כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בשנים האחרונות תשומת הלב האירופית הייתה נתונה לקיצור אפשרי של שבוע העבודה לארבעה ימים. פיילוטים בנושא נעשו מאיסלנד ועד לבריטניה, פוליטיקאים אירופאים הבטיחו לממש את האפשרות אם ייבחרו לשלטון וחוקרים העריכו שהמהלך יביא ליעילות מוגברת כתוצאה מאיזון מוצלח יותר בין עבודה לחיים. אבל כעת, יוון הולכת בכיוון ההפוך: החל מהשבוע הבא היא תרשה שוב למעסיקים לדרוש שבוע עבודה של שישה ימים.
● פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה
● בלעדי | אגוד קרנות הנאמנות מתנגד לשישה ימי מסחר בבורסה: עלויות משמעותיות ופגיעה בחיי המשפחה
לדברי שר העבודה היווני, המהלך נובע בעיקר ממצוקת כוח האדם המיומן במדינה, ובמיוחד בעבודות הדורשות נוכחות מסביב לשעון. כיום מוגדר שבוע עבודה ביוון כחמישה ימים בלבד, ולפי השר "הדרישה מהשטח" היא לשעות עבודה מוגברות. "מכיוון שיש מחסור משמעותי בעובדים, במיוחד בתעשייה, כיום עובדים רבים עובדים שעות נוספות אך מקבלים תשלום מתחת לשולחן", אמר השר.
לדבריו, החוק "ישווה את התנאים" וידאג לזכויות העובדים, כמו גם לשקיפות וליכולת המדינה לגבות מסים על התעסוקה. החוק החדש ייכנס לתוקף ב-1 ביולי ויעניק תוספת של 40% למי שעובד יום שישי בשבוע. אם מדובר ביום ראשון או בחג, יקבלו העובדים 115% נוספים על השכר שלהם. איגודים מקצועיים ביוון, עם זאת, ביקרו את המהלך ואמרו כי מדובר בניצול נוסף של העובד היווני. בספטמבר האחרון, אז אושר החוק, הם יצאו לרחובות במחאה על ההחלטה.
עובדים הרבה, אבל לא כמו בישראל
כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי, לפי סקרים השוואתיים. היווני הממוצע עובד 39.8 שעות בשבוע, לעומת 34 שעות לגרמני ממוצע. ישראל קרובה הרבה יותר ליוון, עם כ-40.6 שעות עבודה בשבוע, לפי נתוני ה-OECD. בעקבות חוסר פיקוח כרוני בנושא, ביוון מדווחים על תנאי העסקה לא הוגנים, הכוללים דרישה לשעות נוספות ללא תשלום ולעתים עבודה במשך שישה או שבעה ימים, בניגוד לחוק הקיים.
הממשלה היוונית תלתה את המחסור החמור בידיים עובדות ב"בריחת מוחות" המונית שהתרחשה אחרי שנות המשבר הכלכלי העולמי של 2008, אז המדינה חוותה תוכניות צנע במטרה לשפר את מצבה הפיננסי, מה שהרע את רמת החיים. רמות אבטלה גבוהות והערכות לגבי העתיד הובילו מאות אלפי יוונים, לפי הערכות, רבים מהם בעלי תואר אקדמי, לעזוב את המדינה ולעבוד במדינות אחרות באירופה, מהלך אפשרי בשל החברות באיחוד האירופי.
למרות ששיעור האבטלה ביוון גבוה (11%), המחסור הוא בעיקר בעובדים מיומנים. במקביל, יש עבודות בחקלאות, בבנייה ובתיירות, קשות יחסית, שלא מושכות את היוונים, ובתחומים אלו מנסה הממשלה "לייבא" עובדים זרים מהמזרח התיכון ומהודו. החוק החדש תקף לחברות שצריכות לספק שירות או פועלות באופן רציף מסביב לשעון שבעה ימים בשבוע, אך גם מפעלים, חברות תעשייה, ספקי שירותים ועוד. הוא תקף גם לחברות ממשלתיות, וקובע גם מקסימום שעות עבודה בשבוע - 48. תעשיית התיירות מוחרגת מהחוק, משום שרק בשנה שעברה היא עברה לשבוע עבודה בן חמישה ימים.
מומחים לשוק העבודה ביוון העריכו שהשפעת החוק תהיה חזרה הדרגתית של המשק לשבוע עבודה של שישה ימים, שכן עובדים לא יוכלו לסרב לכך אם המעסיק ידרוש זאת. בניגוד למדינות אחרות, שבהן חוקי העבודה נקבעים ברובם ע"י משא ומתן בין ארגוני העובדים לארגוני המעסיקים, הממשלה השמרנית ביוון מצמצמת את כוחם של האיגודים.