ארבע המופלאות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
כבר יותר משנתיים שטרנד ה־S&P 500 סוחף את המשקיעים הישראלים. בכל מוצרי החיסכון, החל מהפנסיות, דרך שוק הגמל וההשתלמות ועד לקרנות הנאמנות - מציעים הגופים המנהלים מסלולים שעוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי ומציגים תשואות מרשימות. מבדיקה שערך גלובס לאחרונה עלה כי נכון לתחילת מאי, כ־140 מיליארד שקל הושקעו במסלולים עוקבי S&P 500 באפיקי החיסכון וההשקעה השונים.
● ראיון | איך השקל שומר על יציבות ולמה ה-S&P 500 "מציג תמונה מטעה"
● מה עושים עם 100 אלף שקל בשנתיים? מדריך למשקיע לטווח קצר
● ישראלית נוספת על הכוונת של השורטיסטים בוול סטריט
מומחים רבים הביעו לאורך הדרך חשש, שעד כה התבדה, מהנהירה של הישראלים למדד המוביל בוול סטריט, בטענה שהוא ריכוזי ומסוכן בשל הדומיננטיות האדירה שיש בו למספר קטן של מניות טכנולוגיה. 7 ענקיות הטכנולוגיה, המכונות "7 המופלאות" (אנבידיה, מיקרוסופט, אפל, גוגל, מטא, אמזון, וטסלה), תופסות כמעט שליש מהמדד, והתשואה האדירה שהציג S&P 500, כ־15% מתחילת השנה, מיוחסת ברובה אליהן.
"המשקל של מניות הטכנולוגיה מתוך מדד ה־S&P 500 הוא כ־30%", אומר אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות. "אנבידיה, אפל ומיקרוסופט, מהוות רק שלושתן 21% מהמדד כולו. מדובר בתופעה חריגה בקנה־מידה היסטורי". המשמעות היא שפיזור הסיכון במדדי המניות הגדולים בעולם עלול להיות קטן מדי, מה שאומר שכאשר יגיעו הירידות בשווקים, מניות הטכנולוגיה שהובילו את העליות עלולות להיות אלה ש'ימשכו' את השווקים גם כלפי מטה".
גם הבורסה הישראלית נשענת על שבבים
אבל האם מדד הדגל של הבורסה המקומית, תל אביב 35, מספק פיזור גבוה יותר כפי שטוענים חלק ממצדדיו? לא בטוח. מבדיקת גלובס את המניות בעלות המשקל הגבוה ביותר במדד הדגל המקומי עולה כי ארבע מהן - טבע, נובה, קמטק וטאואר (שנסחרות במקביל גם בארה"ב) - סוחבות את המדד על גבן. בנוסף, פרט לחברת התרופות טבע, שלוש המובילות האחרות עוסקות כולן באותו התחום לוהט - תעשיית השבבים.
מניות השבבים, למעשה, דוחפות גם את העליות בוול סטריט, על רקע מהפכת הבינה המלאכותית שמקפיצה את הביקוש לשבבים שיוכלו להוות תשתית לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. החברה המובילה בעולם היא כמובן אנבידיה, אבל גם קמטק ונובה, חברות בדיקות השבבים נהנות מהמגמה. גם טאואר, נהנית מחגיגת השבבים, למרות שהיא מייצרת שבבים אנלוגיים.
אבל המקרה של טבע קצת שונה. החברה שנהנתה פעם מהתואר "מניית העם", צללה למשבר של 5 שנים שכלל התכווצות בפעילות, חוב עתק ופרשה סוערת (פרשת האופיואידים). והשנה היא סוף סוף עושה קאמבק, עם חזרה לרווחיות ולצמיחה, במקביל לעליית סקטור הבריאות העולמי כולו.
4 המופלאות תרמו יותר מ־12% תשואה למדד
לדברי קרואני מפעילים, מניות הנדל"ן העיבו על המדדים המקומיים, כשירדו השנה בכ־12%, ומניות הבנקים דשדשו עם עלייה מתונה: "בעיקר בלטו מניות של חברות טכנולוגיה דואליות או כאלו שעיקר פעילותן פחות תלויה בכלכלה המקומית". והוא מציין את ביצועי מניות טבע, קמטק, נובה וטאואר כסיבותה מרכזיות ששמרו על מדדי תל אביב בטריטוריה חיובית השנה.
