מנות בקפה עם / צילום: דייגו גלפרין
יש להודות שזה קצת מוזר ואף מעורר קנאה שבעיבורה של עיר מתנמנם לו יישוב כפרי ופסטורלי המזכיר בצביונו עיירות אמריקאיות טיפוסיות בניו אינגלנד, רק בלי עצי המייפל. חמש דקות מרעננה שוכן גבעת ח"ן, מושב מטופח ומוריק שלסמטאותיו הציוריות שמות כמו "פלוני יש לו", "תרזה היפה" ו"שביל פעמוני אביב".
● המושב בצפון שמאגד שלושה יקבי בוטיק מרעננים
● "אוכל שגם זקני בגדד נשבעים בו": המסעדה העיראקית בשוק שהיא מקדש לקובות
● עגלת הקפה בחורשה שמגישה סלט בוראטה עסיסי ומאפין פירות יער מושחת
10:00 | משהו לאכול: קפה מצוין ותפריט משדות המושב
התפרקדנו על אחד הספסלים בקפה עם, עגלת קפה הנטועה בלב חורשת עצי פקאן. בבוקרו של יום קיץ לוהט ישב לו הפרלמנט של ותיקי היישוב: חקלאים לשעבר מסוקסי זרועות וקמוטי מצח, שנראו שהגיעו אל המנוחה והנחלה. הבעלים חגי הלל הוא דור רביעי לשושלת חקלאים, ששילב זאת עם ניסיונו רב השנים בעולם הקולינריה, ויצר עגלת קפה ייחודית שהתפריט בה מציע מנות המבוססות על תוצרת השדות והמשקים שבמושב ויצרני מזון ישראלים קטנים: סלטים טריים, עוגות וכריכים מעולים וקפה מצוין.
בעודנו נוגסות כריך דשן מתפקע מאבוקדו שנקטף במשק הסמוך, חשבנו לעצמנו שעגלות הקפה הפכו לבית העם החדש, מקום התכנסות לוותיקי וצעירי היישוב שמחזיר את תחושת הקהילתיות שכל כך נחוצה בימים אלה.
קפה עם
12:00 | משהו לראות: מופע מופלא בסלון של בובנאית
מישהי מהמושב סיפרה לנו על נועה בקר, אמנית, סופרת, אושייה צבעונית - וגם בובנאית. המפגש איתה הוא מסוג האירועים שאין דרך טובה להגדירם ולספר עליהם, צריך פשוט לחוות.
וכדי לחוות יש להגיע לסלון ביתה, שם בקר ושותפתה ולרי שיקלי מעלות את "סוד הזמן הנעלם", אחד ממופעי תיאטרון הבובות היצירתיים והמופלאים שאי פעם נחשפנו אליהם. זאת הצצה לחיי משפחה, לנבכי נשמתה של ילדה קטנה שנאלצת לשהות עם סבתה בעל כורחה.
החוויה מתאימה לימי קיץ לוהטים שבהם מתחשק לעשות דבר מה יצירתי עם הילדים או בחברת אנשים, שאינם זקוקים לשליטה ולידיעה לקראת מה הם הולכים.
"סוד הזמן הנעלם", ביתה של האמנית נועה בקר, 052-2333884
14:00 | משהו לקנות: 300 זנים של עצי בונסאי
חרף הבתים היפים המנקדים את הרחובות נשמרה בגבעת ח"ן, כך נדמה לנו לפחות, אווירה צנועה של מושב חקלאי בטעם של פעם. בין המראה הפסטורלי לבין מפלצות הבטון ההולכות ונבנות בעיר הסמוכה מפרידה חומה.
חמדנו לעצמנו עוד מהירוק ומהשלווה וקפצנו למשתלה היפנית, שבה מעצב שגיא ברון עצי בונסאי. חצינו שער עץ אדום כמו נכנסנו בשעריו של מקדש בקיוטו, וגילינו סצנה מאחד מספריו של הרוקי מורקמי: בריכת דגי זהב ובה משייטות שושני מים, גשר מעל מפל מפכה ודונמים רבים של עצי בונסאי.
סיפורו של ברון והדרך שבה התגלגל לאמנות עיצוב גנים יפנים סוחפים את הדמיון למקומות שבהם נדמה שהכול אפשרי. ברון הוא בכלל קבלן, שבנסיעה ליפן נתקל בעבודתו של אמן בונסאי, חווה הארה וידע שזהו ייעודו האמיתי. הוא שינה את מסלול חייו, למד אמנויות לחימה לצד עיצוב עצים ננסיים, והקים את המשתלה. ההתחלה לא צלחה ונדמה היה שהציבור אינו מעריך את עדינותם של העצים הננסיים, אך תחושת הייעוד של ברון גברה על הכול - עד הפריצה הגדולה בתקופת הקורונה.
כיום הוא מטפח ומעצב יותר מ־30 זנים של בונסאי, כל אחד יחיד ומיוחד. מרביתם מוצעים למכירה, ואחרים, מפוארים ויוצאי דופן, מוצבים בחזית המשתלה כגלריה לעבודותיו.
המשתלה היפנית
16:00 | משהו לעשות: רכיבה בשדות המקיפים את המושב
גם אם לא מאלה שמתעוררים בבוקר עם תשוקה כמוסה לנתר על אוכף ולרכוב על סוס, תוכלו למצוא את עצמכם בחוות רעננה. בפאתי המושב תוכלו להשתומם מיופייה של אחת מחוות הרכיבה הגדולות בארץ ומהודם של הסוסים האצילים המתגוררים באורוות המפוארות.
אם באייטם הקודם ביקרנו לשעה קלה בקיוטו, הרי שהמראה מרחיב הלב של חוות רעננה העיף אותנו למחוזות טקסס. בחווה 60 סוסים המשמשים גם לרכיבה טיפולית וגם לרכיבה נינוחה שניתן לחוות בזוג, בהרכב משפחתי או אפילו לבד. מלווים במדריכה מקצועית אפשר לרכוב בשדות המקיפים ולבסוף לקנח בבקבוק יין וגבינות ולצפות בשקיעה.
חוות רעננה, מועדון רכיבה