היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ
היועצת המשפטית לממשלה היא נציגת הממשלה בבתי המשפט. אך בפועל, מאז קמה הממשלה הנוכחית, יש מספר שיא של עתירות בהן הממשלה ושריה מבקשים ייצוג נפרד על-ידי עורכי דין פרטיים, מהסיבה שהם פועלים בניגוד להנחיית היועמ"שית ופרשנותה את המצב החוקי. אחד מרגעי השיא בהתנגשות בין היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לבין הממשלה היה בסוגיית הייצוג בבג"ץ בעניין חוק הגיוס הרגיש.
● פרשנות | החלטה היסטורית, אבל תאורטית: החורים בפסק דין חוק הגיוס יאפשרו לממשלה לא לפעול
● היועמ"שית: הממשלה מבצעת רפורמה משפטית שקטה וסמויה מן העין
הממשלה כצפוי ביקשה ייצוג פרטי כדי להצדיק את המשך הימנעותה מגיוס בני ישיבות, לאחר שבהרב-מיארה הנחתה את הממשלה להיערך לגיוס בני הישיבות לאחר פקיעת החוק והחלטת הממשלה שאפשרו להימנע מגיוסם. בהרב-מיארה התירה ייצוג נפרד לממשלה, אך סירבה לאפשר ליתר הגורמים הממשלתיים - בהם צה"ל, משרד הביטחון ומשרד החינוך - להיות מיוצגים גם על-ידי עורך הדין הפרטי. למרות זאת נקבע בהחלטת ממשלה כי הייצוג הנפרד כולל את הגורמים האלה.
אתמול (ג'), בשולי פסק הדין ההיסטורי בבג"ץ הגיוס, הבהירו תשעת השופטים - בהם השופטים השמרנים דוד מינץ, נעם סולברג ויעל וילנר - את גבולות הייצוג הנפרד, כך שהממשלה פעלה בניגוד לדין כשהחליטה כי יתר משרדי הממשלה יהיו מיוצגים באופן פרטי. בג"ץ ביטל את ההחלטה והבהיר כי הסמכות לקבוע את גבולות היתר הייצוג הנפרד נתון באופן בלעדי ליועצת המשפטית לממשלה, ולא הייתה לממשלה סמכות לקבוע אחרת.
השופטים הדגישו מושכלות ראשונים - היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של החוק כלפי הממשלה. כל עוד בית המשפט לא פוסק אחרת, הפירוש שלה משקף את המצב המשפטי הקיים ומחייב את הממשלה. "עמדה זו יצוקה בעשרות שנות פסיקותיו של בית משפט זה", כתבו.
השופטים גם הבהירו כי ייצוג נפרד אינו ייעוץ נפרד, ואינו מקנה למייצגים את האפשרות ליטול מהיועצת את סמכותה (וחובתה) לשמש כפרשנית המוסמכת של הדין.
הרפורמה השקטה
להחלטת השופטים יש חשיבות בבלימת המהפכה המשפטית השקטה. כזכור, הניסיון של הממשלה לבצע רפורמה משפטית שתפחית את כוחו של בג"ץ והייעוץ המשפטי, לצד שליטה במינוי שופטים, נעצר לאחר גל מחאה נרחב והחלטת בג"ץ בעילת הסבירות, לצד המלחמה שפרצה.
היבט אחד המלמד על המשך קידום המהפכה הוא שליטתו של שר המשפטים יריב לוין בוועדה לבחירת שופטים, כך שהוא מונע מינוי נשיא לבית המשפט העליון, וכך לראשונה בתולדות המדינה אין נשיא בית משפט מכהן תקופה ממושכת של שמונה חודשים. הנושא תלוי ועומד להכרעת בג"ץ.
היבט אחר הוא הפחתת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה. הממשלה ביקשה לקדם חקיקה לפיה היועצים המשפטיים ישמשו במשרות אמון של הדרג הפוליטי, וחוות-הדעת של היועמ"שית לא תחייב את הממשלה. כבר הוכנה הצעת חוק בוועדת החוקה, אך כאמור המהלך נעצר די בראשיתו.
למרות זאת, מאז הוקמה הממשלה, ולמרות שאין חקיקה בנושא, הממשלה ושריה דוחים את פרשנותה של היועמ"שית את החוק פעם אחר פעם. הדבר בא לידי ביטוי במינוי עורכי דין פרטיים לייצג את עמדת הממשלה והשרים בתשע עתירות שונות. התוצאה בשטח היא הפרטת תפקיד שלטוני מובהק, בכך שהייצוג המשפטי נמסר לעורכי דין פרטיים.
השיא הגיע כאמור בסוגיית הגיוס, כאשר בהרב-מיארה הודיעה לראש הממשלה בנימין נתניהו כי מבחינה משפטית לא ניתן לקבל מצב בו ביד אחת הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים - וביד השנייה מקדמת חקיקה שלא מבוססת על נתונים ביטחוניים עדכניים למלחמה הרב-זירתית.
בחודש שעבר נשאה בהרב-מיארה דברים בכנס לשכת עורכי הדין, בהם כינתה את התנהלות הממשלה "רפורמה שקטה". כזו שמנסה לנטרל את הבלמים על הכוח השלטוני שלא בדרך של חקיקה אלא בפירוק דרכי העבודה הרגילות והתקינות. לדבריה, ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף, כלומר את הייעוץ המשפטי, מלהתריע על הבעייתיות בעמדת הממשלה בעניין הגיוס. בהרב-מיארה האשימה את הממשלה כי התנהלותה מהווה המשך של הרפורמה המשפטית שנועדה להסיר בלמים ואיזונים מכוחו של השלטון.
"כרטיס אדום לממשלה"
מומחים למשפט חוקתי מתארים את החשיבות של פסק הדין של בג"ץ בסוגיה זו. "פסק הדין מחזק את היועמ"שית אל מול הממשלה, ויש חשיבות לכך שהוא ניתן פה-אחד", אומרת פרופ' תמר הוסטובסקי-ברנדס, מומחית למשפט חוקתי מהמכון למחשבה ישראלית. "לצד הפסיקה ההיסטורית בנוגע לסוגיית הגיוס, בית המשפט גם מספק אמירה חשובה בנוגע לייצוג נפרד של הממשלה בפני בג"ץ - 'ייצוג נפרד אין משמעו ייעוץ נפרד', קובע פסק הדין. המשמעות היא שגם כשהיועמ"שית אישרה ייצוג נפרד, בתקופה שעד למתן פסק הדין, העמדה המשפטית של היועמ"שית לגבי פרשנות הדין היא זו שממשיכה להיות רלוונטית עבור הממשלה. זו לא סמכות שעוברת לעורך הדין הפרטי שמייצג את הממשלה בבית המשפט".
ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר כי "בג"ץ הבהיר פה-אחד: בסוגיית מעמד היועצת המשפטית לממשלה אין מחנות בבית המשפט העליון. אם היה ספק לעניין היקף סמכותה להחליט אם להתיר לממשלה ייצוג נפרד, בית המשפט ביטל את הספק, וברור מדוע: אם הממשלה תוכל על דעת עצמה לקבל ייצוג על-ידי עורך דין חיצוני מטעמה - לא רק שייפגע מעמד היועצת המשפטית לממשלה, גם לא ניתן יהיה לקיים את עיקרון כפיפות השלטון לחוק".
לדבריו, "בית המשפט העליון הוציא כרטיס אדום לממשלה בניסיונה לפגוע במעמד היועצת המשפטית לממשלה. באופן נחרץ ובאחידות-דעים לא שכיחה על רקע מגוון הדעות השיפוטיות בו, בית המשפט הגן על שלטון החוק ועל שומרת סף חשובה שלו - היועצת המשפטית לממשלה".