מדד תל אביב 35 עלה מתחילת השנה בכ־5% ומדד תל אביב 125 רשם תשואה של כ־2% - נמוך משמעותית מהזינוק הדו־ספרתי שנרשם בתקופה זאת במדדי וול סטריט. מבדיקת פעילים עולה כי אלמלא "ארבע המופלאות", שרשמו כולן עליות חדות מתחילת השנה (טבע 65%, נובה 69%, קמטק 73% וטאואר ב־32%) היו שני המדדים המובילים יורדים בשיעור של כ־7%. לפי החישוב של פעילים, 4 המניות הללו תרמו למדד עלייה של יותר מ־12.5%. משקלן המצרפי במדד עומד כעת על כ־24%, כאשר זה של טבע הוא הגדול ביותר (כ־8.5%), ונובה נמצאת במקום השני (כ־7.5%).
מנגד, רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מציע להתעלם מכל החישובים הללו: "צריך למצוא צידוק כלכלי למה לחפש את המניות הספציפיות שאם תוציא אותן תקבל תוצאה אחרת והרבה יותר טובה או חלשה מהמדד. כי היום זה מניות כאלה ומחר אלה מניות אחרות".
לדבריו, "בעיה נוספת היא שכאשר מניה בקרנות סל עולה בשיעור חד מדי המשקל שלה בקרן הסל עולה וצריך להתאים את הנכסים של קרנות הסל. זה יוצר היצעים גבוהים באותו זמן למניות הללו ומשפיע על תנודתיות השוק. בגלל כל המשחקים האלה אני פחות מאמין בלמצוא 4-5 מניות ולהכתיר אותן ב-7 המופלאות או הביג 5. זה משהו שפחות אפשר ללמוד ממנו משהו לגבי העתיד. אם נגיד שהן עלו פי 2 מהמדד האם זה אומר שהן יעלו גם בשנה הבאה פי 2? לא".
הבנקים דשדשו במהלך רוב השנה
פרט לארבע הללו, הרוב המוחלט של המניות הנכללות במדד ת"א 35 (22 מהן) רשמו ירידות מתחילת השנה. ושאר המניות הגדולות לא הצליחו לתרום הרבה לעליות. 4 מתוך 5 הבנקים הגדולים עלו בשיעור חד־ספרתי נמוך השנה, ובנק מזרחי אף איבד כ־9% מערכו. מתחילת השנה עלה מדד הבנקים בכ־2.5% בלבד. עם זאת, נציין כי מניות הבנקים נחשבות למניות ערך, ולכן הציפיה מהן היא שישמרו על יציבות ולא ירשמו עליות או ירידות חדות כמו מניות טכנולוגיה.
בתחילת השנה מניות הבנקים נהנו מעליות חדות על רקע הורדת ריבית אחת של בנק ישראל בינואר והציפיה בשוק להורדות ריבית נוספות. אבל ככל שהתקדמה השנה והציפיות להורדות ריבית הלכו והתרחקו, המדד עבר למגמת דשדוש.
מבחינת משקל במדד, תל אביב 35 עדיין מוטה בנקים, במקביל ל"ארבע המופלאות". בנק לאומי תופס כ־7.3% מהמדד, הפועלים כ־6.9% ומזרחי טפחות כ־5.8%.
בולטות לשלילה: נייס ואלביט
מי שבלטו לשלילה היו נייס ואלביט. שתי חברות שעד לפני מספר חודשים נהנו מראלי, וכעת צופות בירידות דו־ספרתיות.
נייס, חברת התוכנה הישראלית שעד לא מזמן הייתה הגדולה ביותר בבורסה בתל אביב, איבדה מתחילת השנה כ־15% מערכה על רקע עזיבתו של המנכ"ל הוותיק ברק עילם, וכן השקת מוצר מתחרה לשירותיה של ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט. משקלה של נייס במדד הוא 4.6% וכרגע נראה שבשוק מתקשים להעריך לאן הולכת חברת התוכנה.
גם חברת התעשיות הביטחוניות אלביט מערכות (כ־4.9% מהמדד) בלטה לרעה עם ירידה של יותר מ־13% מתחילת השנה. אלא שכאן מדובר בסיבה אחרת לגמרי. מומחים ששוחחו עם גלובס בחודשים האחרונים מעריכים כי מופעל לחץ אנטי־ישראלי על משקיעים באלביט למכור את המניה. כך, למרות שהיא נהנית מביקושים גבוהים ורווחיות גואה, המניה שלה יורדת.
בנוסף לשתי אלו גם מניית המחצבים איי.סי.אל וענקית הקניונים עזריאלי שהציגו ירידות של כ־9% ו־5% בהתאמה מתחילת השנה.