פרופ' אריה בלדגרין / צילום: אלי דסה
עד שנת 2022, רק בתעשיית מדעי החיים ידעו על היקף הפעילות של מיליארדר הביומד פרופ' אריה בלדגרין. אבל אז הוא יצא לגייס 3 מיליארד דולר, לא פחות, למיזם נדל"ן חדש בתחום מדעי החיים, והוא פנה גם אל משקיעים מוסדיים ישראלים. אחרי שהתוודעו לשורה הארוכה של הצלחותיו, החליטו הראל, כלל ועמיתים להשקיע כ־15% מהסכום. שנתיים אחרי, בלדגרין חושב שהם יכולים להיות מרוצים מהתוצאות, והראיה - הוא חוזר אליהם כעת לבקש סכום נוסף, כמיליארד דולר, גם מהישראלים.
● שאלות ותשובות | תיכנס לסל התרופות? ה-FDA אישר את התרופה של אלי לילי לאלצהיימר. אלו המשמעויות
● האקזיט הישראלי שהקפיץ את מניית חברת החזקות הביומד
● השבוע בביומד | פחות שומן, יותר פחמימות: כך המלחמה משפיעה על הישראלים
המיזם, Breakthrough Properties, המנוהל על ידי בנו דן ובשותפות חברת הנדל"ן Tishman Spayer, כבר בנתה פרויקטי ענק בעשרות ערים, בארה"ב ומחוצה לה.
"התמודדנו עם המשבר בתעשייה על ידי כך שאכלסנו את המתחמים בסטארט-אפים או בחברות צעירות יותר. היום החברות הגדולות שוב מתעניינות, וחתמנו לאחרונה על הסכמים ל־15 שנה עם פייזר בסן פרנסיסקו ועם אסטרהזנקה באמסטרדם", מספר בלדגרין. משמעות ההצטרפות של פייזר למתחם בסן פרנסיסקו היא תפוסה מלאה במתחם עוד לפני סיום בנייתו.
בית מלון בלב הרווארד
Breakthrough Properties מציעה דבר ייחודי: בניית מתחמים שמפגישים בין חברות ותיקות וצעירות, גורמים מהאקדמיה ומבתי חולים, לא רק בקפטריה אלא גם במעבדות ובאולמות כנסים משותפים, ובפרויקטי חדשנות שיוזמת החברה במתחם.
בימים אלה מוקם אחד המתחמים הגדולים ביותר בקבוצה Enterprise Research Campus, בלב קמפוס הרווארד, בין הפקולטה להנדסה לפקולטה למינהל עסקים. זהו אחד האזורים הכי מבוקשים כיום בבוסטון. המתחם יכלול בית מלון עם 250 חדרים, אולם כנסים ענק ומתחם מגורים. "והכול מואר, מלא חלונות, אפילו המעבדות. לא כמו שאני עבדתי במרתף ולא היה לי אור", הוא צוחק.
מה הסיכוי שתבנה מתחם כזה גם בישראל?
"ניהלתי שיחות בנושא עם גורמים כמו מכון ויצמן, אבל זה קשה, לא בטוח ששם יש כל המרכיבים. אידיאלית, היינו רוצים גם חברות גדולות, גם אקדמיה וגם בית חולים. קמפוס שיבא ליד בר אילן הוא אולי אופציה נוספת. הייתי רוצה לראות במתחם כזה בישראל את טבע, ובשמחה מכניס לשם חברה כמו יורוג'ן (חברה בתחום הסרטן שבלדגרין משמש כיו"ר שלה), אבל כרגע זה מסובך".
בלדגרין, שהיה בעבר דירקטור בטבע, עזב אותה בתקופת השפל שלה, אבל לדבריו לא היה קשר בין הדברים. "ניהלתי אז את קייט פארמה ונמאס לי לחיות במטוס. הייתי צריך לבוא 4־5 פעמים בשנה לישיבות דירקטוריון. אם זה היה אחרי הקורונה ועידן הזום, אולי הייתי נשאר. אני חושב שטבע התאוששה. קאר שולץ עשה עבודה טובה בלחלץ אותה מהחוב".
