גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקרים חדשים מגלים: האם צפייה בטלוויזיה בלילה באמת הורסת את השינה?

במשך השנים האשימו את האור הכחול שבוקע ממכשירים אלקטרוניים בכך שהוא גורם הפרעות שינה, ואפילו התפתח שוק של עשרות מיליוני דולרים לנטרול ההשפעה שלו ● אבל מחקר שפורסם לאחרונה מנפץ כמה מיתוסים על הקשר בין ההיצמדות למסכים בלילה לאיכות השינה, וטוען שלפעמים הם אפילו יכולים לעזור להירדם ● אז איפה בכל זאת הבעיה?

האור הכחול מהסמארטפון / אילוסטרציה: Shutterstock
האור הכחול מהסמארטפון / אילוסטרציה: Shutterstock

שוק המשקפיים שמסננים אור כחול מגלגל היום עשרות מיליוני דולרים בעולם, ואפשר להבין למה. הם נותנים לנו את הלגיטימציה להמשיך להשתמש בטלפון הסלולרי שלנו בכל שעה, ועדיין להאמין שאנחנו שומרים על איכות השינה שלנו.

קיץ של מגפות: כך תיזהרו מגל חדש של קורונה ושל קדחת הנילוס
WSJ | אם לא שדים הם אלה שעושים זאת, מה גורם לשיתוק שינה?
חזית המדע | קשה לכם להירדם בלילה? המחקר שמגלה מה קרה לשינה שלנו

בשנת 2024, מעטים בלבד מצליחים לעמוד בהצלחה בהמלצות "היגיינת השינה", הכוללות בין היתר היפרדות מהמסכים כשעה לפני מועד ההירדמות המיוחל והרחקת הטלוויזיה והטלפון מחדר השינה. מפתה לחשוב שאם נעבור על הכללים אבל נעשה זאת עם משקפי אור כחול או פילטר לטלפון, אנחנו פותרים לפחות חלק מהבעיה.

נדמה שאנחנו קצת עובדים על עצמנו, ומחקר חדש מבקש להוכיח את זה. במאמר סקירה מקיף שפורסם ב-Sleep Medicine Reviews, מכתבי העת המובילים למאמרי סקירה כאלה, מנפצים החוקרים כמה מיתוסים על הקשר בין מסכים לשינה.

השאלה היא לא "מסכים, כן או לא", הם אומרים, אלא איזה מסך, מתי משתמשים בו ולאיזה צורך, וגם מי האדם שמשתמש בו, כי ההשפעה תלויה גם באישיות. וטוב שהסיפור אינו חד-משמעי, הם טוענים, כי בפועל מעטים מצליחים לוותר על גלילת הלילה.

"המסכים הם חלק משגרת השינה שלנו ואינם הולכים להיעלם מהשטח", אומרת לגלובס ד"ר מיכל קהן, פסיכולוגית קלינית וחוקרת שינה בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. קהן היא אחת מכותבות המאמר, בהובלת פרופ' מייקל גרדיסר מאוניברסיטת פלינדרס ומעבדת השינה WINK באוסטרליה. העבודה עליו החלה כאשר הייתה בפוסט-דוקטורט במעבדה של גרדיסר.

לדבריה, נעשו עד היום המון מחקרים שהראו מתאם בין שימוש בסלולרי לבין ירידה בכמות ובאיכות השינה, אבל מעט מאוד מהם מראים את הקשר הסיבתי, או מתארים במדויק את המנגנון שדרכו מתרחשת ההפרעה לשינה. האם יכול להיות שאנשים מושיטים את היד לטלפון כי הם ממילא לא ישנים? אולי הם משתמשים בטלפון כדי לווסת את עצמם ולהגיע למצב שבו הם רגועים מספיק כדי לחזור לישון?

"המטרה שלנו הייתה להבין את הניואנסים של השימוש במסכים האלה ומתוך כך להבין איפה אפשר לשחרר", היא אומרת.

הבדל זניח בין מסך לספר

מאמר הסקירה ממפה את הטענות לגבי האופן שבו סמארטפונים ומסכים עלולים לפגוע בשינה, ואז בוחן את הראיות לכל אחת מהן.

הטענה הראשון שעומדת למבחן היא אותו סיפור מוכר על האור הכחול. "הטענה הייתה תמיד שאנחנו זקוקים לחושך כדי להפריש מלטונין, החומר שמשרה ישנוניות", אומרת קהן. לפי ההיגיון הזה, אור בהיר מאוד ממסכים, בעיקר אור בעל גוונים כחולים, מחקה את פעילות אור היום ולכן מעכב הפרשה של מלטונין וגורם לנו להרגיש עייפים בשעות מאוחרות יותר, וללכת לישון מאוחר יותר. אלא שעוצמת האור הנפלט מהטלפון, אפילו כשהוא מכוון היישר לתוך העין, היא נמוכה בכמה וכמה סדרי גודל מעוצמת האור שאנחנו פוגשים בחוץ. "עוצמת האור מהטלפון היא משהו כמו 100 לקס ובחוץ אולי 5,000 לקס, אלה סדרי הגודל", מבהירה קהן.

מחברי המאמר מצאו פרדוקס: שימוש במסכים שעה לפני השינה אכן גורם להפרשה נמוכה יותר של מלטונין, בהשוואה לקריאה בספר פיזי, אבל מרגע שהנבדקים הניחו את הספר או את המסך ושמו את הראש על הכרית, לקח להם כמעט אותו זמן להירדם. ההבדל בחלק מהמחקרים היה דקה, בחלק שלוש דקות, ובאחרים דווקא קבוצת הנבדקים שנחשפו למסכים נרדמו מהר יותר.

כאשר השוו בין חשיפה של חמש שעות למסך לחמש שעות ללא מסך, אומנם נמצא הבדל של 10 דקות בזמן ההירדמות לרעת משתמשי המסך, אבל אפילו ההבדל המובהק סטטיסטית הזה לא נחשב בעל משמעות קלינית. מבחינת רופאי שינה, רק דחייה של 20-30 דקות בזמן השינה נחשבת הפרעת שינה.

הטלוויזיה נקייה מאשמה

נניח רגע לאור הכחול. ההנחה השנייה הייתה שגירויים מהמסכים עלולים להיות מעוררים וכך להפריע לשינה. המחקר לא מצא את ההשפעה הזאת, "אלא אם כן מדובר בתוכן מעורר במיוחד, לדוגמה תוכן מכעיס או תוכן שמאוד מפעיל אותנו", אומרת קהן. כך, למשל, אם אנחנו מתווכחים עם מישהו בטוויטר שמאוד מרגיז אותנו רגע לפני השינה, או משחקים במשחק שדורש ריכוז וכל ניצחון או הפסד מרגשים אותנו, יכולה להיות לכך השפעה. אם אנחנו רואים פרק מסדרה חמודה או מצחיקה, לא תהיה לזה השפעה על השינה.

"הטלוויזיה בכלל לא בעייתית לפני השינה", אומרת קהן. "המטה-אנליזה שלנו משחררת אותה מאשמה לגמרי, אלא אולי אם היא ממש בתוך חדר השינה, או אם צופים בה בתוכן מאוד מפחיד או מרגיז". למעשה, באחד המחקרים שבהם הושיבו את הנבדקים לצפייה של שעה בטלוויזיה לפני שעת השינה הרגילה שלהם, 30% נרדמו תוך כדי הצפייה אף שאפילו לא התכוונו ללכת לישון.

מחקר נוסף השווה נבדקים שמחציתם שיחקו במשחק וידיאו לפני השינה ומחציתם ראו סרט מרגיע, ההבדל הממוצע בזמן ההירדמות היה 10 דקות, לטובת הטלוויזיה.

בעיית FOMO בשינה

ומה קורה כשמכניסים את הטכנולוגיה לחדר? אז מתחילות הבעיות. במחקר מ-2003 דווח שכ-43% מבני הנוער מתעוררים לפחות פעם בחודש באמצע הלילה מהתראה בטלפון, ו-11% פעם בשבוע. מאז, סביר להניח שהמספרים הללו עלו. סקירת המידע על הודעות טקסט מצאה ש-70% מבני הנוער שולחים לפחות הודעת טקסט אחת בשבוע בין עשר בלילה לשש בבוקר. הרוב המוחלט של בני הנוער מחזיקים את הטלפון לידם במהלך הלילה, ואלה ביניהם שאמרו שאינם מכבים התראות בלילה דיווחו גם על קושי בהירדמות והתעוררויות מרובות. נראה שמדובר בהפרעת שינה נרכשת.

"יש מתבגרים שככה הם ישנים, עם הצצות נוספות בטלפון עד שתיים בלילה. המוח נאחז בזה למרות שאנחנו רוצים לישון", אומרת קהן. כלומר, הבעיה שלנו היא לא האור הכחול, אלא ה-FOMO, ההרגשה שקורה משהו בטלפון שהיינו צריכים לדעת, שאינה מניחה לנו להירגע.

פרופ' נירית סופר-דודק מאוניברסיטת בן גוריון, שחוקרת את מצב התודעה בזמן השינה, ולא הייתה קשורה למחקר זה, מחזקת את ההשערה שייתכן שמצב התודעה שלנו בזמן השינה משתנה כאשר אנחנו יודעים שהטלפון נמצא לידנו.

יש הבדל ב־FOMO בין מי שהטלפון איתו בחדר השינה לבין מי שהטלפון שלו מחוץ לחדר? אני יכולה לדמיין מצב שבו השינה מופרעת יותר דווקא משום שאני מרגישה שיש משהו בטלפון, ואני אפילו לא יכולה לבדוק.
סופר-דודק: "זה עניין של תפיסה. מי שעבורו להרים את הטלפון בלילה זו אפשרות, אז השינה שלו תופרע. מי שיודע שאין מצב שהוא יביט בטלפון בלילה, פחות משנה לו היכן הוא. זה כמו ההבדל בין הידיעה שצריך לקום בלילה לתינוק, לבין הידיעה שהיום מישהו אחר קם - רמת הדריכות בשינה היא אחרת. הוצאת הטלפון מחדר השינה היא אמירה שאנחנו לא מתכוונים להביט או לענות בלילה".

זמן מסך מחליף זמן שינה

הקשר הכי עמוק שנמצא בסקירת המחקרים בין חשיפה למסכים לשינה הוא העובדה הפשוטה שזמן המסך מחליף זמן שינה. "אנחנו מדברים על המצב השכיח שבו אמרתי לעצמי שאלף לישון ב-22:30, והנה ראיתי עוד ועוד פרק ומפה לשם שתים עשרה בלילה", אומרת קהן. "זה בעינינו המנגנון הנפוץ ביותר כנראה. אותם אנשים הפרישו מספיק מלטונין, הם עייפים, אבל הטכנולוגיה מחזיקה אותם ערים כי היא כל כך מושכת.

"המנכ"ל של נטפליקס צוטט כאומר שהאויב הכי גדול שלו זה שינה. הם רוצים יותר מהזמן שלנו והם יעשו כל מה שאפשר כדי לקבל אותו".

כלומר, הם דופקים לנו את השינה בכוונה?
"בכוונה מוחלטת, וגם מודים בזה".

במחקר התברר שהדבקות בתוכן למרות העייפות יכולה לאחר את שעת השינה בפועל ביותר משעה שלמה בכל לילה. זהו נתון מובהק סטטיסטית, אבל גם מאוד משמעותי קלינית.

אז מה לגבי הכיוון השני, שבו אנשים נעזרים בטכנולוגיה כדי לישון?
קהן: "קודם כול חשוב לזכור שמסכים הם לא הדבר היחיד שגורם לנו הפרעות שינה. יש מגוון של גורמים קוגניטיביים וביולוגיים שמשפיעים עליה. אם אדם נכנס למיטה וקשה לו לישון, והוא ייקח טלפון ליד ויקרא רק חדשות קשות, זה אולי לא יעזור. אבל אם הוא יצפה בפרק של 'סיינפלד', ישחק משחק מרגיע, או אפילו ישתמש בטלפון כדי לעשות מדיטציה, הוא יירדם ממקום הרבה יותר מווסת ורגוע.

"במחקר שערכנו בקרב בני נוער, 62% אמרו שהם משתמשים בטלפון כדי להסיח את דעתם ממחשבות שליליות בלילה. זה עוד לא אומר שזה באמת עובד, אבל זה כיוון למחקר".

בין נטפליקס ליוטיוב

כיוון נוסף למחקר הוא השאלה מי רגיש במיוחד להשפעות הללו. לדוגמה, נמצא שבני נוער וצעירים חובבי סיכון הם גם אלה ש"מסתכנים" ביום קשה למחרת ושוכחים ללכת לישון אל מול כוח המשיכה של המדיה. כך גם מי שנוטים לאפשר למדיה להכניס אותם למצב של Flow, מצב רצוי בדרך כלל, שבו האדם מנותק מסביבתו ומחובר לחלוטין למשימה שבה הוא עוסק. זהו מצב תודעה מאוד מתגמל, אלא שבמקרה הזה, הניתוק מהסביבה יכול להוביל לאי-התחשבות בזמן והזזת שעת השינה.

"הבעיה היא בעצם לא הטלפון אלא העובדה שבדרך כלל אם ניקח את הטלפון ליד, ניטה לעשות בו שימוש לא מיטיב", אומרת קהן. "למשל, נבדוק אם קיבלנו עוד לייק על הסרטון שלנו, שזה דבר מאוד מעורר רגשית. אם אפשר לשים חסם על הטלפון בשעות הלילה, כך שיאפשר להשתמש בו רק באופנים מסוימים, כבר הרווחנו. אולי אפשר לכל הפחות לכבות נוטיפיקציות ושברירת המחדל במקרה שהתעוררנו בלילה תהיה לבחור בתכנים מונוטוניים יותר".

אז אפשר להכניס את הטלפון לחדר השינה?
קהן: "לא אמרנו את זה, אבל כפסיכולוגית קלינית וחוקרת שינה, אם מטופל אומר לי שלהוציא את הטלפון מחדר השינה זו התעללות מבחינתו, אז אעבוד עם זה. יש לי בת, והמו"מ איתה על השימוש בטלפון הוא מתיש, כי הוא מלא ניואנסים. יש תכנים שאני לא מאשרת בכלל ואחרים בצהריים אבל לא בערב. טלוויזיה מותר גם לפני השינה, אבל לא להירדם מול הטלוויזיה אלא ללכת לישון באופן מסודר. עדיף להחליט על שעת שינה מסוימת ולדבוק בה, גם אם שעת השינה היא מאוחרת.

"אנחנו עורכים כעת מחקרים שמנסים להוציא לאור את הדקויות האלה, ורואים למשל שעדיף מחשב נייד על סמארטפון, או שיוטיוב יותר מפריע מנטפליקס, אבל זה גם מאוד אישי, צריך לראות מה עושה לכם טוב. יש בטח גם אנשים שמושפעים מאוד לרעה דווקא מהאור הכחול, ולהם כדאי להימנע ממנו".

הייתה ביקורת על המחקר שלכם?
"המאמר שנכתב בתגובה למאמר שלנו עסק בעיקר בשאלה איך אפשר לתווך את הממצאים הללו לציבור, בלי שיועבר המסר ההפוך, כאילו כל הטכנולוגיה מותרת. אנחנו מסכימים עם זה, אבל רוצים לשדר לציבור מסר מרגיע, ולהפחית את תחושות האשמה".

עוד כתבות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"התחיל עידן חדש באיראן": המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר