אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
דירוג האשראי של ישראל ירד השנה לראשונה מאז שהחלו החברות השונות לדרג את המדינה. S&P ומודי'ס עשו זאת בשל המחלוקת הפוליטית והשלכות המלחמה, ונראה שיכולת האשראי של ישראל עדיין נתפסת חיובית עם דירוג גבוה (A). אך לא רק ישראל בבעיה.
● האנליסטים ממליצים: אלה המניות שלא כדאי למכור - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
● ראיון | למרות החולשה במניה, מנכ"ל גאוזי אופטימי: "זו נקודת אור כשחברה ישראלית, בזמן מלחמה, מנפיקה בנאסד"ק"
על פי דוח חדש של S&P שהגיע לידי גלובס, עולה כי מצבן של מדינות מערביות רבות הוחרף. הדוח קובע שלמרות התנאים הפיננסיים המתאימים לכך, אף לא אחת ממדינות ה-G7 צפוייה להוריד את רמת יחס החוב שלה לזו שקדמה למגיפת הקורונה, לפחות עד לשנת 2027.
הרקע מתחיל עוד בשנת 2008, אז יחסי החוב של מדינות המערב צמחו בעקבות משבר הסאב פריים שפגע במדינות רבות. "לאחר אותו חוב שנצבר במשבר 2008", נכתב בדוח, "מדינות מפותחות לקחו עוד חוב בשנים שבין 2020-2022". בשנים אלו, כזכור, התרחשה מגיפת הקורונה ומיד לאחריה מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהשפיעה על הכלכלות המפותחות.
חברת S&P מסבירה כי האשראי של המדינות המפותחות נחלש בשנים האחרונות, כך שרק 11 מבין 137 המדינות שסוקרת החברה הן בעלות דירוג אשראי מושלם - AAA. רק שתיים מתוכן כלולות ברשימת המדינות המתקדמות ביותר, G7. "דירוג האשראי של מדינות אלו ירד בממוצע בדירוג אחד וחצי לעומת 2005", נכתב בדוח.
ההרעה בתנאי האשראי משתקפת בנתונים של מספר מדינות, הבולטות שבהן הן ארה"ב, איטליה וצרפת. דירוגה של ארה"ב בבעיה כבר כמה שנים: S&P הורידה את רמתה המושלמת של ארה"ב ב-2011 לאחר שמשבר החוב במדינה הביא לקיפאון הממשלה - שנמצאה על גבול חדלות פירעון - עד שהקונגרס הגדיל את תקרת החוב. בשנה שעברה חברה נוספת, מודי'ס, הורידה את ארה"ב מדירוג מושלם, לאחר שמשבר דומה כמעט והביא את ממשלת ארה"ב לחדלות פירעון פעם נוספת.
עבור מדינות כמו איטליה, הבעייתיות נובעת מחוסר יכולתה של המדינה להגיע לרמות צמיחה גבוהות ובכך להגדיל את הכנסותיה. גם צרפת נמצאת במצב פיסקלי מסובך, כשלא הציגה עודף תקציבי מעל ל-20 שנה.
באופן מפתיע, חברת הדירוג מציינת כי היוצאות מן הכלל הן אירלנד, פורטוגל ויוון - מדינות שחוו משברים כלכליים קשים בעבר, אך צמיחה יציבה והלוואות בעלות, יחד עם מדיניות פיסקלית שקולה, הובילו לירידה ביחס החוב שלהן בניגוד למגמה בכלכלות המפותחות.
המדיניות הפיסקלית מסכנת את הדירוג
החוזק של המדינות המפותחות הוא היכולת שלהן להנפיק חוב במטבע מקומי, דוגמת האירו, הדולר ואף הין היפני, ובכך הן בעלות "נפח הכלה" של נטל חוב גבוה יותר מאשר כלכלות מתפתחות. עם זאת, חוב הולך וגובר מערים קשיים על הכלכלה ומקשה על צמיחה. בשל זאת, מסבירים ב-S&P, מדינות המערב הגיעו לדירוגים נמוכים יותר בשנים האחרונות.
הדוח מעריך כי הכלכלות המפותחות ינסו לשחזר את ה"מרחב הפיסקלי" שאבד לאחר מגיפת הקורונה ושוק המחירים שהגיע לאחריו, עימו מתמודדות מדינות המערב עד היום. עם זאת, האנליסטים ב-S&P "מזהים כי כנגד חוסר הוודאות העולמית ונגד המשברים הגיאופוליטיים, ממשלות עלולות שלא להעדיף את הרפורמות הפיסקליות הדרושות". לאור זאת, הסיכון לדרישות הפיסקליות של הכלכלות המערביות יהיה ארוך.
עם זאת, השאלה הברורה העולה מן הדוח היא מדוע הורדות דירוג עבור הכלכלות המפותחות בעולם לא מתרחשות בעקביות. לפני שצרפת הורדה בדירוג השנה, לא נרשמה הורדת דירוג למדינות מפותחות ע"י S&P מאז 2016. ב-S&P מסבירים כי "דירוג האשראי משקף את עושר כלכלת המדינה, עומק שוקי ההון שלה, הגמישות המוניטרית שלה ויעילות הפעילות המוסדית של המדינה" -אלמנטים שעל פי החברה נוטים להיות עמידים לאורך זמן, ואם הם משתנים זה קורה באופן איטי מאוד. כך, חולשתה של כלכלה מפותחת מתרחשת לאורך זמן ארוך.
נוסף על כך, מדינות בעלות כלכלות מפותחות, בעיקר מדינות ה-G7, מגיבות במהירות ללחצים מהשווקים, שכן הן מעלות את הריבית ומגדילות את עלות ההלוואות של המדינה. הדוח מביא כדוגמה את המשבר הפיסקלי בבריטניה, לאחר שראש הממשלה דאז, ולזמן קצר בלבד, ליז טראס, הציגה רפורמה כלכלית מרחיקת לכת והביאה לנסיקת תשואות האג"ח ולהתערבות הבנק המרכזי. לממשל לקח פחות משלושה שבועות לבטל את הרפורמה ולהביא להתפטרותה של טראס, בשל הלחץ בשווקים.
השוני בין כלכלה מפותחת לישראל עצום
הדוח מציג עד כמה מצבה של מדינת ישראל עומד באור דומה למדינות המערב, ועד כמה יכול דירוג האשראי של ישראל להידרדר בעוד המלחמה נמשכת, וסיכון חמור למלחמה נוספת בגזרת הצפון עומד גם הוא על הפרק.
כזכור, חברת הדירוג הורידה את רמתה של ישראל לראשונה בתולדותיה באפריל. בדיווחה ציינה שהמלחמה בין ישראל לחמאס והעימות מול חיזבאללה ימשכו לאורך כל 2024 - לעומת ההנחה הקודמת שלה שהאירוע יסתיים בתוך שישה חודשים לכל היותר. אך לא רק זאת, שימת הדגש של חברות הדירוג על חוסר היציבות של ישראל ושל מוסדותיה מצביעה על השוני בין ישראל לכלכלות המפותחות. לישראל לוקח זמן "לרדת מהעץ" או להגיע להסכמים, לעומת שבועות ספורים בכלכלות הגדולות.
פרט לכך, S&P חזתה בהודעת הדירוג שהגירעון של ישראל יתרחב ל-8% מהתמ"ג בשנת 2024, בעיקר כתוצאה מהגידול בהוצאות הביטחון. "גירעונות גבוהים יותר יימשכו גם בטווח הבינוני", נכתב. בנוסף, מעריכים בחברה כי יחס החוב-תוצר של ישראל יעלה לרמה של 66% בשנת 2026, לעומת כ-60% בשנה שעברה.
הערכותיה של S&P נראות כמתממשות. הגירעון של ישראל מעל ליעד שהוגדר לו בתקציב המתוקן עבור שנת 2024 - העומד על 6.6%. אמנם באוצר סבורים שהגירעון יתמתן בחודשים הקרובים, אך כלכלנים בשוק מעריכים שהתחזית של S&P יותר הגיונית מזו של האוצר.
צילום: איל יצהר