גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"איבדנו פנסיה של 38 שנה": הנפגעים בהסתבכות הפיננסית החמורה בתולדות המדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הממדים של פרשת סלייס כמעט בלתי נתפסים: 4.3 מיליארד שקל של יותר מ־100 אלף חוסכים מוקפאים כבר יותר מחצי שנה ● ביום אחד מצאו את עצמם לקוחות חברת ניהול הגמל ללא חסכונות וללא עוגן כלכלי, ועבור אלפים מהם כלל לא ברור אם אי־פעם יקבלו את כספם בחזרה ● גלובס מביא את העדויות שמתארות שלב אחר שלב איך התפתחה הפרשה שמטלטלת את המדינה

עיצוב: טלי בוגדנובסקי
עיצוב: טלי בוגדנובסקי

4.3 מיליארד שקל זה סכום שקשה מאוד לתפוס. בוודאי כשמדובר בכסף של 105 אלף חוסכים ומשקיעים שהפקידו את הפנסיות והחסכונות שעבורם עבדו שנים ארוכות, וכעת הגישה שלהם אליו חסומה לחלוטין. עבור אלפים רבים מהם כלל לא ברור אם יקבלו אי־פעם את כספם חזרה.

"פרשת הבנק למסחר על סטרואידים": כשהכנסת גילתה על פרשת סלייס
פרשת סלייס: רשות שוק ההון ביצעה ביקורת בסוכנות פינברט
החיפוש אחר מאות מיליוני דולרים של עמיתי סלייס בחו"ל החזיר עד כה פירורים
לקופות סלייס הושבו רק 16 מיליון דולר מהכספים שהושקעו בקרנות חוץ

פרשת סלייס הולכת ומתחוורת כהסתבכות הפיננסית הגדולה בתולדות המדינה. במסגרת הפרשה איבדו החוסכים בחברת ניהול הגמל סכומים הגדולים בהרבה מאלה שירדו לטמיון בהונאות הפיננסיות הגדולות שידעה ישראל כמו קריסת הבנק למסחר או חברת המימון גיבוי. אם בשתי האחרונות הסכום שאבד עמד על כ־250 מיליון שקל, בסלייס יש יותר מ־800 מיליון שקל באפלה. ביחס ל־500 מיליון מתוכם לפחות אין בשלב זה אינדיקציות בנוגע להיכן הם, ואם ישובו לבעליהם.

גלובס שוחח עם האנשים שנפגעו מסלייס וההליכים המתנהלים נגדה, ומביא את העדויות של מי שכספם נלקח מהם ואיבדו את העוגן הכלכלי שלהם ביום אחד.

ראשית נעשה סדר בפרשה. בפברואר 2022 החלו לזרום תלונות לרשות שוק ההון נגד סלייס. חוסכים טענו כי סוכני ביטוח שיווקו להם הלוואות בתמורה לניוד כספים לחברת ניהול הגמל. כחצי שנה לאחר מכן הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא, וכעבור חודשיים נחשף בגלובס כי רשות שוק ההון פשטה על משרדי סלייס ופתחה בבדיקה.

בנובמבר 2023, למרות הבדיקה, רשות שוק ההון חידשה לסלייס את הרישיון לשווק מוצרי חיסכון והשקעה. בדיון שנערך בשבוע שעבר בכנסת אמרו נציגי הרשות כי החידוש היה "טכני". מבחינת החוסכים זו הייתה אינדיקציה לכך שדברים כנראה מתנהלים כשורה. חודש לאחר מכן נפתחה קופת השרצים, הרגולטור הזיז את בכירי החברה ומינה במקומם מנהל מורשה מטעמו - רו"ח אפי סנדרוב, שהקפיא את כל פעילות הכספים בחברה.

מאז מתחילים להתברר הממדים של הפרשה הזו. סלייס היא חברת ניהול קופות גמל דיגיטליות בבעלותן של משפחות גולדברג וטוקטלי, שהציגה עצמה כמי שמתמחה בקופות גמל בניהול אישי (IRA). מדובר במוצר השקעה המאפשר לחוסכים לשלוט באופן מלא על ניהול ההשקעות שלהם, בניגוד ל"מוצרי המדף" של גופי ההשקעה, מסלולים אחידים שמציעים לכלל הלקוחות. מתוך 4.3 מיליארד שקל שמנוהלים בחברה, 3 מיליארד שקל יושבים בקופות כאלה.

הכספים בסלייס מתחלקים לשלוש דרגות סיכון: הראשונה היא קרנות פנסיה מסורתיות, 1.2 מיליארד שקל שככל הנראה לא נפגעו, בית המשפט אישר למכור אותן, ועתה מחפשים להן קונה. השנייה היא זו המכונה "הקרנות הלבנות", 2.2 מיליארד שקל מכספי הקופות בניהול אישי. הללו, להערכת המנהל המורשה, נוהלו באופן תקין. יתרת הסכום, 890 מיליון שקל, הוא בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר, "הקרנות האדומות". גם הכסף הזה הושקע בקופות IRA, אבל בעיקר בקרנות זרות שלפי החששות נוהלו באופן בלתי תקין. כעת לא ברור מה עלה בגורלם. עד כה, רק כ־60 מיליון שקל מתוכם אותרו. כל הכספים בסלייס - בכל המסלולים ודרגות הסיכון - הוקפאו, ולחוסכים אין גישה אליהם כבר חצי שנה.

"אמרו לי שחסר כסף כי דמי הניהול נגבים מראש"

רבים מהנפגעים עימם שוחחנו מתארים נזקים קשים, כלכליים, נפשיים ובריאותיים. לילות ללא שינה, התנתקות מהסביבה והיזקקות לכדורים. תיבת הפנדורה נפתחה ממש בסמוך לפרוץ המלחמה, אירוע שלכשלעצמו מצריך מלא מעט אנשים היערכות כלכלית מחודשת. אבל עבור חוסכי סלייס, כשהגיע יום הפקודה, הכסף נעדר. העדויות חושפות כיצד שווקו ללקוחות מוצרי השקעה, מבלי שהוסבר להם מה הם כוללים או היכן יושקע הכסף בפועל.

סוכנים, שרבים מהעמיתים הכירו זמן רב, שכנעו ולעתים אף שידלו ממש לנייד את הכספים לסלייס, תוך פיזור הבטחות על השקעות "בטוחות" או בתמורה למתן הלוואות. בתובענה הייצוגית שהגישו כאמור באוגוסט עורכי הדין עדיאל זימרן ונימרוד אליהו לוי, הם תיארו דפוס כזה בדיוק של הסכמה לניוד בתמורה להלוואה בתנאים שנראו נוחים. העמיתים לא ידעו שהמימון של ההלוואה יינתן, דה־פקטו, מתוך החסכונות שלהם עצמם, ואולי לא ישוב.

"זה התחיל מזה שנכנסתי לאתר של סלייס, ולא הייתה לי גישה לאתר או סיסמה", משחזרת אחת החוסכות, שניידה את הכספים לסלייס בתמורה להלוואה. "כשפניתי, התחילו 'לסבן' אותי בסיפורים. עבר חודש, עברו חודשיים, ובכל פעם שניסיתי לדבר עם סלייס, לא היה מענה".

בשלב כלשהו הפנו אותה למנהל הקרן - והוא עצמו שלח לה קוד עם סיסמה, "אבל הוא נשלח עם קישור צדדי, ולא ישיר. כשהעליתי את הנתונים, ראיתי שזה לא כמו נתונים רגילים. היה לי הרבה פחות ממה שהעברתי". במענה לשאלה שלה בעניין הזה, אמרו לה כי דמי הניהול נגבים ממנה מראש ארבע שנים קדימה.

קווי דמיון מחברים בין העדויות. בראש ובראשונה באותה הסתמכות על סוכנים שנחזו להיות אמינים, אך גם באמון שנתנו כולם ברגולטור ובמדינה - והתבדו. אלה התעוררו למעלה משנה אחרי שהוגשו התלונות הראשונות.

חנה (השם שלה ושל בעלה שמור במערכת) היא פנסיונרית בת 76. שמעון, בעלה המבוגר ממנה, מתמודד עם מחלת הסרטן. החיסכון הפנסיוני של חנה ישב שנים בבית השקעות גדול ונוהל דרך סוכנות. בתם מספרת כי סוכני הביטוח שהגיעו אליהם הביתה "היו מאוד נחמדים והשרו ביטחון" ושכנעו את הוריה לתת בהם אמון.

"יום אחד פשוט קיבלנו מכתב שהכסף הועבר לסלייס", טוענת חנה. כספים של 25 שנות עבודה גולגלו לקרנות בחו"ל - אותן קרנות אדומות. לדבריה, היא לא שמעה על החברה קודם לכן, אך סמכה על הסוכן. "הוא אמר שהם משקיעים את הכסף בקרן בריטית אמינה מאוד, ושלא תהיה עם זה כל בעיה".

