חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock, Jacob Mehager
מסלול השקעות מהירות של eHealth Ventures
קרן eHealth Ventures, זכיינית חממה באותו השם המשקיעה בחברות בתחום ה-AI לבריאות, הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי, הודיעה על השקת "מסלול השקעות מהיר", מותאם לימי המלחמה. על־פי התוכנית, חברות הפונות לקרן בבקשה להשקעה ראשונה של עד 3.5 מיליון שקל, יקבלו תשובה תוך שלושה שבועות, ואת הכסף בפועל תוך שלושה חודשים. החברות שיתקבלו למסלול יצטרפו לחממה.
● בכיר בטבע חושף: אלה כלי ה־AI שבאמת מעניינים את חברות הפארמה
● כולם רוצים בית ספר לרפואה. למה עכשיו והאם זה הפתרון למחסור ברופאים
● יורוג'ן פארמה הישראלית מגייסת 107 מיליון דולר
לדברי הקרן, בדרך כלל, תהליך זה אורך בין שישה לתשעה חודשים, אך זהו זמן נצח במונחים של חברה המנסה לפעול בימים אלה מתוך השוק הישראלי.
טלאור זקש, שותף מנהל בקרן eHealth Ventures ומנכ"ל החממה: "המסלול המהיר שהשקנו הוא התשובה שלנו למצוקות של יזמים ויזמות ישראליים צעירים בראשית דרכם, שמתקשים לגייס הון בימים קשים אלה. משקיעים רבים עזבו את ישראל מאז ה־7 באוקטובר, ונוסף על כך, ההשקעות בתחום הבריאות הדיגיטלית צנחו בכל העולם וגם בישראל, ללא קשר למלחמה. ההון שנשקיע בתהליך מהיר ייתן מרווח נשימה לרעיונות מבריקים, שעשויים להיות הדבר הגדול הבא בתחום הבריאות הדיגיטלית וכיום יש סכנה שירדו לטמיון".
על־פי דוח של חברת הייעוץ PwC ושל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), בשנת 2023, נרשמה צניחה של כ־50% בהיקף גיוסי ההון לעומת 2022 - מ-3.4 מיליארד דולר ל-1.7 מיליארד דולר. כמו כן, מספר החברות החדשות שהוקמו ירד מ-279 בשנת 2022 ל-163 בשנת 2023 - כאשר הירידה נמשכת גם בשנת 2024.
קרן eHealth Ventures נוסדה בשנת 2016, כשותפות־על בין קרן מכבי מקבוצת מכבי שירותי בריאות וזק"ש, והיא זכתה במכרז החממות של רשות החדשנות. בשנת 2021, גויסה הקרן השנייה. עד היום, בחנה הקרן 1,800 חברות פוטנציאליות, והשקיעה ב-35 מביניהן - עם מספר עסקאות שמיקם אותה במקום השני ברשימת הקרנות הפעילות בישראל בתחום הביומד, שגובשה על־ידי סטארט־אפ ניישן סנטרל, בשנים 2022-2023.
פורום חדש ממפה את בעיות היסוד של סקטור הביומד בישראל
בכנס של סקטור הבריאות בישראל, שנערך לאחרונה בבית לוינשטיין ברעננה, התבקשו הדוברים להציג את עצמם רק בשמם וללא תפקידיהם ותאריהם. מעטים הצליחו להתאפק. מטרת הבקשה יוצאת־הדופן הייתה לתת לרעיונות לעלות בחדר, תוך שבירת החומות בין רגולטורים, מערכת הבריאות, המגזר השלישי וחברות הביומד. לכנס הגיעו מעל 100 איש, המעוניינים להפוך לחלק מפרויקט Life Science Israel Hub, שמטרתו קידום "חזון ביו-רפואי ביו-פרמצבטי לישראל".
יזם האירוע הוא פרופ' מאיר פוגטש, מרצה בתחום מדיניות הבריאות באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת מסטריכט, ובעל חברת ייעוץ. בין המרצים, ניתן היה למצוא בכירים במערכת כמו אורלי ויינשטיין, ראש חטיבת בתי החולים של הכללית; עפרה פיינמסר, מנכ"לית גיליאד ישראל; פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון; שמוליק בן יעקב, ראש האגודה לזכויות החולה ורבים נוספים.
מדובר בקבוצה שצפויה לפעול יחד לטווח ארוך, בצוותי עבודה מצומצמים, קצת כמו שיטת הפעולה של ארגון 8400, אך בצורה הרבה פחות פורמלית. צוותי חשיבה כבר מיפו חמש זירות בהן ניתן להתקדם כבר ברבעון הקרוב.
הראשונה, היא מציאת מקורות מימון חדשים לטכנולוגיות ולפרויקטים באקוסיסטם המקומי, שכעת, על רקע המלחמה, רעב ביותר לתקציבים. עלתה האפשרות למימון באמצעות אג"ח חברתי - שיטת מימון בה הציבור משקיע במיזם, ואחר כך מקבל תגמול מטעם גורם כמו משרד הבריאות או קופת חולים, אם הושגה הצלחה.
זירה שנייה, היא הקמת מועצה לאומית של נציגי מטופלים, גוף שייעץ למשרד הבריאות לגבי עמדתם של המטופלים בסוגיות רפואיות שונות. כרגע, המשימה היא להגדיר אג'נדה למועצה הזו ולהציג למשרד לאישור.
זירה שלישית, היא סקר מיפוי צרכים של האקוסיסטם, כשהמטרה היא לכתוב מסמך מקיף שיפרט את כל השחקנים בארץ, על רצונותיהם ובעיותיהם.
זירה רביעית, היא הקמה של "מרקט פלייס" דיגיטלי. את הזירה הזו מוביל פוגטש עצמו והוא קורא לה "הווייז של המחלות הנדירות". המטרה היא להביא למקום אחד את כל הידע והפתרונות, ומצד שני, את הצרכים, בתחום המחלות הנדירות, אשר בדרך כלל מפוזרים בין גורמים שונים.
הזירה החמישית, בהובלת מיה ביתן, מומחית לחוויית לקוח ופעילה בתחום שיפור הרפואה המגדרית בישראל, תעסוק בהקמה של מרכז ייעודי לרפואה מגדרית. המטרה היא לכלול במקום אחד רפואה, מחקר, יזמות וחדשנות, תוך מיקוד בכל שלבי חייהן של נשים, מרפואת מתבגרות, דרך שלבי הפוריות, גיל המעבר והגיל השלישי הנשי.
לדברי פוגטש, "בערה בי התחושה שניתן ואפשר לרתום את ההון האנושי האדיר שקיים בתוך המערכת, כדי להביא לתוצאות טובות יותר. להמשיך ולהיות חסרי שביעות־רצון ולהתלונן זה קל, אבל לא יביא אותנו הלאה למקום טוב יותר, בטח בנסיבות הקיימות. והכי חשוב, אפשר לקחת גם אחריות אישית ולהניע דברים, ולא רק לצפות מהממסד שיביא פתרונות".
קק"ל מקצה 20 מיליון שקל למרכז הרפואי צפון - פוריה
קרן קיימת לישראל החליטה השנה להקצות ממשאביה גם לתחום הבריאות. קק"ל, הפועלת היום כחברה לתועלת הציבור, חולשת על קרקעות רבות במדינת ישראל ומעת לעת מוכרת קרקעות, מהן היא רושמת הכנסות של מיליארדי שקלים בשנה. בדוח האחרון הגלוי שלה, דוח 2022, דיווחה על הכנסות מקרקעות בהיקף של 7.7 מיליארד שקל, ועל מזומנים בקופה בהיקף של 4.5 מיליארד שקל.
לדברי גדי מאירי, דירקטור ויו"ר וועדת הכספים של החברה: "קק"ל התברכה בהכנסות יפות ויש לנו מטרות נוספות מלבד ייעור. אנחנו מסייעים במאות מיליוני שקלים בשנה, בעיקר לפריפריה. הן בתפקיד הרשמי שלנו, של פריצת דרכים והכשרת הקרקע, והן בחינוך, ויש לנו תקציב מיוחד למה שאנחנו קוראים 'פרויקטים מחוללי מפנה'. בעקבות המלחמה, הגדלנו את התקציב הזה ל־90 מיליון שקל. בשנת 2025, בגלל משבר הנדל"ן, ההכנסות יהיו נמוכות יותר, אז עוד לא הגדרנו את התקציב".
השנה, כאמור, במסגרת פרויקטים מחוללי מפנה, נכללו לראשונה מוסדות רפואיים. מאירי: "בפוריה, נבנה מרכז שיקומי ב-300 מיליון שקל, שיהיה ממש בית לוינשטיין של הצפון. את המרכז יהיה צורך לאייש בקרוב במאות תפקידים רפואיים שונים ומגוונים. אנחנו נתמוך בהקמת תשתיות בשכונה בה צפויים לגור הצוותים שייקלטו במקום. למשימה זו יוקצו כ-10 מיליון שקל, כאשר 10 מיליון שקל נוספים יוקצו להקמת מלונית למשפחות המשתקמים".
בנוסף, יוקצו 10 מיליון שקל לסיוע בהקמת המרכז השיקומי בבית החולים הדסה, 10 מיליון למרכז חירום רפואי במועצה המקומית בנימין ו-10 מיליון נוספים למרכז שלווה בגוש עציון - זאת, רק התרומה בתחום הרפואי. בנוסף, יוקצו משאבים נוספים לחינוך, תרבות ותמיכה בכיתות כוננות ביישובים.