תושבי ברצלונה מפגינים נגד התיירות ההמונית (יוני) / צילום: ap, Emilio Morenatti
ראש עיריית ברצלונה, ג'אום קולבוני, הודיע בשישי האחרון על צעד דרסטי שמטרתו להילחם במחירי הדיור הגבוהים בעיר, והכריז על כוונתו לחוקק חוק שיאסור על השכרה לטווח קצר למטרות תיירות. החוק ימנע מבעלי דירות לקבל רישיון אירוח תיירותי החל מנובמבר 2028.
"אנחנו מתמודדים עם מה שלדעתנו הוא הבעיה הגדולה ביותר של ברצלונה", אמר קולבוני במסיבת עיתונאים בשישי האחרון. "המשמעות היא שמשנת 2029, אם לא יהיו תקלות, דירות התיירות כפי שאנו תופסים אותן היום ייעלמו מהעיר ברצלונה. הדירות ישמשו את תושבי העיר במקום, או ייצאו לשוק להשכרה או למכירה".
● טורקיה וצרפת בחוץ: הישראלים לא רוצים לטוס ליעדים עוינים
● 36 פעמים החלפנו דירה: האנשים שיוצאים לחופשה בחינם
בשנים האחרונות לא התקבלו היתרים לדירות תיירים חדשות בעיר, הממשלה המקומית הורתה על סגירתן של 9,700 דירות תיירים בלתי חוקיים מאז 2016, וקרוב ל־3,500 דירות הוחזרו כדי שישמשו כמגורים עיקריים לתושבים המקומיים.
למרות הכול, דמי השכירות המשיכו לטפס. לפי בלומברג, כיום יש בברצלונה כ־10 אלף בתים רשומים כבתי השכרה לתיירים. לפי אידאליסטה, האתר הגדול במדינה לרישומי נכסים, מחירי השכירות למ"ר בברצלונה עלו ב־14% ב־12 החודשים עד אפריל, והם הגבוהים ביותר מבין ערי ספרד.
ולא רק בברצלונה - בעשור האחרון ממשלות מקומיות נוספות בספרד הכריזו על הגבלות על השכרה לטווח קצר, ביניהם האיים הקנריים.
ד"ר ערן כתר, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, מסביר כי ברקע ההחלטה של קולבוני עומדת תופעה אשר נפוצה ברחבי היבשת ומכונה "אובר־טוריזם".
"אירופה תעבור השנה את מספרי התיירים של 2019. זה גורם לעומס מאוד כבד ביעדים פופולריים, כמו ונציה, ברצלונה, פריז ולונדון. מבחינת התושבים זה הולך והופך בלתי נסבל". בשנת 2023 ביקרו בברצלונה כ־16 מיליון תיירים.
"אובר־טוריזם הוא מצב שבו הפיתוח התיירותי של המקום גדול יותר מהיכולת של התושבים להכיל את הפיתוח. בכל רחבי אירופה רואים המון ניסיונות למתן את זה ולהעביר את התיירות לאתרים נוספים.
"לדוגמה, בונציה הטילו מס למבקרים, באמסטרדם מונעים פיתוח תיירותי במרכז העיר, במקומות אחרים מפעילים משטרת תיירות עם אכיפה מאוד מחמירה. יש יעדים שמגבילים airbnb, כמו ברלין למשל".
המהלך של ברצלונה עשוי לסמן את העמדה האגרסיבית ביותר בעולם כלפי דירות לשהייה קצרה. ערים כולל ניו יורק, ונקובר וטוקיו מחייבות כיום את המארחים לגור בדירות שהם משכירים, ובסן פרנסיסקו וסיאטל יש הגבלה על מספר הנכסים שמארח יחיד יכול לרשום.
דאלאס אסרה על דירות לשהייה קצרה בשכונות מסוימות, בעוד שערים רבות אחרות - לונדון, אמסטרדם ופריז ביניהן - הציבו מגבלות על מספר הלילות שניתן לשכור דירה מדי שנה. עד כה, ברלין הלכה הכי רחוק עם ההגבלות, כשהיא הציגה איסור על השכרה לשהייה קצרה של בתים שלמים בשנת 2016. לאחר שהאיסור הגורף הזה התברר כקשה ליישום, העיר ביטלה את החוק ב־2018 והחליפה אותו בהגבלות רופפות יותר וכן קנסות גבוהים יותר על הפרתן.
גם בישראל היה ניסיון למהלך דומה לפני מספר שנים. בשנת 2021, במסגרת הצגת תוכנית לפתרון משבר הדיור, הודיע שר האוצר דאז אביגדור ליברמן כי יחוקק חוק נגד השכרת דירות לטווח קצר, במטרה להוסיף לשוק הדיור למכירה או להשכרה רגילה 15 אלף דירות, אולם המהלך לא יצא אל הפועל.
