שרון רביד, מנכ''לית ויריליטי / צילום: מיכל בנדק
היום הראשון של שרון רביד כמנכ"לית ויריליטי, חברה שפיתחה טיפול בשפיכה מוקדמת, נקבע ל-8 באוקטובר 2023. כמה חודשים לפני כן, לאחר כשש שנים כמנכ"לית חברת האסתטיקה פולוג'ן, פנו אליה מוויריליטי, ואף שלא התכוונה לעזוב את פולוג'ן, היא התלהבה מהרעיון לעבוד עם משקיעים כמו מורי ארקין, בתחום חדש לגמרי, סקס-טק, שנחשב "אוקיאנוס כחול" בהשוואה לשוק האסתטיקה הרפואית התחרותי.
● ראיון | הוא כתב רב מכר על ישראל, היום הוא מפחד להסתובב בארה"ב
● ראיון | הם נפגשו בטכניון והחליטו להקים חברה. היום היא שווה מיליארדים
● מחקרים חדשים מגלים: האם צפייה בטלוויזיה בלילה באמת הורסת את השינה?
יום לפני שהתייצבה לראשונה במשרד, התרחשו אירועי השבת השחורה, "ואני מוצאת את עצמי דואגת לצוות הקודם שלי, אבל גם חייבת לתת לצוות החדש, שאני עוד לא מכירה, הרגשה שמישהו דואג להם. מצאתי את עצמי בשבת ב-11 בבוקר בתוך כל הכאוס, מתקשרת לאנשים ואומרת להם: 'נעים מאוד, אני המנכ"לית שעוד לא פגשתם, ואנחנו נראה מה קורה פה מיום ליום'. את כל ההיכרות עשינו בהתחלה בטימס".
להקפיד על שפה רפואית
רביד נכנסה לתפקיד לא פשוט. ויריליטי, שהוקמה ב-2016, עמדה לפני המעבר משלב פיתוח המוצר והניסוי הקליני לשלב המסחרי, והיא הייתה צריכה להבין איך מסבירים לגברים הסובלים משפיכה מוקדמת שכדאי להם לתת לעצמם זרם חשמלי באזור אינטימי כדי להאריך את הזמן עד השפיכה פי שניים-שלושה. השאלה המקדימה הייתה, איך בכלל לשוחח איתם על הנושא הזה?
מותג אחד פתר בעיה דומה בעבר בהצלחה מסחררת: ויאגרה מבית פייזר. במאמר שפורסם לאחרונה באתר Medscape, סיפר ד"ר ארתור קפלן, רופא מומחה לאתיקה רפואית באוניברסיטת NYU, שייעץ לחברה בהשקת המוצר, על כמה מהעקרונות שהובילו את החברה בהשקה ורלוונטיים היום לוויריליטי. קודם כול, כתב קפלן, יש למצוא שם רפואי לבעיה. במקום "אימפוטנציה", מילה שמשתמשים בה גם כעלבון, פייזר הגדירה את הבעיה "אי תפקוד הזקפה" (Erectile Dysfunction).
קפלן מספר שהיה חשוב לחברה לדבוק בתדמית רפואית ולהימנע מביקורת מצד גורמים שמרנים. כך גויס בוב דול, פוליטיקאי שמרן ונשוי, שהסכים תמורת סכום כסף שניתן רק לנחש להופיע בטלוויזיה ולומר שהוא סובל מאי-תפקוד הזקפה.
השם הקליני היה חשוב גם לתיאום ציפיות: ויאגרה מטפלת רק בזקפה. אם מה שחסר הוא חשק מיני, זה לא פתרון קסם. מתברר שגברים רבים אינם מחדשים מרשם לוויאגרה כי הציפיות שלהם מהמוצר לא נענו, בדיוק מהסיבה הזאת.
פייזר גם הגדירה מה נחשב אי-תפקוד הזקפה. היה קו ברור שממנו לא מומלץ להתעלם עוד מהבעיה.
בסופו של דבר, הפופולריות של ויאגרה קשורה גם בכישלון של הגישה הזאת. היא כן מוצבה כתרופה, אבל גם (באופן מוטעה) כמוצר לאונות מקסימלית לאנשים בלי בעיות שרק רוצים לעשות כיף. המיצוב הזה הפחית את הבושה, ואיפשר גם למי שבאמת סובלים מבעיה להרגיש נוח לבקש מרשם. המוצר נמכר בכ-40 מיליארד דולר במשך שנות הפטנט שלו.
שלא ייראה כמו קונדום
הפיצוח המדויק של אופן הפנייה לצרכן הוא קריטי. בוויריליטי האתגרים דומים, ורביד עשתה כמה שינויים כשנכנסה לתפקיד. "בהתחלה, המוצר תוכנן להימכר באריזה שהזכירה קונדום", אומרת רביד. "זה ממקם אותו נכון בעולם יחסי המין, אבל זה מוצר אלקטרוניקה רפואי שעבר את כל תהליך הניסויים הקליניים, והמחיר שלו הוא בהתאם. הדבר הכי חשוב לאדם שמנסה מוצר לגירוי חשמלי באזור אינטימי, הוא לדעת שזה בטוח". לכן האריזה שונתה כך שתיראה כאריזת מוצר רפואי.
שאלה נוספת היא מי יקנה את המוצר. "עבדנו עם חברת Interbrand שחוקרת את הפסיכולוגיה של רכישת מוצרים רפואיים. אם בהתחלה המחשבה הייתה שהאישה תקנה את המוצר עבור הגבר, כי היא זו שהבעיה מפריעה לה, המחקר הראה שהנשים אולי מנכיחות את הבעיה, אבל הגברים הם אלה שקונים את המוצר לבסוף. לכן עיצבנו את המוצר כגברי בנראות שלו".
את שם המוצר, In2, ירשה רביד מההנהלה הקודמת ובחרה להשאיר. הוא משדר אינטימיות וגם שני אנשים, היא אומרת. המוצר כבר נמכר בישראל ובבריטניה. בעתיד, החברה מתכוונת להיכנס גם לשוק האמריקאי בערוצים ישירים ודרך רופאים וקליניקות.
בישראל, השיח כרגע הוא בעיקר עם מטפלים מיניים, "בגלל הקשר שכבר היה לנו ומתוך הבנה שצריך לבנות למוצר קרדביליות של איש מקצוע", לדברי רביד. במקביל, לחברה יש אתר שניתן להזמין ממנו את המכשיר. בבריטניה, יש לוויריליטי קמפיין ישיר לצרכן דרך פרסום והרשתות החברתיות. "פייסבוק לא אפשרו לנו להעלות פוסטים ממומנים כי זה סקס. עבדנו קשה כדי לגרום לאלגוריתם לא לזרוק אותנו", היא מספרת.
זו תמצית האתגר השיווקי: לדבר בפתיחות על מיניות בלי לעבור את הגבול. "אנחנו רואים שהמתעניינים צמאים למידע. הם רוצים להבין אם מה שיש להם נחשב שפיכה מוקדמת, ומה בדיוק המוצר יכול לעשות בשבילם. היום שפיכה מוקדמת מוגדרת כשפיכה עד דקה לאחר החדירה (אם הכוונה הייתה להמשיך יותר מכך), והמוצר יכול לתרום למי שהשפיכה שלו היא עד שתי דקות.
מה נחשב משך זמן נורמלי?
"4-5 דקות. אבל כל העיסוק בזמנים מדויקים הוא בעייתי וגורם המון אי-נוחות לגברים. הדבר העיקרי הוא אם שני הצדדים למפגש מרוצים".
מהן החלופות הקיימות בשוק למוצר הזה?
"אפשר להתערב באמצעות תרופות פסיכיאטריות, אבל זה פתרון מרתיע למי שרוצה לטפל רק בשפיכה מוקדמת. יש גם מוצרים מאלחשים, שאכן מאריכים את משך הזקפה אבל פוגמים בהנאה ומאלחשים גם את איבר המין של הפרטנר/ית.
"ישנם כל מיני מכשירים שנראים כמו מכשירים אינקוויזיציה. הזמנו אחד כזה מסין באלפי דולרים, וכשהוא הגיע חטפנו חום. זה מין שואב אבק ענק שתופס חצי חדר, שמטרתו סוג של לשאוב את האיבר לכדי זקפה. גם אם לנו זה נראה משונה, בפועל אלה מוצרים שנתחרה בהם".
עולם הסקס־טק מתעורר
רביד רואה את ויריליטי, לצד ויאגרה, נטועה בעולם ה"סקס-טק" שמתחיל להתעורר. "אנחנו רואים מוצרים כמו מכשיר למדידת אורגזמה לנשים שמנסות להגיע לאורגזמה ורוצות לדעת אם מה שהן חוו זה הדבר. סוג אחר של סקס-טק הוא למשל טיפולים להצרת הווגינה. היום רוב הפתרונות בתחום הזה הם לא מאוד נעימים, אבל אם זה צורך או רצון של אנשים אז השוק ימשיך לחפש פתרון טוב. תחום נוסף הוא הליבידו הנשי".
מה אמרו לך על כך שאת אישה בחברה שפיתחה מוצר לגברים?
"הבעיה הזאת היא גם של נשים, ובעוד שגברים מכחישים לפעמים את הבעיה, אנחנו הנשים מביטות בה באומץ".
ייצור בימים אלה גם הוא אתגר. היכן תייצרו?
"אנחנו עדיין בוחנים זאת. סין מפתה מבחינת העלויות, אבל יש סיכון גיאו-פוליטי. מבחינתי אין פרות קדושות ואם נצטרך לתכנן את המוצר מחדש כדי להוזיל אותו אז נעשה זאת".
סין היא גם שוק פוטנציאלי, של מיליארדי דולרים, אומרת רביד.