מאפים בקפה ברנצ'ו / צילום: דורון מניס
את השקיעה היפה ביותר בשנה האחרונה ראיתי בציפורי. השמש שלחה 50 גוונים של כתום, והחלה בריקוד שקיעה מרהיב. השדות הצהובים, הגבעות הדשנות והרימונים שכבר הבשילו על העצים כפנסים ינקו באהבה את פלטת הצבעים שהעניקה להם קרניה. ציפורים התעופפו, וברקע נשמעו צלילי קונצרט מכנסיית סנטה אנה שעל ראש הגבעה.
● "אוכל שגם זקני בגדד נשבעים בו": המסעדה העיראקית בשוק שהיא מקדש לקובות
● עגלת הקפה בחורשה שמגישה סלט בוראטה עסיסי ומאפין פירות יער מושחת
● גבינת בושה מקורמלת בדבש ויין שנין בלאן נהדר: יקב הבוטיק בעמק יזרעאל שעושה כבוד לשבועות
זו הייתה גלוית קיץ מלבבת של שעת בין ערביים, שחתמה יום מופלא של שיטוט בין פסיפס העסקים המרתק שביישוב. למרות רוחות המלחמה שנישאו באוויר מצאתי שם טיפת שלווה וקורטוב של תקווה.
10:00 | משהו לאכול: משסק לצ'אטני
שלל מיזמי תיירות התקבצו להם בציפורי. אנחנו התחלנו את ביקורנו בבית הבד ריש לקיש, מהעוגנים החקלאים הוותיקים של היישוב, המייצר שמן זית אורגני משובח בשיטות מסורתיות.
בדרכנו לשם ניסינו שלא לדרוך על תאנים מצומקות שנשרו על השביל היפה, זה שחמניות וחוטמניות ניצבו זקופות בצידיו. ידענו שאת התאנים תאסוף לחיקה בחמלה איילה נוי־מאיר, חקלאית, אגרונומית ואשת קולינריה העומדת מאחורי מיזם "מאדמה לאדם", שמסייע לחקלאים וליצרני מזון בגבולות הדרומים והצפוניים מאז תחילת המלחמה. בין השאר הוא מציל מזון שחקלאים או צרכנים אינם חפצים ביקרם בשל מראה שאינו שלם. תחת ידיהם של מתנדבים הפוקדים את החווה הם הופכים למעדנים. "את הגזר המושלם הזה הצלתי מקומביין אכזרי שרמס אותו בשדות", היא מצחקקת ומגישה לנו לטעימה גזר כתום כסוכרייה.
בערבי חמישי ובבוקרי שישי בתחילת כל חודש מתקיים בבית הבד שוק "אדמה לאדם", ובו ניתן לטעום ולרכוש את מיטב התוצרת המוצלת, גם בדמות מנות שמכינים שפים במקום. שסק כמוש הופך שם לממרח עוקצני של צ'אטני וצ'ילי, לימונים צפודים הופכים למעדן שמתפוצץ בפה, ואשכולית שהושלכה מתבשלת לריבה. בימי חמישי בערב מתקיימות במקום גם הופעות.
שוק "אדמה לאדם", בית הבד ריש לקיש
12:00 | משהו לעשות: צמחים לחרדה
את הכניסה למשק "על עלים", מרכז ותיק לגידול אורגני של צמחי מרפא, מכסה פריחה בצבע פוקסיה של בוגנוויליה שתלטנית. אנחנו פוסעות לממלכה רגועה שהקים לפני יותר משלושה עשורים פרץ גן, אף הוא אגרונום וחקלאי. גם במקרה שלו, כמו נוי־מאיר, אפשר לתהות על צירוף המקרים בקשר בין שמם לייעודם.
בחווה מגדלים יותר מ-500 מינים של צמחי מרפא בגידול אורגני, מרביתם מיועדים למטפלים ולחברות המייצרות תוספים וצמחים. אך גם המבקר העצמאי יגלה עניין, שלא לומר יחוש לרגע קט שלווה ונחת רוח נוכח שלל התמציות, הריחות והצמחים שניתן לרכוש בחנות במחירים מצחיקים. אני שואלת את פרץ מה הוא ממליץ להפחתת חרדה בימים אלה, והוא מציע חליטה מרגיעה של כשותנית, פסיפלורה, בבונג וצמח הוויטאניה הידוע כמסייע במצבי עקה.
אפשר גם להזמין סיור בחלקות הגידול ובגן הבוטני ואפילו לחוות סדנה של הכנת משחה מתמצית צמחים.
על עלים
13:00 | משהו לקנות: אוצרות שפונו
אנחנו מתיישבות ב"בחצר האחורית - גראז' סייל", מבנה רפת ישן שהוסב למעין שוק פשפשים קבוע ועתיר מציאות, לוגמות לימונדה מרעננת ונוגסות ליצ'י כרסתן שאיילה הצילה מעצים נטושים בגבול הצפון. התחושה הייתה כאילו הגענו לברוקאנט, שוק פשפשים שנערך בחודשי הקיץ בעיירות קטנות בצרפת.
החצר האחורית של מאירה צור, אשת עסקים בעברה שלדבריה "הגשימה את ייעודה בהקמת מתחם וינטג' ויד שנייה", כוללת ערבוביה מסודרת להפליא של רהיטים, כלים, בגדים ופריטים שהיא מלקטת מבתים שפונו וזוכים לתהילת עולם מחודשת.
אנחנו תוהות אם יש קו מחבר בין יחסי הגומלין שמקיימות נוי־מאיר וצור. "התפיסה בציפורי גורסת נתינה, קהילתיות ואכפתיות לסביבה", מספרת צור.
בחצר האחורית - גראז' סייל
15:00 | משהו לנשמה: סוסים ועלי גפן
"אם תבואי מחר בשמונה בבוקר תראי את כל הסוסים שלנו שועטים מתוך הגבעות לתוככי הרחבה", מבטיח דורון מניס, דור שני לחוות הסוסים רנצ'ו. אנחנו מבטיחות לשוב בקיץ עם הילדים, ואולי גם להתנסות ברכיבה, אבל עד אז אנחנו נהנות מתוצרתה של עגלת הקפה, ברנצ'ו, שזה עתה נפתחה בחווה - תה צמחים צונן מלווה במגש מאזטים צבעוני ובו עלי גפן חמצמצים, חציל קלוי, לאבנה וזיתים נהדרים. מוזיקת קאנטרי מנגנת חרישית ברקע, ואנחנו לועסות בדממה ובוהות מדדיטיבית בתנועות הסוסים והרוכבים המקיפים את הזירה.
קפה ברנצ'ו
17:00 | משהו לשתות: סצנת יין במושב
"לפני שאנחנו חולצים פקקים, בואו נרד לכרם, עכשיו הוא מלבלב", אומר עמוס גוירצמן, היינן והבעלים של יקב ציפורי. אנחנו יורדים בחברותה מלבבת של יינני ציפורי - גל מיקב יונה, שלומי ואבנר מיקב המצודה ועמוס ועפרה מיקב ציפורי. כולנו מתמוגגים מאשכולות הענבים שהנצו ומפריחת הסמדר על רקע שעת בין הערביים. לכל אחד מהיקבים סיפור אישי ייחודי הנמסך אל העשייה.
היקבים ציפורי, המצודה ויונה