גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר: מה צריך לעשות כדי לצמצם את הפערים בין האוכלוסיות בפרויקטי התחדשות עירונית

פרויקטי התחדשות עירונית מובילים במקרים רבים לרווח לדיירים הוותיקים, אך יכולים להכניס אותם גם להוצאות גבוהות לאורך הזמן ● מחקר חדש בדק את הפערים בין הדיירים הוותיקים לחדשים ובחן מה ניתן לעשות כדי לצמצם אותם

התחדשות עירונית. ''יותר מעורבות של המדינה גם לאחר האכלוס'' / צילום: נוי מאיה
התחדשות עירונית. ''יותר מעורבות של המדינה גם לאחר האכלוס'' / צילום: נוי מאיה

"השכנים החדשים מתנשאים, ולוותיקים יש קושי כלכלי וברובם לא יכולים להחזיק את הבית. 1,000 שקל לחודש עולים רק הוועד ומס עירייה, ויש המון דיירים וותיקים שחיים על קו המינימום. את הדיירים החדשים זה לא מעניין, הם קנו בפרויקט יוקרה, שילמו במיטב כספם וחושבים שמגיע להם הכל", אומרת דיירת ותיקה בפרויקט התחדשות עירונית שכבר אוכלס, שחזרה לגור בבניינים החדשים.

10 קילומטר צפונית לבאר שבע: בשקט בשקט אושרה השבוע הקמת עיר חדשה. למה אף אחד לא רצה קרדיט?
מה גורם להתאוששות הביקושים בשוק הנדל"ן והמשכנתאות?

הציטוט מופיע במחקר חדש שערכו ד"ר חלי הירש, ושתי סטודנטיות מהטכניון, זוהר וייס ושחר רוזנס, והמתכנן עידן עמית מחברת ויאפלן. המחקר הוצג השבוע בכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל, ויש בו ממצאים מעניינים רבים בנוגע לתושבים החוזרים להתגורר בשכונה המתחדשת.

במחקר נבדקו שלושה פרויקטים של התחדשות עירונית שכבר אוכלסו: פרויקט "רימוני תדהר" של חברת תדהר ברמת השרון (192 דירות במקום 48 ישנות); פרויקט כצנלסון בחיפה של חברת פרשקובסקי (484 דירות חדשות במקום 126), ופרויקט אנדריוס בנתניה של חברת אפריקה ישראל (388 דירות חדשות במקום 116 דירות ישנות).

"בדקנו שני צירים", אומר עידן עמית בשיחה עם גלובס, "את הקשר בין הדיירים ליזם, ואת הקשר בין הדיירים הוותיקים לחדשים. הוותיקים הם בדרך כלל גם עניים יותר, גם זקנים יותר וגם מתגוררים בקומות הנמוכות במגדל", אומר עמית.

בכל המתחמים, נמצא שכ־51% אינם חשים תחושת קהילה, ו־43% מהחוזרים דיווחו שבמתחם הישן הרגישו תחושת קהילה והיא נעלמה במתחם החדש. עם זאת, 50% היו מרוצים מהערבוב בין התושבים הוותיקים לחדשים.

"בפרויקט של תדהר ברמת השרון התהליך מול הדיירים היה מאוד סדור והמתחם נבנה בהינף אחד, ושם שביעות הרצון מהיזם והתהליך, וגם מבחינת הקשר עם הדיירים, היה גבוה יותר".

געגועים לקהילה שאבדה

בכל הקשור לעלויות התחזוקה, 40% מהמשיבים הוותיקים אמרו כי דמי ועד הבית גבוהים מדי. לפי ממצאי המחקר, "אחוז ניכר הן מאוכלוסיית הדיירים הוותיקים והן מאוכלוסיית הדיירים החדשים, סוברים כי תשלום הוועד בית גבוה מדי ויש דברים שניתן לוותר עליהם", נאמר במחקר.

עמית מספר כי "ראינו געגועים לקהילה. אנחנו מציעים לשים דגש על הקהילה - לייצר מפגשים, לשתף את הדיירים הוותיקים בבחירה של חברת הניהול, לשים דגש על המרחבים המשותפים ועל קבוצת הווטסאפ. השיח יכול להיות מדיר אם אין גורם מנהל, ואין מישהו שעושה סדר בשיח.

"אפשר למשל לעשות יריד יד שנייה, שוק קחתן, לפרסם בעלי עסקים מהבניין. זה יכול לתרום גם ליזם לצורך השיווק - לשם הטוב של היזם שחשוב בשיווק מפה לאוזן. אם מישהו קנה דירה ומרגיש שהקהילה שם כיפית, הוא יספר את זה לחברים".

מה אתם ממליצים ברמת המדינה והרשות המקומית?
"כיום מבחינת המדינה, הדגש הוא על אישור התוכנית ומימושה (חתימות דיירים, רווח כלכלי לפי התקן, תחבורה ותשתיות וכו'), ופחות על מה קורה בזמן המימוש ואחריו - התחום של חברות ניהול ואחזקה והתקשרות איתן, לדוגמה. כל מה שקורה בשלבים האלו לא מקבל מספיק מיקוד בעיני.

"אנחנו חושבים שמינהלת ההתחדשות העירונית צריכה לסייע בבחירה של ועד הבית כדי לסייע להוריד מתחים. עניין נוסף הוא ששניים מהמתחמים שבדקנו לא אוכלסו במלואם בזמן שערכנו את הסקר, הדיירים לא ציפו לגור באתר בנייה לתקופה ארוכה כל כך, וזה השפיע עליהם לרעה".

מבחינה זו יש יתרון לפרויקטים שנבנו בבת אחת, אם כי יש יתרון גם לבינוי פינוי, שקודם בונים ואז עוברים, ולא צריך לעבור שוב.
"חשוב לא לדחות את הבנייה של השטח הציבורי לשלב האחרון של הבינוי. המרחבים המשותפים בבניין ומחוץ לו הם מקור למפגשים לא פורמליים לתושבים חדשים וחוזרים".

הצעה מעניינת שהעליתם במחקר היא להקצות בניין אחד לכל התושבים הוותיקים.
"היתרונות בכך, שזה יוכל לשמר את תחושת הקהילתיות, אבל מצד שני זה עלול לייצר סלאם ובניין מוחלש חברתית כלכלית ביחס לשאר המתחם. זה צריך להיבחן בכל מקרה לגופו. יש מקרים שעדיף לפזר. צריך לשאול את האנשים מה הם היו מעדיפים.

ארנונה וקרן תחזוקה

מה לגבי עלויות התחזוקה?
"כיום יש הנחה בארנונה לאזרחים ותיקים ולנכים, והעיריות צריכות לתת הנחות לעוד אוכלוסיות. לגבי התחזוקה, היום בהרבה מקרים מאפשרים קרן תחזוקה לחמש עד עשר שנים. אנחנו חושבים שצריך גם לקבוע קרן תחזוקה לטווח ארוך, לדברים שהם יותר חד־פעמיים כמו מנועי מעליות אחרי 20 שנה. צריך לשים כסף לטווח ארוך בקרן ייעודית.

"גם המדינה, גם העירייה, וגם היזמים צריכים להיות יותר מעורבים גם אחרי האכלוס. מי שעושה את זה מקבל תוצאות טובות יותר בשביעות הרצון של הדיירים".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

בצל המצור בשמיים: היעד המפתיע שדרכו טסים בחזרה לישראל

מאז מתקפת הטילים הבליסטיים בנתב״ג הפעילות כבר חזרה לסדרה, אך חברות התעופה הזרות ממשיכות להתנדנד ● גם חברות שהפגינו יציבות יחסית מהססות לחזור לארץ, בצל ההמלצה של רשויות התעופה האירופאיות שלא לטוס לארץ עד סוף החודש ● עמאן הפכה ליעד מפתיע שדרכו חוזרים לישראל, אבל יש סכנות

סובארו פורסטר 2024 / צילום: יח''צ

הדיל של סובארו: תביאו 200 אלף שקל, תקבלו סוס עבודה יפני

העדכון התקופתי שעבר הקרוס־אובר הוותיק של סובארו העניק לו מראה רענן, תא נוסעים מתוחכם ונוחות נסיעה משודרגת ● אך התמחור מציב אותו בפלח צפוף מול מתחרים ראויים

התחדשות עירונית בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבדל של חצי מיליון שקל לדירה באותה שכונה: האזור שהפך לנבנה ביותר בתל אביב

המחיר הממוצע של דירת 4 חדרים אמנם ירד מעט מהשיא ועומד על 4.75 מיליון שקל, אבל הירידה נובעת משינוי בתמהיל הדירות שנמכרו - ולא מירידת מחירים ● ארבע הערות על שוק הנדל"ן בת"א

מנהיגי מדינות ההסכמה לקראת החתימה בוורסאי. ההסכם יצר את הסדר החדש, שהאו''ם הוא הביטוי העליון שלו / צילום: Associated Press

גבולות לאומיים: מי המציאו אותם, מי ניסו להתנגד להם, ואיך הם הפכו לנורמה של התנהגות בינלאומית

לפני המהפכה הצרפתית לא היו גבולות לאומיים. היו גבולות אימפריאליים גמישים וארצות התפשטו לכל עבר וגנבו טריטוריות מכל הבא ליד ● זה התחיל להשתנות לפני קצת יותר ממאה שנה ● מספר קטן של ארצות בעולם מסרבות להכיר חד–משמעית בגבולותיהן. ישראל היא אחת מהן. יש מחיר ● טור מורחב

דניאל גרוס / איור: גיל ג'יבלי

הוא סולק ממכינה אחרי ארבעה חודשים, היום בגיל 33 הוא עומד בחזית התחום הלוהט בעולם

בלי תואר אקדמי, דניאל גרוס היה המועמד הצעיר ביותר בתוכנית היזמים היוקרתית בארה"ב, והיום הוא ממובילי החברה החמה בתחום הבינה המלאכותית ● "חשבתי שאגדל להיות גבר דתי ונשוי עם 8 ילדים", סיפר גרוס בראיון שבו תיאר את הרגע שהפך את מסלול חייו ● המוחות היהודיים שבחזית ה-AI, פרויקט מיוחד

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מי היה היורש של נסראללה שישראל ניסתה לחסל

איזה מבין שלושת מגדלי עזריאלי בתל אביב הוא הגבוה ביותר, מה מייצרים משיח הקמליה הסינית, ומה היה השם הקודם של שדרות בן גוריון בתל אביב? ● הטריוויה השבועית

מאור מלול, עומר אדם ונסים שריאל־גאון / צילום: עידן כהן, אירופה-ישראל

ללא ערבות אישית ומבלי שהבטיח לקוח: כך גייסה הקבוצה של עומר אדם 410 מיליון שקל מבנק מזרחי טפחות

לגלובס נודע כי קבוצת הענן שמאחוריה עומדים השלושה, מגייסת הלוואת ענק מבנק מזרחי טפחות לבניית חוות שרתים בצרעה ● ההערכה היא כי על העסקה התחרו מספר שחקנים, בהם בנק לאומי ● בשוק צופים כי לאחר השלמת העסקה, הקבוצה עשויה לחלוש על כ־14% מסך פעילות חוות השרתים בישראל עד סוף העשור

