שייח' חסינה, קמלה האריס ולוסי קאסטט / צילומים: רויטרס-Alain Apaydin/ABACAPRESS, AP-Sakchai Lalit, Brendan Smialowski
1 ברווז צולע
לסכם שבוע כזה? איפה להתחיל? זה היה השבוע הראשון של ג'ו ביידן בסטאטוס המעורר את חלחלת כל הפוליטיקאים: 'ברווז צולע'. זו התווית הלא־מצודדת שהעגה הפוליטית מעניקה לפוליטיקאי ברגע שבו נודע תאריך התפוגה שלו. בארה"ב מקובל להניח כי נשיאים עם תאריך תפוגה מאבדים גובה במהירות.
במוצאי שבת הוא עדיין היה המועמד הדמוקרטי לנשיאות. במוצאי יום ראשון הוא כבר היה מי־שהיה. במהלך יום שני המפלגה הדמוקרטית התלכדה במהירות סביב קאמלה האריס. ביום שלישי היא כבר היתה המועמדת דה־פקטו לנשיאות.
מהלך העניינים היה כה מסחרר עד שהוא בלבל את הרפובליקאים. רק ביום רביעי בערב הגיב טראמפ על התהפוכה בהתקפה אישית מרה על "קמאלה" (הוא משבש את הגיית שמה, כנראה בכוונה, באמצעות הטעמת ההברה השנייה), "רדיקלית מטורפת" אשר "הרסה כל מה שבו נגעה".
2 "נגד היהודים"
הנהלת המפלגה הרפובליקאית הודאגה מן הטון של אחדים מדובריה, ויעצה להם להימנע מהערות גזעניות או מיזוגניות כלפי האריס. קצת קשה, בהתחשב בזה שטראמפ עצמו הכריז בשעתו, "קמאלה לא תהיה נשיאה, במיוחד מפני שהיא נקבה".
השדר הימני הקיצוני טאקר קרלסון, עם קהל מעריצים נרחב, אמר שנשים בעמדות מנהיגות הן "זדוניות", "מטומטמות" ו"צמאות דם".
אורח ברשת פוקס, פודקאסטר ימני ששמו אלק לייס, אמר על האריס שהיא "נערת ה־Hawk Utah המקורית", רמז לטיק טוק ויראלי שבו מרואיינת רחוב הדגימה מין אוראלי. ביום רביעי טראמפ הכריז בעצרת בצפון קרוליינה, שהאריס היא "לגמרי נגד העם היהודי".
בעלה של סגנית הנשיא, דאג אמהוף, הוא יהודי, וילדיו קוראים לה "מאמעלע". היא קבעה מזוזה בדלת מעונה הרשמי.
הנה ימים באים.
3 השייח'ית קורסת?
לא ברור לאילו "נשים בעמדות מנהיגות" התכוון טאקר קרלסון כאשר חלק להם אי־כבוד על "זדונן". אבל השבוע פקד משבר חמור, עם פוטנציאל סופני, את המנהיגה הבכירה ביותר בעולם, במובן של גודל האוכלוסייה הסרה למרותה.
שייח' חסינה היא ראש הממשלה של בנגלדש, הארץ המוסלמית הרביעית בגודלה בעולם (170 מיליון), עם צפיפות אוכלוסין של 1,165 לקמ"ר, ועם היסטוריה מסובכת ועתירת ייסורים. שייח' חסינה היא בתו של מייסד בנגלדש. היא מחזיקה בהגה זה 16 שנה, ושלטונה נעשה רודני יותר ויותר.
תנועת מחאה של סטודנטים נגד מכסות־תעסוקה מפלות בשירות הציבורי התפתחה למחאה נגד עצם שלטונה.
התנגשויות עם כוחות הביטחון הניבו עשרות הרוגים. הצבא נקרא לאכוף עוצר, האינטרנט ורוב קשרי הטלפון נותקו. גוברת הסבירות של הידרדרות נוספת.
הארצות שמסביב מתבוננות בעצבנות. החלופה לחסינה עלולה לכלול איסלאם קנאי, שיערער את היציבות בכל תת היבשת ההודית, מאפגניסטן עד בורמה. לא מצודדת היא הברירה בין דיקטטורים שליחם נס לבין מהפכנים שתאבונם רק התחיל להתפתח.
4 הפקידה האלמונית
השמאל הצרפתי, הטוען שניצח בבחירות לפרלמנט בתחילת החודש, הדהים השבוע את המערכת הפוליטית כאשר הציע את לוסי קאסטט (Castets), פקידת־מדינה אלמונית בת 37, לכהונת ראש הממשלה. אלה המאמינים בקונספירציה של 'מדינת הצללים' בוודאי יתבשמו מן הסיפור הזה.
השמאל אמנם ניצח, במובן הזה שקיבל יותר מושבים; אבל הוא רחוק מאוד מרוב מוחלט, ומסרב לשתף פעולה עם מפלגות לא־שמאליות. הנשיא מאקרון דחה את מועמדות קאסטט על הסף, והודיע שלא ימנה ראש ממשלה חדש עד אחרי האולימפיאדה.
העמדת טכנוקרט לא נבחר בראש ממשלה היא משהו שהיינו מצפים ממאקרון, לא מאידיאולוגים שמאליים. מוזר ומעניין.
5 733 מיליון
הדוח השנתי של האו"ם גילה השבוע ש־733 מיליון בני אדם, או אחד מכל אחד־עשר, סבל רעב בשנה שעברה; וזה כולל אחד מתוך חמישה אפריקאים. 2.33 מיליארד בני אדם סובלים "חוסר ביטחון של מזון".
הדוח הזה מראה כי קטן מאוד הסיכוי שהעולם יעמוד ביעד של 'אפס רעב' לשנת 2030.
הנתונים החדשים שקולים כנגד נסיגה אל רמת 2008־2009. בשנה שעברה, מספר הרעבים היה גדול ב־152 מיליון מזה של 2019. הרעב גדל בשנה שעברה בעיקר באפריקה, אבל גם במזרח התיכון ובים הקריבי.
אם הנטייה הקיימת תעמוד בתוקפה, 582 מיליון בני אדם יסבלו "תת־תזונה כרונית" ב־2030, מחציתם באפריקה.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.