ג'וש פריידנברג בביקור ביד ושם במרץ האחרון / צילום: פרטי
ביומיים שאחרי אירועי 7 באוקטובר הוארו מונומנטים בעולם בכחול־לבן כאות סולידריות עם ישראל, בהם מגדל אייפל בפריז, דאונינג 10 בלונדון, שער ברנדנבורג בברלין והאמפייר סטייט בניו יורק. לצדם הואר גם המבנה האיקוני ביותר של אוסטרליה - בית האופרה בסידני. את מה שקרה אחר כך קשה היה לאוסטרלים רבים להעלות על הדעת. במקום התפרצו הפגנות אנטי־ישראליות ואנטישמיות אלימות, שלוו בשריפת דגל ישראל ובקריאות Fuck the jews. שבועות לאחר מכן הן התרחבו למוקדים נוספים באוסטרליה, כמו אל הפרבר היהודי קולפילד במלבורן, וכללו ונדליזם, הטרדות ואיומים.
● דיור מוגן, גרסת מלחמה: הישראלים שבונים בונקר, על כל צרה שלא תבוא
● ארץ יצורי הפרא: כך הפכו יישובי הצפון לג'ונגל בחסות המלחמה
● בינה מלאכותית לא מחסלת משרות? ספרו את זה לפרילנסרים
שר האוצר לשעבר של אוסטרליה ג'וש פריידנברג נחרד מהמראות והקולות הקיצוניים שנגלו בפניו, והחליט לעשות מעשה. אז הוא יצר סרט תיעודי על האנטישמיות המשתוללת באוסטרליה, שנושא את השם "Never Again: The Fight Against Antisemitism". הוא שודר בסוף מאי ברשת סקיי ניוז האוסטרלית, ועשה הדים במדינה. בראיון לגלובס מביתו במלבורן הוא מודה: "האנטישמיות שהתפרצה באוסטרליה הייתה חסרת תקדים בהיקף ובתדירות המקרים. הייתי המום ומפוחד, כמו יהודים אוסטרלים רבים. זה מה שהניע אותי".
מה הייתה המטרה?
"רציתי להעביר מסר לכלל האוכלוסייה באוסטרליה לגבי מה שמתרחש במדינה שלהם. רבים לא היו מודעים לטבע האלים של האנטישמיות".
איך נוצר החיבור עם סקיי ניוז?
"פניתי לרשת והם מיד הבינו את החשיבות. סקיי ניוז היא חלק מקבוצת ניוז קורפ (בשליטת משפחת מרדוק, שנחשבת בעלת אוריינטציה ימנית - ה"ו), כך שכל הארגון נרתם לקידום הסרט, וזה היה חשוב כדי להפיץ את המסר ברחבי המדינה".
בסרט מראיין פריידנברג דמויות אוסטרליות בולטות, בהן ראש הממשלה אנת'וני אלבניס ושני ראשי ממשלה לשעבר, ג'ון הווארד וג'וליה גילארד. לצדם מדברים ניצולי שואה, סטודנטים, צעירים ואמנים יהודים אוסטרלים שהיו חשופים לאלימות, איומים והתקפות אישיות.
אחד המרואיינים המעניינים הוא העיתונאי ח'אלד אבו טועמה, שאמר שכשתוקפים את ישראל, גם הוא חש מאוים: "אנחנו (החברה הערבית בישראל - ה"ו) מאמינים בדברים היפים שישראל מייצגת, כמו כלכלה חזקה, דמוקרטיה וחופש ביטוי. אם היא הייתה מדינת אפרטהייד לא הייתי יכול לקנות בית בשכונה יהודית, ובתי לא הייתה יכולה ללמוד באוניברסיטה יהודית. דה־לגיטימציה לישראל - זה לא עוזר לי, כי אני לא רוצה להרוס את המדינה".
"כישלון טוטאלי של מנהיגות"
כמו באירופה ובצפון אמריקה, גם באוסטרליה האנטישמיות שהתפרצה כעת מתויגת כ"אנטישמיות חדשה", כזו שמגיעה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. מדובר שם בעיקר במפלגת הירוקים, שאוחזת בעמדות אנטי־ישראליות ושאף נתנה לגיטימציה להפגנות המסוכנות שהתפשטו במדינה. "הירוקים (המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט - ה"ו), לא מחזיקים במרב הכוח, אבל הם משפיעים על הדיון הציבורי", מסביר פריידנברג.
לפני כחודש הייתה זו דווקא חברת סנאט ממפלגת השלטון, הלייבור, פטימה פיימן, שהאשימה את ישראל ברצח עם בעזה וסיימה את נאומה בפרלמנט באימרה: "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית". היא אף הצביעה - בניגוד לעמדת מפלגתה - בעד הקמתה של מדינה פלסטינית. עם זאת, הסנאט מיהר לגנות ברוב משמעותי את האמירה ש"שוללת את זכות הקיום של ישראל", וראש הממשלה אלבניס אף השעה אותה השבוע מהסיעה.
בסרט אומר אלבניס שהאימרה הזאת "אלימה, אין לה מקום", וראשת נציבות זכויות האדם לוריין פינליי מודה: "יש גופים רבים, כולל אני, שצריכים לעשות יותר". הם לוקחים אחריות.
"מה שחסר הוא פעולה שתגבה את המילים. היה פה כישלון טוטאלי של מנהיגות, גם בפוליטיקה וגם במוסדות. באוניברסיטאות היו נשיאים וסגני נשיא שכשלו כי לא סגרו את הקמפוסים ולא נקטו פעולה נחושה נגד מי שהטרידו סטודנטים יהודים. גם נציבת זכויות האדם כשלה".
לפעמים, טוען פריידנברג, המקור לאנטישמיות הוא פשוט בורות. "האנשים שצועקים 'מהנהר ועד הים' הרבה פעמים לא יודעים להגיד איזה נהר ואיזה ים. כשהם מדברים על להיות אנטי־ציוני, הם לא יודעים בהכרח מהו ציוני. לבקר את המדיניות הישראלית זה דבר אחד, והישראלים עושים זה בצורה פתוחה; להעלות על המוקד את הקהילה היהודית באוסטרליה זה דבר אחר, וזה מה שקרה".
גם גילארד, ראשת ממשלת אוסטרליה ב־2013-2010, חידדה בסרט שבגלל חשיפה של צעירים לרשתות החברתיות "הם מפתחים עמדות לא מאוזנות שלא קשורות להיסטוריה בשום דרך".
נצר לשורדי שואה
באחד הקטעים האמוציונליים בסרט פריידנברג מביא את סיפורם של בני הזוג מגי וג'וש משה, שנאלצו לסגור באחרונה את העסק שלהם, חנות מתנות שופעת צבע וחיוביות במלבורן, בגלל ונדליזם ומתקפות אישיות. הם סיפרו שספגו אפילו איחולי מוות לבנם בן ה־5. "כל כך השקעתי בעסק הזה, אני לא רוצה לעזוב. זה פשוט לא הוגן שהוא נקרע מאיתנו ככה", אמרה מגי בראיון, ופריידנברג התקשה לעצור את הדמעות והתחבק עם בני הזוג.
פרטיו האישיים של ג'וש, שעובד גם כמוזיקאי, נחשפו עם עוד 600 אמנים יהודים אוסטרלים שפתחו קבוצת וואטסאפ משלהם, מה שהפך את חייהם של רבים לגיהינום. "המסר שקיבלתי", סיפר בסרט, "הוא שאם אני רוצה להמשיך לפעול כאמן באוסטרליה, אני צריך להיות אנטי־ישראלי".
התרגשת מאוד במפגש עם ג'וש ומגי.
"זה סיפור מאוד כואב. הם לא עשו שום דבר רע, והפכו למטרה רק כי הם יהודים. הם היו נתונים לאיומי מוות. לשמחתי נודע לי שבאחרונה הם פתחו עסק חדש".
פריידנברג מגיע ממשפחה של ניצולי שואה. אמו הייתה יהודייה ממוצא הונגרי שהגיעה עם משפחתה לאוסטרליה אחרי המלחמה, אך רבים מקרוביו לא שרדו ("איבדתי הרבה קרובי משפחה בשואה"). אביו, ששורשיו בפולין, הגיע לאוסטרליה בשנות השלושים".
חווית אנטישמיות על בשרך?
"לא כל כך, אבל בתקופות שבהן הייתי בקמפיין, ב־2019 וב־2022, פוסטרים שלי הושחתו וצוירו עליהם צלבי קרס ושפמי היטלר".
הטראומה מאסון מהמכבייה
לפריידברג קרובי משפחה בתל אביב והוא ביקר בישראל פעמים רבות. אך שניים מביקוריו כאן היו בנסיבות טראומטיות. הפעם הראשונה הייתה בשנת 1997, כשהגיע להשתתף במשחקי המכבייה כשחקן טניס והיה עד לאסון הנורא של התמוטטות הגשר מעל נחל הירקון, כשהמשלחות צועדות עליו בדרכן לטקס פתיחת המשחקים באצטדיון רמת גן. באסון נהרגו ארבעה חברי המשלחת האוסטרלית ונפצעו עוד עשרות. פריידנברג הצעיר רץ למקום כדי לסייע בחילוץ חבריו, ואף תועד בצילום מפורסם כשהוא סוחב את אחד מחברי המשלחת על אלונקה. "אני זוכר את האירוע הזה היטב", הוא אומר. "שמענו צעקות, רצנו למקום וראינו את הגשר ההרוס ואנשים שזועקים לעזרה".
הביקור השני התרחש במרץ האחרון, אז הגיע עם משלחת אוסטרלית של פוליטיקאים ועיתונאים לבקר בקיבוץ בארי, בצפון הארץ וכן ביד ושם. בהשראת הביקור כתב פריידנברג מאמר בעיתון The Australian שכותרתו "למה חמאס חייב להיעלם".
"זה היה ביקור מרגש מאוד. התרשמתי שישראל היא מדינה שעברה טראומה ומפולגת פוליטית, אבל גם מדינה עם חוסן שמאוחדת סביב מה שצריך לעשות עכשיו - הבסת חמאס והשבת הביטחון לתושבי הצפון. לכן בסופו של דבר עזבתי את ישראל בתחושה מעודדת יותר מזו שעמה הגעתי לגבי יכולתה להתמודד עם המצב, למרות האתגרים".
לדעתך, גלי האנטישמיות יעודדו עלייה?
"אוסטרליה הייתה מדינה נהדרת לקהילה היהודית והציעה הזדמנויות רבות. היו לנו שני מושלים יהודים, והיו גם נשיא בית המשפט העליון, סר אייזק אלפרד אייזקס, וכמובן החייל המפורסם, סר ג'ון מונאש, שהיה מפקד הכוחות האוסטרליים במלחמת העולם הראשונה. לקהילה היהודית יכול להיות עתיד מזהיר באוסטרליה, אבל המשמעות היא להילחם ברדיקליזם ובאנטישמיות".
מהו הפתרון לאנטישמיות הגואה בעולם?
"הפתרון הוא קריאה חד־משמעית למיגורה. תראי, אנשים רבים אינם בקיאים בעובדות, כמו הדינמיקה שמתקיימת זה כמה שנים בין ישראל למדינות ערביות מתונות שרוצות לנרמל את היחסים. ההסכמים מולן שרדו למרות המתח הרב שצף מול העולם הערבי אחרי 7 באוקטובר. אנשים צריכים להבין: ישראל לא הוקמה בגלל שהייתה שואה. השואה קרתה בגלל שישראל לא הייתה.
"חשוב שאנשים יבינו שלעם היהודי יש קשר של יותר מ־3,000 שנים עם ארץ ישראל, וכפי שאמר בסרט דניס ריצ'רדסון, שר ההגנה לשעבר של אוסטרליה ומי שעמד בראש סוכנות הביטחון הלאומית: 'לקרוא לישראל מדינה קולוניאלית, או מדינת אפרטהייד, זו פנטזיה היסטורית'".
ריצ'רדסון גם הזכיר בסרט את הסיוע המודיעיני שישראל העניקה לאוסטרליה לאורך השנים, שאף הציל חיים. עוד אמר שאילו אוסטרליה הייתה חווה מתקפה כמו זו של 7 באוקטובר, עצתו לממשלה הייתה לרדוף את חמאס ככל שיידרש.
כשר אוצר לשעבר יש לך הסבר לעובדה שחרף תשעת חודשי מלחמה הכלכלה הישראלית מגלה חוסן יחסי?
"יש לכם כלכלה מגוונת ומגזר הייטק מאוד חזק. יש מדינות וחברות שהמשיכו להשקיע בישראל למרות לחץ שהגיע מבחוץ לא לעשות זאת. חברות מבינות היטב איפה נמצאים המוחות הטובים והמבריקים. מדינה במלחמה תעמוד מול אתגרים, אבל מה שעומד לזכותכם הוא מגזר טכנולוגי חזק ויצרני ומוכוון יצוא".
היית 12 שנים בפוליטיקה בשורת תפקידים בכירים מטעם המפלגה הליברלית ונחשבת למנהיגה הבא, אך בבחירות 2022 איבדת את המושב שלך מטעמה. אתה מתגעגע?
"נהניתי מהזמן בפוליטיקה. זו הייתה זכות גדולה להיות שר האוצר של אוסטרליה במהלך המגפה (פריידנברג היה היהודי האוסטרלי בתפקיד הבכיר ביותר בממשל - ה"ו). אני שומר על קשרים עם הפוליטיקה, אבל אני גם נהנה מאוד מהמגזר הפרטי, ונהנה מהאפשרות לבלות יותר זמן עם חברים ומשפחה".
מסר לסיום לציבור הישראלי?
"יש רוב דומם של אנשים במדינות כמו אוסטרליה שמבינים את הסכנות שטמונות באנטישמיות. הם מבינים ומכירים בחוזק של הדמוקרטיה והכלכלה הישראלית, ותרומתה לעולם. הם יודעים להבחין בין טוב לרע. לישראל יש הרבה חברים באוסטרליה, ולקהילה היהודית יש הרבה חברים".