גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אמבה אוכלת המוח": מי בקבוצת הסיכון וכיצד ניתן לטפל?

הבוקר פורסם שילד בן 10 מאושפז במצב קשה, ויש חשד שהוא נדבק בטפיל נגלריה פאולרי - או בשמו הפופולרי "אמבה אוכלת מוח" ● לפני כשבועים צעיר בן 26 נפטר מאותו טפיל ● איך מאבחנים את המחלה, האם אפשר לטפל בה, וכיצד אפשר להיזהר? ● גלובס עושה סדר

צילום מיקרוסקופי של ''אמבה אוכלת מוח'' / צילום: Reuters, CDC
צילום מיקרוסקופי של ''אמבה אוכלת מוח'' / צילום: Reuters, CDC

משרד הבריאות פרסם הבוקר (ד') כי ילד בן 10 מאושפז במצב קשה בחשד שנדבק ב""אמבה אוכלת מוח". הילד, ללא מחלות רקע, מורדם ומונשם בבית החולים זיו בצפת, ודגימות נשלחו למעבדות כדי לבדוק אם אכן נדבק באמבה הנדירה "נגלריה פאולרי".

זאת לאחר שלפני כשבועיים, נקבע מותו של צעיר בן 26 מזיהום מוחי שנגרם מהטפיל. בית החולים נאבק על חיי הצעיר במשך ימים, אך המחלה הזו, שהיא נדירה מאוד, כמעט תמיד קטלנית עבור מי שאובחן בה. הצעיר שהה בחוף גיא בכנרת, וייתכן כי שם נדבק. משרד הבריאות מסר כי בוצע דיגום של המים בבריכות באזור, והתוצאות תקינות (כלומר רמות הכלור, החומציות ועכירות המים תקינות), ואין מניעה להמשיך לשחות במקום. אז האם צריך להיזהר מהאמבה אוכלת המוח? ואם כן, איך? גלובס עושה סדר.

כלבים משוטטים ברחו לישראל מההפגזות בלבנון: כך הפכו יישובי הצפון לג'ונגל בחסות המלחמה
קיץ של מגפות: כך תיזהרו מגל חדש של קורונה ושל קדחת הנילוס

מהי אמבה אוכלת מוח?

האמבה נגלריה פאולרי היא אמבה נדירה מאוד שחיה במקורות מים מתוקים חמים כמו אגמים, נחלים, נהרות ובמעיינות חמים, וגם באזורים אליהם נשפכים מים חמים ממפעלית תעשייתיים. היא משגשגת בטמפרטורות של בין 42-35 מעלות. לעתים נדירות ביותר ניתן למצוא אותה בבריכות שחייה או מזרקות שלא חוטאו היטב, או במי שתייה. המחלה לא מדבקת בין בני אדם. בכל שנה מתים ממנה פחות מ-10 בני אדם בארה"ב. בישראל היא זוהתה רק פעמיים.

מה זו בעצם אמבה?

אם מתעלמים מכך שהיא מלחיצה כל כך, האמבה נגלריה פאולרי היא די מעניינת. מדובר ביצור חד תאי זעיר, בערך רבע מעוביה של שערה. היא מתרבה על ידי חלוקה, ושייכת לקבוצת ה"אמבות החופשיות", כלומר אמבות לא פרזיטיות שאינן חייבות לחיות על גבי מארח, ואם לא תפגוש מוח אנושי, היא תסתדר טוב מאוד עם תזונה של חיידקים. כאשר התנאים לא אופטימליים עבורה, למשל אם קר מדי, היא מתכנסת למצב לא פעיל אבל מאוד עמיד לתנאי הסביבה. כשהתנאים משתפרים, היא שבה להיות אמבה חיה, אוכלת ומתרבה, ויכולה לנוע הלוך חזור בין המצבים הללו.

איך מאבחנים את המחלה?

מחלת PAM הנגרמת מהאמבה אוכלת המוח, מתחילה כמחלת חום, דומה לאחרות, עם כאבי ראש, בחילות והקאות. אחרי כמה ימים מופיעים התסמינים המעידים על זיהום מוחי: צוואר נוקשה, בלבול, אבדן שיווי משקל, רגישות קיצונית לאור והזיות. קיימת בדיקת מעבדה המזהה בצורה מדויקת את המחלה, אך דרוש ניקור מותני כדי להשיג את הדגימה לבדיקה. בדרך כלל אין מצפים למחלה הנדירה הזו, ולכן לעיתים האבחון מגיע מאוחר, אפילו אחרי המוות.

מי נמצא בסיכון?

המקרה היחיד בו האמבה מסוכנת הוא אם נושמים מים והאמבה נכנסת דרך האף אל המוח, שם היא יוצרת זיהום מוחי. רוב ההידבקויות התרחשו בסוף הקיץ, כשטמפרטורת המים באגמים או במעיינות עולה. שינויי האקלים משמעותם שמאגרי מים מתוקים רבים יותר מגיעים בקיץ לטמפרטורה הבעייתית. שתיית מים המכילים את האמבה איננה מזיקה, אבל היו מקרים בהם אנשים נדבקו בשל שטיפת סינוסים עם מי ברז שהסתבר בסופו של דבר שהאמבה התגוררה בהם.

בשנים האחרונות נערכו מחקרים המעלים את האפשרות שהאמבה יותר נפוצה מכפי ששוער עד כה. מספר אנשים התגלו כחיוביים לנוגדנים לאמבה, מבלי שאי פעם הציגו תסמינים חמורים של המחלה. ייתכן שמקרים מסוימים אובחנו בטעות כדלקת קרום המוח.

אלה לא חדשות רעות כל כך, כי מספר המקרים הקטלניים נותר דומה. אם האמבה נפוצה יותר, יכול גם להיות שהגוף של חלקנו יודע להתמודד איתה. אם כך הוא הדבר, ייתכן וההבדל ייתן רמז לאופן שבו אפשר לטפל במחלה, וגם יסביר מקרים בהם אנשים מסוימים נדבקו במקווה מים נגוע וחלו, ואחרים יצאו מאותו מקווה ללא פגע.

האם אפשר לטפל במחלה?

המחלה מאוד קטלנית בין היתר בשל הקשוי באבחון. עד שמאבחנים את המחלה, לעתים קרובות כבר התפתח נזק משמעותי למוח. בכל זאת נהוג לטפל במחלה בקוקטייל תרופות אנטי-טפיליות. תוצאות טובות נרשמו בשימוש בתרופה מילטפוסין הנפוצה בשימוש לטיפול ב"שושנת יריחו".

איך אפשר להיזהר?

לא בטוח שצריך. האמבה כל כך נדירה, ככל שידוע לנו כרגע, שהיא כנראה לא צריכה להיות דאגה משמעותית בחיי אף אחד מאיתנו (בעיקר בהתחשב בכמות הצרות השכיחות יותר שאיתן עלינו להתמודד כרגע). אם בכל זאת ברצונכם להיזהר, המרכז האמריקאי לשליטה במחלות ממליץ על הצעדים הבאים: סתמו את אפכם באמצעות אצבעותיכם כשאתם קופצים או צוללים לתוך מים מתוקים טבעיים. במעיינות חמים, השאירו את הראש מחוץ למים. אם אתם יושבים על קו המים של אגם מים מתוקים שקרקעיתו חולית, נסו לא לחפור בחול, כי האמבות אוהבות להתגורר בתוך החול הזה. אם אתם שוטפים את הסינוסים שלכם, העדיפו מים רתוחים או מחוטאים.

עוד כתבות

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד