על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● בדנמרק מתקשים לעכל את ההפגנות הפרו-פלסטיניות
● מסר לסין: ישראל משתתפת בתרגיל צבאי בהוואי
1הפשע והאלימות בין הפלסטינים ברצועה עזה מזנקים
"כאשר גנבים במרכז עזה גנבו את הסוללה ממכוניתו של מוחמד אבו קארש במרץ האחרון, הוא רדף אחריהם בכביש חשוך ונורה למוות", נכתב הבוקר בוול סטריט ג'ורנל. "קרובי משפחה הזעיקו את המשטרה, שבדקה את זירת הפשע באזור הכפר דיר אל-בלח, אבל זה היה בערך כל מה שהם יכלו לעשות. 'הם אמרו שאין להם יותר כלא ושאם ימצאו את העבריין, המשפחה שלו עלולה לתקוף גם אותם', אמר בן דודו, מחמוד פועד. 'אנחנו עדים לריבים בין משפחות על בסיס יומי. אנשים יודעים שהם לא ייענשו על שום דבר שהם עושים'".
כמעט תשעה חודשים לתוך המלחמה בין ישראל לחמאס, "הפשע והאלימות בקרב עזתים נמצאים במגמת עלייה, שגוזלת יותר חיים פלסטינים, מסכנת פעולות סיוע בינלאומיות שבריריות ממילא וגוררת אזהרות מצד גורמים אמריקאים וערבים שמזהירים כי עזה עלולה לסבול מכשל מוחלט בממשל במשך שנים רבות. סכסוכים אלימים על אספקה בסיסית פורצים מדי יום, וכוח המשטרה שבשליטת חמאס נעדר או חסר אונים, לדברי התושבים. ראש לשכת התקשורת הממשלתית בעזה, איסמעיל אל-ת'אבטה, אמר שישראל הגיעה לעשרות תחנות משטרה והרגה מאות שוטרים מאז תחילת המלחמה, ובכך ערערה את יכולתו של הכוח לפעול במלוא התפוקה, ויצרה ואקום מינהלי ושלטוני".
עוד נכתב כי "באחת התקריות האחרונות, סכסוך בין בני נוער משתי משפחות במחנה נוסייראת במרכז עזה משך בסופו של דבר את קרוביהם הבוגרים. אדם אחד הרג אדם אחר, לדברי עד. משפחתו של הקורבן נקמה בהצתת בניין המגורים של המשפחה השנייה. כוחות הכיבוי השתלטו על השריפה והמשטרה פיזרה את ההמון שהתאסף, אך הוויכוחים נמשכו, לדבריו. 'אני שונא את חמאס ומעולם לא תמכתי בהם, אבל הלוואי שהם היו חוזרים לשלוט בעזה בגלל הפקרות שיש לנו', אמר העד. 'זה נהיה כל כך מפחיד'".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת אביר איוב, סטפן קלין. לקריאת הכתבה המלאה.
2המטרה הבאה של הקבוצה שעזרה להדיח את חבר הקונגרס האנטי-ישראלי
קואליציית Teach NY, קבוצת הסברה וחלק ממאמץ רחב לפעול למען הצרכים והאינטרסים של הקהילה היהודית בתחום החינוך, "מכוונת את מאמציה להשפיע על תוצאות הבחירות בניו יורק ב-2025", נכתב אמש בניו יורק פוסט. הקואליציה הייתה חלק מהשדולה הפרו-ישראלית שהצליחה למנוע את בחירתו מחדש של חבר הקונגרס ג'מאל באומן, שנחשב לאחד המבקרים החריפים ביותר של ישראל בקונגרס בוושינגטון
נכתב כי קואליציית Teach NY "מתגלה כאיזון נגד חזק לשמאל הקשה ולתומכיו בסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה, שהם אנטי-ישראלים". צוין כי "השתתפותה של הקבוצה בהחלט השפיעה על המרוץ האחרון, שבו הובס באומן", לאחר ש"עודדה יהודים רבים להצביע נגדו".
כעת, הקבוצה שואפת להגביר את שיעור ההצבעה בבחירות לראשות העיר ניו יורק ולמועצה. "בעיר ניו יורק יש את האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר במדינה. החששות לגבי אנטישמיות ובטיחות גוברים", אמר מורי ליטוואק, מנהיג קואליציית Teach NY. "לשיעור הצבעה גדול יותר של יהודים יכולה להיות השפעה עצומה על הבחירות בעיר ניו יורק".
"אני גאה בקהילה היהודית שהגיעה להצביע במחוז הקונגרס ה-16 של ניו יורק. זה היה רגע של גאווה עבורנו', אמר הרב יוסף פוטסניק, סגן נשיא בכיר של מועצת הרבנים בניו יורק. "אי אפשר לקחת את הקהילה היהודית כמובן מאליו". עוד צוין כי "בעוד שהיוו רק 9% מהאוכלוסייה, היהודים היוו 23% מכלל הקולות. יהודים מהווים 52% מכלל ההצבעות המוקדמות בדואר ו-29% מכלל ההצבעות המוקדמות. הקבוצה עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם רבנים והתמקדה בקהילות ב-36 בתי כנסת".
מתוך הניו יורק פוסט, מאת קארל קמפניל. לקריאת הכתבה המלאה.
3אם החטוף שתעשה הכל כדי להשיב את בנה
"כשבנה של עינב צנגאוקר נחטף לעזה ב-7 באוקטובר, היא סמכה שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יעשה הכל כדי להחזירו הביתה", נכתב הבוקר בוושינגטון פוסט בכתבה שמספרת את סיפורה. "במשך חודשיים היא בקושי יצאה החוצה, סירבה להיפגש עם אישי ציבור, משותקת מהחשש שהבעת ייסוריה תסכן את שחרורו של בנה. 'חשבתי, נתניהו הוא 'מר ביטחון', הוא חילץ את ישראל במלחמות רבות', אמרה. 'חשבתי לעצמי שאני מאמינה בו ושאני צריכה לתת לו הזדמנות'. הסבלנות שלה פקעה מזמן. לאחר חודשים של דיפלומטיה כושלת שמטרתה לשחרר את יותר מ-100 החטופים שעדיין מוחזקים בידי חמאס - 'עשרות' עדיין בחיים, אומרים גורמים ישראלים, אף שאיש אינו יודע בדיוק כמה - צנגאוקר עומדת בחזית ההפגנות המתגברות נגד הממשלה, המאחדות את משפחות החטופים המאוכזבות ותומכיהן. הם מאמינים שנתניהו מטרפד עסקה להחזרת יקיריהם ולסיים את המלחמה בעזה - ויש לגרש אותו מהשלטון".
נכתב כי "התנועה מתכננת להגביר את מאמציה בשבועות הקרובים, בתקווה להפיל את הממשלה לפני שהכנסת תסיים את מושב הקיץ שלה ב-28 ביולי. זהו רק אחד בסדרה של משברים המתכנסים לנתניהו, העומד בפני לחצים מתחרים ממפלגות הימין הקיצוני והחרדיות המרכיבות את הקואליציה שלו. אם ממשלתו תשרוד, היא לא תתכנס שוב עד סוף אוקטובר. צנגאוקר מאמינה שזו ההזדמנות האחרונה להציל את בנה, מתן בן ה-24. מאז שהוריו התגרשו בגיל צעיר, הוא עזר לאמו לנהל את הבית ובשנים האחרונות טיפל באחותו הצעירה, הסובלת ממחלת עצבים קשה. 'זו משימת חיי', אמרה צנגאוקר לפוסט לאחרונה בבית קפה תל אביבי, ליד הגשר שממנו היא פונה לעשרות אלפי מפגינים ישראלים כמעט בכל מוצאי שבת. 'אעשה הכל כדי לקחת בחזרה את המנדט שנתתי לנתניהו', אמרה. 'אין לי מה להפסיד'".
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת שירה רובין. לקריאת הכתבה המלאה.
4מאמר בהודו: כל הבעיות העומדות בפני ישראל
"כאשר הכריזה ישראל על מלחמתה בעזה, אמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שכוחותיו 'ירסקו' את ארגון הטרור. מאז, מנהיגים ישראלים אמרו, מספר פעמים, ש'חיסול' חמאס הוא המטרה העליונה של המלחמה", נכתב במאמר דעה בעיתון ההודי היומי 'ההינדו', העיתון השני בתפוצתו בהודו בשפה האנגלית. בכתבה שכותרתה "ישראל עומדת בפני הפסד אסטרטגי בעזה", נכתב כי בעוד ש"המלחמה הרסה חלק ניכר מעזה", האם "ההסתערות האדירה הזו על סייעה לישראל לעמוד ביעדיה? ב-19 ביוני, לאחר 256 ימי לחימה, אמר דניאל הגרי, דובר צה"ל, כי לא ניתן לחסל את חמאס. 'חמאס הוא רעיון', והוא 'מושרש בלב העם - כל מי שחושב שאנחנו יכולים לחסל את חמאס טועה'", אמר. נכתב כי "ישראל רצתה ניצחון מהיר ומכריע מול חמאס. ישראל גם רצתה לשחרר את למעלה מ-240 בני הערובה שהיו בשבי חמאס, ולחזק את הרתעתה שנחלשה מהתקפת חמאס. אולם לאחר יותר משמונה חודשי לחימה, אפילו צה"ל מטיל ספק בהשגה של היעדים שהציב נתניהו".
אבל "אלה לא החדשות הרעות היחידות איתן מתמודדת ישראל", שכן "ישראל עומדת בפני דילמה בצפון". שם, "התוקפנות המבוקרת תורמת מעט להרתעת חיזבאללה. העקורים לא יכולים לחזור לבתיהם אלא אם תהיה הפסקת אש. וחיזבאללה הבהיר שהוא לא יפסיק את האש אלא אם כן תהיה הפסקת אש בעזה. אפשרות נוספת שיש לישראל היא לפלוש ללבנון". בשלב זה, "מלחמה עם חיזבאללה, הנמצאת עמוק במדינת לבנון ובחברה השיעית, תהיה מסוכנת וקשה הרבה יותר משהייתה בעבר". בעיה נוספת היא איראן. "ישראל טעתה בחישוב תגובתה של איראן כאשר תקפה את מתחם השגרירות האיראנית בדמשק ב-1 באפריל, והרגה גנרלים בכירים. בכך, ישראל החלישה את ההרתעה, שהייתה איתנה לפחות מאז 1973. בנוסף, בשלב זה לישראל אין מסלולים מעשיים להאט את תכנית הגרעין של איראן, שהיא ראתה כאיום הביטחוני הראשון".
בעיות נוספות הן "הנסיגה בתהליך הנורמליזציה הערבית", העובדה ש"ישראל עומדת בפני בידוד עולמי בשל ניהול המלחמה" עם תיק רצח עם נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), וכן "הדגש החוזר על פתרון שתי המדינות, שמהווה נסיגה ארוכת טווח במדיניותה של ישראל לדחיקה לשוליים של שאלת פלסטין".
מתוך ההינדו, מאת סטנלי ג'וני. לקריאת הכתבה המלאה.