נכון להיום, הורים שהפקידו את הכסף לילדיהם בבנקים לא יכולים לשנות את החלטתם / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck
ועדת הכספים של הכנסת אישרה הבוקר (ד') לקריאה שנייה ושלישית תיקון נוסף בתוכנית חיסכון לכל ילד במטרה לפתור את בעיית "הטייס האוטומטי" בתוכנית, שפוגעת בחסכונות של הילדים שנצברים בבנקים. התיקון יעבור להצבעה במליאה.
על פי התיקון לחוק, הורים שהפקידו בעבר בבנקים יוכלו להורות לביטוח הלאומי לפתוח תוכנית חיסכון חדשה בקופת גמל להשקעה, בהם יופקד מעתה והלאה סכום הכסף החודשי שמפריש הביטוח הלאומי (57 שקלים וההורים יכולים להוסיף עוד 57 שקלים על חשבון קצבת הילדים), אך לא להעביר את הכספים שנצברו עד כה. עם זאת, התיקון משאיר את הבנקים כברירת המחדל לילדים עם חיסכון קיים.
אך לילדים נוספים במשפחה בה מופקדים כספים בבנקים, ברירת המחדל תהיה חיסכון בקופת גמל להשקעה. ולא בבנקים, כפי שהיה עד כה.
● מיליון הורים מפסידים כסף בחיסכון לכל ילד. איך זה קורה?
● ראיון | מנהלת המשכנתאות של בנק הפועלים: "רואים התנהגות יותר נבונה של הצרכנים. כבר לא קונים את דירת החלומות"
● ניתוח | ההפסדים שהסבה ביט והמרוץ מול לאומי: מה מחכה למנכ"ל בנק הפועלים החדש
לפי משרד האוצר, ייתכן שהשינויים שאושרו היום הם רק צעד ראשון בהעברת כספי החיסכון מהבנקים אל קופות הגמל. נציג אגף התקציבים באוצר הביע בדיון עמדה ברורה כי הבנקים כלל לא צריכים להיות חלק ממסגרת "חיסכון לכל ילד". הוא ציין כי קיים פער משמעותי של פי שניים בחיסכון בין המוצרים הבנקאיים לבין קופות הגמל. בתגובה לכך, ח"כ ינון אזולאי תהה מדוע האוצר לא מקדם הצעה להוציא את הבנקים מהתוכנית: "החוזה שלכם הסתיים בדצמבר 2023, לקראת החוזה החדש אמרתם שתוציאו את הבנקים ולא עשיתם זאת". נציג האוצר השיב כי הבאת הצעת חוק בנושא הוצאת הבנקים מהתוכנית תישקל.
ח"כ יצחק פינדרוס, שניהל את הדיון כממלא מקום היו"ר הקבוע משה גפני, סיכם: "אני חושב שאם 15 אלף בוחרים במודע בבנקים והם מהווים כ-8 אחוז, וכל השאר מופנים לקופות הגמל זו אמירה, יש לתת לאנשים את הבחירה".
מדובר בפשרה בין מכבש הלחצים של הבנקים להישאר בתוכנית ללא שינוי ובין הרצון של הרגולטורים וכן חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל לתקן את החוק ולאפשר להורים גמישות. אך מבחינת חצי מיליון ילדים ש"נתקעו" בבנקים מדובר באכזבה שכן הכספים שכבר הופקדו ימשיכו לצבור רק את התשואה הנמוכה בבנקים.
בסביבת ח"כ אזולאי הסבירו ש"התברר שיש בעיה משפטית להוציא את הכסף שכבר נחסך בבנקים ולהעביר לקופת גמל להשקעה. לכן הגענו לפשרה לפיה הכסף שנצבר יישאר בבנקים אך הורה שירצה יוכל לפתוח לילד תוכנית חדשה בקופת גמל להשקעה".
בנוסף הסבירו בסביבת אזולאי כי "בגלל המלחמה יש הורים שמעוניינים בצורה אקטיבית לחסוך דווקא בבנק ולא רוצים להתעסק עם סיכונים מוגברים, ולכן אזולאי החליט שלא נכון להוציא את הבנקים לחלוטין מהתוכנית".
"התקפלות בפני הבנקים. החרדים והערבים ייפגעו"
בלובי 99 תקפו בחריפות את הוויתור של חברי הכנסת לבנקים. לדברי מנכ"לית הלובי לינור דויטש, "חוץ מהתקפלות בפני הבנקים אין פה כלום. זה לא פותר את הבעיה שהשכבות החלשות שמות את הכסף בבנקים, ומדובר בעיקר בחרדים וערבים. זה שמאפשרים לחסוך בבנקים ישמר את הפערים בין השכבות החלשות והחזקות ולא פותר את הבעיה מהשורש".
משה קאשי, מנהל תחום פיננסים בלובי 99 הוסיף כי "ממילא מדובר בתוכנית פטרנליסטית, אז עכשיו הבנקים והח"כים מדברים על להשאיר את הבחירה להורים? רואים בנתונים שהעניים בוחרים באופן אקטיבי לשים בפיקדון, ואילו הורים יותר מבוססים ועשירים חוסכים לילדיהם בקופת גמל. זו פגיעה בשכבות החלשות כך שילדים יקבלו רק 30 אלף שקל במקום 60-80 אלף שקל. המטרה של התוכנית היא צמצום פערים ושוויון הזדמנויות וכך לא פותרים את הבעיה".
גם את הטענה שיש הורים שרוצים להימנע מסיכון מבטל קאשי, שכן לדבריו "רשות שוק ההון כבר אמרה שבמקום הפיקדון הבנקאי אפשר לפתוח מסלול כספי בקופות הגמל, בו הגופים המנהלים יקנו מק"מים ופיקדונות בנקאיים - עם תשואה גבוהה יותר מזו של הבנקים. ואז הילדים גם יקבלו ריבית גבוהה יותר וגם יוכלו לנייד את הכסף אם יבחרו בכך בעתיד".
אך האם מדובר מחר בכישלון להצעת החוק? לא בטוח. בעקבות פניית גלובס, ח"כ אזולאי הציע בוועדת הכספים להגדיר כי גם עבור ילדים שהכסף שלהם עד היום נחסך בבנקים, תשתנה ברירת המחדל מעתה והלאה לקופת גמל להשקעה, כך שביטוח לאומי יפתח אוטומטית לכל הילדים שכבר יש להם חיסכון בבנק גם קופת גמל להשקעה במסלול סיכון מוגבר - ובו יופקדו הכספים מעתה והלאה.
על פי התוכנית החדשה, שלא מופיעה בתיקון לחוק שהציע חה"כ אזולאי, הורים שבכל זאת מעוניינים באופן אקטיבי להמשיך ולבחור בבנקים ולהימנע מסיכון יוכלו לבחור בכך, אך עבור חצי מיליון הילדים שהוריהם לא יבצעו פעולה אקטיבית ברירת המחדל תשתנה לחיסכון באמצעות קופת גמל להשקעה עבור הכספים חדשים שמפקיד הביטוח הלאומי בכל חודש, מה שצפוי להגדיל משמעותית את הכסף שייחסך עבור ילדיהם.
קאשי מלובי 99 בירך על הכוונה של אזולאי וציינו כי גם הם יעלו את ההצעה בפני חברי הכנסת, מה שאומנם יותיר את הבנקים בתוך התוכנית, אך ייאלץ אותם לעבוד קשה יותר ולהזיע כדי לשמר את המשך העברת הכספים לבנקים.
על מה המהומה?
תוכנית חיסכון לכל ילד נועדה לאפשר לילדי ישראל להתחיל את החיים הבוגרים עם סכום של כמה עשרות אלפי שקלים. היום מודים הגורמים המקצועיים כי בתחילת הדרך נעשו טעויות בחקיקת החוק, מה שהוביל לכך שהורים רבים הפקידו את כספי החיסכון בבנקים. על פי הערכת הגורמים המקצועיים, כמו ביטוח לאומי ורשות שוק ההון, ילדים שהוריהם בחרו להפקיד את החיסכון בבנקים צפויים לקבל בגילאי 21-18 הרבה פחות כסף מאשר ילדים של הורים שבחרו להפקיד את החיסכון בקופות גמל להשקעה. במספרים, כחצי מיליון ילדים צפויים לסיים את התוכנית עם כ-30 אלף שקלים בבנקים אל מול כ-60 ואפילו 80 אלף שקלים בקופת גמל להשקעה במסלול סיכון מוגבר.
על פי בדיקת גלובס, מדובר בפערי תשואה משמעותיים מאוד לרעת החוסכים בבנקים. כך למשל בשנת 2023, במסלול הסיכון המוגבר, רשמו קופות הגמל של הילדים בשנת 2023 תשואה ממוצעת של 17.3% - פי 9 יותר מאלה שכספם הלך למסלול הפיקדון הפתוח בבנק, או פי 6 מהפיקדון הסגור ל־18 שנים. בדוגמה הקיצונית ביותר שעולה מהנתונים, ילד שחסכונו נוהל במסלול הסיכון המוגבר של בית ההשקעות אינפיניטי, הרוויח בשנה שעברה פי 27 (!) יותר מחברו לכיתה שכספו הופקד במסלול עם תחנות יציאה בבנק דיסקונט.
הדוגמה הקיצונית לכיוון השני היא שהתשואה הגבוהה ביותר בבנקים הייתה של מרכנתיל דיסקונט, עם 3.75% במסלול הסגור. ועדיין, אפילו מי שקיבל את התמורה הגבוהה ביותר מהבנקים, הפסיד בהשוואה למי שבחר במסלול הכי פחות משתלם מכל קופות הגמל שבתוכנית ל־2023 - אפיק הסיכון הסולידי ביותר של הפניקס (4.9%). כך, אפילו בשנה שבה הריבית של בנק ישראל זינקה, הפער לטובת השקעת חסכונות הילדים בשווקים דרך קופות הגמל הוא חד משמעי.
תגובת מנכ"ל איגוד הבנקים להחלטת ועדת הכספים היום: "במציאות עם סיכון כלכלי גבוה וחוסר ודאות, כפי שקיים היום בישראל, החלטת ועדת הכספים להשאיר בידי ההורים, כאשר ברירת המחדל היא בחירה בקופ"ג, את האפשרות לבחור גם בפקדון בנקאי עבור ילידהם, היא החלטה נכונה המאפשרת לציבור קבלת ריבית גבוהה למשך 18 שנים נטולת סיכון".