גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק של 1.5 מיליארד שקל: הזינוק בתחום הנדל"ני הזה, והסכנות

כ־3,100 עסקאות מתבצעות בממוצע בכל שנה על קרקעות חקלאיות, בעלות ממוצעת של 1.5 מיליארד שקל ● אלא שלמרות הביקוש הגדול לדירות - חלק גדול מהקרקעות רחוקות מהפשרה, ופוטנציאל הרווח שהמשקיעים מקווים להשיג לא קרוב למימוש

שטח חקלאי בגדרה. תוכנית המתאר מ־2019 מרחיבה את השטח הבנוי של היישוב / צילום: תמר מצפי
שטח חקלאי בגדרה. תוכנית המתאר מ־2019 מרחיבה את השטח הבנוי של היישוב / צילום: תמר מצפי

כ־3,100 עסקאות מתבצעות בממוצע בשנה על קרקעות חקלאיות, בעלות ממוצעת של 1.5 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של כ־30% במספר העסקאות השנתי הממוצע לעומת מספר העסקאות שבוצעו לפני 10 שנים, ובהיקף כלכלי גדול פי שלושה לעומת המחצית הראשונה של העשור הקודם, כך עולה מנתוני הכלכלן הראשי באוצר שנמסרו לגלובס.

כסף בקיר | המומחה שמזהיר: מרבית האנשים שישקיעו בתחום הנדל"ן הזה יפסידו את כספם
דירה אחת ממחיר למשתכן, השנייה בשוק החופשי. מה פער המחיר?

אולם בדיקת גלובס מעלה כי חרף הזינוק בהיקפי הרכישות - הקרקעות החקלאיות הנרכשות כיום אינן בגדר השקעה בטוחה יותר מאלה שנרכשו בעבר, אף שחלקן - ובמיוחד אלה בגדרה ובנס ציונה - מיועדות להפשרה.

היקף רכישת הקרקעות החקלאיות עלה בשנים האחרונות מאוד. אם ב־2004 - השנה הראשונה המתועדת לעניין עסקאות בקרקעות אלה - בוצעו בסקציה הזו 1,345 עסקאות בהיקף כלכלי של 223 מיליון שקל, במחצית הראשונה של העשור הקודם ההיקף השנתי הממוצע הגיע כבר ל־2,430 עסקאות ב־530 מיליון שקל, ואילו ממוצע הרכש של קרקעות אלה בשנים האחרונות מגיע ל־3,100 בשנה, בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.

הקפיצה הזו מבטאת את עליות המחירים המטאוריות שנרשמו כאן ב־20 השנה האחרונות, ובמקביל גם את רמת הציפיות של רוכשי הקרקעות הללו.

השקעה בקרקע חקלאית היא תהליך שיכול לארוך בקלות יותר מעשר שנים, שלאחריו, במקרים הטובים נרשם רווח למשקיעים, אך לא בטוח שבאפיקים אחרים לא נמצאו מסלולים רווחיים יותר, ושכל כאב הראש הזה היה כדאי. במקרים יותר גרועים ההשקעה מתבררת כמשחק פירמידה, שבו מחירי הקרקע עולים כתוצאה מטרנד נטול היתכנות ממשית, ואז מתמוטטים, כשמתברר ששום דבר אמיתי לא קרה.

אנחנו בגלובס בדרך כלל איננו ממליצים על הענף הזה, שהוא ספקולנטי ביסודו ובניגוד להשקעות סולידיות בנדל"ן, כולל גם רכיבי הימור כבדים. לא אחת נכנסו לתוכו גם גורמים מפוקפקים ומאחזי עיניים.

ואולם המלצות שלנו לחוד והתנהגות שוק לחוד, וכפי שכתבנו - היקף הסחר בקרקעות החקלאיות נמצא בעלייה מתמדת.

