חיסכון פנסיוני / אילוסטרציה: shutterstock
החוסכים לטווח ארוך בישראל צריכים להגיד, שוב, תודה לוול סטריט. מדדי המניות המובילים בארה"ב ממשיכים לשעוט קדימה, וכך, למרות התשואות הפושרות שהניבה בשנה וחצי האחרונות הבורסה בתל אביב - הכסף של הציבור המקומי המופקד בגמל, בקרנות ההשתלמות ובפנסיה ממשיך לתפוח בצורה מרשימה.
● שאלות ותשובות | היום זה קורה: הכירו את המגבלות החדשות על ההשקעות שלכם
● בורסת תל אביב מסכמת מחצית: המניה שהכפילה את שוויה וזו שהתרסקה
הנהנים הגדולים מבין החוסכים הם כמובן מי שבחרו להעביר את חסכונותיהם למסלולים שעוקבים אחרי מדד S&P 500, שהניבו להם תשואות חלומיות של יותר מפי שלושה מאלו שהניבו המסלולים הכלליים, שבהם מושקע רוב הציבור. מסלולים אלה נהנים בינתיים גם מחשיפתם לדולר. מצד שני, אם השקל יחזור להתחזק מול הדולר, התשואה שלהם תיפגע.
בינתיים, כאמור, המחצית הראשונה של שנת 2024 מתבררת כמצוינת לחוסכים - הטובה ביותר בשלוש השנים האחרונות - בעקבות העליות בשווקים. אבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי במיטב גמל ופנסיה, מעריך כי החוסכים במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות נהנו בששת החודשים הראשונים של השנה מעלייה של 5.5% בממוצע. החוסכים במסלולים המנייתיים הרוויחו בתקופה זו 10.2%, וכאמור, מי שבלט מעל כולם הוא מסלול ה־S&P 500, שהניב תשואה של 18.7% - כמעט כפול מהמסלול המנייתי, וגבוה מתשואת המדד עצמו (בשל היחלשות השקל בשיעור של 3.6% מתחילת השנה). התשואה השנתית הממוצעת במדד S&P 500 עומדת על כ־9.5%.
גם מסלולי הפנסיה נהנים מחצי שנה מצוינת. המסלול לגילאי 50 ומטה רשם תשואה של 7% מתחילת השנה, המסלול לגילאי 50-60 עלה ב־6.2% והמסלול לבני 60 ומעלה עלה ב־4.7% בחצי השנה האחרונה.
בחודש יוני, מעריך ברקוביץ, עמדה התשואה הממוצעת במסלולים הכלליים על 1.1%, במסלול המנייתי מדובר בעלייה של 1.5%, ובמסלולים שעוקבים אחרי מדד S&P 500 נרשם זינוק חודשי של לא פחות מ-4.7%.
וול סטריט המשיכה לטפס, שאר העולם ירד
כך, גם כאשר בעולם גוברים החששות מפני האטה, וגם כאשר העולם הולך לבחירות, ואפילו כשהשוק בארה"ב נחשב "יקר" בעיני כל אנליסט ומנהל השקעות - השווקים ממשיכים לעלות.
בחודש יוני רשם מדד S&P 500 עלייה של 3.5% והנאסד"ק טיפס ב־6%. בניגוד לכך, באירופה נרשמו ירידות חדות בעקבות חוסר היציבות הפוליטית, הכולל בחירות בזק בבריטניה ובצרפת. מדד דאקס הגרמני ירד בחודש יוני ב־1.4%, הפוטסי הבריטי ירד ב־1.2%, ומדד קאק הצרפתי צלל ב־6.4%. גם בישראל המדדים ירדו קלות. ת"א־35 ירד ב־0.75%, ומדד ת"א־125 איבד כ־2%.
עם זאת, מתחילת השנה גם השווקים בתל אביב ובאירופה רושמים עליות נאות. ארה"ב ממשיכה להוביל את העליות, עם עלייה של 14.5% במדד S&P 500 וזינוק של 18.1% במדד נאסד"ק, אך גם בשאר העולם נרשמות עליות נאות. הדאקס הגרמני משלים מתחילת השנה עלייה של 9.2%, ומדד יורוסטוקס 50 משלים עלייה של 8.2%. גם הפוטסי הבריטי עולה בקרוב ל־6%. עם זאת מדד קאק הצרפתי דווקא ירד ב־0.8%.
בישראל, למרות המלחמה, מדד ת"א־35 משלים עלייה חצי־שנתית של 6.4% ואילו מדד ת"א־125 משלים עלייה של 3.5%. מנגד, איגרות החוב הממשלתיות רושמות ירידה של 2.1%, כאשר אלה הצמודות למדד ירדו ב־2.6% ואלה השקליות ירדו ב־2.5%.
לפי נורית דרור מיחידת המחקר של הבורסה, "מדד ת"א־35 עלה עיקר בזכות המניות הדואליות הכלולות בו, ואילו מדד ת"א־90 נפגע בעיקר בהשפעת מניות הנדל"ן". במקרה של מדד ת"א־35 מדובר במספר מניות מצומצם יחסית, ובהן טבע, שמשלימה זינוק של 60% מתחילת השנה ושחזרה להיות החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בישראל.
בולטות נוספות לחיוב הן מניות קמטק ונובה, חברות בדיקות שבבים שנהנות מאוד מהטרנד של הבינה המלאכותית. קמטק זינקה ביותר מ־90%, נובה ב-80% כמעט. גם טאואר, הצלע השלישית בתחום החם, יצרנית שבבים בתחום האנלוגי, השלימה עלייה של כ־34% מתחילת השנה.
מנגד, מניות דואליות אחרות דווקא בלטו לרעה. נייס איבדה יותר מ־11%, גם בעקבות התפטרותו המפתיעה של המנכ"ל הוותיק ברק עילם, ואלביט מערכות ירדה גם היא ב-14% כמעט, על אף המומנטום החזק בתעשיות הביטחוניות על רקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת רוסיה אוקראינה.
דרור אומרת, כי "המסחר בתל אביב במחצית הראשונה של 2024 התנהל על רקע המשך הלחימה בעזה וההסלמה בגבול הצפוני של הארץ. בנוסף, קיים חשש מפני חרם וסנקציות כלכליות על ישראל, זאת לאחר שטורקיה הודיעה באפריל על הפסקת הסחר עימה, וקולומביה, ספקית הפחם העיקרית של ישראל הודיעה ביוני על הפסקת יצוא פחם אליה, עד תום הלחימה בעזה".
הכספים זזים בין מנהלים, ואלטשולר שוב בתחתית
כשמסתכלים על ניוד הכספים בין הגופים שמנהלים את חסכונות הציבור ניתן לראות כיצד הכסף זורם בעיקר למנהלים שהצליחו להשיג תשואות טובות בשנים האחרונות, וזאת למרות האזהרה הקבועה שהם עצמם נאלצים לכתוב תמיד, על כך ש"תשואות העבר אינן מעידות על העתיד".
בתי ההשקעות אנליסט וילין לפידות נהנים מתחילת השנה ועד לחודש מאי (הנתון העדכני האחרון מטעם רשות שוק ההון) מניודי כספים מהמתחרים בהיקף של 7.7 ו־7.5 מיליארד שקל בהתאמה, מה שמעלה את היקף הכספים המנוהלים שלהם לכ־42 ו־66 מיליארד שקל בהתאמה. מגייס גדול נוסף הוא בית ההשקעות מיטב, מנהל הכספים השני בגודלו בתעשיית הגמל (כמעט 91 מיליארד שקל), שנייד מתחילת השנה מהמתחרים 4.6 מיליארד שקל.
פדיון של יותר ממיליארד שקל במור
באמצע הטבלה נמצאים בתי השקעות כמו מגדל מנורה והראל עם ניודים קטנים יחסית אליהם, של כמה מאות מיליוני שקלים ועד 1 מיליארד שקל (במקרה של מגדל).
בית ההשקעות מור, שיאן הגיוסים של השנים 2021-2022, סבל מפדיונות של יותר ממיליארד שקל מאז תחילת השנה, אך בזכות אותם גיוסים גדולים בשנתיים הללו הוא עדיין השחקן הרביעי בגודלו בענף, והוא מנהל 69 מיליארד שקל כמעט.
בחלק התחתון נמצאים הפודים הגדולים. הפניקס וכלל איבדו למתחרים מתחילת השנה 2.4 ו־3.4 מיליארד שקל בהתאמה. את הפדיונות של כלל ניתן להסביר בהיותה אחרונה בטבלת התשואות מתחילת השנה במסלול הכללי.
את הטבלה סוגר בית ההשקעות אלטשולר שחם, שמציג בשנה האחרונה מגמה של התאוששות מרשימה בתשואות, אך השנים הקשות הקודמות שלו ממשיכות לרדוף אותו. כך, בית ההשקעות איבד מתחילת השנה 9.7 מיליארד שקל, ובסך־הכול איבד בשנים האחרונות עשרות מיליארדי שקלים למתחרים. עם זאת, עדיין מדובר בחברת הגמל הגדולה בישראל, שמחזיקה בכ־16.5% מהשוק, כמחצית משיעור ההחזקה שלו בשוק לפני שלוש שנים, לאחר שרכש את בית ההשקעות פסגות הכושל.
כאמור, הפדיונות הגדולים באלטשולר שחם נמשכים למרות שמתחילת השנה הוא בית ההשקעות שנמצא במקום הראשון בטבלת התשואות, מה שמראה עד כמה קשה לתקן רושם שנצרב בתודעה של הציבור, בוודאי כאשר מדובר בסופו של דבר בכסף של החוסכים.