משרד החקלאות וביטחון המזון (תגובה לגלובס, 30.6.24)
כשתשומת־הלב הציבורית מוקדשת למלחמה, לחטופים, ליוקר המחיה ולעוד שלל אתגרים שהעת הנוכחית מספקת - בממשלה מצאו זמן לשנות את שמו של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ל"משרד החקלאות וביטחון המזון". אם תהיתם מה "ביטחון המזון" אומר, אז במשרד מסבירים כי הפירוש הוא "מצב בו לכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות פיזית, חברתית וכלכלית לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים".
במשרד החקלאות הכחישו שאלה זוטות: "מדובר בשינוי תפיסה של ממש אודות פעילות המשרד", נמסר, "וכולל רצון לגיבוש תוכנית לאומית לביטחון מזון של ישראל עד לשנת 2050".
שר החקלאות אבי דיכטר אמר דברים דומים: "לא מדובר בשינוי שם אלא בשינוי אסטרטגיה - להוביל את תוכנית ביטחון המזון ל־25 שנה קדימה".
● משרד החקלאות רוצה להחליף שם. לא תאמינו כמה זה יעלה לכם
● המשרוקית | האם מחירי הפירות והירקות עלו למרות הרחבת היבוא?
● המשרוקית | מחירי הפירות והירקות לא השפיעו בעשור האחרון על המדד?
● המשרוקית | האם למרות הורדת המכס על השום, מחירו לא ירד?
● המוניטור | פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד
היקפי היבוא עלו, אבל...
נדבך מרכזי בהבטחת ביטחון המזון הוא לעתים לתת העדפה לתוצרת חקלאית מקומית על פני יבוא. ניתן לראות זאת בהתבטאויות של השר דיכטר והמנכ"ל אורן לביא, וכמו כן בהודעות לעיתונות מטעם המשרד.
כדי לבסס את בחירת המדיניות הזו, המשרד וראשיו משתמשים בקביעות עובדתיות. המדיניות הזו נשענת על שתי הצדקות עיקריות - היבוא לא אפקטיבי בהורדת מחירים, והמחיר לצרכן של פירות וירקות לא כל־כך יקר ביחס לעולם - שמוכחות באמצעות נתונים שונים. הבעיה היא שלא פעם הם לא נכונים או מטעים. חזרנו לדוגמאות הבולטות בהן המשרד ואנשיו סיפקו נתונים בעייתיים.
נדגיש כי אנו לא באים בטענות לאנשי המקצוע במשרד שמפיקים את הנתונים, שעל עבודתם גם אנחנו מסתמכים לעתים. אנחנו מבקשים להראות שבאופן חריג למשרדים אחרים, המשרד מציג לציבור קביעות עובדתיות עם ביסוס בעייתי.
נפתח בדוגמה הטרייה ביותר: המרכז לסחר חוץ של משרד החקלאות פרסם דוח שבוחן את השינויים בהיקפי יבוא ירקות ופירות טריים, בהמשך לרפורמה בחקלאות, ושינויים במדדי מחיריהם בשנים 2017-2023. בדוברות המשרד לקחו את הנתונים שהתקבלו והכינו מצגת בה ניתן לראות שלמרות שהיקפי היבוא של פירות וירקות שונים עלו (כאחוז מסך האספקה), גם המחיר עלה. המסקנה? "מהנתונים המוצגים בדוח ניתן לראות כי גידול מתמיד ביבוא לא הביא לירידת מחיר לצרכן", נכתב במצגת.
אבל הפרשנות הזו לא נותנת את התמונה המלאה. פרט חשוב שחסר בה הוא שאומנם היקפי היבוא עלו, אבל ההיצע הכללי של אותם מוצרים קטן בגלל ירידה בייצור המקומי. לפי פרופ' איל קמחי, "בהינתן שצד ההיצע ירד ושצד הביקוש גדל כתוצאה מגידול האוכלוסייה, סביר שהמחירים יעלו". כלומר, עליית המחירים מוסברת בכך שההיצע קטן והביקוש גדל - ולא ניתן לגזור ממנה מסקנות לגבי השפעת היבוא על המחיר.
הדוגמה של השום
אבל המגמה לא התחילה עכשיו, והשר דיכטר נתן אינדיקציה למדיניות המועדפת עליו כבר בסמוך לכניסתו לתפקיד. "אני הגעתי כשהייתה רפורמה", הוא סיפר. "החליטו להוריד מכסים לאפס על שום, ואתה רואה פתאום שהשום בישראל, במקום להיות זול יותר, הפך להיות יקר, כמו שהוא היה קודם לכן". השום לא מוגן בתקנות להגנת הצומח, ורק מכס היווה חסם ליבואו. זה מאפשר לו להיות נייר לקמוס להשפעת המכס על המחיר.
מנתונים שמשרד החקלאות עצמו העביר לנו (על בסיס נתוני סטורנקסט) עולה שזה לא נכון. הרפורמה המדוברת נכנסה לתוקף במרץ 2022. בינואר אותה שנה, לפני הרפורמה, מחיר השום עמד על 37.4 שקל לקילו. באפריל, אחרי הרפורמה, המחיר כבר היה 32.1 שקל. בינואר 2023, מעט לפני האמירה של דיכטר, המחיר עמד על 27.8 שקל לקילו. כלומר, מחיר השום דווקא כן ירד. עם זאת, ישנם גורמים נוספים שתרמו לירידה במחיר מעבר להורדת המכס, כמו ירידה במחיר היבוא.
בכירי המשרד לא מיהרו לרדת מהיקפי היבוא עלו. חודשים מעטים אחרי דבריו של דיכטר, גם מנכ"ל משרדו אמר דברים דומים: "בשום, לדוגמה, הורידו מכס מיידית לאפס והרסו את הענף… היבואנים הרוויחו, אבל המחיר לא ירד". כפי שכבר הראינו, זה לא המצב.
בזמן אמת דברי דיכטר ולביא היו לא נכונים. לצורך הכתבה משרד החקלאות העביר לנו נתונים מעודכנים, מהם עולה כי מאז יוני 2023 המחיר עלה בהדרגה ועקף את מחיר השום שקדם להורדת המכס. אבל קשה להסיק מכך על השפעת היבוא. כפי שהסביר לנו בעבר פרופ' קמחי במספר הזדמנויות, "אי־אפשר להסתכל רק על השתנות המחירים כדי לקבוע את מידת ההשפעה של היבוא על המחיר, שכן ההשפעה של הפתיחה ליבוא לא מבודדת, ויש בדרך גורמים נוספים שמשפיעים גם הם על המחיר".
הצגת נתונים בעייתית
אבל משרד החקלאות לא טוען רק כי יבוא הוא לא הפתרון למחירי המזון - הוא גם טוען כי הבעיה לא גדולה כפי שנוטים לחשוב. בשנה שעברה המשרד פרסם גרף עם נתוני מדד המחירים לצרכן מאז 2010, בו הראה איך מדד המחירים לצרכן עם פירות וירקות ובלי פירות וירקות הוא כמעט זהה. על זה דוברות המשרד הוסיפה: "אמרו לנו שמחירי הפירות והירקות עולים כל שנה, אז אמרו". כלומר, מהפרסום משתמע שמחירי הפירות והירקות עלו בשיעור דומה לזה של כל המוצרים.
אבל זו הצגה בעייתית מאוד של הנתונים. אם פשוט נסתכל על מדד מחירי הפירות והירקות' נראה שהוא עלה בתקופה זו ב־27.3%, בעוד מדד המחירים הכללי עלה ב־18.4%. כלומר, מחירי הפירות והירקות עלו יותר מהר. אז איך הנתונים של משרד החקלאות הגיוניים? פשוט: משקלם של הפירות והירקות במדד הוא רק 3.4%, לעומת אלמנטים אחרים כמו דיור (26%) או תחבורה ותקשורת (17.5%). לכן, השפעת הפירות והירקות על המדד היא שולית, ומכך שההתייקרות החדה בהם השפיעה מעט מאוד על התמונה הכללית.
ושוב, טעות שחוזרת על עצמה, מטעם השר הממונה. "אחת האגדות היא שהתוצרת הישראלית יקרה מדי", צוטט לאחרונה דיכטר ב־ynet. אולם "לפי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן עם ירקות ופירות דומה דמיון מפתיע למדד המחירים לצרכן בלי ירקות ופירות. ירקות ופירות הוסיפו לו 0.15% בלבד". אבל כמו שהסברנו הרגע, יש לזה הסבר מאוד הגיוני.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את התאוריה שמוצגת בטענותיכם. היא שגויה בבסיסה ומטעה! שינוי השם של המשרד הוא חלק משינוי תפיסה של פעילות המשרד... שינוי שהתווה השר עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה וחצי. מאז המשרד פועל בדרך זו, ושינוי השם רק מביא לידי ביטוי את העשייה בנושא. להחלטה קדמה עבודת מטה יסודית ארוכה שנעשתה במשך יותר משנה".