לדברי שמעון, בהתחלה הכסף צבר תשואות יפות, אך יום אחד המידע ביחס אליו הפסיק להגיע. "אתה מנסה להתקשר ולא מצליח. כששאלנו פה ושם, אמרו לנו שהם בצרות". כשביקשו לנייד את הכסף, כבר לא יכלו.

לדברי הבת, תיק ההשקעות של הוריה היה משמעותי. "זה כסף שהם חסכו שקל בשקל. תיק השקעות גדול שהם בנו עליו כדי לצאת לפנסיה מכובדת, בלי שיצטרכו לבקשת טובות או לחשוב פעמיים לפני שהם פונים לרופא פרטי או זקוקים לתקופות שלא מצויות בסל. והנה הגענו לרגע שבו הם צריכים תרופות וטיפולים שלא נמצאים בסל, וזקוקים לכסף הזה - ואין אותו. הדאגה הזו עכשיו, כשלאבא שלי יש סרטן, זה באמת הדבר האחרון שהם צריכים".

"הסוכנת הייתה בת בית, סמכתי עליה"

גם שלומית יצחקי, פנסיונרית שעבדה שנים כאחות בבית חולים כרמל בחיפה, מתארת יחסי אמון של ממש עם הסוכנת מטעם סוכנות פינברט, זו שהעבירה אותה לסלייס. "בעלי עזב את הבית לפני שלוש שנים, והוא התעסק ברכבים ובכסף. פתאום נשארתי קצת עם לשון פתוחה אחרי חלוקת הרכוש, ולא בדיוק ידעתי מה אני עושה. זו הייתה סוג של תמימות, של אמון", היא מתארת.

"צלצלה אליי בחורה שנשמעה נעימה", משחזרת יצחקי את ההיכרות שלה עם סוכנת הביטוח מטעם פינברט. הן נפגשו בדירתה של יצחקי, ולדבריה מאותו יום ביקרה אותה הסוכנת הרבה פעמים והפכה לבת בית של ממש. לטענתה "היא הייתה מאוד משכנעת" והעבירה באישורה את הכספים לסוכנות פינברט.

"אני ביקשתי לשמור על הערך של הכסף. שלא יירד. היא (הסוכנת - נ"ס) אמרה שזו חברת ביטוח ישראלית. לא ידעתי שהכסף יעבור לחו"ל. אף אחד מאיתנו לא ידע". אבל זה בדיוק מה שקרה עם למעלה מ־400 אלף שקל, שהם כל החסכונות שהיו לה, גם הם בקרונות האדומות שגורלן לא ידוע. רק בוקר אחד, בשיחה עם מכרה שהיא במקרה גם בנקאית לשעבר, יצחקי הבינה מה קורה. "כשאמרתי לה איפה השקעתי - הפנים שלה נהיו לבנות כמו סיד. היא אמרה לי 'תמשכי את הכספים ותניידי אותם', אבל ברגע שניסיתי, הכול היה חסום".

גם הכסף שלא מעורב בפרשה הוקפא

מעבר לקרנות האדומות, כאמור, עוד עשרות אלפי חוסכים נאלצים להתמודד עם הקפאה מוחלטת של השקעותיהם. יוסי גייפנר הוא איש כזה, וגם אשתו. שניהם השקיעו את הפנסיה שלהם בסלייס. "לאורך שנים יש לי יועצים פנסיוניים, והם כולם ידעו שאני רק מוכן לשמור על ערך הכסף. לא להרוויח, אבל לא להפסיד".

במהלך 2022 היו להם הפסדים רבים במסלולים הסולידיים בגלל מלחמת רוסיה אוקראינה. "אז פנינו לסוכנת שתמצא לנו מסלול כמו פק"מ (פיקדון קצר מועד), וככה היא הביאה אותנו לסלייס", הוא אומר. "היא מצאה לנו מסלול של אג"ח. אני בכלל לא ידעתי במה מדובר. חשבתי שאגרות חוב זה משהו ממשלתי. בטח שלא ידעתי שזה יכול לעבור לחו"ל. העברנו לשם את הכספים, כמעט 2 מיליון שקל. פנסיה של 38 שנות עבודה". את הכסף הזה הם ייעדו בין היתר כדי לרכוש דירה לבתם הנכה.

בדצמבר פרשת סלייס עלתה לכותרות, ואז נפלו האסימונים. "פניתי לסוכנת, והיא ניסתה להרגיע ואמרה 'הכול שמועות. אתה יודע איך זה, מתפרסמת כתבה, וכולם נבהלים, אבל אם אתה רוצה בשביל השקט הנפשי, אני אנייד אותך'", הוא מספר. "מה 'שקט נפשי?' אמרתי, 'הכול בוער!'". באותו יום הוא נתן פקודת ניוד, אבל זה היה מאוחר מדי.

"בשלושת החודשים הראשונים זה לילות בלי שינה. לא נכדים, לא ילדים, לא תקשורת עם הסביבה", הוא מתאר. "פשוט סבל. שום סכום לא יפצה את מה שעברנו. אנחנו פנסיונרים, יש לנו כוח למאבקים? להמתין שנים?".

גייפנר נמנה עם אותם אנשים שכספם הושקע במסלולים "המסורתיים", ובכל זאת הם מוקפאים. "זה אבסורד. לא עשינו שום דבר רע, ואנחנו צריכים להצטדק? לבקש את הכסף שלנו? להביא אישורים? סיבות? זה לא ייאמן. אלה כספים שלי שחסכתי כל החיים".

גם אורלי נחום מצויה בבעיה דומה. היא בת 58, עבדה כל חייה בהייטק, ולפני כשנה פוטרה. החסכונות שאותם צברה בעמל רב כל חייה, היו אמורים לשרת אותה בדיוק ברגע הזה, אלא שהם חסומים. "האפשרות שלי להגיד 'אוקיי, אל תעבדי כשכירה במשרה מלאה, אלא תעבדי חלקית' הייתה מתוך מחשבה שיש לי ביטחון, גב כלכלי שאני יכולה לסמוך עליו", היא אומרת. "80% מהחסכונות שלי שם,וזה מאוד מלחיץ, כי אין לזה תאריך", היא אומרת. "אם יגידו שהיעד הוא 31 בדצמבר למשל, אני אדע איך להתנהל, אבל כרגע אני פשוט תלושה לגמרי בסיפור הזה, עם כל החרדות במדינה שכולנו חווים. זה לא עוזר שהעוגן הכלכלי שלך נסחף.

"אנחנו, האנשים שהשקיעו בקרנות המסלוליות (המסורתיות), השתמשנו בפלטפורמה. הכסף שלנו קיים. זה לא הגיוני שלא נותנים לנו לגעת בו. אני מרגישה בת־ערובה בסיטואציה שאני לא שותפה לה. אני לא לקחתי סיכונים. הלכתי על המסלול הכי קלאסי. הכי טבעי, ואני תקועה".

ההקפאה מוסברת, גם בבית המשפט, בניסיון לשמור על הכספים. בעדכון לעמיתים מטעם המנהל המרשה צוין כי ממשיכים להיעשות ניסיונות רבים לאתר את הכספים, בארץ ובחו"ל.

בשבוע שעבר אישר בית המשפט לשחרר כספים לבני 70 ומעלה, לבקשתה של עו"ד יעל הבסי־אהרוני מהקליניקה לזכויות אנשים בזקנה באוניברסיטת תל אביב. אולם המנהל המורשה ביקש לצמצם את ההחלטה, ובשלב זה טרם התקבלה הכרעה שיפוטית.

במקביל דנה הכנסת בשבוע שעבר לראשונה בפרשת סלייס. זה קרה בוועדת הכספים, במסגרת דיון מהיר. ח"כ מירב כהן הגדירה את הסיפור כ"פרשת הבנק למסחר על סטרואידים", וח"כ משה גפני, יו"ר הוועדה, הודה כי שמע על כך לראשונה והופתע מהמספרים. רשות שוק ההון התבקשה להגיש בתוך חודש מסמך שישיב על שלל שאלות. דיון מעקב אין בינתיים. גם לא ועדת חקירה פרלמנטרית.

מפינברט סוכנות לביטוח נמסר בתגובה: "כספי לקוחות סוכנות פינברט שהושקעו נמצאים בחשבונות ההשקעה ובהשקעות עצמן, ומחובתנו החוקית לדאוג כי החוסכים אשר נתנו בנו אמון, יראו את כספם בחזרה".

*** חזקת החפות: החברה, מנהליה והסוכנויות הנזכרות לא הואשמו בדבר, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל מאשרים רשמית: חמינאי חוסל

גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה