יאיר אמסטרדם מנכ''ל Verbit / צילום: אודי אלדרוטי
מי שייכנס למשרדי ורביט, חברת הסטארט-אפ הישראלית שהשתלטה על חלק משוק התמלול העולמי, לא ימצא בה זכר לאחד המייסדים שלה, המנכ"ל לשעבר תום ליבנה, עד היום מהפנים היותר מוכרות בעיתונות הכלכלית ויזם ששמו הפך לשם נרדף לחדי הקרן הישראליים של שנות הקורונה.
● התאוששות בהייטק? סימני השאלה שמעלה חברת המחקר על הנתונים המעודדים
● בלעדי | מנכ"לית מיקרוסופט ישראל לשעבר תקים חוות שרתים בהשקעה של 1.1 מיליארד שקל
ליבנה, שהיה ילד הפלא של ההייטק הישראלי והכניס עשרות מיליוני דולרים בסבבי "סקנדרי", וששמו נקשר גם בהתבטאויות שנויות במחלוקת, עזב את החברה בפתאומיות לפני חמישה חודשים.
המשרד הפינתי הגדול שלו הפך לחדר ישיבות, הצבע הירוק ששלט בו, בשל אהדתו של ליבנה למכבי חיפה בכדורגל, נעלם. במתכוון או שלא, דווקא הרהיטים בכניסה צבועים בצבעי הכחול-צהוב של הקבוצה המתחרה, מכבי תל אביב.
המנכ"ל החדש של ורביט (Verbit) הוא סמנכ"ל התפעול לשעבר, יאיר אמסטרדם, מעין אנטיתזה לתום ליבנה. אדם ששונה ממנו בכל דרך. גם לאחר המינוי הקבוע, שאותו קיבל רק בשבוע שעבר, הוא נותר במשרדו הצנוע בהרבה, בפינה מרוחקת יותר.
אמסטרדם (55), שמבוגר מליבנה בעשור וחצי, מונה לתפקיד באופן זמני כבר בחודש פברואר, לאחר עזיבתו של המייסד. הוא שימש קודם לכן כנשיא החברה וסמנכ"ל התפעול שלה, תפקיד שאפשר לו לנהל את היבטי החברה ביום-יום, הכי קרוב שרק אפשר למנכ"ל. זאת בזמן שליבנה היה עסוק יותר בגיוסי כספים ובטיפול בלקוחות, ונוכחותו במשרדים הייתה מוגבלת.
אלא שהעזיבה הפתאומית של ליבנה בחודש פברואר, לאחר התבטאויות שנויות במחלוקת בראיון שנתן לגלובס, הכניסה את אמסטרדם במפתיע לנעליו של ליבנה, וחייבה אותו לערוך כמה שינויים מרחיקי לכת כדי להתמודד עם הירידה בהכנסות שמכרסמת בחברות הטכנולוגיה בשל מהפכת הבינה המלאכותית.
הוא מינה חברי הנהלה חדשים, ערך כמה סבבי פיטורים, שינה את המודל העסקי ובפועל הפך את ורביט מחברה שמספקת שירותי תמלול לחברה שמוכרת מוצר טכנולוגי באמצעות הענן בתשלום חודשי. חברת הייטק, אם תרצו.
הבדלים בסגנון הניהול
כעת, הגיק עם המשקפיים, שרוב חייו ניהל קריירה של מנהל תפעול בחברות הייטק, משתדל להתרחק מן ההשוואה המתבקשת הנעשית כל הזמן בינו ובין המנכ"ל לשעבר, תום ליבנה, ובו בזמן מהתדמית שדבקה בו, של מנהל התפעול הטכנוקרטי: "תום הוא דמות מאוד מיוחדת, הוא הפך בסופו של דבר לדמות ציבורית - אבל זו הייתה החלטה שלו", הוא אומר בראיון לגלובס. "אני לא דמות ציבורית, אבל אני גם לא מנהל אפור שנחבא אל הכלים. אני קודם כל בא לעבוד ועושה את זה כדי שהחברה תצליח. יש לי דעות פוליטיות ומה להגיד על נושאים רבים, אבל כל עוד אני מנהל בחברה - אני מחויב לה", הוא אומר בהתייחס להתבטאויות המחאה האישיות של ליבנה בזמן חקיקת הרפורמה המשפטית בשנה שעברה. ליבנה הצהיר בשנה שעברה שיעזוב את ישראל ויחדל מלשלם בה מסים אם תעבור החקיקה המשפטית.
הבדל נוסף בין שני האישים עובר דרך סגנון הניהול: בעוד שליבנה נטה להפגין ניהול ריכוזי יותר ולהתראיין לא אחת על כישוריו, בורביט משדרים רוח דמוקרטית יותר. רבות מההחלטות מתקבלות באופן משותף ובהודעות לתקשורת מצולמת כל ההנהלה יחד.
סערה בעקבות הראיון
"לתום יש המון מניות וזכויות בורביט", אומר אמסטרדם. החזון והיכולת שלו לגייס כסף הם מדהימים, ואנחנו נשענים על התשתית שהוא בנה פה אבל הוא יותר יזם ממנהל, ולכן תהליך השינוי הניהולי נעשה באופן מדורג. כבר זמן רב לפני שעזב אני משמש כנשיא החברה.
"תפיסת העולם שלי היא שאני 'אופרטור' (מנהל פעילות, א' ג'), לא יזם, והתפיסה שלי היא שהחברה חשובה וחזקה יותר מכל אישיות כזו או אחרת. הכוח הוא בכך שאנחנו פותחים הכול לדיון. זו לא דמוקרטיה - לפעמים אני מקבל החלטות קשות - אבל התפיסה שלי אומרת שבשביל שאנשים יעבדו בנחישות, כל אחד חייב להתבטא ולאחר מכן, כמו שאתה מצפה מכל ממשלה, אחרי שמקבלים החלטה כל אחד פועל לטובתה".
כאשר ליבנה הוחלף בחודש פברואר, החברה כבר נמצאה בתהליך ממושך של איתור מנכ"ל חדש. הוא אמר אז שהדברים נעשו בתיאום עימו ולפי בקשתו. אלא שלאחר הראיון מעורר המחלוקת שהביא עליו חברי דירקטוריון לדרוש את החלפתו, התחוללה סערה בחברה: אמסטרדם מונה בחטף לתפקיד, והודעה על כך יצאה לתקשורת עוד בטרם הגיעה לעובדים. "כשאתה עובד בחברה לא כיף לך לקרוא כתבות מהסוג הזה. זה נבע בין השאר מהעובדה שתום היה אז הרבה יותר ממנכ"ל, הוא היה דמות ציבורית. אבל אנחנו משתדלים מעתה שהשיח של החברה יתקיים רק על החברה, שהוא ייגע רק במה שהיא עושה ושהוא יהיה חיובי. כבר אז תום לא ניהל את החברה ביום-יום, את זה אני עשיתי בתור נשיא. זה לא שהעובדים היו רואים אותו מדי יום, אבל הוא היה מזוהה עם ורביט. כשכל התקשורת הייתה סביב ליבנה, זה לא עשה טוב".
ליבנה עדיין מעורב בחברה? אתם מתייעצים?
"תום לא מעורב בניהול החברה, אין לו תפקיד רשמי והוא לא יושב בדירקטוריון, הוא נותר בעל מניות (פחות מ-10%, לפי ההערכה, א' ג') ומן הסתם הוא רוצה בהצלחת החברה".
"נזקקנו לשינוי כיוון"
בשבועות האחרונים עוד שקלו בורביט למנות מועמדים אחרים, חיצוניים בעיקר, לתפקיד המנכ"ל, ולהחזיר את אמסטרדם למשרדו כסמנכ"ל תפעול. את המינוי הקבוע קיבל בשבוע שעבר מהדירקטוריון, כגושפנקה לאסטרטגיה שהוא מוביל בחודשים האחרונים. הדירקטוריון כולל בין השאר את ינאי אורון מקרן ורטקס, רוב שוורץ מתי'רד פוינט ואת נשיא טאבולה אלדד מניב.
עד השנה שעברה התמקדה ורביט בעיקר ברכישה של חברות תמלול מסורתיות זרות ובאיחודן לפלטפורמת התמלול הפתוחה שלה, שכללה אלפי מתמללים במדינות מתפתחות, שהידקו באופן ידני תמלול בסיסי שהתקבל באמצעות אלגוריתם הבינה המלאכותית של ורביט. החברה שירתה כך רשתות טלוויזיה דוגמת CNN, פוקס, אתרי חדשות כלכליים ופירמות משפטיות.
עם הירידה בהכנסות, בשל התחרות הגוברת מצד חברות נוספות, שמנצלות את האלגוריתמים של OpenAI וגוגל כדי להציע מוצרים זולים יותר, החליט אמסטרדם לחשב מסלול מחדש.
"האסטרטגיה הזו עבדה טוב בשעתה, עד שנתקעה", הוא אומר. "היה קל לרכוש את החברות הללו, אבל לא לחבר אותן. אלה חברות מוורטיקלים שונים, מגדלים שונים, חלקן כמו ויטאק (VITAC), גדולות בהרבה מאיתנו. לא היינו בררנים ביכולת שלהן להתחבר אלינו, וכשהגענו לאירוע החיבור, הגענו למסקנה שמדובר בחיבור קשה. כשאתה קונה חברה גדולה ותיקה ממך, כשאתה סטארט-אפ צעיר, יש פערים בפלטפורמה, וזה אירוע קשה".
אמסטרדם מוסיף, כי "עם העלייה של הבינה המלאכותית היוצרת, נזקקנו ל'טרנאראונד' - כלומר שינוי כיוון. כיום אנחנו מעבירים את כל הלקוחות שלנו למוצר הטכנולוגי שלנו, כלומר מערכת שמעורבים בה פחות מתמללים, מוצר שמבוסס יותר על בינה מלאכותית ועל המנוע הייחודי שלנו, ואולי זה אומר שלא יהיה מתמלל לכל תוכנית - אלא הם ישתמשו יותר במנוע האוטומטי שלנו, ואנחנו נטייב אותו.
"אנחנו עוברים לקוח-לקוח ומציעים לו את המוצר החדש, לפעמים מוזילים לו את החבילה, לפעמים מוסיפים מאפיינים חדשים, ובמקביל מתמקדים בפיתוח מוצרים חדשים כדי לעלות בשרשרת הערך אצל הלקוח. במקום לספק רק תמלולים, עם אפליקציות מיוחדות אני יכול לתת תובנות עסקיות".
אתגר הבינה המלאכותית
כדוגמה, מספק אמסטרדם את שוק התמלולים המשפטיים בארה"ב, שבו הוא רואה את המקום הראשון שבו יכולה ורביט להצליח בגרסתה החדשה. החברה משרתת כיום חברות המספקות שירותי תמלול למשרדי עורכי דין ובפרט עבור תצהירי עדות הניתנים בהם.
"האפליקציה הראשונה שאנחנו מפתחים רצה על בסיס התמלול בזמן אמת, ומספקת תובנות לעורך הדין. תמונת הניצחון שלי מבחינתי היא אם אני יכול לאתר לעורכי הדין סתירות במתן העדות אל מול עדויות קיימות או עדים אחרים, או שאשתמש בניתוח רגשות כדי לספק לעורך הדין תובנות בזמן מתן התצהיר, או כדי לתת לו רעיונות לשאלות הבאות".
גם שוק הבינה המלאכותית לעולם המשפטי הוא כבר צפוף, עם חברות כמו מארבל או דארו הישראליות.
"בדקנו ומצאנו שיש אומנם הרבה שחקניות בשוק הזה, אבל מעט מהן מגיעות מתמלול בזמן-אמת. בזכות המוצר שלנו, שכבר נמכר לנותני שירותים לעורכי דין, אנחנו מצליחים לגעת בעורכי הדין עצמם ובארגונים שמגלגלים החל מכמה מיליונים בודדים ועד וריטקסט, שהיא סוכנות תמלול שמגלגלת כמיליארד דולר בשנה".
איזה יתרון יש לחברה כמו ורביט, בעולם של GPT או בארד?
"הבינה המלאכותית היוצרת היא קפיצת מדרגה, כמו הענן, או האייפון, ואין ספק שהיא הופכת להיות נפוצה ושכיחה יותר, אבל אלה הם כלים או תשתית שעל בסיסה מפותחים מערכות שמספקות תובנות גבוהות יותר.
"אם הלקוח שלי הוא עורך דין, הרי שלורביט יש כבר היום - בין השאר על בסיס מודלים כמו אלה של GPT של OpenAI, או בארד של גוגל - תשתית בינה מלאכותית ומנועי תמלול, עם מאגרי מידע מתאימים וידע בשאילתות המדויקות שמפיקות את התובנות הנכונות.
"חברות שיידעו להשתמש נכון בטכנולוגיה הקיימת ולהציע ערך ללקוחות שלהן הן החברות שינצחו. אני עובד עם כל מודלי הבינה המלאכותית הגדולים שיש, וכל הזמן בוחן אותם, בהתאם לצורך".
"הסקנדרי עשוי לשבש"
עליית עידן הבינה המלאכותית והתחרות עם מספר רב יותר של חברות תמלול הביאו את ההכנסות בחברה לדשדש סביב 100 מיליון דולר בשנה. אמסטרדם איננו מסתיר זאת, ובחודשים האחרונים נערכו לפחות שני סיבובי פיטורים, שהותירו את ורביט חברה רזה יותר, המעסיקה 400 איש, מהם 100 בישראל, לעומת כ-600 לפני שנתיים.
"הפסקנו לגדול - וזו אחד מהסיבות שהובילו לצורך בשינוי", הוא אומר. "ההכנסות הן מתחת ל-100 מיליון דולר, אבל היעד בטווח הנוכחי הוא לא להעלות את ההכנסות אלא להעביר מקסימום לקוחות למוצר הטכנולוגי שלנו.
"שמנו לעצמנו יעד של שנתיים לשם כך, כדי להגדיל את הרווחיות ולהוריד את מבנה העלויות. אחרי התקופה הזו, אני מאמין שההכנסות ישובו לגדול".
האם תגייסו כסף, ואם כן, האם תבצעו סבבי סקנדרי? ראינו כיצד בשנות הקורונה, כל היזמים שמכרו מניות בעשרות מיליוני דולרים למשקיעים חדשים ("סקנדרי") איבדו את המוטיבציה לעבוד. זה קרה גם בורביט.
"אין לנו תוכניות לגייס הון כרגע. נושא הסקנדרי הוא רגיש - הוא יכול להיות הזדמנות טובה להיפגש עם כסף, וזה מעיד על כך שיש ביקוש גבוה לחברה, אבל יש גם צד לא טוב, בכך שהעובדים או המנהלים עושים כסף מהיר מדי, מה שעשוי לשבש. מובן שאם יהיה סיבוב שכזה נלמד מלקחי העבר, ואם נעשה אותו הוא יהיה מידתי ונכון".
יהיו מהלכי קיצוץ נוספים?
"אנחנו רואים סימנים טובים לכך שהאסטרטגיה החדשה שלנו עובדת - לקוחות עוברים מהשירות למוצר הטכנולוגי שלנו ואנחנו עומדים ביעדים שקבנו לעצמנו - לכן אנחנו לא מתכננים לפטר, אלא להיפך, יש לנו מעל עשר משרות פתוחות בתחום הטכנולוגי, ואני מקווה שנמשיך לגדול, עם מטרה להוסיף 10% לפחות בכוח האדם, גם בסניפים שלנו בחו"ל".
מתום ליבנה לא נמסרה תגובה.