"זו אחת התקופות הכי מורכבות. חווינו אירועים שמעולם לא חווינו ב-47 שנות קיום שלנו - יירוטים, אזעקות, נפילות בתוך קצרין, שני פצועים קל. אבל אנחנו כאן נטועים בקרקע, ביישוב מקסים, פורה, בעל פוטנציאל הכי גדול במדינת ישראל. אנחנו זקופי קומה ומסתכלים לעתיד", כך אמר יהודה דואה ראש המועצה המקומית קצרין, שהשתתף בכנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי מהיישובים שנמצאים בקו האש.
● כנס מדברים צפון| מנהל רשות המסים: "תביעות הפיצוי שהוגשו בצפון לא משקפות חצי מפוטנציאל הנזק"
● כנס מדברים צפון |"כלכלה בנויה על כך שהעסקים מאמינים שהמחר יהיה טוב"
● כנס מדברים צפון | "בצפון יש מלחמה אמיתית יום־יומית - אבל ירושלים לא איתנו"
בשיחה עם ראש מערכת החדשות של גלובס בר לביא בבניין המועצה בקצרין מספר דואה על הפגיעה בעסקים, החוסן של התושבים, מה הממשלה צריכה לעשות ואיך הוא רואה את קצרין בעוד חמש שנים.
אתם כמעט 9 חודשים במצב הזה, ומארחים תושבים שפונו מהבתים. איך מנהלים?
"זו שגרה מתעתעת וקשה. מצד אחד, אנחנו ישוב שיודע לקלוט תושבים שפונו, לשלב אותם בקהילה ושירגישו בבית. באותה נשימה אנחנו מרגישים שהמצב בצפון הולך ומתדרדר. אנחנו רואים פה הסלמה. במיוחד רמת הגולן הופכת להיות החצר האחורית של מדינת ישראל. מן גן שעשועים שמותר לירות והמדינה מגיבה דרדלה. אנחנו שומרים על שגרה, משתדלים להיות כתף אל כתף, לשמור על החוסן והרוח. התושבים פה הם אנשי הבזלת, אנשים מיוחדים".
איך העסקים מתמודדים? מקבלים פיצויים? מגיעים אנשים מהממשלה שואלים מה אתם צריכים?
"מאז פרוץ המלחמה, המצב השתנה בכל המדינה ובפרט ברמת הגולן. רמת הגולן חיה על תיירות. בסופו של יום, הדבר במשך 9 חודשים ירד כמעט לאפס. אנחנו לא רואים תיירות. יש פיצויים לעסקים ספציפיים. יש המון נותני שירותים, עסקים מקומיים שבסופו של יום לא מצליחים להתפרנס ולקבל מענה ראוי מהממשלה. זה לא רק תיירות וחקלאות. כל תחום שתיגע בו בקצרין ובגולן ניזוק בצורה משמעותית. אנחנו דורשים מהממשלה להכניס יד עמוק לכיס ולתת מענה לכולם ולא מענה של חצי נחמה.
"גם עסקים במעגלים הנוספים של התיירות נפגעים. אדם שרוצה לעשות שיפוץ לא יעשה כי הוא לא יודע מה יהיה. זה פוגע בכל מי שנותן את המעטפת מסביב. הפגיעה היא רב מערכתית. המדינה צריכה לחזק את תושבי רמת הגולן והצפון ולעטוף אותם מתוך הנכונות והתמיכה החשובה שאומרת - אנחנו שמחים שבחרתם לא לעזוב, ומתוך הראייה האסטרטגית הזו לפתח את המקום".
אתה מרגיש שיש לכם אוזן קשבת?
"יש אוזן קשבת. מצד אחד, שרי הממשלה מגיעים. משרד ראש הממשלה הגיעו. יש עליה לרגל ואנחנו מודים ושמחים. מחר שר הכלכלה ניר ברקת מגיע. יחד עם זאת, עם הליטופים והתמיכה, אנחנו מצפים לראות את הדברים בפועל בפרקטיקה. אנחנו מצפים לפיצויים בצורה רחבה שלא גורמת לאף משק בית לעשות חשבון מה קונים הביתה. זה בשלב הטקטי. בשלב האסטרטגי - צריך להפוך את המקום למרכז מטרופולין משמעותי: תעסוקה, תעשיות, תיירות. להשקיע פה משאבים שכל אדם לא רק יראה בו מקום יפה לבקר אלא מקום שירצה לגור בו - תחבורה, רפואה, חינוך. צריך לצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה. אנחנו לקראת בניה משמעותית של 1800 יחידות דיור.
"המדינה חייבת להיות אתנו שכם אל שכם. יש תכנית של החלטת ממשלה 864. אנחנו עמלים לפתוח אותה ולהרחיב אותה. התקציבים מצומצמים בעקבות המלחמה. אבל אנחנו מצפים לתכנית אסטרטגית ולפתרונות ארוכי טווח. אנחנו תושבים שרוצים שהחבל ארץ המדהים הזה יצמח. כלכלה ותעשיות עתירות ידע - צריכים לעודד אותם להגיע לכאן".
אנחנו יושבים במשרד שלך ופה על המדף יש קסדה. למה?
"אני מביא איתי הנהגה מהשטח. יש יירוטים, נפילות, שריפות בצורה קיצונית. כשקורים אירועים כאלו אנחנו יורדים לשטח. פותחים חפ"ק לראות את התושבים בעיניים. לכן אתה רואה את הקסדה ועוד אמצעי מיגון".
אתם ערוכים לאתגר השריפות?
"עברנו שריפות בצורה קיצונית. אנשי כיתת הכוננות שלנו לקחו חלק באירוע שלנו, תפעלו אות. קיבלנו הבטחה משמעותית מהשרים בן גביר וסרלאוף וסמוטריץ לתקצוב. נכון להיום - אנחנו לא ערוכים לבד. מצפים שהדברים יגיעו. מקווה שמה שנכתב על הדף יהפכו לתכניות עבודה".
קצרין בעוד חמש שנים?
"קצרין בעוד חמש שנים עיר משגשגת פורחת עוצמתית בתחבורה, חינוך, כלכלה, תיירות, שירותי רפואה מתקדמים. שנהפוך להיות עיר ואם במדינת ישראל בצורה חכמה ששומרת על הקהילתית ומפתחת את התשתיות מסביב".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי