7 חוק בתי המשפט ויכנס את הוועדה לבחירת שופטים להצבעה לבחירה בשופטי בית המשפט העליון, וכן מדוע לא יפעל לבחור נשיא לבית המשפט העליון".
● לוין הציע למנות את יוסף אלרון לנשיא העליון ונתקל בהתנגדות עזה
● פוגלמן על אי-מינוי נשיא לעליון במשך 7 חודשים: "מצב חסר תקדים"
● 15 שופטים חדשים מונו לבתי הדין לעבודה. הרשימה המלאה
בעתירה שהוגשה בפברואר השנה על-ידי התנועה לאיכות השלטון נטען כי שר המשפטים לוין מפר את חובתו החוקית ואת הנוהג החוקתי, מאז קום המדינה, למנות נשיא לבית המשפט העליון על-פי שיטת הסניוריטי. בעתירה נטען כי לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים מתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים.
בג"ץ לא קיים דיון בעתירה ולא קיבל תגובה תגובה מקדמית כנהוג, אלא החליט מטעמי יעילות להוציא צו על-תנאי ולעבור לשלב הבא - בו יוכרע האם לחייב את לוין לכנס את הוועדה לשם בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון. השופטים ציינו כי אין בכך "משום הבעת עמדה לגופם של דברים".
דיון בעתירה נקבע ל- 2 ביולי. עד ל-23 ביוני יגיש לוין את תגובתו.
"נראה כי לוין נחוש להמשיך בהשתלטות על מערכת המשפט"
עו"ד הידי נגב, ראש מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון, מסר כי "המהירות שבה הוציא בג"ץ צו על-תנאי מעידה על חומרת המצב ועל הצורך הדחוף לעצור את הפגיעה באושיות הדמוקרטיה. נראה כי שר המשפטים לוין נחוש להמשיך במהלכי ההשתלטות הפוליטית על מערכת המשפט, וממשיך לפעול ללא מורא בחוסר תום-לב ומשיקולים זרים שמטרתם לערער את האמון הציבורי ברשות השופטת".
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, הגיב על החלטת בג"ץ: "צעד חיובי ומתבקש לנוכח התנהגות שערורייתית של שר משפטים, שמפקיר את מדינת ישראל ומונע באופן בלתי חוקי בחירת נשיא לבית המשפט העליון, לראשונה מקום המדינה. הצעד המתבקש, ועליו עומד הרוב הממלכתי בוועדה לבחירת שופטים, הוא מינוי יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, וכך גם יהיה".
עם מינויו לתפקיד שר המשפטים הכריז לוין על המהפכה המשפטית שהממשלה מתכוונת לבצע, להפחתת כוחו של בג"ץ, הייעוץ המשפטי ושינוי החברים בוועדה לבחירת שופטים. בשל כך נמנע לוין מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים לחלוטין במשך 10 חודשים למרות המחסור בעשרות שופטים במערכת. לוין גם הצהיר על עמדתו, לפיה יש לשנות את שינוי בחירת נשיא בית המשפט העליון, כך שלא ייבחר השופט הוותיק ביותר כפי שהיה מאז קום המדינה.
רק לאחר שהוגש בג"ץ נגדו בעניין, הודיע לוין כי יכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אך יביא להצבעה רק מינויים שהם "בהסכמה רחבה" - כלומר מוסכמים על כל חברי הוועדה. זאת למרות שלפי החוק נדרשת הסכמה של רוב רגיל למינוי שופטים לערכאות הנמוכות, ורוב של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה למינוי שופטים לבית המשפט העליון.
בחודשים האחרונים מונו עשרות שופטים, כולם מונו על-פי דרישתו של לוין בהסכמה של כל חברי הוועדה. לוין ממשיך בסירובו למנות שופטים לבית המשפט העליון ולמנות נשיא למרות בקשות מצד חברי הוועדה. הרוב הנדרש למינוי נשיא הוא רוב רגיל של חמישה מתוך תשעה, וללוין אין רוב לשנות את שיטת הסניוריטי.
מוקדם יותר היום הציע לוין, בדיון שקיימה הוועדה, למנות לנשיא העליון את השופט יוסף אלרון, אשר הציע את עצמו לתפקיד לפני קרוב לשנה למרות השיטה הנוהגת לבחירת השופט הוותיק ביותר, לפיה צפוי להתמנות השופט יצחק עמית. לוין נתקל כצפוי בהתנגדות מרוב חברי הוועדה - השופטים, שני נציגי לשכת עורכי הדין ונציגת האופוזיציה ח"כ קארין אלהרר.