גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השעה דוחקת: איך נאכפת חובת הדיווח על פגיעות מיניות בקטינים?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף קרן ידידות טורונטו: חובת הדיווח על פגיעות מיניות בקטינים

כיתה ריקה. ילדים חשפו לראשונה את הפגיעה שלהם למבוגר מחוץ למשפחה, כמו גננת, מורה או יועצת בית ספר / צילום: Shutterstock
כיתה ריקה. ילדים חשפו לראשונה את הפגיעה שלהם למבוגר מחוץ למשפחה, כמו גננת, מורה או יועצת בית ספר / צילום: Shutterstock

 

 

אחת מהשלכות המלחמה היא הגבלת הניידות וצמצום שטח המחיה של ישראלים רבים בכל רחבי הארץ. השהות הארוכה במרחבים מוגנים, אכלוס יישובים שלמים בבית מלון, הצטופפות של משפחות בחדר בודד - במשך תקופה ממושכת אזרחי ישראל נאלצו להתמודד עם הסתגרות, צפיפות ודוחק שלא היו מוכרים להם לפני כן. 

המוניטור | איפה הממשלה הייתה במלחמה? "המוניטור" במעקב מיוחד
המוניטור | מהפכת הענן הממשלתי: הפוטנציאל אדיר, המימוש רחוק

כל זה יוצר קרקע פורייה לפגיעות מיניות בילדים. לא בכדי הנושא עלה לדיונים בכנסת - והממשלה אף מינתה גוף ממשלתי חדש שיפקח על מוגנות ילדים ונוער במתחמי המפונים. אך גם אם התופעה מוחרפת כעת, היא לא חדשה. לכן, זו הזדמנות טובה לנצל את הזרקור שמופנה כלפי ההתמודדות עם הנושא ולבחון איך נראה הטיפול הממשלתי ארוך־השנים בילדים נפגעי תקיפה מינית.

מדובר, כמובן, בסוגיה רחבה מאוד ומפאת קוצר היריעה לא נוכל לעסוק במגוון ההיבטים שלה. לכן, בחרנו הפעם להתמקד בחוליה הראשונה בשרשרת: הדיווח. זה אומנם רק השלב הראשון, אבל הוא קריטי. מחקרים וסקרים מהעולם מעריכים שאחוז החשיפה של פגיעה מינית בילדות קטן מאוד ועומד על 25%-16% בלבד מהמקרים שמתרחשים בפועל. ממה זה נובע? איך פותרים את הבעיה? ומה עושה הממשלה בעניין?

 

מה שלא יודעים

באופן כללי, ככל שילדים נפגעים בגיל צעיר יותר יש יותר עיכוב בחשיפה, והנתונים גם מראים שבנים מתעכבים בחשיפת הפגיעה יותר מאשר בנות. בנוסף, ככל שהפגיעה בילד או בילדה חמורה יותר, תדירה יותר ומתבצעת על־ידי אדם קרוב יותר - גדל הסיכוי שיהיה עיכוב בחשיפה.

מחקרים מראים שיש חסמים רבים לחשיפת הפגיעה, ביניהם תפיסת הילדים שהמבוגרים לא יבינו ולא יתמכו בהם. ידוע שאחד התמריצים לחשיפה אצל ילדים הוא התגובה החברתית שהם צופים לחשיפה, וכאשר הם צופים חוסר תמיכה והבנה זה יכול לפגוע בסיכוי שיחשפו את הפגיעה. עוד גורמים שמחלישים את היכולת של ילדים לחשוף את הפגיעה הם החשש מפגיעה נוספת, חשש לאובדן תמיכה מצד בני משפחה והסביבה, תחושת בושה והרס למוניטין שלהם ושל משפחתם, פחד מפגיעה פיזית עקב החשיפה ופחד מההשלכות לגבי האדם שפגע בהם.

מחקרים אחרים מצאו שגם במקרים בהם יש ראיות לפגיעה, ילדים רבים לא מצליחים לחשוף פגיעה מינית במהלך ראיונות חקירה. יש מקרים בהם בכלל יכחישו שאי־פעם קרתה וגם במקרים שהם בהתחלה מודים בכך - במקרים רבים הם חוזרים בהם מהודאתם. מנתוני מחקר שנערך ב־2014 עלה שמתוך ילדים שנדגמו מקרב אלה שהגיעו לחקירת ילדים, מחצית בחרו לחזור בהצהרתם שנפגעו בתוך ימים ספורים. הם ביקשו למחוק את עדותם, התעקשו ששיקרו והסבירו בפתיחות על הסיבות למשיכת הצהרתם. הם הסבירו לחוקרים כי פחדו מההשלכות על עצמם, על סביבתם ועל משפחתם בעקבות החשיפה וביקשו למחוק כל מה שאמרו.

 

בנוסף, לפי אותו מחקר, ילדים שהגיעו לחקירת ילדים חשפו לראשונה את הפגיעה שלהם למבוגר מחוץ למשפחה שלהם, בעיקר אנשי מקצוע כמו גננת, מורה או יועצת בית ספר. כל אלה מעידים על הלחצים האדירים שמופעלים על הילדים מצד המשפחה או הסביבה שלהם. בקהילות שבנויות באופן מסורתי יותר, אפשר להיווכח במקרים שבהם ראשי קהילות מפעילים את כוחם כדי למנוע טיפול בפגיעה, המשפחה תמצא עצמה מנודה, ילדי המשפחה לא ימצאו שידוך ואב המשפחה יאבד את עבודתו. המחקר מדגיש את החשיבות הגדולה של תגובת המשפחה, הסביבה והתרבות שהילד מגיע ממנה ויכולתה להשפיע על חזרתו של הילד בהודאה שקרה לו משהו.

הפרשה שיצרה הד אדיר

ונאמר כבר עכשיו: כבר מאז היווסדה, מדינת ישראל שמה דגש על הדאגה לשלום הילדים. אז, הנושא התעורר בעיקר סביב קליטת ילדים יתומים אחרי מלחמת העולם השנייה. כבר במהלך שנות ה־50 החלו לדבר על "ילדים בסיכון", אם כי המונח שימש בעיקר בהקשרים של תנאי מחייה של ילדים ופחות בהקשרים של התעללות. הוועדה הציבורית הראשונה לבחינת אלימות במשפחה קמה בשנות ה־80 בראשות עו"ד יהודית קרפ (המשנה ליועץ המשפטי לממשלה) והיא המליצה על מנגנוני הרתעה לביצוע עבירות נגד ילדים.

אבל העניין פרץ לסדר היום רק לאחר פרשת מותה של מורן דנמיאס. באוקטובר 1988, הובהלה מורן בת ה־3 לבית החולים, כשהיא חסרת הכרה. בזמן האשפוז, התגלה שמורן עברה התעללות פיזית ומינית קשה ומתמשכת מצד דודה. לא זו בלבד, אלא התברר רבים ידעו על הפגיעה הקשה, ביניהם הוריה, שכניה, חברים ואפילו הגננת שלה. לאחר חמישה חודשי אשפוז בבית החולים, מורן הלכה לעולמה.

פרסום הסיפור יצר הד ציבורי אדיר - שהביא במהירות להקמה של ועדה ציבורית. חלק מהמלצות הוועדה היו להרחיב את חובת הדיווח ולהשית ענישה על אי־דיווח על התעלוות והזנחה בילדים. בעקבות המלצות הוועדה, נחקק חוק חובת הדיווח - שהוא למעשה תיקון מספר 26 לחוק העונשין המכונה "חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע".

חוק חובת דיווח

החוק קובע שאם לאדם יש חשד סביר כי קטין או חסר ישע נפגע בידי אחראי עליו או על־ידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לשירותי הרווחה או המשטרה. החוק מטיל אחריות מוגברת על אחראים על הקטין ועל אנשי מקצוע מסוימים: רופא, אח, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה־רפואי וכן מנהל או איש צוות במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.

ולחובה הזו יש משמעות. למעשה, אי־דיווח על חשד בפגיעה בילדים הוא עבירה פלילית בישראל. העונש האפשרי על אדם שלא מדווח יכול להיות של עד שלושה חודשי מאסר ועל אנשי מקצוע - עד שישה חודשים. האם אכן נעשה שימוש בכלי הזה? למען האמת, קשה לדעת. אין הרבה מידע על העמדה לדין על אי־דיווח, אך נייר עמדה משנת 2012 העלה שהענישה כאן כמעט לא קיימת. הוא מצא שב־2011 היו רק 12 פסקי דין בהם הוגש כתב אישום על הפרת חובת דיווח על קטינים, כאשר ב־10 מהם הייתה הרשעה אך לא ניתן העונש המירבי.

 

דו"ח עדכני יותר, מ־2020, מצא 16 פסקי דין בלבד על רקע הפרת חובת הדיווח כאשר ברובם (11) היו אלו הורי קטינים נפגעים שהואשמו באי דיווח. מתוך מקרים אלו הושגה הרשעה ב־14 תיקים, והיא עמדה בנוסף להרשעות אחרות של התעללות, אלימות או הזנחה. סקר של מיזם מהל"ב משנת 2018 העלה כי רק 45% מהציבור בישראל מודע לחובתו לדווח על חשדות להתעללות בילדים וכי שליש מהנשאלים היו עדים לפגיעה בילד - אך רובם (60%) בחרו שלא לדווח על כך לרשויות.

אבל החוק יוצר בעיות אחרות. החוק מתיר לאדם המדווח את החופש לבחור אם לדווח למשטרה או לעובד סוציאלי לחוק הנוער, אך אחד מסעיפיו נותן למשטרה את הכוח לפעול ללא תיאום עם עובד סוציאלי לחוק הנוער במקרים בהם נדרשת פעולה מיידית - כאשר מקרים אלה לא מוגדרים. הקושי הוא שלעתים יש נטייה לחשוש שהמשטרה פועלת מבלי להחשיב תמיד את טובת הילד ומבלי לערב את הרווחה - מה שעלול להוביל דווקא לפגיעה בילד. לכן, גורמים בתחום מאמינים שאנשים רבים נמנעים מדיווח למשטרה על חשד לפגיעה מינית בקטינים.

לממשלה אין מידע

סוגיית הדיווח קשורה קשר הדוק לסוגיית המידע. לכן, כדי שגופי השלטון יוכלו ליישם את חובת הדיווח, הם חייבים לדאוג לאיסוף מידע ולהפקתו. אלא שמתברר שמשרדי הממשלה מקבלים במבחן זה ציון "בלתי מספיק". המרכז להעצמת האזרח וקרן ידידות טורונטו טרחו לחפש נתונים בעניין והגישו בקשות חופש מידע למשרדים השונים.

והממצאים? מאכזבים. הניסיון לדלות מידע על היקף הדיווחים על פגיעות מיניות בקרב קטינים ועל הטיפול בהם מעלה כי המשרדים אינם אוספים מידע באופן שיטתי נתונים חיוניים לתכנון מדיניות, כמו המגזר של המדווחים או של הילדים שחשוד שנפגעו. חלק, אומנם, מסיבות מבניות - למשל, האפשרות לדיווח אנונימי למוקד השירות של משרד הרווחה מקשה על איסוף הנתונים.

אבל חלק גדול מסיבות שקשה הרבה יותר לקבל, כמו היעדר מדיניות אחידה ומחייבת לגבי אופן איסוף הנתונים. לדוגמה, נתוני משרד החינוך על המחוז החרדי. למשרד החינוך יש נתונים מלאים רק על הזרמים הממלכתי, הממלכתי־דתי והממלכתי־חרדי. היות שרק חלק קטן של הילדים החרדים לומדים בחינוך הממלכתי־חרדי, יוצא שלמשרד החינוך אין נתונים על פגיעות מיניות בקרב רוב רובם של התלמידים החרדים (אבל עדיין קיימת האפשרות שדיווחים כן מועברים ישירות לרווחה או למשטרה).

