עו''ד ד''ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת קיימה היום (ב') דיון בסוגיית מינוי נציב שירות המדינה. במוקד הדיון - נוהל בדבר אופן מינוי הנציב שגיבשה היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית פרגו-ברנע, בהסכמת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, בעקבות החלטת ממשלה מ-2018, ונדחה בשלב זה על-ידי הממשלה.
● היועמ"שית: הליך מינוי נציב שירות המדינה ייעשה רק באמצעות ועדת איתור
● עלייה במספר התיקים בהוצאה לפועל: באיזו עיר מספר החייבים הוא הגבוה ביותר?
עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגע לשאלת מעורבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהליך בחירת הנציב, כאשר הייעוץ המשפטי סבור כי ישנה מניעה משפטית לכך, אולם ישנן מחלוקות נוספות הקשורות בנושא שהתחדדו בדיון: האם נציב שירות המדינה הוא תפקיד שאמור ליישם את מדיניות הממשלה או לא, היקף מעורבות הייעוץ המשפטי לממשלה בבחירת הנציגים בוועדה שתבחר אותו, תנאי סף לתפקיד ומעל הכול הנושא המשמעותי והגדול ביותר - המשבר האדיר בשירות המדינה, החולש על 80 אלף עובדים בממשלה וכחצי מיליון עובדים מחוצה לה.
על-פי עידו פיק, נציג המרכז להעצמת האזרח שהשתתף בדיון, ישנה ירידה דרמטית באיכות כוח-האדם הנבחר, ירידה בביקוש לתפקידים ובמספר המתמודדים על כל משרה, ותפקידים רבים אינם מאוישים בשל חוסר יכולת למצוא בעלי תפקידים מתאימים. "מה קורה כאשר אין שירות מדינה מתפקד ראינו בחודשים אחרי ה-7 באוקטובר", אמר ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד).
נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, הציגה בדיון נתונים המצביעים על ירידה מסיבית באמון הממשלה, המצוי בשפל חסר תקדים של 18% בלבד. "45% מהציבור מצביעי על ירידה באיכות השירותים הממשלה", אמרה.
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה: "כארגון שעובד כבר עשור מול השירות הציבורי, אנחנו רואים איך המסדרונות מתרוקנים. האנשים הטובים והמקצועיים עזבו, והטובים שעדיין נשארו - אני מבלה איתם מדי שבוע בשיחות שבועיות לתחזוק כדי שלא יתפטרו, שיחזיקו מעמד".
הדיון כונס לבקשת ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) בתמיכת שליש מחברי הוועדה, לרגל פרישתו הקרבה של נציב שירות המדינה המכהן, דניאל הרשקוביץ, והתבקשו במסגרתו תשובות מנציגי הממשלה המתנגדים לנוהל - אך אלה לא התייצבו לדיון. אלהרר כינתה את המצב הנוגע למינוי הנציב "הפיכה משטרית זוחלת" ו"המשך ההשחתה של השירות הציבורי".
"אחד התפקידים החשובים"
היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית פרגו-ברנע, והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), עו"ד ד"ר גיל לימון, התנצלו על השיהוי המשמעותי בהגשת הנוהל, עליו הצביע מספר בדיון פעמים יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ודרש תשובות ביחס לכך - שש שנים לאחר החלטת הממשלה שבה המשימה הוטלה עליהם.
לטענתם, ההליך התעכב בשל מערכות הבחירות המרובות, משבר הקורונה והמלחמה, אך הם נטלו אחריות על כך. מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור, העירה בדיון כי אם הנוהל היה נכתב בסמוך להחלטת הממשלה, הפלונטר הנוכחי היה נמנע.
"נקודת המוצא היא תפקיד הנציב", הסביר לימון את הנוהל שהוצע לממשלה ומבקש לקבוע את התפקיד בוועדת איתור. הוא הציג את אמות-המידה לגיבוש משרות פטורות ממכרז משנת 2012, ומספר החלטות ממשלה לאורך השנים. "יש המון מרכיבים שנותנים מעטפת לאופי של תפקיד", אמר עו"ד לימון. "זה אחד התפקידים החשובים בשירות המדינה. הוא מי שמחזיק בידיו את המפתח לשמור על האופי של שירות המדינה מקצועי, ממלכתי וא-פוליטי. הוא חבר בוועדות איתור, אחראי באופן כללי על דיני העבודה בשירות המדינה, על מינויים ועל פיטורים". אם היד שלו תהיה קלה על הדק הפיטורים, הסביר, אנשים בשירות המדינה יאבדו עצמאות.
עו"ד לימון הסביר את שני המסלולים של משרות הפטורות ממכרז בשירות המדינה. האחד - פטור מלא ממכרז - מקרה שבו השר או ראש הממשלה בוחרים בעל תפקיד, וועדת המינויים מוודאת את הכשירות וההתאמה שלו: השני - ועדת איתור. הוא הסביר כי השילוב של אינטרס ציבורי מובהק, אי-תלות, הצורך בכישורי ניהול מוכחים של מערכות מורכבות ומשרה שמאופיינת בתפקיד ציבורי ואופי רגולטורי מובהק - מלמדים על כך שמתאימה כאן ועדת איתור.
אשר להרכב ועדת העיתון, עו"ד לימון אמר כי בעקבות פרסום הנוהל התקבלו תגובות רבות מאנשים ש"שירות המדינה יקר להם", ובהתאם לכך עבודת המטה בעניין נמשכת. איש אקדמיה למשל, שאמור היה להיות אחד מחברי הוועדה, לא בהכרח יהיה משפטן, נאמר בדיון. "אני המלצתי לממשלה שתסמיך אדם - אחד השרים או המזכירים - לקיים שיח לגבי הרכב ועדת האיתור בהסכמה", אמר לימון. לדבריו, מאז המלחמה "הרוב המכריע מהעשייה הממשלתית נעשה בהסכמה ובשיתוף-פעולה".