גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התאוששות בהייטק? סימני השאלה שמעלה חברת המחקר על הנתונים המעודדים

לאחר שבתחילת השבוע התפרסמו נתונים מעודדים לגבי מצב הגיוסים של חברות הייטק ישראליות - מחקר חדש שופך מים צוננים על האופטימיות ● סכום הגיוס ברבעון השני של 2024 אכן עלה - אך רובו הושג ע"י מספר קטן של חברות ● עוד מגלה מכון המחקר כי מספר המשקיעים בהייטק הישראלי הולך ופוחת במידה דרמטית

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מירי דווידוביץ', באדיבות Start-Up Nation Central
פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מירי דווידוביץ', באדיבות Start-Up Nation Central

ימים ספורים לאחר שחברת המחקר IVC ולאומיטק פרסמו נתונים מעודדים בדבר ההתאוששות בענף ההייטק הישראלי, מפרסמת חברת המחקר רייז (Rise), עמותה ללא כוונת רווח הממומנת מכספי תורמים שבראשה עומד פרופ' יוג'ין קנדל, כמה סייגים ששופכים מעט מים צוננים על השמחה המוקדמת.

כמו בדיווח מתחילת השבוע, גם רייז מציינת כי גרף ההשקעות בחברות ישראליות עלה לראשונה מאז שנת 2022, וזאת בעיקר בשל גיוס הענק בן 965 מיליון הדולר של חברת וויז (Wiz). המגמה, כך מגלה חברת מחקר, זהה למתרחש בארה"ב ובאירופה, שם נרשמו עליות בשיעור דומה. השיפור בהשקעות בהייטק מייצג אמנם מגמה עולמית, אך העובדה שענף ההייטק הישראלי הראה מגמה חיובית זהה למתרחש בעולם למרות המלחמה היא בשורה טובה.

עם הערת עסק חי וברבע מהשווי בשיא: חברת המכשור הרפואי שגייסה 150 מיליון דולר
"איום משמעותי": דוח רשות החדשנות מזהיר מפגיעה בהייטק הישראלי

על פי המחקר שפרסם IVC ביום ראשון, סך הגיוסים בחברות הייטק פרטיות ברבעון השני הסתכם ב- 2.9 מיליארד דולר, הרבעון הטוב ביותר מאז הרבעון השני של 2022, אז גויסו לתעשייה 5 מיליארד דולר. סך הגיוסים ברבעון האחרון מהווים עלייה של 47% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ועלייה של 78% ביחס לרבעון הראשון של השנה, זאת בין השאר, כמובן, הודות לגיוס בחברת וויז וגיוסי הסייבר.

ייתכן, עם זאת, כי מדובר באשליה אופטית, היות וחברות סייבר רבות הודיעו על גיוסי המיליארדים דווקא בשבועות שקדמו לכנס הסייבר הבינלאומי RSA, כחלק מאסטרטגיה שיווקית.

גם בנטרול גיוס הענק של חברת הסייבר וויז (Wiz) שעמד על 965 מיליון דולר, סך גיוסי ההון לשאר החברות עמד על 1.93 מיליארד דולר, עלייה של 19% לעומת הרבעון הקודם, כך על פי IVC. עם זאת, חלקן של עסקאות מעטות תפס נתח גדול במיוחד מכלל הגיוסים. 6 בלבד, בהן ארבע חברות סייבר - סייארה, איילנד, סמפריס וויז - תפסו 62% מכלל הגיוסים ברבעון.

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

בפרסום של מכון רייז מהבוקר (ג') עולה כי בנטרול כלל המגה-סבבים, כלומר סבבים בעלי שווי של 100 מיליון דולר ומעלה, כלל הגיוסים לסטארט-אפים ישראלים מגיעים לכמיליארד דולר בלבד - שיפור קל לעומת הרבעון הראשון, אך נתון שמותיר את הממוצע הרבעוני על הרף הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות. המשמעות היא שרוב ההון שמגויס לחברות ישראליות נותר בידי מספר קטן יותר של חברות, בעוד הרוב נאבקות לקיומן.

מספר המגייסות בשפל

עוד מדווחת חברת המחקר רייז, כי למרות העליות בסך הגיוסים הכולל לחברות הישראליות, מספר החברות המגייסות קטן משמעותית והגיע לשפל של 112 חברות ברבעון השני. המספר יכול לעלות ככל שיתגלו סבבים נוספים, כיוון שלא כולם מדווחים, אך ב"רייז" מטילים ספק כי הדבר ישנה את המגמה באורח משמעותי. לשם השוואה, מספר החברות המגייסות בשנת 2019, לפני פרוץ הקורונה נע בין 300 ל-400 בממוצע ברבעון.

אורי גבאי, מנכ''ל מרכז המחקר רייז ישראל / צילום: איל יצהר

גם במכון רייז עושים שימוש בנתונים שאספה חברת IVC, אך באמצעות עיבודים שונים מתגלים זרמי-קרקע שליליים שמכרסמים באפקטיביות על ההייטק הישראלי: עוד מגלה מכון המחקר כי מספר המשקיעים בהייטק הישראלי הולך ופוחת במידה דרמטית מאז תחילת שנת 2022, למרות שהיקף ההשקעות מסך כל המשקיעים הלך וגדל ברבעון האחרון.

כך, במחצית הראשונה של 2024 חלה ירידה של 10% במספר גופי ההשקעה הזרים הפעילים בישראל ביחס לחצי השנה שלפני כן - בהם קרנות הון סיכון, קרנות תאגידיות, משקיעים מוסדיים ותאגידים. לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הירידה חדה יותר ועומדת על 18%. אחת מקרנות אלה היא סמסונג נקסט, קרן ההון סיכון של סמסונג שהשקיעה סכומים קטנים במספר רב של חברות צעירות. הקרן קיפלה את פעילותה אל מחוץ לישראל ללא הסבר ברבעון השני ועובדיה המקומיים פוטרו.

גם בקרב המשקיעים הישראלים חלה ירידה בשיעור של 15% לעומת החצי השנה הקודמת ו-22% בהשוואה לתקופה המקבילה. אמנם, משקיעי הייטק חדשים רבים נכנסו להשקעה בסטארט-אפים ישראלים בשנות בועת הקורונה 2020-2022, ורבים מהם התנדפו בשל עליית הריביות בארה"ב ותחילת המשבר העולמי בהשקעות בחברות טכנולוגיה, אך הנתונים המתגלים כעת נמוכים אף יותר מאלה של שנת 2019.

למעשה, מספר גופי ההשקעה הזרים במחצית הראשונה של השנה (499) נמוך מזה של התקופה המקבילה ב-2019 (537), וכך גם מספר גופי ההשקעה הישראלים: 275 גופי השקעה בחציון הראשון של 2024 אל מול 330 בחציון המקביל ב-2019. "כ-70% מבין גופי ההשקעה הזרים הפעילים בישראל ב-2024 הם אמריקאים, ושיעור דומה מבין כלל קרנות ההון סיכון הזרות. נתון זה מראה את החשיבות הרבה של שימור היחסים עם ארה"ב", נכתב במחקר.

גם קצב האקזיטים ירד

עוד שופכת רייז מים צוננים על הרושם שנוצר כאילו ריבוי האקזיטים מהתקופה האחרונה הוא חלק ממגמת השיפור בהייטק הישראלי. לאחר מכירות הענק של חברות כמו ווקמי, נו ניים סקיוריטי, אוואלור וחברות סייבר אחרות, מגלים ברייז כי קצב מכירת החברות איננו עולה על זה של השנה שעברה, והוא עומד על כ- 50 בחציון הראשון, בהשוואה ל-98 בכלל השנה שעברה. באשר להנפקות הישראליות בניו יורק, עולה כי מספרן ירד אל מתחת לממוצע בשנים הקודמות. למעשה בכל השנה אירעה רק הנפקה ישראלית אחת, זו של חברת עיבוד הזכוכית גאוזי.

עוד מדווחים ברייז כי מעמדה של ישראל בתוכניות המחקר והפיתוח האירופאיות נמצא בסכנה לאחר שבישיבת מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי בשבוע שעבר הוחלט לזמן את נציגי ישראל לפגישה של ועדת ההיגוי הרלוונטית בתחום. "חלק מהישיבה עסק באפשרות של הטלת סנקציות על ישראל, למרות שחלק ממדינות האיחוד מתנגדות לסנקציות כאלה", נכתב בדיווח. "הוועדה תדון במצב בעזה, ובשאלה אם ישראל עומדת בהתחייבות בנושאי זכויות אדם שבקיימת מסגרת ההסכם עליו חתמה ב2021". עד כה נהנו מוסדות אקדמיים בישראל כמו אוניברסיטת תל אביב, מכון וייצמן והטכניון ממענקים בסך 3.15 מיליארד יורו מאז כינון ההסכם עם האיחוד האירופי.

"הרבעון האחרון היה הגבוה ביותר מבחינת השקעות מזה יותר משנה, מה שיכול להעיד על התאוששות יחסית של ההייטק הישראלי אחרי תקופה ארוכה של משבר", אומר אורי גבאי, מנכ"ל רייז ישראל. "עם זאת, חשוב להדגיש כי עדיין קיימים סימנים מדאיגים, כמו הירידה במספר המשקיעים וסימני השאלה סביב קשרי החדשנות עם אירופה, כשנורת האזהרה העיקרית היא התלות הגוברת במספר קטן של חברות מצטיינות אשר ללא גיוסי ההון שלהן - ההייטק הישראלי מתייצב על רמת השקעות של כמיליארד דולר ברבעון. ככל שהמצב הביטחוני הופך לקבוע, גם ההייטק יתייצב על רמת פעילות נמוכה ביחס לעבר. אם ממשלת ישראל רוצה להחזיר באופן הדרגתי את ההייטק לרמת הפעילות של לפני המשבר, עליה להשקיע תקציבים גדולים יותר בסקטור זה, ובעיקר בסטארט-אפים בשלבים הראשונים שלהם".

עוד כתבות

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק