אלי גרונר / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"
מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אלי גרונר, עזב את תפקידו כמנהל בכיר בקבוצת ההשקעות של קוך תעשיות (Koch), אחת מקבוצות ההשקעה הפרטיות הגדולות בארה"ב בבעלות משפחת קוך. גרונר שימש בחמש השנים האחרונות כמנכ"ל זרוע החדשנות של הקבוצה, KDT, והיה שותף להשקעות של מאות מיליוני דולרים בחברות הייטק ישראליות, כמחצית מסך ההשקעות של הקרן בחברות הייטק.
● טלטלה בסאיטקס HP: המנכ"ל הוותיק פרש, היערכות לפרישות נוספות
● שנתיים לאחר השקת ChatGPT: מהן המשרות שהכי נפגעו?
גרונר, שאמר למקורביו כי הוא "מחפש יותר עצמאות", נותר יועץ של הקרן וממשיך לסייע לה מבחוץ - כך לפי עמוד הלינקדאין שלו. בנוסף הוא ממשיך לייצג את הקרן בדירקטוריונים של הקרן בישראל, בחברות כגון ניוראלייט, אימונאיי ופרספטו, אך איננו מבצע השקעות חדשות מטעמה.
גם היקף ההשקעות החדשות של הקרן בישראל פחת. ככל שנודע, קוך לא ביצעה בישראל השקעות בחברות חדשות מאז השנה שעברה, למרות הבולטות הישראלית בה ולמרות הגישה הפרו-ישראלית של משפחת קוך, אחת התומכות הגדולות של המפלגה הרפובליקנית בארה"ב.
עם זאת, למרות שינוי הסטטוס של גרונר בקרן, נותרה בה נוכחות ישראליות בולטת: איציק סיגרון, לשעבר בכיר במשרד הביטחון ומנהל השקעות באוורקור, ממשיך לנהל את השקעות הקרן בתחום המוליכים למחצה, אם כי באופן סלקטיבי יותר. גם סיגרון, ככל שנודע, לא ביצע השקעות חדשות ב-2024. ההשקעות של הקרן בישראל נערכות בפורטפוליו הקיים שרכשה בעיקר בין השנים 2021 ל-2023.
גרונר מנהל בימים אלה שיחות עם כמה גופים עסקיים על תפקיד חדש. הוא עודנו מחזיק בקשרים עסקיים בולטים בישראל ובארה"ב.
בין השנים 2015 ל-2018 שימש גרונר בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת ממשלת נתניהו הרביעית, ועזב, לפי הטענות שפורסמו אז בתקשורת, לאחר שסירב לאשר את מימון שיפוץ מעונה הפרטי של משפחת נתניהו בקיסריה. שנה לאחר מכן החל את עבודתו בקרן של קוך.
לפני עבודתו עם ראש הממשלה, היה גרונר הנספח הכלכלי של ישראל בוושינגטון, וקודם לכן כיועץ מיוחד לתנובה לאחר שנרכשה בידי אייפקס. הוא הגיע לשם לאחר שטיפל בתיק תנובה כיועץ בפירמת מקינזי.
ללא אקזיט מרשים
את קרן ההשקעות מוביל צ'ייס קוך, בנו של צ'ארלס קוך, אחד משני האחים המזוהים עם קבוצת העסקים המשפחתית. קוך נוטה לנהל מדיניות השקעות נדיבה, במסגרתה מושקעים סכומים גדולים יחסית בחברות צעירות, לאו דווקא בהתאם לקצב ההכנסות השנתי, אלא בשל הערכת הפוטנציאל, גודל השוק והמתחרים.
קוך השקיעה בעיקר בחברות בתחום המולכים למחצה ומדעי החיים. בין השקעותיה, חברת ניטור פעילות השבבים פרוטאנטקס, חיישן גלי הרדיו של ואיאר וחברות בתחום הרפואי כמו אינסייטק וסייט.
למרות שהיא פעילה בישראל באופן נמרץ החל מ-2020, הקרן טרם נהנתה מאקזיט מרשים, כזה שהניב לה תשואה גדולה על השקעותיה, על אף שכמה מחברות הפורטפוליו נהנות מעליית שווי מתמדת.
על-פי IVC, לזכותה של קוך נזקפת מכירת חברת דיפ-קיוב בכ-70 מיליון דולר. בנוסף היא נאלצה ללוות שתי חברות פורטפוליו שנתקלו במחסום לביצוע שינויים עסקיים חדשים: חברת הרובוטיקה לקמעונאות פבריק, שנאלצה לפטר עובדים ולעבור למודל פעילות רזה יותר; וכן מיזוגה של חברת הפורטפוליו פליופס עם חברת קאלראי תוך ירידת ערך.