שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)
היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, הגישה לבג"ץ הערב (א') את עמדתה בעתירה למינוי נשיא לבית המשפט העליון. בדבריה היא תיארה את המצב כ"חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, וככלל, לאורך שנות קיום המדינה. הימנעות השר במשך תקופה ממושכת מהעלאת בחירת נשיא לבית המשפט העליון על סדר היום של הוועדה, מעניקה הלכה למעשה לרשות המבצעת שליטה בפועל בהליך מינוי נשיא בית המשפט העליון, והופכת את השר ל"שחקן וטו", ובכך מפרה את האיזון המשטרי-חוקתי ובאופן הפוגע בהפרדת רשויות".
● השופטת שקודמה במסגרת הדיל אך אין נציב שיבחן את התלונה שנגדה
● שלושה פסקי דין בשבוע | זוג גר בדירה שהבעל ירש. האם האישה קיבלה מחצית ממנה בפרידה?
בהרב מיארה התייחסה להחלטות של השר להביא לוועדה רק מינויים שהם בהסכמה של כל חברי הוועדה: "לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון מקרב שופטי בית המשפט העליון - די ברוב רגיל של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה", וכי החלטתו של לוין, "אין בה כדי להקנות לו סמכות, יש מאין, להוביל למחדל מתמשך בבחירת נשיא לבית המשפט העליון, בניגוד לדין, ותוך גרימת נזק למערכת המשפט. משמעות הדברים היא כי דה-פקטו מבקש השר לשנות את מנגנון הבחירה ודרישת הרוב החלים ביחס לבחירת נשיא לבית המשפט העליון".
היועצת המשפטית לממשלה לא תייצג את שר המשפטים
נטען כי השר "הופך את סמכות השר לכינוס הוועדה, שהיא במהותה סמכות אופרטיבית שנועדה לאפשר את עבודת הוועדה, למעין זכות "וטו", אשר בכוחה למנוע בחירת נשיא שלא על דעתו, ובניגוד לחוק".
כזכור, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תייצג את שר המשפטים יריב לוין בעתירה של התנועה לאיכות השלטון, המבקשת לחייב אותו להביא למינוי נשיא ושני שופטים לבית המשפט העליון. זאת לאחר שמאז אוקטובר מסרב לוין לקיים הצבעה בוועדה לבחירת שופטים. לוין ייוצג על חשבון המדינה על ידי עו"ד ציון אמיר.
הדיון בעתירה יתקיים ב-2 ביולי בפני שלושה שופטים: יעל וילנר, עופר גרוסקופף וד"ר אלכס שטיין.
בעתירה שהוגשה בפברואר השנה, נטען כי שר המשפטים לוין מפר את חובתו החוקית ואת הנוהג החוקתי, מאז קום המדינה, למנות נשיא לבית המשפט העליון על-פי שיטת הסניוריטי. נטען כי לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים מתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים. בג"ץ הוציא צו על תנאי מטעמי יעילות ומבלי להביע עמדה לגוף העתירה.
על הוועדה להתניע את התהליך
היועמ"שית הודיעה לבג"ץ כי לעמדתה "קמה בנסיבות העניין חובה על הוועדה ובכלל זה שר המשפטים העומד בראשה, לפעול לבחירת נשיא לבית המשפט העליון. בנסיבות
העניין, דרישת המהירות הראויה מחייבת לפעול בהקדם האפשרי לפרסום ברשומות שמות המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, ובסמוך לאחר תום 45 הימים על השר לכנס את הוועדה, להעמיד על סדר יומה את בחירת נשיא בית המשפט העליון, ולקיים הצבעה לבחירת נשיא בית המשפט העליון".
באשר למינוי שופטים לעליון, צוין כי על הוועדה להתניע את התהליך. "תוך ניסיון להגיע להסכמה רחבה בנושא, ונקיטה כבר עתה בפעולות הנדרשות לשם קידום תהליך הבחירה של שופטים לבית המשפט העליון", זאת בשים לב לכך שנדרשת הסכמה של 7 מתוך 9 שופטים.
על פי עמדתה ההתערבות הנדרשת היא בשל "הנזק הנגרם למערכת המשפט וחלוף הזמן החריג והתקדימי בו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון ומשך הזמן הממושך בו לא מונו שופטים לבית המשפט העליון. בנקודת זמן זו אין מנוס מהתערבות שיפוטית".
את העמדה הגישו עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים והפרקליטים עמרי אפשטיין וענת גולדשטיין מהמחלקה.
שר המשפטים, יריב לוין ביקש ארכה להגשת עמדתו. הוא נאם בטקס הצהרת האמונים של השופטים והתייחס למינויים בוועדה: "נותרו עדיין מינויים שעלינו להשלים, ובראשם המינויים לבית המשפט העליון. אני משוכנע שאם נגלה פתיחות ונכונות לפשרות, כפי שגילינו עד עכשיו, נצליח להגיע להסכמות גם בעניינים האלה. לצערי, יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור, אשר הם המשקפים את הכרעת העם בבחירות. הדבר נעשה באמצעות שטף של עתירות, שתכליתן ניצול האיפוק החקיקתי שנדרש בעת מלחמה, כדי להעביר באופן חד צדדי את כלל סמכויות ניהול הוועדה לידי ראשי המערכת המשפטית. הטקס שמתקיים היום מוכיח - שזו לא הדרך. דרך ההסכמות היא היחידה, ואין בלתה".