נמל התעופה בן גוריון. לא ידוע מספר היורדים מהארץ / צילום: Shutterstock
כמה ישראלים עזבו את הארץ בשנה האחרונה? בדיקת גלובס מול כלל הגורמים שבודקים את הנתונים (רשות המסים, רשות האוכלוסין, ביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), מגלה כי אף אחד מהם לא באמת יודע את התשובה לכך. יתרה מכך, נראה שגם לגבי הנתונים הבסיסיים על מספר הכניסות והיציאות מישראל קיימים פערים גדולים בין רשות האוכלוסין, שאוספת את הנתונים, לבין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שמקבלת אותם ממנה בהמשך.
● ניתוח | רעידת אדמה באירופה: הצרפתים אמרו לא לרפורמות כלכליות ולהגירה, והם לא לבד
● טור סופ"ש | קצב הירידה מהארץ מתגבר, בין היתר כי בלמ"ס למדו סוף סוף לספור
הדרך הפשוטה ביותר להבין מהו מספר האנשים שעזבו את הארץ היא להתבונן בנתוני הכניסה והיציאה של הישראלים. אם מישהו יצא מהארץ ולא חזר אליה - ייתכן מאוד שהוא עזב אותה לצמיתות, או לפחות לטווח הארוך. כך, חישוב פשוט של מספר הכניסות והיציאות של ישראלים יכול להפיק מסקנות. אולם גם בנתונים אלה, רשות האוכלוסין והלמ"ס מציגות מספרים שונים.
אם נתבונן בנתוני רשות האוכלוסין, שפורסמו באופן חלקי בלבד (הרשות הפנתה את גלובס להגיש בקשת חופש מידע) ובנתוני הלמ"ס - נראה כי בחודשים יולי־אוקטובר 2023, קיים פער עצום בין הנתונים שמציגות כל אחת. על פי הלמ"ס, בתקופה זו מספר הנכנסים לארץ עולה על מספר היוצאים בכ־90 אלף, אולם על פי רשות האוכלוסין מדובר במגמה הפוכה לחלוטין - כאשר היא מדווחת שמספר היוצאים מהארץ גבוה יותר ב־554 אלף מאשר מספר הנכנסים. עם זאת, החל מתחילת שנת 2024, הפערים בין הגופים הצטמצמו משמעותית, וכעת עומדים על אלפים בודדים.
בעיות במתודולוגיה
מהיכן נובע הפער? שאלה זו נותרת כתעלומה, בייחוד כאשר המקור לנתונים של שני הגופים - הן הלמ"ס והן רשות האוכלוסין - זהה. כל אדם שעובר במעבר גבול, כמו נמל התעופה בן גוריון, בין אם יוצא או נכנס, נרשם על ידי רשות האוכלוסין, שמעבירה את הנתונים לאחר מכן ללמ"ס. לפיכך, גם פער של אלפים בלבד בנתונים של שני הגופים תמוה למדי. ברשות האוכלוסין מתעקשים מצד אחד כי הם המקור האמין והמדויק ביותר לנתונים, אולם בלמ"ס טוענים ההפך. לגלובס גם נודע שבלמ"ס פנו לרשות האוכלוסין במטרה ליישב את הפערים, אך בינתיים - ללא מענה.
יש לציין: יציאות של ישראלים מהארץ אינן משליכות בהכרח על עזיבה. בתוך המספרים הללו נכללים גם הישראלים שיוצאים לחופשה, קצרה וארוכה, או אפילו לרילוקיישן קצר־טווח. למעשה, ההגדרה של העוזבים את הארץ היא גמישה למדי. בלמ"ס מכירים בעניין זה, ורק לאחרונה שינו את המתודולוגיה לבחינת העוזבים את הארץ. עד היום הספיקה שהייה של 365 ימים רצופים (שנה) בחו"ל כדי להיחשב אדם שעזב את ישראל, אולם מחקר של הלמ"ס גילה כי ספירה זו אינה אמינה, שכן לעתים מדובר בביקור מולדת, או במקרים אחרים שמצריכים שהייה ארוכה בחו"ל. לכן, בניסיון לאמץ סטנדרטים שנהוגים בעולם, הודיעה הלשכה לפני כמה חודשים שהיא עוברת "מגישת הרציפות לגישה המאפשרת ביקורים קצרים", כך לדבריהם.
כתוצאה מכך, ד"ר אחמד חליחל, מנהל אגף בכיר דמוגרפיה ומפקד בלמ"ס, אמר בפברואר האחרון כי שינוי השיטה העלה את מספר העוזבים את הארץ לכ־105 אלף ישראלים - מדובר על 1.1% משיעור התושבים. מאז, חושפים הנתונים, נרשמה הגירה של עוד 60 אלף ישראלים בשנת 2023. זאת לעומת ממוצע של כ־40 אלף בלבד לאורך העשור (ומול 47 אלף עולים בשנה האחרונה). "מדובר בהבדל גדול", הדגיש חליחל. "בתוך שנה ושבעה חודשים מספר הישראלים ירד ב־150 אלף, לעומת החישוב הישן".
מרכיב קשה למדידה
גם ביטוח לאומי ורשות המסים אמונים על מספר העוזבים את הארץ, אך מזווית אחרת - ניתוק תושבות. בביטוח לאומי עוד לא העבירו את הנתונים המלאים על ניתוק תושבות בשנה האחרונה, אך הוסיפו כי לא מדובר בנתון זהה לעזיבה, כשלעיתים מדובר בשאלה פרקטית שנוגעת למיסוי בלבד. "זה אירוע של זכויות בביטוח לאומי", נמסר. "ייתכן שאדם שמרכז החיים שלו אינו בישראל בוחר לשמור על התושבות שלו לצורך ביטוח בריאות למשל. או להיפך - אם מישהו אפילו רק יוצא ללימודים, הוא יכול לנתק את התושבות שלו". ברשות המסים העדיפו שלא להגיב, אף שגם הם עוסקים בשאלות המשפטיות הנוגעות למיקום מרכז החיים לצורכי גביית מס.
כאמור, הגירה החוצה היא עניין קשה לחישוב, כשגם מדינות אחרות בעולם מתמודדות עם אתגרים במדידה זו. אחת הסיבות היא שאדם שכבר אינו נמצא בארץ המוצא - לא יכול לענות לסקרים בה. משרד המפקד האמריקאי אף פרסם לפני עשור מסמך שבו הוא סוקר מתודולוגיות שונות לבחינת ההגירה החוצה - החל מעיון במסמכים של מדינות אחרות, ובחינת הפרשים לעומת סקרים קודמים בניכוי סטטיסטיקות ילודה ומוות. אולם, הגישה הראשונה מוגבלת בנגישות מסמכי אוכלוסייה של מדינות אחרות, ודורשת בחינה שיטתית של כולן. השיטה השנייה מוגבלת גם היא, בשל הטעויות שעלולות להתרחש משימוש במודלים שיכולים רק להעריך את הכמות החזויה של אנשים, כמו גם מהגרים שנכנסים ויוצאים בין מפקדים שונים. גישות אלו (וגם אחרות) משמשות מדינות שונות בעולם לבחינת ההגירה החוצה מהן, אך גם במשרד המפקד האמריקאי מודים כי "הגירה החוצה היא אחד ממרכיבי שינוי האוכלוסייה הכי קשים להערכה".
תגובות
מהלמ"ס נמסר כי "הלמ"ס מפרסמת באופן שוטף נתונים על הגירה מישראל (ישראלים בחו"ל) הכוללים את מספר התושבים שיצאו מהארץ לשהיה של שנה ויותר ברציפות בחו"ל. הנתונים מבוססים על רישום תנועות הישראלים בגבולות. מתוך הכרה בחשיבות הנתונים לציבור הלמ"ס בוחנת בימים אלה את המידע על ישראלים השוהים בחו"ל מאז השבעה באוקטובר למשך תקופה ממושכת (למרות שעוד לא חלפה שנה מאז החלה המלחמה). מדובר בעיבוד מורכב של נתונים, והיא צפויה לפרסם אותו בקרוב ככל שיתאפשר הדבר. חשוב לציין שהלמ"ס מפרסמת סטטיסטיקה רשמית והיא אינה מתייחסת לנתונים שמפרסמים גופים אחרים. יחד עם זאת יש לציין כי הבדלים בנתונים בין גופים שונים יכולים לנבוע מסיבות שונות כמו הבדלים בהגדרות, בתקופת התייחסות, או בתקופת גזירת הנתונים".
מביטוח לאומי נמסר: "אצלנו מתקיימת בדיקת תושבות (ולא אזרחות) למי שמרכז חייו בישראל לטובת מתן זכויות, ולהבטיח שהקצבאות ומענקים יינתנו לתושבים ולא למי שהעביר את מרכז חייו לחו"ל".
מרשות האוכלוסין נמסר: "נתוני הרשות מהווים בסיס לגופים שונים ולעיבודים מגוונים. מדובר בנתונים על עוברים בביקורת הגבולות בלבד. נתון פשוט וברור. כל פרשנות אחרת, אינה על הדעת".
מרשות המסים לא נמסרה תגובה.