על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● התרחיש ההרסני: "חיזבאללה יכול להכריע את כיפת ברזל"
● קל, מהיר וקומפקטי: הכטב"ם המתאבד החדש של ישראל
1מה הוביל את חמאס לרכך את הדרישות בהסכם להפסקת אש?
"כמה גורמים רשמיים במזרח התיכון ובארה"ב מאמינים שרמת ההרס ברצועת עזה שנגרם על ידי מתקפה ישראלית בת תשעה חודשים סייעה ככל הנראה לדחוף את חמאס לרכך את דרישותיו להסכם הפסקת אש", נכתב באתר החדשות AP. "במהלך סוף השבוע נראה היה שחמאס מוותר על דרישתו ארוכת-השנים שישראל חייבת להסכים לסיים את המלחמה כחלק מכל הסכם הפסקת אש. השינוי הפתאומי העלה תקוות חדשות להתקדמות במשא-ומתן בתיווך בינלאומי", נכתב. "ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התגאה אתמול (א') כי לחץ צבאי - כולל המתקפה הנמשכת של ישראל בעיר רפיח בדרום עזה - 'הוא מה שהוביל את חמאס להיכנס למשא-ומתן'".
נכתב כי "חמאס הוא ארגון חשאי ביותר ומעט ידוע על פעולתו הפנימית. אבל הודעות פנימיות אחרונות של כמה מנהיגי חמאס בכירים בעזה, שנראו על ידי AP, דחקו במנהיגים הפוליטיים הגולים של הקבוצה לקבל את הצעת הפסקת האש שהציע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. ההודעות, ששותפו על ידי גורם במזרח התיכון שמכיר את המשא-ומתן המתמשך, תיארו את האבדות הכבדות שספג חמאס בשדה הקרב ואת התנאים הקשים בשטח שנפגע במלחמה. הגורם דיבר בעילום שם כדי לשתף את תוכן התקשורת הפנימית של חמאס". צוין כי "לא היה ידוע אם הלחץ הפנימי הזה היה גורם לגמישות של חמאס. אבל ההודעות מצביעות על מחלוקות בתוך הארגון ועל נכונות בקרב גורמים בכירים בתוכו להגיע להסכם במהירות, גם אם המנהיג הבכיר של חמאס בעזה, יחיא סינוואר, אולי לא ממהר". בנוסף, "שני גורמים אמריקאים אומרים שהאמריקאים מודעים למחלוקות פנימיות בתוך חמאס וכי המחלוקות הללו, ההרס בעזה או לחץ מצד המתווכים מצרים וקטאר יכלו להיות גורמים לכך שארגון הטרור מרכך את דרישותיו להסכם".
מתוך אתר החדשות AP, מאת ג'ון גמברל. לקריאת הכתבה המלאה.
2צה"ל איפשר לראשונה לעיתונאים זרים להיכנס לרפיח. מה הם ראו שם?
"שיירת הג'יפים שהובילה כתבים נסעה לרפיח המאובקת, חולפת על פני בתים הרוסים וניזוק בנייני מגורים", נכתב בניו יורק טיימס בעקבות סיור שערך צה"ל לעיתונאים זרים בחלקים של העיר ההרוסה בשבוע שעבר. "מה שפעם היו רחובות סואנים היו כעת מלאים בהריסות. אף אחד לא היה שם". ב-CNN נכתב כי "חלק זה של רפיח, העיר הדרומית ביותר בעזה, שהפכה למקלט האחרון של יותר ממיליון פלסטינים מוקדם יותר במלחמה, אינו ניתן לזיהוי. ההרס נראה כמעט זהה למה שנראה בצפון עזה, במרכז עזה ובחאן יונס דרך הפריזמה המצומצמת של נסיעות לעזה עם הצבא הישראלי. חלק מהבתים משוטחים ומבנים אחרים מופצצים".
באתר החדשות AP תיארו "בנייני דירות נטושים, מלאים בחורי כדורים, קירות מפוצצים וחלונות מנופצים, במה שנראת כמו 'עיר רפאים מכוסה באבק'. ניתן לראות לתוך חדרי שינה ומטבחים מכבישים מכוסים בערימות הריסות, הגבוהות יותר מכלי הרכב הצבאיים הישראלים שנוסעים על פניהם. מעט מאוד אזרחים עדיין נמצאים שם". צוין כי זו הייתה "הפעם הראשונה שתקשורת בינלאומית ביקרה בעיר הדרומית ביותר בעזה מאז הפלישה אליה ב-6 במאי. ישראל אסרה על עיתונאים בינלאומיים להיכנס לעזה באופן עצמאי מאז התקפת חמאס ב-7 באוקטובר שגרמה למלחמה".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת אדם גולדמן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך CNN, מאת ג'רמי דיימונד. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך אתר החדשות AP, מאת אוהד צוויגנברג. לקריאת הכתבה המלאה.
3ההפגנות לוחצות על ממשלת נתניהו
"אלפי ישראלים יצאו אתמול (א') לרחובות כדי למחות על ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, סימן לאי שביעות רצון גוברת מניהול המלחמה וכישלון להבטיח את שחרור החטופים המוחזקים בעזה בזמן שהמלחמה ציינה את חודשה התשיעי", נכתב אמש בוול סטריט ג'ורנל. "גל ההפגנות הגיע ימים לאחר שהמשא-ומתן להפסקת האש עם חמאס החל מחדש, הסבב האחרון בסדרה של חודשים ארוכים של שיחות מדשדשות לסיום הלחימה בתמורה לשחרור החטופים. גורמים ישראלים וערבים המתווכים בשיחות אמרו כי יש מומנטום מחודש בעקבות פגישתם בדוחא ביום שישי. הגורמים הדגישו כי יש לגשר על פערים לפני שניתן יהיה לסגור עסקה".
נכתב כי "ההפגנות לוחצות על ממשלת נתניהו, שכבר מתמודדת עם ירידה בשביעות הרצון בקרב האזרחים, מלחמות פנימיות וחקירות בינלאומיות בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובבית הדין הבינלאומי לצדק. אבל הממשלה דוחה את הלחץ לפרוש. 'האם זה הולך להפיל את הממשלה? התשובה שלי היא לא', אמר תמר הרמן, עמיתת מחקר בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים על ההפגנות האחרונות. אבל 'זה משהו מאוד מאוד קריטי כדי להראות לממשלה שחלק משמעותי מהציבור לא מרוצה'". עוד נכתב כי "משפחות רבות של החטופים מרגישות נטושות על ידי הממשלה. לי סיגל אמר שהוא מרגיש שממשלת ישראל לא נותנת עדיפות לעסקה שתשחרר את אחיו קית', בן 65, אזרח אמריקאי-ישראלי שנחטף מביתו בדרום ישראל לצד אשתו אביבה ב-7 באוקטובר. 'התברר במהלך החודשים האחרונים ששחרור החטופים אינו בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל', אמר סיגל. 'מאז שבעת הימים האלה של שחרור באמצעות דיפלומטיה אנחנו תקועים'".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת קארי קלר לין. לקריאת הכתבה המלאה.
4מה ישראל יכולה ללמוד מצפון אירלנד?
"כשלמד לדוקטורט שלו באוניברסיטת קווינס בבלפסט, הסוציולוג הישראלי רון דודאי התגורר במספר דירות זמניות ברחבי העיר, ביניהן דירה במזרח בלפסט שבה דגל ישראל היה תלוי על עמוד חשמל ברחוב בחוץ", נכתב הבוקר באייריש טיימס. "בעבר התגורר האקדמאי הירושלמי בלונדון. 'אני זוכר שהרגשתי כמעט מיד בבית בבלפסט, משהו שמעולם לא הרגשתי בלונדון. אנשים היו ממש ידידותיים', הוא אומר. 'מורשת הסכסוך המשותפת הפכה את המקום למוכר, הבנתי אינסטינקטיבית את 'הדקדוק' של עיר סכסוך, אם לא את הפרטים - את קווי ההפרדה הבלתי נראים אך הקונקרטיים בין שכונות, את הקוד הפנימי המקובל סביב דברים שאסור לדבר עליהם עם זרים'. כיום, דודאי, ישראלי ליברלי שילדיו מתחנכים בבית הספר היחיד בירושלים שבו לומדים יהודים וילדים פלסטינים זה לצד זה, מוצא עצמו נשאל על ידי ישראלים אחרים לגבי הלקחים שישראל יכולה להפיק מצפון אירלנד".
"ליברלים ישראלים ופלסטינים רבים מביטים אחורה בערגה אל שנות ה-90, כאשר הסכם אוסלו נתן תקווה לסיים את הסכסוך ביניהם", נכתב. "הם גם זוכרים את סוף האפרטהייד בדרום אפריקה ואת הסכם בלפסט. למרות כמה כשלונות, שני ניסיונות השלום התקדמו: 'זה יכול היה להיות אנחנו עד עכשיו, זה היה כבר צריך להיות אנחנו". בלפסט, בירת צפון אירלנד, הייתה מרכזית בסכסוך בצפון אירלנד (הידוע בשם "הצרות") בין פרוטסטנטים (שרצו איחוד עם הבריטים) והקתוליים, סכסוך אלים שנמשך עשרות שנים. תהליך השלום בצפון אירלנד הוביל להסכם בלפסט (או הסכם יום שישי הטוב) ב-1998, שהפחית משמעותית את האלימות והביא יציבות פוליטית לאזור.
"זה גם מועיל לזכור שאירלנד היא לא נס, אינה אוטופיה בשום צורה', אמר דודאי. 'אנשים ראו את נלסון מנדלה כקדוש, אבל אף אחד לא חשב שמרטין מקגינס (מפקד לשעבר בצבא האירי הרפובליקני, IRA, ע"ט) או איאן פייזלי (המנהיג הפרוטסטנטי שהנהיג את ממשלת האחדות ההיסטורית בצפון אירלנד עם הלאומנים הקתוליים, ע"ט) הם קדושים. אף אחד לא חשב את זה מעולם, אבל הם התקדמו וזה סוג ההתקדמות שהיה צריך לעשות גם כאן', מוסיף דודאי. 'מאז 2007, ובמיוחד מאז מעשי הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר, צפון אירלנד הפכה ל'מקור השראה אמיתי לרבים בחברה האזרחית הליברלית הישראלית'", אמר לאיריש טיימס.
עוד צוין כי "במשך כמעט 20 שנה, עשרות משלחות מישראל - חלקן ישראליות יהודיות, חלקן קבוצות ישראליות-פלסטיניות משותפות - נסעו לצפון אירלנד כדי ללמוד על תהליך השלום והמאמצים שהביאו אותו. בשנת 2022 תכננו ראש ממשלת ישראל דאז נפתלי בנט ושר החוץ שלו יאיר לפיד לשלוח שרים, כולל הם עצמם, לבלפסט כדי ללמוד על משא-ומתן וניהול סכסוכים שיכולים לשמור על הקואליציה שלהם ביחד. אך הקואליציה נפלה בטרם ניתן היה לבצע את הנסיעה".
מתוך האייריש טיימס, מאת מארק הנסי. לקריאת הכתבה המלאה.