ריבוי עסקאות ביישובים ערביים

בעיקרון, שוק הקרקעות החקלאיות בישראל נחלק לשלושה סגמנטים: לפחות בתקופה האחרונה, הסוג הגדול ביותר הוא עסקאות ביישובים ערביים, ובעיקר אום אל פאחם, ערבה, סחנין ועוד. נראה כי אין מדובר בסחר קרקעות ספקולנטי, למטרות השקעה, אלא ברכישת קרקעות לצרכים חקלאיים. לפיכך, בכתבה הזו לא נעסוק בסוג זה של קרקעות ועסקאות.

סגמנט שני מתמקד בשטחים הפתוחים שמפרידים בין היישובים זכרון יעקב, בנימינה, פרדס חנה־כרכור וחדרה, ואילו השלישי מרוכז באזור השפלה - בין דרום ראשון לציון לגדרה. מקומות אלה סומנו על ידי משקיעים לפני עשר שנים וגם היום, כך שאין מדובר ביד המקרה.

מדוע הריכוזים הללו אהודים כל כך על רוכשי הקרקעות החקלאיות? משום שמדובר בשדות הסמוכים מאוד למקומות יישוב, ועל פניו נראים כמי ש"אוטוטו" יופשרו לבנייה, וגם משום שמדובר באזורים לוהטים מבחינה נדל"נית שהציבור מגלה בהם עניין גם ככה. יש מקומות נוספים שמרכזים עניין כזה, למשל באזור השרון והקריות, אבל מספר העסקאות שנעשות בהם מועט יחסית.

גדרה: שיאנית העסקאות בקרקעות החקלאיות

גדרה הפכה באחרונה לאלופת הקרקעות החקלאיות בישראל. בשנה האחרונה (בין יוני שנה שעברה ליוני השנה) בוצעו בה על פי רשות המסים 72 עסקאות על קרקעות חקלאיות, בטווח שבין 12.5 אלף שקל ל־4.8 מיליון שקל.

אנו מרחיבים בניתוח של גדרה, מכיוון שהיא מהווה דוגמה מצוינת למצב הטוב ביותר של ספקולנטים לקרקעות חקלאיות, שכן עיקר העסקאות בוצעו מערבית לרחוב הרצל, בשדות שבין גדרה לעשרת, מישר וכפר מרדכי.

בשנים האחרונות בוצעו כ־300 עסקאות על קרקעות חקלאיות בגדרה, ולהערכתנו הדבר נובע בעיקר מתוכנית המתאר של היישוב, שאושרה בתחילת 2019, ושמרחיבה את שטחו הבנוי. במתחם שמערבית לרחוב הרצל יעבור תוואי חדש של כביש 40 שיעקוף את המועצה המקומית גדרה, ובין שני הכבישים יוקמו 1,938 דירות, שטחי מסחר ותעסוקה.

כלומר, "על הנייר" השקעה בשטחים שנמצאים במסגרת המתחם הזה צריכה להבטיח תשואה נאה בה. נשמע מבטיח? כן, אבל.

"באופן כללי, מדובר בקרקעות פרטיות, שהמדינה לא יודעת לקדם עליהן תוכניות משום שהן יקרות, דורשות הרבה יועצים ומומחים בדרך להקמת שכונות חדשות", אומר סלאבן פנוביץ, מהנדס המועצה המקומית גדרה. "לכן, בשלב הראשון זה תלוי מאוד ברשות המקומית. בשנים מאז אישור התוכנית עברנו לא מעט בעיות. גם קורונה, גם מלחמה וגם בחירות מקומיות ולכן הדברים מתעכבים. חודש פה, חודש שם, חצי שנה פה, חצי שנה שם, ולכן תוכנית שהייתה אמורה להיות מאושרת תוך שנתיים־שלוש תאושר בסוף תוך שבע־שמונה שנים, אולי יותר.

"עתיד הקרקעות האלה תלוי בהנהלה החדשה של גדרה, ואני לא בטוח עד כמה הם רוצים לקדם אותה, אפילו שאין לגבי הקרקעות הללו שאלה סטטוטורית, אלא ניהולית".

אתה רומז שהמועצה המקומית אינה ממהרת ליישם את התוכנית. מדוע?
"כולם מכירים את זה שמגורים יוצרים בעיות של הכנסות למועצה המקומית, בגלל הארנונה ההפסדית. אבל ברור שהם אלה שעושים את היישוב. לכן המועצה מדברת על שלביות, כלומר להמתין עם התוכניות של המתחם הזה עד לפיתוח תוכניות של מסחר ותעסוקה, ואז נהיה יותר מוכנים לפתח את מתחמי המגורים החדשים. כיום רק 5%־10% מההכנסות של גדרה מקורם בתעסוקה ומסחר.

"לכן אנו מפתחים את אזור התעשייה הראשון בגדרה, שלפני עשר שנים התוכנית שלו אושרה ועד היום הרשות לא נהנית מהכנסות שוטפות ממנו. אולי עוד שנה יהיה לנו מתחם 'ביג' שיתחיל להניב למועצה הכנסות".

במילים אחרות - יישום תוכנית המתאר בגדרה באמצעות תוכניות מפורטות, עשוי לקחת עוד עשור לפחות, עקב סדרי העדיפויות של המועצה - שרוצה לפתח קודם אזורי תעסוקה.

אנשים רכשו שם חלקים זעירים ב־12.5 אלף שקל ושטח של כ־360 מ"ר נמכר ב־272 אלף שקל. מה המשמעות של זה?
"זה מאוד בעייתי. לנו כרשות אין אפשרות להתערב בשוק החופשי, ואנחנו לא יכולים לומר 'כן תקנו', 'אל תקנו'. אנשים קונים חלקים מאוד קטנים בקרקע, ללא זכויות מספיק גדולות. נניח שקנית 100 מ"ר. אחרי ההפקעות העתידיות, יישאר לך 30 מ"ר. ואם אנחנו מדברים על צפיפות של כ־20 יחידות דיור לדונם, נשאר לך חלק קטן מהזכות, שבעצם אינו ניתן למימוש.

"אנחנו ננסה לאזן את זה בתכנון, אבל ייתכן שיהיו הרבה בעלי קרקעות כאלה, וקשה יהיה לממש את התוכנית עד שיגיע שחקן גדול, שיקנה מהם את חלקם. עד אז - התוכנית לא תמומש".

לסיכום: זה שהקרקעות מופשרות ברמה מתארית זה תנאי הכרחי להצלחת ההשקעה - אך לחלוטין לא מספיק. בגדרה יש ים של חסמים ועוד רחוק מאוד מועד המימוש.

אזור ראשון לציון: הרוב מיועד לשטחי נופש

למקום השני בדירוג שלנו הגיע מקום ותיק ואהוד אף הוא על משקיעי קרקעות חקלאיות ספקולנטים - דרום ראשון לציון, באזורים שנמצאים מצפון ומדרום לכביש 431. בשנה האחרונה בוצעו במתחם הזה 38 עסקאות על קרקעות חקלאיות.

הבעיה בקרקעות הללו היא שרוב השטחים הקרקעיים שבשטח השיפוט של ראשון לציון שעוטפים את כביש 431, מיועדים על פי תוכנית המתאר המחוזית ותוכנית המתאר העירונית להיות שטחי נופש מטרופוליניים. עיקר אנרגיית הבנייה של ראשון לציון מרוכזת במזרח, באזור המפונה של צריפין, ובמערב, באזור מתחם האלף.

מקרה זה, כמו המקרה של גדרה, מדגים היטב שלא רק העניין התכנוני חשוב בדרך להצלחת ההשקעה בקרקע חקלאית, אלא גם סדרי העדיפויות של הרשות המקומית. בשני המקרים הרשויות מכוונות למקומות אחרים.

לפני כעשר שנים היה סחר ער בשטחים הצפוניים של נס ציונה, הסמוכים אף הם לתוואי 431, אך גם רובם של אלה כלולים ברצועת הנופש. אזור אחר שאהוד בימים אלה על משקיעים הוא האזור שנמצא צפונית לבית העלמין העירוני ונווה עמית ברחובות.

אזור זה מעניין תכנונית, שכן תוכנית חדשה של גבעות הכורכר מגדירה אותו כאזור משולב של נופש מטרופוליני ופיתוח עירוני. אז בנייה תהיה שם, אבל ככל הנראה בהיקפים צנועים, ותוך בקרה תכנונית קפדנית. הגדרה של "פיתוח עירוני" גם מרמזת על כך שהדבר כנראה לא יגיע במהרה, וכמקובל במקומותינו, גל בנייה במקום תלווה בהתנגדויות ובמאבקים מוניציפליים.

פרדס חנה ובנימינה: בתכנון פארק מטרופוליני

פרדס חנה־כרכור היא אחד מהמקומות האהודים על ספקולנטים של קרקעות חקלאיות, ובשנה האחרונה נרשמו שם מספר עסקאות, בעיקר בשטחים הכלואים בין גבול היישוב ושכונת נווה אשר לבין כביש 65.

ואולם אזור זה מסומן ברובו בתוכניות המתאר המחוזית והמקומית כפארק מטרופוליני. מעבר לזה, מומלץ למשקיעים באזור זה לבדוק היטב את תוואי מסילת הרכבת העתידית, שאמורה לעבור בסביבה. כבר אירע בעבר שספקולנטים רכשו קרקעות בתוואי כביש ומסילת ברזל, ולא רוו נחת מהשקעותיהם.

ולבסוף - בנימינה, עוד יישוב שספקולנטים אוהבים. בשנה האחרונה נרכשו קרקעות בשדות המזרחיים של בנימינה ובשדות המערביים, שמצויים בין היישוב לבין כביש 4.

לבנימינה־גבעת עדה הוכנה תוכנית מתאר כוללנית, ואולם המועצה המקומית ותושבים רבים התנגדו לה והיא טרם אושרה. בינתיים השדות המזרחיים מסומנים בתוכנית כשטחים חקלאיים וחלקם אף כמסדרונות אקולוגיים, כך שהסיכוי להפשיר אותם נמוך מאוד.

במערב מסומנים רוב השטחים הגובלים בכביש 4 כחקלאיים, ואולם חלק מהם מסומנים כשטחי תעסוקה. סביר להניח שבמשבצות הקרקע הללו מחירי הקרקעות גבוהים בהרבה מאשר ביתר הקרקעות.

אי אפשר לסיים את הכתבה מבלי להעיר את הדברים הבאים: אחת הטעויות הגדולות של ספקולנטים מגיעה מההפשרות העצומות שמבצעת הממשלה בשנים האחרונות במסגרת הוותמ"ל, על מנת לבנות שכונות חדשות בפאתי ערים, בעיקר בפריפריה. המחשבה שעוברת היא ש"הנה קרקעות חקלאיות מופשרות, ואפילו במהירות, ואפילו בניגוד לתוכניות המתאר".

זה נכון, אך הממשלה עושה את כל הדברים הללו בקרקעות מדינה (רמ"י) בלבד. לא בקרקעות פרטיות, למעט במקרים יוצאי דופן (גלילות למשל). לכן החשיבה הזו שגויה מיסודה, ועדיף שמשקיעים יבחנו את כדאיות ההשקעות הללו בעיניים פקוחות.

עוד כתבות

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור ● באירופה שונתה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ בהתייחסות ראשונה: "נשמיד את האיום מהמשטר האיראני האכזר"

חיל האוויר בשיתוף כוחות אמריקאיים תקפו עשרות מטרות של המשטר האיראני • שר הביטחון חתם על צו מיוחד ולפיו יוטל מעתה מצב חירום מיוחד בכל שטח מדינת ישראל • בפיקוד העורף הנחו לשהות סמוך למרחבים המוגנים • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • גל תקיפות חריג בהיקפו גם בלבנון נגד פירי שיגור תת-קרקעיים • עדכונים שוטפים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

על המחיר שמשלם האתלט ההוליוודי

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

"להימצא סמוך למרחב מוגן": ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