איור: גיל ג'יבלי
דודי רזניק, אסטרטג הריביות של בנק לאומי, עונה על שאלת השבוע
רמת המחירים בישראל עברה דרך ארוכה מאז שיאה האחרון, בינואר אשתקד, אז האינפלציה הגיעה לשיא של 5.4%. דודי רזניק, אסטרטג ריביות בבנק לאומי, אומר לגלובס כי "האינפלציה ירדה בצורה די רציפה לאורך השנה וחצי האחרונות, בתחילת 2024 נכנסנו אל תוך יעד היציבות של בנק ישראל ולאחרונה הגענו לשיעור של 2.8%, כעת אנו צופים יציבות יחסית שתביא את המדד סביב הגבול העליון של היעד".
● שאלת השבוע | האם מחירי הדירות ימשיכו לעלות?
● שאלת השבוע | האם סקטור הביטחון העולמי מעניין להשקעה, ואיך נחשפים אליו?
● שאלת השבוע | האם עדיין יש עיכובים בשרשראות האספקה ומהן ההשלכות?
שיעור האינפלציה אומנם נמצא בתוך יעד היציבות של בנק ישראל (בין 1% ל־3% בקצב שנתי), מה שלכאורה מאפשר הורדת ריבית בטווח הקרוב, אך בשני המדדים האחרונים חלו הפתעות יוצאות דופן שהוציאו את התחזיות מאיזון: במדד אפריל הנתונים הפתיעו לרעה את השווקים והראו עלייה חדה ברמת המחירים. במדד מאי דווקא חלה הפתעה לטובה, כאשר האינפלציה עלתה לשיעור של 2.8% בלבד, לעומת 3% ומעלה שנחזו בשווקים.
חוסר הוודאות מעיב על התחזיות
רזניק מסביר שהתקופה הנוכחית מלאה בחוסר ודאות. "בראש ובראשונה אנחנו עדיין תחת מלחמה", הוא אומר. "בהתחלה היא גררה מהלכים דיפלציוניים שתרמו להורדת מחירים, אך כעת הם יותר אינפלציוניים, כלומר גורמים בחזרה למדד לעלות". בתחילת המלחמה, מצב הרוח הלאומי היה ירוד והצריכה הפרטית ירדה בשיעור דו־ספרתית. עם זאת, כעבור מספר חודשים הצרכן הישראלי התאושש והצריכה הפרטית חזרה לעלות.
למרות הקושי בלחזות את מצב המשק בסוף השנה, בלאומי צופים כי המדד ימשיך להתמתן, ויגיע לרמה של כ־2.5% בסוף 2024. בנק ישראל הראה לאחרונה כי ממוצע התחזיות בשוק לאינפלציה בעוד שנה עומד על 2.9%, כך שתחזית בנק לאומי נמצאת בטווח האופטימי של התחזיות.
סיום המלחמה יביא להתחזקות השקל
אך עדיין, קיימים סיכונים לתחזית של בנק לאומי ושאר הכלכלנים בשוק, בעיקר בגזרה הביטחונית. "הסיפור הגיאופוליטי הוא נדבך מרכזי כמובן, שמעיב על היכולת לערוך תחזיות", מסביר רזניק.
עם זאת, המלחמה יכולה לתרום גם להורדת מחירים. "האפקט הדומיננטי יהיה לפי דעתנו הביקושים, שצפויים להיחלש בתקופה הקרובה ולתרום להתמתנות האינפלציה". נוסף על כך, תרחיש אופטימי, קרי, סיום המלחמה, יביא לפי רזניק להתחזקות השקל, שתביא בתורה לירידה של מחירי היבוא לישראל.
התנודתיות של סעיף הטיסות לחו"ל
ויש גם סיכון אחר לתחזיות, שנראה כמעט טכני, אבל הוא בעל השפעות מרחיקות לכת על היכולת של הכלכלנים לצפות את הצעד הבא של המדד. אחת הסיבות המרכזיות לכך שהחזאים פספסו את האינפלציה גם לחודש אפריל וגם לחודש מאי היה סעיף אחד: מחירי הטיסות לחו"ל.
הסעיף שמודד את הוצאות הנסיעות לחו"ל והטיסות בארץ ירד ב־7.4% במאי, וכאשר מסתכלים על פירוט מרכיביו, מגלים שרכיב הטיסות וההפלגות הוא זה שהטה את הכף: הוא ירד בלא פחות מ־14.7%, לאחר שבחודש אפריל הוא זינק ב־18.7%.
התנודתיות החריגה בסעיף הטיסות לחו"ל החלה בספטמבר 2023, אז הלמ"ס שינתה את המתודולוגיה לחישוב הסעיף. לפני כן, המדד חושב באמצעות פנייה לחברות התעופה ולקיחת מחירי הטיסות מהן. משקל השינויים חושב בהתאם למשקלי חברות התעופה וליעדי הטיסה של רשות שדות התעופה. אך לדברי הלמ"ס, באמצעות שיטה זו לא נאספו מחירים של הזמנות טיסות אונליין וסוגי טיסות מובחנים כמו לואו קוסט. לכן, הוחלט בלשכה להתחיל לאסוף באופן ישיר את מחירי הטיסות מהאינטרנט, במספר מרווחים לפני ההמראה.
ב"ניסויים" קודמים של הלמ"ס בשינויי מתודולוגיה, הם נהגו לעדכן את השוק בתוצאותיהם טרם הכנסת המתודולוגיה החדשה, דבר שלא נעשה הפעם.
"הסעיף הביא להתמתנות חדה בנתונים האחרונים לאחר שהתחזיות ציפו שימשיך לעלות" אומר רזניק. הסיכון להפתעות בסעיף זה, גבוהות ויכולות להשפיע על הנתון הסופי.
*** גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם