אימונים של חיזבאללה בדרום לבנון לפני כחודש / צילום: ap, Hassan Ammar
חיזבאללה זועמים ומאשימים את ישראל בפיצוצי ביפרים (פייג'רים) רבים ברחבי לבנון, שהביאו לכ-2,750 פצועים ולפחות שמונה הרוגים, לפי משרד הבריאות הלבנוני."לאחר בחינת הנתונים והמידע, אנחנו רואים בישראל אחראית למתקפה", נמסר מארגון הטרור השיעי, "התגובה תגיע מכיוון לא צפוי".
● סינוואר מתכונן ל"מלחמת התשה", והאם נתניהו נופל בפח של איראן
● הפגזים מתעכבים: מה עובר על יחסי גרמניה-ישראל?
● טיל השיוט שאיראן שיגרה לישראל הוצג במוסקבה
לפי דיווחים ערביים, הפיצוצים התרחשו ברובע הדאחייה בביירות, מוקד הפעילות של חיזבאללה בבירת לבנון, בנוסף לעשרות פיצוצים באזורים שונים במדינה. לפי דיווחים, שגריר איראן בביירות, מוג'טבא אמאני, ובכירים בחיזבאללה בין הנפצעים.
בצל האיומים של חיזבאללה, גלובס נכנס לעומק ההפתעות שארגון הטרור כבר הציג במלחמה, ואלו שעלולות להתגלות רק כשיתבצע התמרון עצמו. אלה כוללות את כל הזירות הצבאיות - מודיעין, יבשה, אוויר וים.
יבשה: טילי נ"ט על בסיס פיתוחי רפאל
חיזבאללה גובה קורבנות ונזקים רבים מישראל באמצעות מערך טילי הנ"ט (נגד טנקים) המתקדמים שיצר לעצמו. חלק בלתי מבוטל מהנזקים נגרמים בעזרת הטיל "אלמס 1", שהוא הנדסה הפוכה שביצעה איראן לסדרת טילי ספייק מתוצרת רפאל. הנדסה הפוכה היא תהליך שבו מצליחים לשים ידיים על אמצעי, מומחים מנתחים לעומק את מרכיביו - ואז מייצרים אחד מחודש בהליך סדרתי.
תהליך שכזה יכול היה להתרחש רק לאחר שטיל מסדרת ספייק נפל לידי איראן, ובאמצעותו הציגו האיראנים ב־2021 את ההנדסה ההפוכה לטיל גיל (ספייק MR), בעל משקל של כ־13 ק"ג וטווח עד 4 ק"מ. בתקשורת האיראנית נטען כי אלמס 1 בעל משקל של כ־11.5 ק"ג (משקל המשגר עם טיל - כ־15 ק"ג), והוא יכול לעקוב אחר מטרה עד למרחק של כשמונה ק"מ.
כדי להבין כיצד מחבלי חיזבאללה הגיעו ליכולות שמאפשרות להם לפגוע על בסיס יומיומי בתשתיות אזרחיות וצבאיות בישראל, כדאי לחזור לסתיו 2011. כחצי שנה לאחר פרוץ אותה מלחמה, משטר אסד בסוריה היה במצב קשה, וכל מי שיכול לעזור לו נקרא לדגל. כחלק מהסיוע האיראני הרחב נכנס לתמונה ארגון הטרור של חסן נסראללה. בשיא נוכחות חיזבאללה בסוריה, היו לפי הערכות כ־5,000 לוחמים במדינה. נוכחות כזו עשויה הייתה לבסס היכרות עם בכירים רוסים שפיקדו על הכוחות ששלח הנשיא ולדימיר פוטין, במטרה לסייע לשימור משטר אסד.
סוגיה מפתיעה ומעניינת שנוגעת הן למלחמת האזרחים בסוריה והן לחרבות ברזל היא האופן שבו איראן מנצלת את השימוש של ארגוני הטרור מ"ציר ההתנגדות" באמצעים הצבאיים מתוצרתה, לשם הצגתם בתערוכות נשק בינלאומיות. את טילי אלמס, למשל, שחיזבאללה שיגר נגד כוחות צה"ל, הציג משטר האייתוללות במאי האחרון בתערוכת DSA & NATSEC שהתקיימה בבירת מלזיה, קואלה לומפור. כלומר, זוהי פעילות טרור שמועילה כלכלית לפטרון.
במבט צופן פני עתיד, הפתעה אחת היא במידה מסוימת צפויה: רק תמרון קרקעי בתוך לבנון יבהיר מה מצב מערכת המנהרות שעל פי פרסומים זרים יש לחיזבאללה. העיתון הצרפתי "ליברסיון" חשף לפני כארבעה חודשים כי בסיוע קוריאה הצפונית, חיזבאללה החל בשנות ה־80 לבנות מערכת הגנה תת־קרקעית באורך מאות ק"מ, אשר מגיעה, כנראה, עד סוריה.
לפי העיתון הצרפתי, המלאכה של חיזבאללה בדרום לבנון מתבצעת בעבודת כפיים עם פטישים או מכונות הידראוליות, עבודה שקטה יותר שנובעת מהמאפיינים הגיאולוגיים. במתווה הזה, לפי הערכות בפרסום, מדובר על התקדמות של כ־15 מטר בחודש. בעיתון ציטטו את מכון המחקר עלמא הישראלי, שהעריך כי רשת ההגנה של חיזבאללה כוללת עשרות מרכזים מבצעיים, שמנהלים רשת שכוללת מנהרות מקומיות ובין־אזוריות. המנהרות הללו בעומק של כ־80-40 מטרים. המנהרות הללו, ככל הנראה, מצוידות ברקטות פתאח 110 מתוצרת איראן שמיועדות לטווח קצר, ואף בטילים בליסטיים.
אוויר: לא מומשו כלל יכולות הכטב"מים
המערך האווירי ההתקפי של חיזבאללה מתבסס על טילים, רקטות וכטב"מים, והכול בסיוע איראני נרחב. אלה כוללים מנעד שנע בין חימושים משוטטים (כטב"מים מתאבדים) מדגמי שאהד לבין כטב"מי איסוף כדוגמת איוב. עד השלב הנוכחי של המלחמה, בחיזבאללה לא מימשו את כלל יכולות הטווח של הכטב"מים שלהם, שלפי הערכות עשויים להגיע ל־400 ק"מ.
לפי ה־CIA, ברשות חיזבאללה יש ארסנל של כ־150 אלף טילים ורקטות, פי עשרה מהכמות שהעריכו גורמים שונים במלחמת לבנון השנייה. נוואף אל־מוסאווי, ראש אגף המשאבים של ארגון הטרור, טען בפני סוכנות אל־מיאדין כי חיזבאללה הצליח לשדרג את יכולותיו הלוגיסטיות לרמה שבה אספקה שנמשכה בעבר כחצי שנה, לוקחת כיום חודש. "לישראל אין את היכולת הלוגיסטית לפגוע בלבנון", הוסיף. בה בעת, במסגרת המאמצים הלוגיסטיים פתח חיזבאללה לפני כחודש בקמפיין תרומו לרכישת רקטות וכטב"מים, תוך שילוב עיתונאים מערוץ הבית אל־מנאר.
הכטב"מים של חיזבאללה מיטיבים לנצל את הטופוגרפיה של צפון הארץ. הם חוצים את מרחב הגבול קרוב לקרקע, עולים בסמוך להרים ויורדים לוואדיות - מה שמקשה על איתורם. הם עושים זאת במהירות גבוהה, חלקם מגיעים ל־200 קמ"ש. דווקא היקף השימוש של צה"ל וכיתות הכוננות ברחפנים מהווה נדבך מאתגר ביירוט הכטב"מים, משום שלפני ניסיון היירוט, מערך ההגנה האווירית נדרש לוודא שזהו אינו כלי טיס ישראלי.
חיזבאללה הקים מערך נ"מ יעיל משלהם, שהצליח ליירט מתחילת המלחמה שני מל"טים מדגם הרמס 900 ושני מל"טים מדגם הרמס 450, כולם מתוצרת אלביט. מעבר לנזקים הכלכליים, שהרי לפי פרסומים זרים מחיר הרמס 900 עשוי להגיע ל־6.85 מיליון דולר ליחידה ומחיר הרמס 450 ל־2 מיליון דולר, היירוט מאפשר למערך ההנדסה האיראני להשיג רכיבים. גם אם אלו שבורים בחלקם, ניתן ללמוד מהם.
לחיזבאללה מערכת טילי 358, טילים משוטטים שאינם מכוונים למטרה מסוימת, אבל כשהם מוצאים מטרה - הם מכוונים אליה ופוגעים. הם אומנם טסים לאט, אבל הנעתם סילונית ולא רקטית, כך שאם טיל מחטיא, הוא עשוי להסתובב ולפגוע בכל זאת במטרה. ייתכן כי חיזבאללה גם מחזיק סוללות S-200.
היירוטים של המל"טים הישראליים משפיעים על חופש הטיס בשמי לבנון שקבעה לעצמה ישראל, לפי פרסומים זרים. באל־ערבי אל־ג'דיד דווח כי בשנים 2022-2007, אמצעים של חיל האוויר הישראלי ביצעו 22,111 הפרות של המרחב האווירי הלבנוני. במלחמת לבנון השנייה אמנם הצליחו בחיזבאללה ליירט מסוק אחד של צה"ל, אבל עם טיל נ"ט. הפעלת מערך נ"מ ייעודי, גם אם אינו כולל אמצעים שהם עילית הטכנולוגיה, דורש מחיל האוויר את ההתאמות של הפעילויות באופן שלא נדרש בעבר.
מודיעין: ירי למתקנים אסטרטגיים וצילום חיפה
חיזבאללה מכיר היטב את המתקנים האסטרטגיים של ישראל. כבר במהלך המשא ומתן לקביעת הגבול הימי של לבנון עם ישראל ב־2022, שיגר הארגון לעבר אסדת כריש כטב"מים, שיורטו. במלחמה הנוכחית הם כבר הספיקו להציג יכולות צילום באמצעות כטב"מי איסוף שלא יורטו, ותיעדו את נמל חיפה. ניכר כי חיזבאללה שם לו למטרה לפגוע במתקנים של חברות ביטחוניות בצפון, לעתים די לפתוח מפות בגוגל כדי להשיג את מיקומם.
נזכיר כי ביוני, נשמעו אזעקות נשמעו דרומית לכרמיאל בעקבות יירוט כטב"ם ששיגר חיזבאללה. במרחב האזעקות נמצא מכון לשם של רפאל. האזעקה במרחב משגב מתווספת לשיגורים קודמים למרחב עכו ועין המפרץ, שסמוך למתקן אסטרטגי נוסף של רפאל, מכון דוד.
זה לא היה ניסיון ראשון של חיזבאללה לפגוע במתקנים ביטחוניים. ובארגון הטרור אף טענו כי פגעו במפעל פלסן בקיבוץ סאסא, שבו מייצרים מיגונים לרכבים צבאיים. ההבדל המהותי בין המקרים טמון במרחק מהגבול ובאזעקות במרחב - פלסן קרוב בהרבה לגבול לעומת לשם.
ים: כלי השיט והצוללות הבלתי מאויישים
חיזבאללה טרם המחיש את יכולותיו הימיות, וייתכן כי המערך של ארגון הטרור, שכולל מאות מחבלים, יפתיע משם. לחיזבאללה טילים נגד ספינות, בהם C-802, בעל טווח של 120 ק"מ ומטען נפץ של 165 ק"מ; ובמיוחד, על פי פרסומים, עשרות טילי "יאחונט", בעלי טווח של 300 ק"מ ומטען נפץ של 300 ק"ג. ארגון הטרור מפעיל קומנדו ימי שפועל על סירות מהירות ואוסף מודיעין. לפי מכון עלמא, בסיסו נמצא דרומית לצור.
במכון פרסמו בעבר כי לקומנדו הימי של חיזבאללה יש בסבירות גבוהה צוללות ננס מדגם "ע'דיר" האיראני, שאורכו כ־29 מטרים ויכול לשאת כוח קומנדו של 18-10 איש. ברשותם עשויים להיות כצב"מ: כלים צוללים בלתי מאוישים. באמצעות יכולת זו ניתן לאיים, לדוגמה, על אסדת הגז כריש שסמוכה לגבולות המים הכלכליים עם לבנון, על כלים של חיל הים או על כבלי תקשורת תת־מימיים. אחד מהם הוא כבל IC-1, שמקשר בין חיפה לבין נהריה.
איום נוסף שניתן ללמוד עליו דווקא מהמורדים החות'ים הוא הכשב"מים: כלי השיט הבלתי מאוישים. שליחיה של איראן פגעו לאחרונה בספינת הצובר "טוטור" שבבעלות יוונית באמצעות כשב"מ ממולכד. זהו כלי פשוט יחסית ליצירה ולתפעול: ניתן לקחת סירת דיג רגילה, להעמיס אותה במאות ק"ג חומר נפץ ולשלח אותה מרחוק למטרה.
את המתקפה על "טוטור" ביצעו החות'ים באמצעות כשב"מ שהוא חימוש משוטט ייעודי, בשם "טופאן 1". אותו כשב"מ כולל מטען של 150 ק"ג חומר נפץ ושט במהירות מקסימלית של 35 קשר. בהתחשב בשיתוף הפעולה ההדוק בין החות'ים לבין איראן ובין החות'ים לבין חיזבאללה, ייתכן מאוד שגם לארגון הטרור השיעי הלבנוני יש יכולות דומות.