גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקרים חדשים מגלים: האם צפייה בטלוויזיה בלילה באמת הורסת את השינה?

במשך השנים האשימו את האור הכחול שבוקע ממכשירים אלקטרוניים בכך שהוא גורם הפרעות שינה, ואפילו התפתח שוק של עשרות מיליוני דולרים לנטרול ההשפעה שלו ● אבל מחקר שפורסם לאחרונה מנפץ כמה מיתוסים על הקשר בין ההיצמדות למסכים בלילה לאיכות השינה, וטוען שלפעמים הם אפילו יכולים לעזור להירדם ● אז איפה בכל זאת הבעיה?

האור הכחול מהסמארטפון / אילוסטרציה: Shutterstock
האור הכחול מהסמארטפון / אילוסטרציה: Shutterstock

שוק המשקפיים שמסננים אור כחול מגלגל היום עשרות מיליוני דולרים בעולם, ואפשר להבין למה. הם נותנים לנו את הלגיטימציה להמשיך להשתמש בטלפון הסלולרי שלנו בכל שעה, ועדיין להאמין שאנחנו שומרים על איכות השינה שלנו.

קיץ של מגפות: כך תיזהרו מגל חדש של קורונה ושל קדחת הנילוס
WSJ | אם לא שדים הם אלה שעושים זאת, מה גורם לשיתוק שינה?
חזית המדע | קשה לכם להירדם בלילה? המחקר שמגלה מה קרה לשינה שלנו

בשנת 2024, מעטים בלבד מצליחים לעמוד בהצלחה בהמלצות "היגיינת השינה", הכוללות בין היתר היפרדות מהמסכים כשעה לפני מועד ההירדמות המיוחל והרחקת הטלוויזיה והטלפון מחדר השינה. מפתה לחשוב שאם נעבור על הכללים אבל נעשה זאת עם משקפי אור כחול או פילטר לטלפון, אנחנו פותרים לפחות חלק מהבעיה.

נדמה שאנחנו קצת עובדים על עצמנו, ומחקר חדש מבקש להוכיח את זה. במאמר סקירה מקיף שפורסם ב-Sleep Medicine Reviews, מכתבי העת המובילים למאמרי סקירה כאלה, מנפצים החוקרים כמה מיתוסים על הקשר בין מסכים לשינה.

השאלה היא לא "מסכים, כן או לא", הם אומרים, אלא איזה מסך, מתי משתמשים בו ולאיזה צורך, וגם מי האדם שמשתמש בו, כי ההשפעה תלויה גם באישיות. וטוב שהסיפור אינו חד-משמעי, הם טוענים, כי בפועל מעטים מצליחים לוותר על גלילת הלילה.

"המסכים הם חלק משגרת השינה שלנו ואינם הולכים להיעלם מהשטח", אומרת לגלובס ד"ר מיכל קהן, פסיכולוגית קלינית וחוקרת שינה בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. קהן היא אחת מכותבות המאמר, בהובלת פרופ' מייקל גרדיסר מאוניברסיטת פלינדרס ומעבדת השינה WINK באוסטרליה. העבודה עליו החלה כאשר הייתה בפוסט-דוקטורט במעבדה של גרדיסר.

לדבריה, נעשו עד היום המון מחקרים שהראו מתאם בין שימוש בסלולרי לבין ירידה בכמות ובאיכות השינה, אבל מעט מאוד מהם מראים את הקשר הסיבתי, או מתארים במדויק את המנגנון שדרכו מתרחשת ההפרעה לשינה. האם יכול להיות שאנשים מושיטים את היד לטלפון כי הם ממילא לא ישנים? אולי הם משתמשים בטלפון כדי לווסת את עצמם ולהגיע למצב שבו הם רגועים מספיק כדי לחזור לישון?

"המטרה שלנו הייתה להבין את הניואנסים של השימוש במסכים האלה ומתוך כך להבין איפה אפשר לשחרר", היא אומרת.

הבדל זניח בין מסך לספר

מאמר הסקירה ממפה את הטענות לגבי האופן שבו סמארטפונים ומסכים עלולים לפגוע בשינה, ואז בוחן את הראיות לכל אחת מהן.

הטענה הראשון שעומדת למבחן היא אותו סיפור מוכר על האור הכחול. "הטענה הייתה תמיד שאנחנו זקוקים לחושך כדי להפריש מלטונין, החומר שמשרה ישנוניות", אומרת קהן. לפי ההיגיון הזה, אור בהיר מאוד ממסכים, בעיקר אור בעל גוונים כחולים, מחקה את פעילות אור היום ולכן מעכב הפרשה של מלטונין וגורם לנו להרגיש עייפים בשעות מאוחרות יותר, וללכת לישון מאוחר יותר. אלא שעוצמת האור הנפלט מהטלפון, אפילו כשהוא מכוון היישר לתוך העין, היא נמוכה בכמה וכמה סדרי גודל מעוצמת האור שאנחנו פוגשים בחוץ. "עוצמת האור מהטלפון היא משהו כמו 100 לקס ובחוץ אולי 5,000 לקס, אלה סדרי הגודל", מבהירה קהן.

 

מחברי המאמר מצאו פרדוקס: שימוש במסכים שעה לפני השינה אכן גורם להפרשה נמוכה יותר של מלטונין, בהשוואה לקריאה בספר פיזי, אבל מרגע שהנבדקים הניחו את הספר או את המסך ושמו את הראש על הכרית, לקח להם כמעט אותו זמן להירדם. ההבדל בחלק מהמחקרים היה דקה, בחלק שלוש דקות, ובאחרים דווקא קבוצת הנבדקים שנחשפו למסכים נרדמו מהר יותר.

כאשר השוו בין חשיפה של חמש שעות למסך לחמש שעות ללא מסך, אומנם נמצא הבדל של 10 דקות בזמן ההירדמות לרעת משתמשי המסך, אבל אפילו ההבדל המובהק סטטיסטית הזה לא נחשב בעל משמעות קלינית. מבחינת רופאי שינה, רק דחייה של 20-30 דקות בזמן השינה נחשבת הפרעת שינה.

הטלוויזיה נקייה מאשמה

נניח רגע לאור הכחול. ההנחה השנייה הייתה שגירויים מהמסכים עלולים להיות מעוררים וכך להפריע לשינה. המחקר לא מצא את ההשפעה הזאת, "אלא אם כן מדובר בתוכן מעורר במיוחד, לדוגמה תוכן מכעיס או תוכן שמאוד מפעיל אותנו", אומרת קהן. כך, למשל, אם אנחנו מתווכחים עם מישהו בטוויטר שמאוד מרגיז אותנו רגע לפני השינה, או משחקים במשחק שדורש ריכוז וכל ניצחון או הפסד מרגשים אותנו, יכולה להיות לכך השפעה. אם אנחנו רואים פרק מסדרה חמודה או מצחיקה, לא תהיה לזה השפעה על השינה.

"הטלוויזיה בכלל לא בעייתית לפני השינה", אומרת קהן. "המטה-אנליזה שלנו משחררת אותה מאשמה לגמרי, אלא אולי אם היא ממש בתוך חדר השינה, או אם צופים בה בתוכן מאוד מפחיד או מרגיז". למעשה, באחד המחקרים שבהם הושיבו את הנבדקים לצפייה של שעה בטלוויזיה לפני שעת השינה הרגילה שלהם, 30% נרדמו תוך כדי הצפייה אף שאפילו לא התכוונו ללכת לישון.

מחקר נוסף השווה נבדקים שמחציתם שיחקו במשחק וידיאו לפני השינה ומחציתם ראו סרט מרגיע, ההבדל הממוצע בזמן ההירדמות היה 10 דקות, לטובת הטלוויזיה.

בעיית FOMO בשינה

ומה קורה כשמכניסים את הטכנולוגיה לחדר? אז מתחילות הבעיות. במחקר מ-2003 דווח שכ-43% מבני הנוער מתעוררים לפחות פעם בחודש באמצע הלילה מהתראה בטלפון, ו-11% פעם בשבוע. מאז, סביר להניח שהמספרים הללו עלו. סקירת המידע על הודעות טקסט מצאה ש-70% מבני הנוער שולחים לפחות הודעת טקסט אחת בשבוע בין עשר בלילה לשש בבוקר. הרוב המוחלט של בני הנוער מחזיקים את הטלפון לידם במהלך הלילה, ואלה ביניהם שאמרו שאינם מכבים התראות בלילה דיווחו גם על קושי בהירדמות והתעוררויות מרובות. נראה שמדובר בהפרעת שינה נרכשת.

"יש מתבגרים שככה הם ישנים, עם הצצות נוספות בטלפון עד שתיים בלילה. המוח נאחז בזה למרות שאנחנו רוצים לישון", אומרת קהן. כלומר, הבעיה שלנו היא לא האור הכחול, אלא ה-FOMO, ההרגשה שקורה משהו בטלפון שהיינו צריכים לדעת, שאינה מניחה לנו להירגע.

פרופ' נירית סופר-דודק מאוניברסיטת בן גוריון, שחוקרת את מצב התודעה בזמן השינה, ולא הייתה קשורה למחקר זה, מחזקת את ההשערה שייתכן שמצב התודעה שלנו בזמן השינה משתנה כאשר אנחנו יודעים שהטלפון נמצא לידנו.

 

יש הבדל ב־FOMO בין מי שהטלפון איתו בחדר השינה לבין מי שהטלפון שלו מחוץ לחדר? אני יכולה לדמיין מצב שבו השינה מופרעת יותר דווקא משום שאני מרגישה שיש משהו בטלפון, ואני אפילו לא יכולה לבדוק.
סופר-דודק: "זה עניין של תפיסה. מי שעבורו להרים את הטלפון בלילה זו אפשרות, אז השינה שלו תופרע. מי שיודע שאין מצב שהוא יביט בטלפון בלילה, פחות משנה לו היכן הוא. זה כמו ההבדל בין הידיעה שצריך לקום בלילה לתינוק, לבין הידיעה שהיום מישהו אחר קם - רמת הדריכות בשינה היא אחרת. הוצאת הטלפון מחדר השינה היא אמירה שאנחנו לא מתכוונים להביט או לענות בלילה".

זמן מסך מחליף זמן שינה

הקשר הכי עמוק שנמצא בסקירת המחקרים בין חשיפה למסכים לשינה הוא העובדה הפשוטה שזמן המסך מחליף זמן שינה. "אנחנו מדברים על המצב השכיח שבו אמרתי לעצמי שאלף לישון ב-22:30, והנה ראיתי עוד ועוד פרק ומפה לשם שתים עשרה בלילה", אומרת קהן. "זה בעינינו המנגנון הנפוץ ביותר כנראה. אותם אנשים הפרישו מספיק מלטונין, הם עייפים, אבל הטכנולוגיה מחזיקה אותם ערים כי היא כל כך מושכת.

"המנכ"ל של נטפליקס צוטט כאומר שהאויב הכי גדול שלו זה שינה. הם רוצים יותר מהזמן שלנו והם יעשו כל מה שאפשר כדי לקבל אותו".

כלומר, הם דופקים לנו את השינה בכוונה?
"בכוונה מוחלטת, וגם מודים בזה".

במחקר התברר שהדבקות בתוכן למרות העייפות יכולה לאחר את שעת השינה בפועל ביותר משעה שלמה בכל לילה. זהו נתון מובהק סטטיסטית, אבל גם מאוד משמעותי קלינית.

אז מה לגבי הכיוון השני, שבו אנשים נעזרים בטכנולוגיה כדי לישון?
קהן: "קודם כול חשוב לזכור שמסכים הם לא הדבר היחיד שגורם לנו הפרעות שינה. יש מגוון של גורמים קוגניטיביים וביולוגיים שמשפיעים עליה. אם אדם נכנס למיטה וקשה לו לישון, והוא ייקח טלפון ליד ויקרא רק חדשות קשות, זה אולי לא יעזור. אבל אם הוא יצפה בפרק של 'סיינפלד', ישחק משחק מרגיע, או אפילו ישתמש בטלפון כדי לעשות מדיטציה, הוא יירדם ממקום הרבה יותר מווסת ורגוע.

"במחקר שערכנו בקרב בני נוער, 62% אמרו שהם משתמשים בטלפון כדי להסיח את דעתם ממחשבות שליליות בלילה. זה עוד לא אומר שזה באמת עובד, אבל זה כיוון למחקר".

בין נטפליקס ליוטיוב

כיוון נוסף למחקר הוא השאלה מי רגיש במיוחד להשפעות הללו. לדוגמה, נמצא שבני נוער וצעירים חובבי סיכון הם גם אלה ש"מסתכנים" ביום קשה למחרת ושוכחים ללכת לישון אל מול כוח המשיכה של המדיה. כך גם מי שנוטים לאפשר למדיה להכניס אותם למצב של Flow, מצב רצוי בדרך כלל, שבו האדם מנותק מסביבתו ומחובר לחלוטין למשימה שבה הוא עוסק. זהו מצב תודעה מאוד מתגמל, אלא שבמקרה הזה, הניתוק מהסביבה יכול להוביל לאי-התחשבות בזמן והזזת שעת השינה.

"הבעיה היא בעצם לא הטלפון אלא העובדה שבדרך כלל אם ניקח את הטלפון ליד, ניטה לעשות בו שימוש לא מיטיב", אומרת קהן. "למשל, נבדוק אם קיבלנו עוד לייק על הסרטון שלנו, שזה דבר מאוד מעורר רגשית. אם אפשר לשים חסם על הטלפון בשעות הלילה, כך שיאפשר להשתמש בו רק באופנים מסוימים, כבר הרווחנו. אולי אפשר לכל הפחות לכבות נוטיפיקציות ושברירת המחדל במקרה שהתעוררנו בלילה תהיה לבחור בתכנים מונוטוניים יותר".

אז אפשר להכניס את הטלפון לחדר השינה?
קהן: "לא אמרנו את זה, אבל כפסיכולוגית קלינית וחוקרת שינה, אם מטופל אומר לי שלהוציא את הטלפון מחדר השינה זו התעללות מבחינתו, אז אעבוד עם זה. יש לי בת, והמו"מ איתה על השימוש בטלפון הוא מתיש, כי הוא מלא ניואנסים. יש תכנים שאני לא מאשרת בכלל ואחרים בצהריים אבל לא בערב. טלוויזיה מותר גם לפני השינה, אבל לא להירדם מול הטלוויזיה אלא ללכת לישון באופן מסודר. עדיף להחליט על שעת שינה מסוימת ולדבוק בה, גם אם שעת השינה היא מאוחרת.

"אנחנו עורכים כעת מחקרים שמנסים להוציא לאור את הדקויות האלה, ורואים למשל שעדיף מחשב נייד על סמארטפון, או שיוטיוב יותר מפריע מנטפליקס, אבל זה גם מאוד אישי, צריך לראות מה עושה לכם טוב. יש בטח גם אנשים שמושפעים מאוד לרעה דווקא מהאור הכחול, ולהם כדאי להימנע ממנו".

הייתה ביקורת על המחקר שלכם?
"המאמר שנכתב בתגובה למאמר שלנו עסק בעיקר בשאלה איך אפשר לתווך את הממצאים הללו לציבור, בלי שיועבר המסר ההפוך, כאילו כל הטכנולוגיה מותרת. אנחנו מסכימים עם זה, אבל רוצים לשדר לציבור מסר מרגיע, ולהפחית את תחושות האשמה".

עוד כתבות

שר החקלאות אבי דיכטר / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

משרד החקלאות רוצה להחליף שם. לא תאמינו כמה זה יעלה לכם

בהחלטת ממשלה שעברה היום הוחלט לשנות את שמו של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ל"משרד החקלאות וביטחון המזון הגולמי" ● עפ"י בדיקה שערכה התנועה לאיכות השלטון, עלות שינוי שם המשרד צפויה להגיע לסכום של 1.5-2 מיליון שקל

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: שלומי יוסף

העתירה נגד מינוי שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13: מועצת העיתונות תבקש להצטרף

מועצת העיתונות תבקש להצטרף כידידת ביהמ"ש לעתירה שהגישו ועד עובדי חדשות 13 וארגון העיתונאים בדרישה לבטל את מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת החדשות ● נשיא המועצה, השופט בדימוס חנן מלצר: "מדובר בשאלה עקרונית שעלולה להשפיע על שוק התקשורת כולו ועל נשמת אפם של חופש הביטוי וחופש העיתונות"

ענקית ההשקעות שהסתבכה בקריאות לחרם בגלל עסקיה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: וול סטריט ג'ורנל מציג את התוכניות בישראל ליום שאחרי בעזה, בלקרוק הסתבכה במלזיה בגלל הקשרים עם ישראל, ובניו יורק טיימס מסקרים את המציאות ביו"ש ● כותרות העיתונים בעולם

הגוש הגדול בשדה דב / צילום: איל יצהר

אחרי 50 שנה: כך תתחלק הקרקע היוקרתית בין 1,700 הבעלים

ביהמ"ש צפוי לאשר את מתווה חלוקת הזכויות בקרקעות ברובע שדה דב בת"א, מהלך שיאפשר הקמת 2,700 דירות ואלפי מ"ר תעסוקה ומסחר ● בכך יבוא לסיומו פירוק השיתוף של הגוש הגדול

אל''מ במיל' שי קרמונה / צילום: דוברות מתפ''ש

המנכ"ל שמשרת במילואים מאוקטובר כותב מהשטח: "הדיסוננס ענק"

שי קרמונה, מנכ"ל זכיינית KFC ישראל, משרת מאז אוקטובר במילואים כנציג מפקדת התיאום והקישור לעזה ● בטור מיוחד לגלובס הוא משתף באתגרים ובקשיים, ומסביר מה גורם לו להמשיך ● ישראל מתגייסת

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: צילומים: Shutterstock, AP-Michael Perez

העימות הנשיאותי הראשון בארה"ב הוליד הרבה טענות. לא כולן מדויקות עובדתית

בסוף השבוע נערך הדיבייט הראשון במסגרת הבחירות לנשיאות ארה"ב, בין הנשיא המכהן ומועמד הדמוקרטים ג'ון ביידן לבין המועמד הרפובליקני והנשיא לשעבר דונלד טראמפ ● איך היו הביצועים מבחינת דיוק בעובדות - במהלך העימות ומחוצה לו? ● המשרוקית של גלובס

ג'ו ביידן נואם בעצרת בחירות בצפון קרוליינה, למחרת העימות מול טראמפ / צילום: ap, Matt Kelley

כל כך ברור שביידן חייב ללכת, וכל כך לא בטוח שהוא אומנם ילך

ממדי התרסקותו היו גלויים לכל עין. אבל מפיקי מופע־האימים שלו הריצו כמה מילים שנונות על הטלפרומפטר שלו למחרת והקימו אותו לתחיה ● "הוא אנוכי. הוא מעמיד את עצמו לפני ארצנו… יהירותו מעוררת חימה… הוא עושה את זה למען עצמו", נכתב ב"ניו יורק טיימס"

הקריה למחקר גרעיני בנגב / צילום: Reuters

דיווח: ישראל השקיעה ב-2023 יותר ממיליארד דולר בנשק גרעיני

לפי התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (ICAN), ישראל השקיעה בשנת 2023 כ-1.1 מיליארד דולר בנשק גרעיני - מעט יותר מפקיסטן וקוריאה הצפונית ● השיאנית העולמית היא ארה"ב, שהיקף ההשקעה שלה בנשק גרעיני בשנה שעברה גדול יותר משל כל המדינות בעלות ארסנל גרעיני גם יחד

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

רשות המסים התפשרה על 4 מיליארד שקל מול חברת טבע. איך זה קרה?

טבע תשלם לרשות 750 מיליון דולר (כ־2.8 מיליארד שקל, לפי שער הדולר־שקל הנוכחי): מדובר בסכום נמוך באופן משמעותי מזה שדרשו בתחילה ברשות המסים - 6.9 מיליארד שקל

עבודה של איה חיה אלטמן, המוצגת בביתן מכללת ספיר מטעם אום קולטור

על יריד צבע טרי שיצר שוק לאמנים מבטיחים והצית ויכוח בעולם האמנות

יריד האמנות השנתי "צבע טרי" ייערך בשבוע הבא בתל אביב ● היריד מאגד בתוכו את השמנא והסלתא של עולם האמנות הישראלי וצבר פופולריות בקרב סוחרי אמנות, אך לאורך השנים חטף ביקורת על התמסחרות ● השנה על רקע המלחמה תוקדש במה מיוחדת לתושבי העוטף

ארז כלפון / צילום: יח''צ

ארז כלפון מונה ליו"ר הזמני של שופרסל

יו"ר קצא"א ארז כלפון, המכהן גם כיו"ר מנהלת הליגות לכדורגל, ימונה לתפקיד היו"ר הזמני של שופרסל ● זאת לאחר שבעקבות לחצים שהופעלו במערכת הבריאות, הניסיון של האחים אמיר למנות את הדירקטור הבלתי תלוי פרופ' יצחק שפירא ליו"ר כשל

גיוס הון / צילום: Shutterstock, Pushish Images

ענף ההייטק הישראלי מתאושש: רבעון ראשון זה שנתיים ללא ירידות בגיוסי הון

מבדיקה שערכו IVC ולאומיטק על נתוני הרבעון השני של 2024, עוד בטרם הוא הסתיים, עולה כי לאחר ירידה מתמשכת, נרשמה עלייה בהיקף המשקיעים הזרים שמבצעים השקעה ראשונה בחברת טכנולוגיה ישראלית ● חברות ההייטק הפרטיות גייסו ברבעון השני 2.9 מיליארד דולר, בדומה למספר החברות שגייסו ברבעון הראשון

סונאק (מימין) ומקרון. בהפרש של שבועיים, על אף כל הסקרים, קראו לבחירות בזק / צילום: Associated Press, Kin Cheung

שחקני הפוקר שהוליכו שולל רק את עצמם

שני טכנוקרטים צעירים מבריקים ויהירים מקרבים את הדמוקרטיה הליברלית בצרפת ובבריטניה אל חורבנה ● מה אומר אקט התאבדותם על מנהיגים אחרים במשבר?

ידין ענתבי / צילום: תמר מצפי

נער האוצר שהפך למנכ"ל בנק הפועלים: הדרך של ידין ענתבי לפסגה

ענתבי כיהן בתפקיד הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון הפנסיוני בשנים הגורליות שלאחר חקיקת רפורמת בכר, ש"בראה" את שוק ההון הישראלי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום ● בתפקידו כראש חטיבת שווקים פיננסים ובנקאות בינלאומית של הפועלים, הצליח ענתבי להיחלץ מפרשת העלמות המסים בארה"ב, כעת הוא הופך למנכ״ל הבנק

דן לואב / צילום: Reuters, BRENDAN MCDERMID

המיליארדר דן לואב מצא דרך ליהנות מהעליות בבינה המלאכותית בלי להשקיע באנבידיה

המיליארדר היהודי דן לואב ידוע כמשקיע אקטיביסט מהדור הישן, שלא מפחד להביע ביקורת ולבצע שינויים דרסטיים ● באמצעות האסטרטגיה הזו, הוא הצליח להגדיל את ההון של קרן הגידור שלו מ־3 מיליון דולר ל־7.7 מיליארד ● איך למרות זאת הוא פספס את מהפכת ה־AI, ומה חלקו במאבק נגד סטודנטים פרו־פלסטיניים?

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

18 חיילי צה"ל נפצעו מנפילת כטב"ם, אחד מהם במצב קשה

הפלסטינים מדווחים שצה"ל תקף מהאוויר "ב-3 פצצות" במחנה פליטים נור א-שמס, וכי מדובר בניסיון חיסול • כוחות צה"ל בלחימה ממושכת במרכז הרצועה, רפיח וסג'עייה • שתי סגירות מעגל מהירות: חיל האוויר תקף חוליות מחבלים ששהו במבנים צבאיים של חיזבאללה • עדכונים שוטפים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

קרן הפנסיה סירבה לשלם לחולה בסרטן. מה קבע ביהמ"ש?

אב הגיש תביעת מזונות לביהמ"ש לענייני משפחה, אך גרושתו טענה כי הוא מחויב בתשלום מזונות ולכן אינו יכול להגיש בקשה כזו ● עיריית אשקלון פיגרה בתשלומים לקרן הפנסיה, והקרן סירבה לשלם קצבה לחולת סרטן ● ואדם שמכר לשותפו בחברה את מניותיו טען להסכמה בע"פ לרכוש אותן בחזרה ● 3 פסקי דין בשבוע

ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בקמפיין. אכזב / צילום: Reuters

בריטניה לקראת מהפך: אחרי סקנדל הימורים, אין מי ששם כסף על סונאק

חמישה ימים לבחירות בבריטניה, התמונה ברורה: המפלגה השמרנית עושה ככל יכולתה להפסיד אותן, וללייבור רק נשאר לעמוד מנגד ולגרוף עוד ועוד מושבים בפרלמנט ● שערוריית ההימורים שבה אפילו שר מכהן הימר על הקדמת הבחירות מרמזת איזו תבוסה צפויה בממלכה

צבי סוכות, הציונות הדתית / צילום: יאיר דב

כמה בעלי פטור ניתן להחזיר לשירות מילואים, ולמה זה תהליך כל כך מסובך?

השחיקה של חיילי המילואים מביאה צורך לחפש מקורות נוספים לכוח אדם ● בזמן שרבים מעוניינים להשלים זאת באמצעות גיוס חרדים, אחרים מציעים לגייס בעלי פטור משירות זה ● בפועל, השליטה של צה"ל בנתונים לגביהם לא ברורה, וגם מי שמנסים לחזור ולשרת נתקלים בקשיים ● המשרוקית של גלובס

ידין ענתבי / צילום: תמר מצפי

נבחר המנכ"ל הבא לבנק הפועלים: ידין ענתבי

ענתבי נחשב לאחד הגורמים הבכירים במערכת הבנקאית בארץ, והוא מכהן כיום כמשנה למנכ"ל והממונה על חטיבת שווקים פיננסים ובנקאות בינלאומית בבנק הפועלים