סם אלטמן, מייסד OpenAI / צילום: Reuters, CARLOS BARRIA
סם אלטמן, האיש שמאחורי OpenAi ו־ChatGpt, הכריז כבר ב־2016, בבלוג של אחד ממאיצי הסטארט-אפים הגדולים בארה"ב, על כוונתו לבצע ניסוי בהכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI) במטרה לבדוק מה אנשים עושים כשנותנים להם חופש כלכלי רב יותר. "האם אנשים יושבים ומשחקים משחקי מחשב, או יוצרים דברים חדשים?", כתב אז, "האם אנשים, ללא הפחד שלא יוכלו לאכול, משיגים יותר ומועילים יותר לחברה, והאם הם יוצרים ערך כלכלי רב יותר מזה שהם מקבלים?".
● ראש בראש עם גוגל: OpenAI מכריזה על השקת מנוע חיפוש תחת השם SearchGPT
● "אדם שכל כולו חדשנות": למה השוק כל כך מתלהב מהמנכ"ל החדש של צ'ק פוינט?
השאלות האלה נראו לאלטמן רלוונטיות במיוחד לאור המחשבה שכלי בינה מלאכותית יעלימו לא מעט משרות, ולא תהיה ברירה אלא לדאוג להכנסה בסיסית לאנשים שאיבדו את יכולתם להתפרנס. בשלוש השנים האחרונות, מחקר שנעשה במסגרת OpenResearch, מעבדה במימונו, בדק בדיוק את השאלות האלה בקרב משקי בית בטקסס ובאילינוי. השבוע פורסמו חלק מתוצאות הניסוי, ומאמרים נוספים צפויים לצאת בהמשך.
יותר בחירה, פחות הכנסה
1,000 משפחות בעלות הכנסה נמוכה בטקסס ובאילינוי, ארה"ב, קיבלו 1,000 דולר בכל חודש. לקבוצת הביקורת, שכללה 2,000 איש (שנבחרו רנדומלית מאותו מדגם), ניתנו 50 דולר בלבד בחודש. במשך שלוש שנים בחנו החוקרים את ההשפעות של הסכומים האלה על שתי הקבוצות, באמצעות שאלונים, מעקב אחרי מדדי בריאות ובדיקות פיזיות.
הממצא הראשון והבולט ביותר הוא ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה היה נמוך ב־2% בממוצע מקבוצת הביקורת (אף שבשתי הקבוצות חלה סך הכול עלייה לאורך שלוש השנים). מי שעבד צמצם את שעות העבודה שלו ב־1.3 עד 1.4 שעות בשבוע, כך שבממוצע ההכנסה ירדה בכ־1,500 דולר בשנה.
הכנסת משק הבית ירדה בסכום גבוה יותר מסכום ההכנסה הבסיסית שניתנה למשתתפי הניסוי, אבל מבחינת החוקרים זה לא בהכרח דבר רע: הם הדגישו את את הערך הגבוה שהמשתתפים ייחסו לשעות הפנאי שלהם ואת החשיבות של הרחבת אפשרויות הבחירה שעמדו בפניהם, מה גם שמנקודת מבט כלכלית הירידה בעבודה הייתה מתונה למדי.
השכר לא עלה, בניגוד לציפיות
החוקרים ציפו שבסופו של דבר העברת הכסף תוביל לעלייה בשכר, כי מקבלי התשלום יוכלו להקדיש יותר זמן לחפש משרות איכותיות ומכניסות יותר. אבל איכות התעסוקה לא השתפרה.
המחקר לא מצא ראיות לכך שאנשים התפטרו ממשרות גרועות כדי שיוכלו לחפש בנחת משרות טובות יותר. צמצום שעות העבודה הגדיל את זמן הפנאי, שהוא כמובן חשוב בפני עצמו, אך לא הביא ליצירת ערך כלכלי גדול יותר, לפחות לא בשלוש שנות הניסוי.