מקום שני אחרי צרפת
לדברי ד"ר כתר, בברצלונה יש שילוב של כמה גורמים בעייתיים. "ספרד היא המדינה השנייה בפופולריות בתיירות באירופה אחרי צרפת. התיירים שמגיעים לברצלונה הם לרוב צעירים שמסתובבים ברחובות עד שעות מאוחרות, שותים אלכוהול ומבלים בדירות ה־airbnb. זה מקשה מאוד על התושבים שחיים לצד הדירות".
הוא מוסיף כי "המשכורות לא גבוהות, לרוב, ספרדי ממעמד הביניים ירוויח בסביבות 1,000 אירו לחודש. בשנתיים האחרונות הפיתוח התיירותי גרם לעלייה מאוד דרמטית בשכר הדירה".
כאשר הפיתוח התיירותי דוחק אוכלוסיות מקומיות, מסביר ד"ר כתר, נוצרת "טוריפיקציה" (על משקל ג'נטרפיקציה). "הדירות במרכז העיר מושכרות לטווח קצר, החנויות המקומיות מתחלפות ברשתות הגדולות, עסקים מקומיים נדחקים הצידה. מי שהסתובב בעיר בשנים האחרונות בוודאי ראה הרבה כתובות גרפיטי המבטאות מסרים נגד תיירים. בשבועות האחרונים הייתה הפגנה מאוד גדולה בטנריף".
על־פי נתונים של אקסלטור (Exceltur), עמותה המאגדת את השחקנים הגדולים בענף התיירות בספרד, בשנת 2023 תרומת הענף למשק הסתכמה ב־12.8% מהתוצר המקומי הגולמי.
איגוד הדירות לתיירים בברצלונה, Apartur, מסר ל"גרדיאן" כי "קולבוני עושה טעות שתוביל לעוני ולאבטלה", והוסיף כי האיסור יביא לעלייה בדירות תיירים בלתי חוקיות. אולם בתי המלון צפויים להרוויח מהמהלך, היות שיצטמצמו האפשרויות של התיירים ללון בשכירות לטווח קצר. מהלך זה מגיע לאחר שב־2015 נאסר על פתיחת מלונות חדשים באזורים הפופולריים בעיר - כעת קולבוני מאותת על כך שיסיר את ההגבלה.
הלכה הכי רחוק
אתר airbnb עלה לאוויר ב־2008. את היקפי השינוי שנוצר בעולם התיירות ניתן ללמוד מדוח החברה לרבעון הראשון של 2023, שלפיו מספר הלילות המוזמנים בכל העולם עמד על 121.1 מיליון - שיא הזמנות לרבעון בודד.
אלא שבפועל המספרים גדולים הרבה יותר, היות שכיום ניתן להשכיר דירות לטווח קצר בעוד שלל אתרים כמו בוקינג או ברשתות החברתיות.
אצלנו, המלחמה ומצב השוק הובילו לכך שדירות ששימשו לתיירות ו־airbnb השתחררו והגדילו את ההיצע בעיר. מטבע הדברים, עיקר השימוש בדירות הוא של תיירות פנים ומעט תיירות נכנסת. אולם גם תל אביב סובלת לעתים מהשפעות התיירות.
ד"ר כתר מעריך ש"אין אובר־טוריזם בתל אביב, אבל יש מקומות שבהם התיירות מעיקה על התושבים. אין ספק ש־airbnb השפיע לרעה והעלה מחירי שכירות. בקורונה היה קיטון משמעותי של דירות כאלה בשוק, וזה השפיע לטובה על המחירים".
לדבריו, "עיריות לרוב לא מעודדות שכירות קצרת־טווח, כי היא פוגעת באיכות החיים של התושבים. מצד שני, במשרד התיירות מבינים שרגולציה עלולה לפגוע ביכולת לעמוד בכמות התיירים שמגיעים בשנה. באירופה, כ־17% מהתיירים ישנים בדירות airbnb, פלח מאוד גדול. בישראל זה בין 13%-11%".
בירושלים הסיפור מעניין אף יותר. "בעיר העתיקה קורה משהו אחר, בעיקר ברובע היהודי שבו התושבים נהנים מהפיתוח התיירותי. נכון, מסתובבים להם מורי דרך ומדריכים מתחת לחלון מבוקר ועד ערב, אבל הם גם מרוויחים מזה, הרבה מהתושבים באזור הם מתיישבים אידאולוגים, וכשבאים לשם תיירים, זה תומך באידאולוגיה שלהם. בנוסף, התיירות משפרת את רמת הביטחון האישי, מכיוון שהיא מגבירה שיטור. זה מייצר שירותים שלא היו קיימים בעבר".