אבל בשיחות שקיים עם משקיעים ישראלים על השקעה אפשרית
ב־Breakthrough ופעילות בארץ, בלדגרין גילה משהו מעניין. "נראה שהמשקיעים הישראלים, שיש לחלקם סכומי כסף אדירים, לא רוצים להשקיע בישראל, לפחות לא בתחום מדעי החיים. הם מחפשים אצלי את הזדמנויות ההשקעה בחו"ל".
ואתה? יש לך בימים אלה השקעות חדשות בישראל?
"בשנים האחרונות הדבר העיקרי שקניתי בישראל הוא דירה. זה היה לפני 7.10. רבים מהקולגות שלי, הישראלים והיהודים הבכירים בחו"ל, קונים דירות עכשיו. אבל אני לא צריך את 7.10 כדי לדעת איפה אני רוצה לבלות יותר מהזמן שלי. אשתי מפינלנד במקור, והיא בכלל מאוהבת בישראל. היא מעולם לא רצתה שנעזוב".
"ביוטק זה לא לבעלי לב חלש"
אותה עזיבה התרחשה לפני שנים, ב-1982. בלדגרין, בן לאח בקופת חולים ואם תופרת, היה אז רופא-חוקר, אחרי דוקטורט במכון ויצמן והתמחות בבילינסון. הוא נסע להתמחות באורולוגיה בהרווארד, וב-1996 כבר הקים את אג'נסיס, חברה ראשונה במסע ארוך של הקמה ומכירה של חברות במאות מיליוני דולרים, חלקן אף במיליארדי דולרים.
כיום הפעילות שלו כוללת ארבע זרועות: הראשונה היא קרן Two Rivers, שבה הוא שותף מרכזי, מקימה חברות מאפס, כמו קייט פארמה שנמכרה ב־11.9 מיליארד דולר לגיליאד, וקוגר שנמכרה במיליארד דולר לג'ונסון אנד ג'ונסון, שתיהן הניבו תרופות מובילות־שוק לסרטן.
זרוע נוספת היא חברת וידה ונצ'רס, שבאמצעותה בלדגרין משקיע בחברות קיימות סכומים של 30־50 מיליון דולר לאורך כל תקופת ההשקעה. עד היום השקיעה הקרן בכ־40 חברות, וכבר רשמה כמה אקזיטים גדולים.
זרוע שלישית היא חברת הנדל"ן, והרביעית, שבלדגרין חושף כאן לראשונה, תושק בקרוב: חברה למתן הלוואות לחברות ביומד צעירות, אבל לא ממש סטארט־אפים, שנמצאות במצוקת מזומנים בגלל תנאי השוק ולא רוצות לעבור דילול כי הן מקוות שהשווי הנוכחי שלהן זמני.
"המטרה היא להלוות 30-70 מיליון דולר לכל חברה כזו, בעסקה הכוללת גם אופציות למניות המהוות כ-10% מהחברה, כי בכל זאת אנחנו נותנים להם גם את השם שלנו וגם עזרה בקשרים ובייעוץ", הוא מסביר. פעילות זו עשויה להיות מעניינת גם לחברות ישראליות.
מאז הפעם האחרונה ששוחחנו עם בלדגרין, פעילותו הספיקה לרשום שני אקזיטים נוספים - בחברת Neogene שנוסדה במסגרת Two Rivers על ידי קבוצה שיצאה מקייט פארמה ופיתחה שיטה חדשה לטיפול אימונותרפי בגידולים סרטניים מוצקים. בנובמבר 2022, אסטרהזנקה רכשה את החברה ב-200 מיליון דולר ועוד 120 מיליון בתשלומי אבני דרך, אחרי שהושקעו בה 120 מיליון.
האקזיט האחרון של בלדגרין היה חברת Kyverna המפתחת תרופות למחלות אוטואימוניות על ידי הנדסה גנטית של המערכת החיסונית. החברה הוקמה ב-2018 וגייסה 170 מיליון דולר עד הנפקתה בתחילת 2024 ב-1.2 מיליארד דולר. זו תשואה גבוהה ומהירה מאוד לחברת ביומד, אם כי מאז ההנפקה נכשלה החברה בניסוי ונפלה ב־70%.
בלדגרין, שכבר ראה חברות עולות ויורדות לאורך הקריירה שלו, לא מתרגש מהצניחה במניה. הוא נותן כדוגמה את אלוג'ין (Allogene), הנסחרת היום בבורסה ב־450 מיליון דולר, לאחר שאיבדה 91% משווייה, אך הוא עדיין מאמין בה מאוד. החברה משתמשת בשיטות חדשניות של עריכה גנטית כדי לייצר תאי T (תאי חיסון) כמוצר מדף, ללא צורך בהפקתם מדם החולה עצמו.
"אלוג'ן סבלה מירידה במניה כשהפסקנו את ניסוי שלב III בטיפול בסרטני דם", הוא מספר. "השוק לא הבין שלא הפסקנו אותו משום שהמוצר לא הצליח. ניסויים בסרטן עובדים כך שבהתחלה מראים שהם מטפלים בסרטן סופני שלא הגיב לשום טיפול, אחר כך כקו שני, ובסוף כקו ראשון. עד שהתחלנו את הניסוי במוצר של אלוג'ן כקו שלישי ומעלה, קייט כבר הפכה לקו שני, ואפילו אם היינו מקבלים את האישור, לא היינו תחרותיים בשוק בכלל.
"לכן החלטנו ללכת על דרך אחרת. הצענו ל-FDA שאנחנו נהיה הטיפול שנותנים לחולים שיצאו נקיים מכימותרפיה, אבל בבדיקת דם ("ביופסיה נוזלית") התברר שיש להם עדיין שאריות של תאים סרטניים שמסתובבים בגוף. טיפול במוצר של אלוג'ן מיד אחרי השלמת הכימותרפיה אמור לחסל את השאריות הללו. זו גישה חדשנית, וכשהגענו איתה ל-FDA, הם אמרו 'חיכינו שמישהו כבר יבוא אלינו עם הצעה כזאת'. אז זה הניסוי שאנחנו מתחילים באלוג'ן כעת (במקביל לניסויים אחרים בגישה קונבנציונלית יותר בסרטן ובמחלות אוטואימוניות). מי שיישאר בגישה הקודמת אולי יצליח בניסוי, אבל לא יהיה לו שוק, ואת זה המשקיעים יגלו באיחור. אנחנו הצלחנו לשנות את האסטרטגיה ועדיין לגייס לפני כחודש 110 מיליון דולר. אבל אין ספק, ביוטק זה לא שוק לאנשים עם לב חלש".
"ידעתי שזה מה שהחולים צריכים"
אחת הגאוות הגדולות של בלדגרין בשנים האחרונות היא חברת יורוג'ן הישראלית, שהוקמה על ידי ד"ר אשר הולצר ב־2004. בלדגרין הצטרף אליה לפני קצת יותר מעשור.
"נדיר שאני יושב בחברה כל כך הרבה שנים", הוא אומר על תקופה שעבור רוב משקיעי הביומד תיחשב דווקא קצרה, "אבל יורוג'ן היא משהו מיוחד עבורי. היא לא חברת הנדסה גנטית או בינה מלאכותית בחזית הטכנולוגיה, אבל כאורולוג, כשראיתי את המוצר, ידעתי שזה מה שהחולים צריכים".
יורוג'ן פיתחה ג'ל שמתמצק דווקא כשהוא מתחמם. כך אפשר להזריק אותו לדרכי השתן כשהוא נוזלי, וכשהוא מתמצק הוא משחרר תרופות בהדרגה. אחת הבעיות בטיפול בדרכי השתן היא שהתרופות נשטפות החוצה מהגוף במהירות, וההמצאה של יורוג'ן פותרת את הבעיה. בלדגרין טוען כי גם בשוק לא לגמרי הבינו את החברה בעבר.
"הבאתי את ליז בארט, שהובילה את תחום הסרטן בנוברטיס, לנהל את החברה ובתחילת הדרך היא די אכלה שם קש. למה? כי משום שהמוצר הוא לא בחזית המדע, היינו צריכים לעשות קודם כול הוכחת היתכנות, וזו ההתוויה של המוצר בדרכי השתן העליונות. אבל זה שוק של גג 100 מיליון דולר, ואף שהיינו הראשונים בו והתבססנו בו היטב, האנליסטים ראו 80־90 מיליון דולר גג, ושפטו את החברה לחומרה".
אלא שלפני כשבועיים רשמה יורוג'ן הצלחה בניסוי קליני בשוק הרבה יותר גדול, השוק שהיה החלום של בלדגרין כשהצטרף לחברה - טיפול בסרטן שלפוחית השתן. הסרטן הזה נוטה לחזור, ומטופלים עוברים ניתוחים שוב ושוב, עד שלבסוף, בדרך כלל, יקרה סיבוך כלשהו. יורוג'ן הצליחה להראות בניסוי שלה שאצל 82% מהמטופלים הגידולים אינם חוזרים בתוך שנה (לעומת פחות מ־40% בניתוח). מניית החברה עלתה בכ־50% בעקבות התוצאות והחברה נסחרת כיום לפי 622 מיליון דולר.
"השוק למוצר הזה הוא 5 מיליארד דולר", אומר בלדגרין. "אנחנו מקווים לקבל את האישור לשיווק בתחילת 2025, ומאמינים שיש לנו מוצר של מיליארד דולר ויותר. החלום הוא לעבור בשלב כלשהו לטפל בחולים הללו בבית".
האם זה השלב למכור את החברה?
"שאלה מעניינת, כי היו כמה חברות פארמה שהתעניינו בה, אבל הן ישבו על הגדר ואמרו 'נחכה לתוצאות הסופיות, נראה'. עכשיו המחירים שהן הציעו לא קשורים לשווי שאנחנו מייחסים לחברה. כל מי שנמצא בתחום הביומד הרבה זמן יודע שחברות פארמה לא אוהבות סיכון. בשביל מה להן? הרי יש להן אינסוף כסף, כ־600 מיליארד דולר בחברות הפ ארמה הגדולות כרגע מחפשים הזדמנויות של חדשנות".
בלדגרין מציין שחברות התרופות כן מתעניינות כבר היום בשיתוף פעולה עם החברה בפיתוח מוצרי שחרור מושהה לתחומים ואיברים אחרים. "ישנן תרופות רבות שמתפרקות בקלות בשתן או אפילו במחזור הדם, ופתרון לשחרור מושהה יכול להפוך את השימוש בהן לנוח יותר וכך להגדיל את הסיכוי שהן יתבססו בשוק". לחברה כבר היה בעבר הסכם עם אלרג'ן, לשחרור מושהה של בוטוקס בדרכי השתן, למניעת שלפוחית רגיזה, אבל הניסוי בתחום הזה נכשל.
יורוג'ן מעסיקה כ־80 עובדים בישראל. לדברי בלדגרין, אין משמעות לכך בקשרי המשקיעים של החברה. "מציינים את זה לפעמים, אבל זה אף פעם לא העניין העיקרי בשיחה על החברה".
סגירת מעגל של אורולוג
היום יורוג'ן מפתחת מוצרים נוספים, שמוליכים טיפולים אימונותרפיים לדרכי השתן, במקום כימותרפיה כמו במוצר הנוכחי. היא כרגע אחת החברות החזקות בתחום הטיפול בסרטן שלפוחית השתן באגרסיביות נמוכה.
גם בתחום סרטן שלפוחית השתן האגרסיבי נהנה בלדגרין בשנים האחרונות מסגירת מעגל. "השלפוחית הייתה לאורך השנים איבר יתום", הוא אומר. "אבל בתחילת השנה, פייזר קנו ב־43 מיליארד דולר את חברת Seagen שאחד הפיתוחים המובילים שלה הוא תרופה לסרטן שלפוחית השתן גרורתי ומתקדם. פתאום, בין היתר בזכות העסקה הזאת, חלה קפיצת מדרגה בעניין בתחום".
ואם לא די בכך, המוצר של Seagen מקורו, לדברי בלדגרין, בעסקה עם חברת אסטלס היפנית, שבכלל קיבלה את הגרסה הראשונית מאוד של המוצר מאג'נסיס, החברה הראשונה שהקים בלדגרין והפכה לאקזיט הראשון שלו.