בכל הנוגע לפעילות יזמית מוגברת, שאלטמן קיווה לראות בעקבות חלוקת הכסף, החוקרים לא מצאו שינוי משמעותי. מקבלי התשלום אמנם הפגינו יותר נכונות לקחת סיכונים והביעו יותר עניין ביזמות, אך החוקרים לא ראו התגלגלות של העניין למעשים בפועל.
האם הכסף נוצל לרכישת השכלה? סך הכול לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות, אך כן נמצא הבדל בין המבוגרים לצעירים. בעוד שההעברה הכספית לא השפיעה כמעט על יציאה ללימודים של מבוגרים, הצעירים (בשנות ה־20 לחייהם) דווקא כן נכנסו מעט יותר לתוכניות של השכלה פורמלית, שיוכלו ליהנות מפירותיהן בטווח הארוך. עם זאת, מציינים החוקרים, קבוצה זו צמצמה עוד יותר את השתתפותה בשוק העבודה.
שיפור זמני בבריאות ובסטרס
הממצאים הנוגעים לבריאות ולרווחה נפשית פורסמו במאמר נפרד, וגם הוא מציג תוצאות מעורבות. החוקרים ראו אמנם שיפור בדיווח על רמות הלחץ והביטחון התזונתי, אך מהר מאוד הן חזרו לרמות הקודמות שלהן, לפני העברת הכסף.
משתתפי הניסוי יכלו להרשות לעצמם להוציא יותר על שירותי בריאות, עניין יקר בארה"ב - ביקרו בבתי החולים בתדירות גבוהה יותר והוציאו כסף רב יותר על טיפולי שיניים, אך הדבר לא הוביל לשיפור בבריאותם הפיזית.
"אנחנו יכולים לשלול אפילו שיפורים קלים מאוד בבריאות הפיזית", כותבים החוקרים "ואנחנו גם מוצאים שהעברות הכסף לא שיפרו את הבריאות הנפשית אחרי השנה הראשונה, ובשנה השנייה אנחנו שוב יכולים לשלול אפילו שיפורים קלים מאוד".
במאמר שפרסמו, החוקרים כותבים שכדי להפחית את האי־שוויון בבריאות, ייתכן שהתערבויות ממוקדות יותר יהיו אפקטיביות יותר.
מחקר עם הרבה ניואנסים
ב־50 השנים האחרונות מתבצעים בכל העולם ניסויים בהיקפים נרחבים יותר ופחות במתן הכנסה בסיסית, מתוך תקווה שניתן יהיה לתת סיוע ממשלתי לאוכלוסיות מוחלשות ללא בעיית התמריצים השליליים הנלווית אליו בדרך כלל. אבל נראה שהדרך לראיית הזהב שתביא להחלפתן של תוכניות הרווחה המסורתיות עדיין ארוכה.
תוצאות הניסוי הנוכחי הן מורכבות ובעלות ניואנסים רבים. בעוד שחלק מהתוצאות מצביעות על אפקטים חיוביים של הגדלת ההכנסה, הכסף שניתן ללא תנאי לא הוביל לשינויים גדולים בהתנהגות מקבליו, אבל הייתה שונות שנבעה מרמת ההכנסה, הגיל וגורמים חיצוניים נוספים.
אלטמן עצמו לא הגיב על התוצאות ורק צייץ ב־X שהוא גאה בעבודה של קבוצת החוקרים. הפרויקט כולו לווה בציטוטים של המשתתפים בניסוי, שסיפרו על ההקלה שזכו בה בעקבות קבלת אותם 1,000 דולר בחודש. "כהורה, יכולתי לדאוג לצורכי ילדיי ולתת להם כסף לטיולים", סיפר לדוגמה אמא מאילינוי. "זה עוזר לי לנשום טוב יותר. זה עוזר לראש שלי להיות צלול קצת יותר כי לא הרגשתי כזאת כישלון".
אווה ויוולט, אחת החוקרות, סיכמה זאת כך: "קובעי המדיניות עשויים להעדיף שאנשים יעבדו יותר, משום ההשפעות החיצוניות, אבל אם המשתתפים באמת מעריכים זמן פנוי וזה משפר את רווחתם, טוב לדעת זאת".