גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה פחות ופחות ישראלים מוכנים לענות על סקרי הלמ"ס, ואיך זה ישפיע על הכלכלה

המענה לסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא חובה עפ"י חוק, אך בשנים האחרונות שיעור המשיבים צנח ● בעוד שב־2012 עמד הנתון על 82%, כיום הוא מגיע ל־43% בלבד ● איך הירידה במענה עלולה להשפיע על המשק, והאם מדובר במגמה ייחודית לישראל?

ירידה במענה לסקרי הלמ''ס / אילוסטרציה: Shutterstock
ירידה במענה לסקרי הלמ''ס / אילוסטרציה: Shutterstock

סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הם אחד העוגנים החשובים שמסייעים בקבלת החלטות מאקרו־כלכליות. הסקרים מנתחים את ההתנהגות הכלכלית של משקי הבית, ומתוך כך נוצרות המשקולות של מדד המחירים לצרכן, ונקבע שיעור האינפלציה. על פי חוק, כל אזרח המתבקש לענות על סקרי הלמ"ס, נדרש לעשות זאת. אולם, מבדיקה שערך גלובס עולה כי שיעור המשיבים לסקר הוצאות והכנסות של הלמ"ס, צנח בחדות בשנים האחרונות. לשם השוואה, ב־2012 הנתון עמד על 82%, בעוד שבסקר האחרון שפורסם על ידי הלמ"ס (2022), הוא הגיע ל־43% בלבד.

מה קרה כשהלמ"ס עברה משאלוני נייר למחשב ועיוותה את נתוני השכבות החלשות
צפרתם ברחוב בתל אביב בלי סיבה? העירייה רוצה לקנוס אתכם

מה הסיבה לשינוי הדרמטי? אייל אביטל, סגן מנהלת אגף בכיר סקרים בלמ"ס, מסביר כי הפער נובע בין היתר מ"שינוי תרבותי" שמשפיע על שיעור המשיבים. "אם בעבר הייתה יותר 'קהילתיות' בחברה הישראלית, היום הציבור יותר חרד לפרטיות שלו", הוא מסביר. "בעידן הוואטסאפ אנשים לא רגילים ש'נוחתים עליהם בבית'. מה שהאיץ את המגמה הזו היה משבר הקורונה שהוביל לפאניקה וחרדה לפרטיות, במקביל למציאות הביטחונית המורכבת בארץ. בנוסף, לא כולם בציבור מבינים את החשיבות של סקרי הלמ"ס וההשפעה שלהם ברמה הלאומית".

לירידה בשיעור המשיבים לסקרי הלמ"ס יש כאמור השלכות על האינפלציה, וכנגזרת מכך, על ריבית בנק ישראל. ככל שהנתונים פחות מדויקים, כך עלול להיווצר עיוות בנתונים הכלכליים. "החשש הוא שהאנשים שלא משיבים על הסקר לא יתפלגו באופן אקראי, ואז המדגם לא יהיה מדויק מספיק", אומר איתי צישנבסקי, מנהל יחידת החשיפות בחטיבה הפיננסית של מזרחי טפחות. "למשל, אם מספר גבוה של נסקרים מהחברה החרדית לא יענו על הסקר, הרגלי ההוצאות שלהם לא ישתקפו בנתוני הלמ"ס. הסוקרים אמנם מודעים לכך וב־2019 הלשכה שינתה את שיטת הבדיקה כדי להתייחס לסוגיה הזו, אבל זה כמובן פחות טוב מהשבה אמיתית של האוכלוסייה הנסקרת".

בנוסף, מציין צישנבסקי, "הירידה בשיעור המשיבים מגדילה את התנודתיות החודשית והתוצאות עלולות להפוך לניחוש סטטיסטי". במילים אחרות, הוא אומר, שינויים נקודתיים בסקרים עלולים לא לייצג שינוי אמיתי, אלא רק תנודתיות רנדומלית שנובעת ממיעוט המשיבים. "גם המגזר הפרטי מושפע מזה, כי שוק ההון נשען במידה רבה על ודאות של המידע הכלכלי, וברגע שהמידע הזה פחות אמין - גדל הסיכון להשקיע בארץ", הוא מציין.

שימוש ברשתות ובוויז כחלופות לסקרים

בלמ"ס מודעים לבעיה ומנסים להתמודד איתה. בין השאר, בלשכה מקדמים פעילויות הסברה, פרסום, מתן תגמולים למשתתפים (שובר בשווי 81 שקל עבור השתתפות בסקר הוצאות משקי הבית), הדרכות ועוד. במקביל, בלמ"ס החלו להישען על אפיקי מידע אחרים.

"אנחנו עוברים לשימוש נרחב בנתונים מנהליים", מספר אביטל, "כמו מידע מנהלי שמצוי במוסדות המדינה (ביטוח לאומי, רשות המסים), שימוש בנתוני GPS, שימוש בנתונים אגרגטיביים של כרטיסי אשראי וקצירת מידע דרך הרשת כפי שנעשה באיסוף מחירי טיסות.

ירון פלוס, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה / צילום: ויקיפדיה

השימוש בנתונים מנהליים אמנם מאפשר חיסכון במשאבים, מקצר לוחות זמנים ומאפשר לציבור להימנע מלענות על שאלות אישיות, אך לא הכול ורוד. כפי שפרסמנו לאחרונה בגלובס, שינוי מתודולוגי עלול להוביל לתנודתיות ניכרת והשפעה על מדד המחירים לצרכן.

"יש חשיבות רבה להשתתפות הציבור בסקרים עבור שתי מטרות עיקריות", אומרים בלמ"ס. "האחת, בחינת שאלות סובייקטיביות כמו הגדרה עצמית של דתיות, הערכת מצב בריאות, מצב כלכלי או שביעות רצון בסקר החברתי, שאי־אפשר לקבל ממקורות אחרים. המטרה השנייה היא תיקון ובקרת איכות של נתונים אחרים, כמו תיקון מרשם האוכלוסין שמכיל רשומות של תושבים שנפטרו, לא חיים בישראל, או לא חיים ביישוב הרשום".

לא רק בישראל: ירידה בשיעור המשיבים בעולם

הירידה בשיעור המשיבים לסקרי הלשכה אינה בעיה שקיימת רק בישראל, אלא ברחבי העולם. בארה"ב, סקר פתיחת המשרות (JOLTS) סובל בשנים האחרונות מירידה דרמטית בשיעור המשיבים. בשנת 2012 הנתון עמד על כ־70%, ואילו היום הוא עומד על 33% בלבד. מדובר בשיעור נמוך במיוחד, שכמו בישראל, מקשה על איסוף מידע אמין על ידי מקבלי ההחלטות בארה"ב.

"ה־JOLTS הוא סקר חשוב שבו יותר מ־20 אלף עסקים מקבלים טלפון ומתבקשים לענות על גיוסים, משרות פתוחות ופיטורים, ומסתבר שרוב מי שמקבל את הטלפון לא מוכן להשתתף בסקר כיום", אומר צישנבסקי. "האמריקאים כל כך נלחצו מזה עד שהם קבעו סטנדרט, לפיו סקר ממשלתי עם שיעור משיבים של פחות מ־80%, חייב לבצע ניתוח מיוחד של הטיית אי־תגובה, וישנה אפילו ועדה פדראלית שבוחנת את הנושא".

לפי צישנבסקי, הבעיה רחבה בהרבה מסקרים ממשלתיים, והוא אף מגדיר זאת כ"מיני־משבר עולמי בשיעורי ההשבה לסקרים". לדבריו, "גם ארגונים שסוקרים את דעת הקהל על בסיס קבוע, כמו מכון Pew בארה"ב, מזהירים כבר שנים מירידה בשיעור ההשבה לסקרים".

יש גם מקום לאופטימיות יחסית

עם זאת, לא הכול שחור. בעוד שבסקר הוצאות והכנסות יש ירידה חדה בשיעור המשיבים, בסקרי העסקים של הלמ"ס השינוי פחות דרמטי. בסקר המשרות הפנויות למשל, נרשמה היענות של לא פחות מ־90% בשנת 2020, שירדה ל־84% בסקר האחרון שפורסם. גם בסקר הערכת המגמות בעסקים, שיעור המשיבים עמד על 85% ב־2020, וכעת ירד ל־79%.

"אנחנו מצליחים ליצור ולשמור קשר אישי ואמון מול העסקים שאנחנו סוקרים, וזה מתבטא בשיעורי השוואה גבוהים יותר", אומרים בלמ"ס.

עוד כתבות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?