עמיחי אליהו, עוצמה יהודית (פוסט ברשת איקס, 26.3.25) / צילום: אתר הכנסת
אמש (ד') היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן אישרו לחקור באזהרה את השר למורשת עמיחי אליהו, ח"כ ניסים ואטורי וחכ"ל צבי סוכות בחשד שפרצו לבסיס שדה תימן באוגוסט האחרון. אלה, מצדם, תקפו את ההחלטה כפוליטית: "לא אתייצב לחקירה פוליטית מבית מדרשם של פרקליט הדיפסטייט והיועצת המשפטית של כת קפלן", כתב ואטורי ברשת X. השר אליהו הכריז דבר דומה, וגם הוסיף נימוק: "זוהי מהות חוק החסינות: לא הגנה על חבר הכנסת - אלא הגנה על שליחי הציבור ועל הציבור עצמו מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני".
טענות לכך שהדברים נעשו במסגרת החסינות הפרלמנטרית עלו גם בסמוך למקרה עצמו. לכן - תוך כדי שאנו מניחים בצד שאלות כמו הטענות לאכיפה בררנית - בדקנו: האם החסינות מאפשרת פשוט להיכנס לבסיסים צבאיים?
בשביל מה חסינות?
נתחיל בבסיס: מה זו חסינות פרלמנטרית? ניתן לחלקה לשני סוגים. הראשון הוא החסינות המהותית, הנוגעת להגנה משפטית לצורך מילוי התפקיד. זו מופיעה בסעיף 1(א) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם: "חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית… בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל־פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו".
חסינות זו לא ניתנת להסרה. פרופ' איתי בר־סימן־טוב, חוקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן ויו"ר משותף של האגודה הישראלית לחקיקה, מסביר כי בישראל החסינות רחבה ביחס להרבה דמוקרטיות, למשל בכך שהחסינות המהותית חלה גם על מעשים שנעשים מחוץ הפרלמנט.
הסוג השני הוא חסינות דיונית, המגנה מהליכים פליליים. למשל, החוק מעניק חסינות מפני חיפוש, האזנות סתר, מעצר ועוד. בעבר הייתה חסינות מפני העמדה לדין על עבירות שלא במסגרת התפקיד, והיה צורך לבקש להסירה לאחר הגשת כתב אישום. מאז 2005 על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום לבקש חסינות מוועדת הכנסת, וזו יכולה להעניקה במקרים מסוימים, לדוגמה אם עומדת לו החסינות המהותית או שהאישום הוגש "שלא בתום־לב".
למה צריך את החסינות? "הרציונל לדיני החסינות הוא לאפשר לחברי הכנסת לפעול ללא מורא, ושהרשות המבצעת לא תפעל לצמצם את יכולתם לבצע את תפקידם", אומר פרופ' בר־סימן־טוב.
"החסינות הפרלמנטרית נועדה מצד אחד לאפשר לחברי הכנסת לבצע את תפקידם, ומצד שני להגן עליהם מהתנכלות של הרשות המבצעת", מוסיף פרופ' ברק מדינה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
ומה לזה ולבסיסים צבאיים? סעיף 9(א) לחוק חסינות חברי הכנסת קובע: "שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של ביטחון המדינה או של סוד צבאי".
ולמה צריך את הסעיף הזה? כפי שמסביר לנו פרופ' מדינה, הוא קיים כדי "לאפשר לחברי הכנסת לבצע את עבודתם, שהיא לפקח על הממשלה. לכן הם רשאים להיכנס למקומות שפתוחים לחלק מהציבור ולקבל מידע. הדבר נועד לאפשר להם עצמאות ולהגיע לאן שהם צריכים בלי שהממשלה תגביל אותם".
מגבלות הכוח
לכאורה, נראה כי יש בסיס לטעון כי לחברי כנסת יש סמכות להיכנס לבסיס צבאי. אבל זה לא כל־כך פשוט, שכן גם על החסינות חלות מגבלות. "ההסדרים האלה לא מוחלטים", אומר מדינה. "החסינות כפופה לאיזונים, כי יש אינטרסים נוגדים שמצדיקים את הגבלת החסינות".
יש מספר מקורות להגבלות אלה. ראשית, בחקיקה. סעיף 1(א1) לחוק החסינות מגדיר מספר מקרים שלא מוגדרים כמילוי תפקיד חבר הכנסת ואינם חוסים תחת החסינות: שלילת קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי או את אופיה הדמוקרטי, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. אם זה נשמע לכם מוכר מהסעיפים לפסילת מועמדים לכנסת, זה לא סתם. "הרעיון הוא שלא ניתן לנצל את החסינות בשביל דברים שבגללם מראש לא ניתן להיבחר", מסביר פרופ' בר־סימן־טוב. בנוסף, החוק גם מגדיר מתי כן ניתן לעצור נבחר ציבור או לבצע לו האזנות סתר ועוד הליכים פליליים מהם ישנה חסינות והליכים לשם כך.
שנית, בפסיקה. לפי בר־סימן־טוב, בית המשפט העליון עסק במשך השנים בגבולות החסינות ואילו מעשים חורגים ממנה, ונוצרו מבחנים שונים. כיום, המבחן הקובע הוא מתחם הסיכון הטבעי, שקבע המשנה לנשיא העליון דאז אהרן ברק בפסיקתו בבג"ץ פנחסי נ' הכנסת, שניתנה ב־1995.
מהו מתחם הסיכון הטבעי? לפי ד"ר מורן קנדלשטיין, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, במסגרת המתחם "מוענקת הגנה רחבה במיוחד להתבטאויות, ופחות למעשים, תוך בחינת של שאלה היסוד הנפשי". כלומר, "האם הפעולה הייתה מתוכננת או בוצעה ללא תכנון מוקדם". כלומר, האם חבר הכנסת עבר עבירה בלהט הרגע כשביצע את תפקידו, או שתכנן לעשות מעשה אסור.
פרופ' בר־סימן־טוב מספק גם דוגמה: "כשבנימין נתניהו היה חבר כנסת, הוא השתתף בדיון פרלמנטרי, וכדי להצדיק את עמדתו, הוא הציג את המקור עליו נסמך, ובטעות חשף מסמך סודי. זה אסור, אבל היה ברור שזה קרה בלהט הרגע, ושהוא לא התכוון. הרעיון הוא שחברי כנסת יוכלו למלא את תפקידם בלי לחשוש שהם חורגים מהחסינות שלהם".
אבל כשזהבה גלאון, דב חנין ואחמד טיבי חשפו את קיום האסיר X בדיון במליאה, היועץ המשפטי לכנסת דאז, עו"ד איל ינון, כתב שחשיפה מכוונת לא חוסה תחת החסינות (אך לא הוגש נגדם כתב אישום).
בנוסף, המגבלות מוגדרות גם במקורות נוספים, כמו הנחיות יועמ"ש, קביעות של ועדות הכנסת השונות, נהלים ועוד.
המקרה שלפנינו
ומה עם סעיף 9(א)? המומחים עמם דיברנו הזכירו כי לשון החוק כוללת הגבלות: חופש התנועה נעצר ברשות היחיד, כשיש סכנה לביטחון המדינה או לחשיפת סוד צבאי. איפה כניסה לבסיס צבא נכנסת כאן?
"לפי הפסיקה, אין לחברי כנסת זכות אוטומטית להיכנס למתקנים כמו בסיסים או מתקני כליאה", אומר בר־סימן־טוב. "הפסיקה קובעת כי סעיף 9(א) לחוק החסינות אינו מקנה לחברי הכנסת זכות מוקנית להיכנס למתקנים אלה, אבל זה גם לא אומר שמותר להגביל את כניסתם לשם באופן שרירותי. ההחלטה צריכה להיעשות מטעמים ענייניים כגון ביטחון המדינה או סודיות, ולאזן בין טעמים אלה לבין הצורך לאפשר לחברי הכנסת למלא את תפקידם ולקיים ביקורת פרלמנטרית".
"הפרשנות המקובלת היא שיש אפשרות להיכנס לבסיסים, אבל שזה צריך להיעשות בתיאום", אומר פרופ' מדינה. "אם הבסיס סודי, הסידור הוא שרק חברי ועדת המשנה לשירותים החשאיים יכולים להיכנס". נציין כי לפי אתר הכנסת, סוכות, ואטורי ואליהו אינם חברים ולא היו חברים בוועדת משנה זו.
האם נעברה עבירה? כאן אנו חוזרים למתחם הסיכון הטבעי. "גם אם נניח שבמקרה הנוכחי חברי כנסת לא היו זכאים להיכנס למתקן ולכן נכנסו שלא כדין", אומרת ד"ר קנדלשטיין, "יש להפריד בין שאלת הפרת הדין לבין שאלת האפשרות להעמידם לדין. השאלה המרכזית היא אפוא האם מה שעשו חברי הכנסת הוא במסגרת מילוי תפקידם, או אז המעשה חוסה תחת החסינות המהותית". את התשובה לשאלה הזו לא אנחנו נקבע.
חסינות מפני התייצבות לחקירה
אז כלל לא בטוח שבמקרה של שדה תימן החסינות עומדת למשתתפים. אבל האם היא תעמוד להם אם יסרבו להתייצב לחקירה פלילית, כפי שהודיעו שיעשו ואטורי ואליהו? "חוק חסינות חברי הכנסת קובע את סוגי הפעולות השלטוניות שלחברי כנסת יש חסינות מפניהן, וזימון לחקירה במשטרה אינו נכלל בהן", אומר מדינה. "משום כך, הדין הוא שחברי כנסת חייבים להתייצב לחקירה, כמו כל אדם אחר. בית המשפט קבע זאת לעניין חקירה של נשיא המדינה קצב, וזה חלה, בהיקש, גם על חסינות חברי הכנסת".
ואם יתמידו בסירובם, מה יוכלו לעשות רשויות אכיפת החוק? "כללית, המשטרה רשאית לבקש משופט להוציא צו למעצרו של אדם שנחוץ לצורך חקירה ומסרב להתייצב", ממשיך מדינה. אלא ש"חוק החסינות מקנה לחברי כנסת חסינות ממעצר (אלא אם נתפסו בשעת מעשה פשע). ניתן להעמיד חבר כנסת לדין בגין סירובו להתייצב לחקירה, אך זה מחייב הליך פלילי. ניתן גם להגיש תלונה לוועדת האתיקה. אך לא ניתן לכפות התייצבות לחקירה בדרך של מעצר".
לקריאה נוספת:
● הכנסת אינה עיר מקלט: אין חסינות מפני חקירה פלילית - פרופ' סוזי נבות, המכון הישראלי לדמוקרטיה