פער גדול ביישום

כדי לעמוד בחובת הדיווח ולשפר אותה, מנכ"לי משרדי ממשלה שאמונים על העסקתם של אנשי מקצוע רלוונטיים (משרדי הבריאות, החינוך והרווחה) הפיצו חוזרים רבים שמנחים ביתר פירוט כיצד ליישם את חובת הדיווח במסגרות השונות. חוזרי המנכ"ל קובעים שיש לערוך הכשרות תקופתיות בנוגע לאיתור וזיהוי ילדים נפגעים ושיש להעלות מודעות לנהלי הדיווח. אבל הממשלה לא מפרסמת נתונים על קיומן בפועל של הכשרות הללו - וככל הנראה אין גורם ממשלתי שמתכלל זאת ברמה הלאומית. מעבר לזה, לא נמצאו כלל החלטות ממשלה בנושא חוק חובת הדיווח במהלך עשר השנים האחרונות, אבל כאן ייתכן שהצורך מצומצם יותר בשל הפירוט הקיים בחוזרי המנכ"ל.

לפי המידע ממשרד החינוך, יש נהלים ברורים על החובה להעביר הכשרות לצוותים חינוכיים ומתבצעות פעולות על־ידי השירות הפסיכולוגי־חינוכי במשרד על־מנת להנגיש את החובה ואופן הדיווח על חשד לפגיעה בילדים. ואולם, לא נמצא או התקבל מידע על בדיקה מסודרת האם הכשרות אלו נעשות בפועל. גם כאן, רבים מנתוני המשרד לא מתכנסים ויש קושי בהבנה שלמה של הנתונים.

ומה קורה עם הדיווחים שכן מגיעים? מתברר שיש פער גדול מאוד בין כמויות הדיווחים שמגיעים לעובדים סוציאליים בגין חשד לגפיעה מינית בילדים לבין מספר התיקים שנפתחים בגין אותו החשד (ראו תרשים). הפער נובע מסיבות רבות, כאשר אחת מהן היא שלעובד הסוציאליים גם דיווחים בגין פגיעה מינית של ילדים מזרים. דיווחים אלה לא כלולים בחוק חובת הדיווח ובמקרים הללו עובד סוציאלי יכול להימנע מפנייה למשטרה אם הורי הילד לא מעוניינים בכך. סיבה נוספת היא שלא כל הפניות לעובד סוציאלי לחוק הנוער מתאימות לטיפול משטרתי אלא לתוכנית טיפולית.

אז מה אפשר לעשות?

על בסיס הניתוח והמעקב אחר הטיפול הממשלתי בסוגיה, המרכז להעצמת האזרח וקרן ידידות טורונטו ניסחו מספר המלצות במטרה לשפר את הדיווח על פגיעות מיניות בקטינים:

1. גוף מתכלל: מינוי גוף מתכלל שירכז את הנתונים מכלל הגופים עליהם מוטלת אחריות במסגרת חוק חובת הדיווח ולוקחים חלק ביישומו. הגוף יוכל לגבש מדיניות מותאמת לצרכים ולפערים בשטח, לקיים פיקוח שוטף על הכשרות אנשי המקצוע ולסנכרן בזמן אמת בין הגופים השונים המטפלים בחשד לפגיעות, באופן שיאפשר פעולה מהירה להפסקתן.

2. סטנדרט אחיד: יצירת סטנדרטיזציה באיסוף הנתונים על חובת הדיווח בכלל גופי הממשל הרלוונטיים, לרבות נתונים שלא נאספים כיום כמו הקבוצה החברתית אליה משתייך הנפגע, אזור מגוריו ומאפייני המדווח.

3. הכשרות מקצועיות: קיום הכשרות מקצועיות באופן סדיר לכלל אנשי המקצוע הרלוונטיים, לרבות קיום מאמץ מיוחד במוסדות החינוך החרדיים, תוך הנגשה תרבותית והתאמה לצרכים.

4. העלאת מודעות: השקת קמפיין ארצי להעלאת מודעות בקרב הציבור הרחב לחובת הדיווח על פגיעות מיניות בקרב קטינים.

5. נתונים ציבוריים: פרסום שיטתי וציבורי של נתונים מעובדים ומאוחדים מכלל הגורמים הרלוונטיים.

לדעת המרכז להעצמת האזרח וקרן ידידות טורונטו, כל אלו בכוחם להעלות את המודעות לחובת הדיווח על הציבור ואנשי מקצוע בפרט, לייצר תשתית ידע שתאפשר קידום צעדי מדיניות יעילים, לייצר קטיעת פגיעות באיבן והצלה של ילדים רבים ולבסוף לייצר הרתעה לפוגעים עתידיים אשר ידעו כי יותר ויותר מקרי פגיעה לא נשמרים יותר בסוד, ופגיעה סופה להתגלות ולהיות מטופלת.

עוד כתבות

שרון רביד, מנכ''לית ויריליטי / צילום: מיכל בנדק

המנכ"לית שרוצה לטפל באחת הבעיות שהכי מטרידות גברים

כשמנכ"לית ויריליטי מדיקל, שרון רביד, נדרשה להעביר את מוצר הסקס-טק שלה מהניסויים הקליניים לשלב המסחרי, היא הייתה צריכה להבין איך פונים לגברים עם בעיות בתפקוד המיני ● מה אפשר ללמוד מההצלחה של ויאגרה, ומה הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלה?

לשכת ההוצאה לפועל / צילום: רשות האכיפה והגבייה

עלייה במספר התיקים בהוצאה לפועל: באיזו עיר מספר החייבים הוא הגבוה ביותר?

מנתוני רשות האכיפה והגבייה עולה כי בסוף שנת 2023 היו במערכת ההוצאה לפועל 562,996 חייבים - עלייה של 5% לעומת 2022 ● בת ים בולטת עם השיעור הגבוה ביותר של חייבים מבין הערים הגדולות ● אילו ערים נוספות ברשימה?

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדלק חזרו לעלות: כמה תשלמו על ליטר החל ממחר?

לפי הודעת משרד האנרגיה, מחיר ליטר בנזין יעלה ל-7.56 שקלים בלילה שבין ראשון לשני ● ההתייקרות מגיעה לאחר שבחודש יוני נרשמה ירידת מחיר ראשונה של הדלק מאז תחילת 2024

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

פינוי-בינוי באילת: אאורה נבחרה להקים 700 דירות

במסגרת הפרויקט ייהרסו 128 דירות ישנות במתחם צופית באילת, ובמקומן יוקמו 700 דירות חדשות, שטחי מסחר ומבני ציבור, בכפוף לאישור תוכנית מפורטת למתחם ● בין היתר יקבלו הדיירים מענק בסך 30 אלף שקל לכל דירה

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

יש לכם 100 אלף שקל פנויים? המדריך למשקיע לטווח הקצר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

כשמגיעים לטווחי השקעה קצרים של שנה או שנתיים, האפשרויות מצטמצמות - מומחים ממליצים על מכשירי ההשקעה המתאימים ● תופעה חדשה יחסית בארה"ב תופסת תאוצה - תעודות סל ממונפות על מניה בודדת ● ארבע מניות בת"א 35 אחראיות על העליות בו ● וגם: למה ההצלחה של אנבידיה היא הבעיה של שוק המניות

עופר גלבוע / צילום: שלומי יוסף

עופר גלבוע רכש חברת תעופה שעמדה בפני פשיטת רגל. היום היא שווה כמיליארד דולר

את חברת ק.א.ל הכושלת רכש גלבוע, לשעבר בכיר בענף הטקסטיל, תמורת כ־10 מיליון דולר בלבד: "הייתי המשוגע היחיד שהסכים לקנות חברה עם מטוס אחד, שנותר לו חודש לטוס" ● לאחר שהקורונה והאיום החות'י הזניקו את מחירי התובלה האווירית, היא נמצאת במקום שונה לגמרי עם הכנסות של כ-800 מיליון דולר בשנה ורווחיות גבוהה, הנובעת מהתמחות בהטסת מטענים מיוחדים

הגוש הגדול בשדה דב / צילום: איל יצהר

אחרי 50 שנה: כך תתחלק הקרקע היוקרתית בין 1,700 הבעלים

ביהמ"ש צפוי לאשר את מתווה חלוקת הזכויות בקרקעות ברובע שדה דב בת"א, מהלך שיאפשר הקמת 2,700 דירות ואלפי מ"ר תעסוקה ומסחר ● בכך יבוא לסיומו פירוק השיתוף של הגוש הגדול

צבי סוכות, הציונות הדתית / צילום: יאיר דב

כמה בעלי פטור ניתן להחזיר לשירות מילואים, ולמה זה תהליך כל כך מסובך?

השחיקה של חיילי המילואים מביאה צורך לחפש מקורות נוספים לכוח אדם ● בזמן שרבים מעוניינים להשלים זאת באמצעות גיוס חרדים, אחרים מציעים לגייס בעלי פטור משירות זה ● בפועל, השליטה של צה"ל בנתונים לגביהם לא ברורה, וגם מי שמנסים לחזור ולשרת נתקלים בקשיים ● המשרוקית של גלובס

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

קרן הפנסיה סירבה לשלם לחולה בסרטן. מה קבע ביהמ"ש?

אב הגיש תביעת מזונות לביהמ"ש לענייני משפחה, אך גרושתו טענה כי הוא מחויב בתשלום מזונות ולכן אינו יכול להגיש בקשה כזו ● עיריית אשקלון פיגרה בתשלומים לקרן הפנסיה, והקרן סירבה לשלם קצבה לחולת סרטן ● ואדם שמכר לשותפו בחברה את מניותיו טען להסכמה בע"פ לרכוש אותן בחזרה ● 3 פסקי דין בשבוע

מחלקת גנרטורים בחנות / צילום: Shutterstock

רכישת הגנרטורים זינקה: כל מה שכדאי לדעת לפני שרצים לחנויות

ההתבטאויות על יכולת וייצור אספקת החשמל בישראל בעת מלחמה עתידית מעלות סימני שאלה לגבי החלופות ● גלובס מציג את ההבדל בין גנרטור לתחנת כוח, איך לדעת מה ההספק הרצוי, ומה טווח המחירים בשוק

ג׳ף מלנסון / צילום: באדיבות המצולם

איך בונים אסטרטגיה של חדשנות בעסקים משפחתיים

ג'ף מלנסון, מומחה לחדשנות בעסקים משפחתיים מפירמת LGA, שיהיה הדובר המרכזי בכנס גלובס בנושא, מסביר איך חברות משפחתיות צריכות לפעול כדי לאמץ טכנולוגיות AI. ומה אפשר ללמוד מהמקרים של הניו יורק טיימס ונינטנדו?

סונאק (מימין) ומקרון. בהפרש של שבועיים, על אף כל הסקרים, קראו לבחירות בזק / צילום: Associated Press, Kin Cheung

שחקני הפוקר שהוליכו שולל רק את עצמם

שני טכנוקרטים צעירים מבריקים ויהירים מקרבים את הדמוקרטיה הליברלית בצרפת ובבריטניה אל חורבנה ● מה אומר אקט התאבדותם על מנהיגים אחרים במשבר?

דן לואב / צילום: Reuters, BRENDAN MCDERMID

המיליארדר דן לואב מצא דרך ליהנות מהעליות בבינה המלאכותית בלי להשקיע באנבידיה

המיליארדר היהודי דן לואב ידוע כמשקיע אקטיביסט מהדור הישן, שלא מפחד להביע ביקורת ולבצע שינויים דרסטיים ● באמצעות האסטרטגיה הזו, הוא הצליח להגדיל את ההון של קרן הגידור שלו מ־3 מיליון דולר ל־7.7 מיליארד ● איך למרות זאת הוא פספס את מהפכת ה־AI, ומה חלקו במאבק נגד סטודנטים פרו־פלסטיניים?

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח פניות הציבור: איזה בנק מטפל בתלונות הכי מהר ואיפה תחכו הכי הרבה?

דוח שפרסם בנק ישראל חושף כי בשנים 2022-2023, כ-130 אלף לקוחות קיבלו החזר מהבנקים, בסכום כולל של 33 מיליון שקל ● מבין כלל התלונות המגיעות לפיקוח על הבנקים, כ-30% נמצאו מוצדקות ● ואיזה לקוחות בנק הכי מרוצים?

הקריה למחקר גרעיני בנגב / צילום: Reuters

דיווח: ישראל השקיעה ב-2023 יותר ממיליארד דולר בנשק גרעיני

לפי התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (ICAN), ישראל השקיעה בשנת 2023 כ-1.1 מיליארד דולר בנשק גרעיני - מעט יותר מפקיסטן וקוריאה הצפונית ● השיאנית העולמית היא ארה"ב, שהיקף ההשקעה שלה בנשק גרעיני בשנה שעברה גדול יותר משל כל המדינות בעלות ארסנל גרעיני גם יחד

ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בקמפיין. אכזב / צילום: Reuters

בריטניה לקראת מהפך: אחרי סקנדל הימורים, אין מי ששם כסף על סונאק

חמישה ימים לבחירות בבריטניה, התמונה ברורה: המפלגה השמרנית עושה ככל יכולתה להפסיד אותן, וללייבור רק נשאר לעמוד מנגד ולגרוף עוד ועוד מושבים בפרלמנט ● שערוריית ההימורים שבה אפילו שר מכהן הימר על הקדמת הבחירות מרמזת איזו תבוסה צפויה בממלכה

העבודה ומרצ הגיעו להסכם על איחוד / צילום: יח''צ

העבודה ומרצ מתאחדות, השם החדש: "הדמוקרטים"

מדובר באיחוד מפלגות מלא, ולא ב"בלוק טכני" שאותו כבר ביצעו המפלגות בעבר • הרשימה החדשה תורכב על ידי בחירות מקדימות, אך יובטח בה ייצוג לאנשי מרצ • סקר מנדטים שנערך בחדשות 12 בשבוע שעבר העלה שהמפלגה החדשה צפויה לזכות ל-11 מנדטים

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

18 חיילי צה"ל נפצעו מנפילת כטב"ם, אחד מהם במצב קשה

הפלסטינים מדווחים שצה"ל תקף מהאוויר "ב-3 פצצות" במחנה פליטים נור א-שמס, וכי מדובר בניסיון חיסול • כוחות צה"ל בלחימה ממושכת במרכז הרצועה, רפיח וסג'עייה • שתי סגירות מעגל מהירות: חיל האוויר תקף חוליות מחבלים ששהו במבנים צבאיים של חיזבאללה • עדכונים שוטפים

מרין לה-פן, היום / צילום: Reuters, Yves Herman

"מקום ראשון": הישג חסר-תקדים לימין הפופוליסטי בבחירות בצרפת

לפי המדגמים, כ-34% מהצרפתים הצביעו לגוש המובל על ידי מפלגת "האיחוד הלאומי" של מרין לה-פן, לעומת 29% שהצביעו לגוש שמאל רחב ו-22% בלבד שהצביעו לגוש המרכז, בראשות הנשיא המכהן עמנואל מקרון ● שיעור ההצבעה בבחירות הללו עקף בהרבה את שיעורי ההצבעה בבחירות קודמות, ועמד על קרוב ל-70%, לעומת פחות מ-48% לפני כשנתיים

סיכום מחצית בשוק המניות / צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מי שהשקיע במניה הישראלית הזו שילש את כספו מתחילת השנה

המחצית הראשונה של 2024 האירה פנים למדדי הדגל בוול סטריט בעוד שבבורסה המקומית התמונה פחות זוהרת ● אילו מניות ישראליות כיכבו בוול סטריט, איזו מניה אכזבה במדד ת"א 125 ומה היה התחום הלוהט בשוק המניות?