מרוץ החימוש בבינה מלאכותית / איור: גיל ג'יבלי

מרוץ החימוש בבינה מלאכותית: 5 חברות ישראליות שעשויות למצוא עצמן על המדף

חברות רבות מתקדמות במרוץ ה־AI באמצעות רכישת חברה אחרת המתמחה בתחום ● הפתרון נוח גם לנרכשת, שלא תצטרך להתחרות עוד בשוק הרווי ● האם אלה החברות שיהפכו למטרות אטרקטיביות לרכישה? ● המוחות היהודיים שבחזית ה-AI, פרויקט מיוחד

מתקן הפקת נפט בערב הסעודית / צילום: Shutterstock

תקיפה ישראלית באיראן תטלטל את שוק הנפט. מי תרוויח מהמצב?

מחיר הנפט זינק אתמול בכ־5.2%, בצל ההתבטאות של ג'ו ביידן כי "דנים" באפשרות למתקפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן ● בחברת המכליות האיראנית הלאומית כבר החלו לנקוט בפעולות, ורוקנו ביום רביעי את מכלי הענק שנמצאים בטרמינל הנפט באי חארג שבצפון המפרץ הפרסי ● תקיפה של חארג לא תשפיע על ההפקה האיראנית, ואם מעוניינים לפגוע קשות באיראן, המפתח יהיה בצד ההפקה

מונקו / צילום: Shutterstock

בגודל של הסנטרל פארק: המדינה הקטנטנה שהפכה לשיאנית מחירי נדל"ן

שוכרים ממדינות שונות מוכנים להיפרד ממיליוני דולרים תמורת דירות יוקרה, הודות למדיניות המס הנוחה של הנסיכוּת והגישה לחיים הטובים ● מחירי השכירות מגיעים עד ל־280 אלף דולר בחודש עבור חלק מן הפנטהאוזים ב־One Monte Carlo, קומפלקס מגורים הממוקם במרחק של כמה דקות הליכה מהקזינו

שקנאי בחולה / צילום: לירון שפירא,  החברה להגנת הטבע

אוכלות 6,000 עכברים בעונה: החוקר שגייס תנשמות לעזרת חקלאי האזור חושש עכשיו לגורלן

פרופ' יוסי לשם שינה מהיסוד את האופן שבו חיל האוויר מתמודד עם תאונות צפרות, גייס את התנשמות כדי לעזור לחקלאים ויזם שורה של שיתופי פעולה אזוריים ● עכשיו הוא מוטרד מפגיעת המלחמה בציפורים הנודדות, מה שעלול לשנות את האקולוגיה באירופה כולה

מסק צבאי טס ליד קריית ים / צילום: ap, Baz Ratner

מטוס קרב של צה"ל תקף בטולכרם - הפלסטינים מדווחים על הרוגים

10 רקטות זוהו במטח לחיפה והגליל - אין נפגעים • הרמטכ"ל בגבול הצפון: "הפגיעה הקשה בחיזבאללה בכל הגזרות תימשך" • חוסל המחבל שאחראי לרצח 12 הילדים בירי למג'דל שמס • מהבוקר - כ-200 שיגורים זוהו מלבנון • ביידן על האפשרות שישראל תגיב על המתקפה מאיראן: "היום לא יקרה דבר" • בצבא אישרו - חוסל ראש שלטון חמאס ברצועת עזה: "יד ימינו של סינוואר" • כל העדכונים

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

האם זהות יוצר הביטקוין תיחשף? כך נטען בסדרה תיעודית חדשה של HBO

הסדרה שתשודר ביום רביעי הבא מתיימרת לחשוף את אחת התעלומות הגדולות של השנים האחרונות - זהותו של סאטושי נקמוטו יוצר הביטקוין, שירד למחתרת לפני 14 שנה ● לטענת היוצרים החשיפה תטלטל את העולם הפיננסי

מה יקרה לשקל ולמחירי הנפט? התחזית של הבנק האירופי הגדול להסלמה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מה יקרה לשקל ולמחירי הנפט? התחזית של הבנק האירופי הגדול להסלמה

ב-UBS פרסמו דוח המציג שלושה תרחישים אפשריים לעתיד הקרוב שכוללים תחזית למטבע המקומי ● במקביל הם מתייחסים להשפעה האפשרית של המצב הגיאופוליטי על מחירי הנפט, במיוחד בתרחיש של הרחבת המלחמה

שמאי קמה, מנכ''ל אשטרום מגורים להשכרה / צילום: רמי זרנגר

המנכ"ל שמגלה: איך משכירים 400 דירות בתוך חמישה חודשים?

אחרי שתושבי קיבוץ בארי ויתרו על פרויקט "הדסה הקטנה" בקריית היובל בירושלים, השכירה אשטרום מגורים את כל 400 הדירות בפרויקט בתוך חמישה חודשים ● שמאי קמה, מנכ"ל החברה, מאמין במודל למרות עליות הריבית: "אנחנו שחקן לטווח ארוך והתקבלה החלטה לפתח את התחום הזה בארץ"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; עלייה במחירי הנפט לקראת מתקפה אפשרית באיראן

המסחר באירופה ננעל בירידות ● מחירי הנפט בדרך לעלייה השבועית הגדולה ביותר מזה למעלה משנה ● הניקיי ננעל בעלייה של 2%. מניות הרכב היפניות בלטו בעליות ● בסין לא התקיים מסחר בשל החג הלאומי

מיקי לוי, יש עתיד / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

בין יוזמה לתגובה: כך התעצבה תפיסת הביטחון של מדינת ישראל

התנהלות המלחמה מעלה שאלות לגבי האופן בו ישראל מסתדרת בשכונה ● חזרנו להיסטוריה ובדקנו כיצד התגבשה האסטרטגיה הביטחונית של ישראל ● מ"קיר הברזל" של ז'בוטינסקי, דרך התאמת הגישה מלוחמה במדינות ללוחמה בארגוני טרור ועד להשפעות 7 באוקטובר

אולה אקסלרוד, מנהלת אגף המטרו / צילום: כדיה לוי

"יש ערים שדבקות בעמדה שלכל משק בית יש שני רכבים. זה עצוב מאוד"

רוב הציבור לא מכיר את אולה אקסלרוד, שמונתה לאחרונה למנהלת אגף המטרו במינהל התכנון, אבל הפרויקט הגדול ביותר שתוכנן בישראל נמצא בידיים שלה ● בראיון ראשון היא מספרת על האתגרים שעומדים בפני הפרויקט ומזהירה: "במקום שעה וחצי, אנשים יעמדו בפקקים ארבע שעות"

הגבולות החדשים

שנה למלחמה: אלה הגבולות החדשים של ישראל בכלכלה, בחברה ובביטחון

השנה האחרונה שרטטה מחדש את מפת ישראל, הציפה שאלות ביטחוניות וכלכליות רבות ועוררה תהיות על חשיבותם של גבולות, לא רק בממד הפיזי ● איך תיראה המדינה ביום שאחרי, איזה מחיר נצטרך לשלם כדי להמשיך לחיות כאן ומה ההיסטוריה הגלובלית יכולה ללמד אותנו?

מבקשי מקלט בפולין. קל יחסית להיכנס לאירופה וקשה להיות מגורש ממנה / צילום: Associated Press, Agnieszka Sadowska

חזון הגבולות הפתוחים של אירופה מתערער, ורק במדינה אחת מחככים ידיים בהנאה

ההגירה הלא חוקית, פיגועי הטרור והמלחמה באוקראינה החלו לסדוק את התנועה החופשית שהונהגה באירופה לפני עשורים ● גרמניה הכריזה על ביקורת מדגמית במעברי הגבול היבשתיים, אוסטריה הצהירה כי לא תקבל מגורשים ממנה והולנד שוקלת להודיע על מצב חירום ● האם המגמה תערער את עקרונות היסוד של האיחוד?